תאריך ההודעה המקורית: 30/12/2024 18:33
עכ"פ בבנין נתפעל ועוד הרבה תופעות אין חולק שהם יחודיים ללשון חכמים, ומ"מ כיום נחשבים מחלק מלשונינו התקנית וזה א"צ לפנים.
מאת: From: מעשה הכתב
Sent: 30 Dec 2024 6:26 PM
מאת: To: יצחק רוט
מאת: Cc: אליהו עבוד
[email protected]; ע נר
[email protected]; אליהו ברדנשטיין
[email protected]; יצחק וסרמן
[email protected]; מהדיר ספרים
[email protected]; כזהר הרקיע
[email protected]; הכתב והמכתב
Subject: Re: [הכתב והמכתב] Re: מילה חילופית ל'מובן'
כוונת הרמב"ם (ידוע כמובן) לומר שאין להקשות על שינוי השורש תרם (שהוא אכן שינוי מן המקור, ולהבנתי על זה הרמב"ם לא חולק), מאחר שהלשון עוברת תמורות ושינויים, ואלו לגיטימיים וטבעיים, וחכמי ישראל התאימו את 'לשון חכמים' ללשון הצחה המקובלת באותה העת.
העולה מן האמור ששינויים מעין אלו אין משמעותם חריגה מלשון הקודש אלא התפתחות שאמנם אינה 'תואמת' לחלוטין את הכללים אבל מבוססת עליהם ועל השינויים שנתפסים בציבור.
שו"ר שמדברי התוס' יו"ט שאביא להלן משמע שהוא מבין שבנקודה זו יש מחלוקת בין הרמב"ם להראב"ע
הנה דבריו:
בעלי הלשון האחרונים מקשין ע"ז ואומרים כי השרש הרים ומרים וירים. וזו אינה קושיא אמתית כיון שעיקר כל הלשון מן הלשונות הוא חוזר למה שמדברים בו בעלי אותו הלשון ומה שנשמע מהם. ואלו בעלי המשנה בלא ספק עבריים היו במקומן בארץ הצבי ונשמע מהם לשון תרם ובו נשתמשו הנה זו ראיה שהוא מקובל בל' ושזו המלה ל' מלשונות העבריים. וע"ז הדרך תהיה תשובתם לכל מי שיאמר מן האחרונים שלשון המשנה אינו צח או שהם נשתמשו במלות שאינו כראוי בלשון וזה העיקר שזכרתי לך אמיתי אצל החכמים השלמים המדברים על הדברים הכוללים כל הלשונות כולם ע"כ. אבל ראיתי להראב"ע בפי' מגלת אסתר במלת מתיהדים כתב על מלת תורמין שהוא בכלל מאמרם ז"ל ל' מקרא לחוד ול' הגמ' לחוד ע"כ. ומאמר זה אמרו על משנה ב פרק י"א דחולין (קלו ב) ועי' במשנה יג פ' בתרא דעירובין ומשנה ב פ"ק דפסחים: (תוספות יום טוב מסכת תרומות פרק א).
ייש"כ על הציטוט המאלף.
ודרך אגב, מתפרסם לאחרונה בהמשכים בבית אהרן וישראל ספר של רב סעדיה גאון (אם אינני טועה) ששמו משהו כגון שבעים התיבות, ששם הוא מביא כמה עשרות מילים בתנ"ך שלא ניתן לפרשן אלא בעזרת מילים דומות מדברי חז"ל, דהיינו לא מקומות שחז"ל מתייחסים לפסוק ומפרשים אותו, אלא שחז"ל השתמשו לפי תומם במלים שאינן נמצאות במקרא, ויש להן דמיון לאותן מילים יחידאיות בתנ"ך וניתן לפרש את הפסוקים ההם עפ"י דברי חז"ל. ומזה הוא מוכיח את שושלת המסירה הישירה בין הנביאים לחכמי המשנה, ושכל התורה ג"כ מתפרשת על ידם במסורת ישירה ממוסרי התורה.
וזה מעין דברי הרמב"ם שכותב שחכמי המשנה דיברו עברית.
לשון חכמים אינה סותרת כלל את כללי לשון הקודש. כללי לשה"ק לא נקבעים רק לפי המקרא אלא גם ע"פ לשון חכמים. (הגם שלגבי זכר ונקבה, אכן לפעמים רחוקות חכמים לא דקדקו בכך).
יש רמב"ם שמסביר עניין מאוד חשוב לגבי השפה, וזה יכול לענות על הרבה תמיהות, פיה"מ ריש מס' תרומות, זו לשונו בתוספת ביאורים שלי בתוך סוגריים:
"אומרם בכל המשנה תרם ותורם ויתרום – בעלי הלשון (המדקדקים, חוקרי הלשון) האחרונים מקשין על זה ואומרים כי השורש: הרים ומרים וירים (שכך איתא בחומש). וזו אינה קושיא אמתית, כיון שעיקר כל הלשון מן הלשונות הוא חוזר למה שמדברים בו בעלי אותו הלשון ומה שנשמע מהם, ואלו בעלי המשנה בלא ספק עבריים היו במקומן (במקום מגוריהם של התנאים דרו דוברי עברית) רצוני לומר בארץ הצבי (א"י), ונשמע מהם לשון תרם ובו נשתמשו (התנאים שמעו מדוברי העברית: "תרומה", ולכן נשתמשו בלשון זו, כי הלשון נקבעת עפ"י דוברי השפה באותו דור), הנה זו ראיה שהוא מקובל בלשון ושזו המלה לשון מלשונות העבריים. ועל זה הדרך תהיה תשובתך לכל מי שיאמר מן האחרונים שלשון המשנה אינו צח או שהם נשתמשו במלות שאינן כראוי בלשון. וזה העיקר שזכרתי לך אמיתי אצל החכמים השלמים המדברים על הדברים הכוללים כל הלשונות כולם (החכמים השלמים מדברים לא רק בלשון התורה שבכתב, אלא בלשונות שנתחדשו בכל דור)".
ישמע חכם ויוסף לקח.
המשתמש בלשון חכמים באופן שאינו עולה בקנה אחד עם כללי לשון הקודש, ברור שיש לו אכן על מה לסמוך, אך אין זו כתיבה לפי כללי הלשון שלנו.
וכפי שהרב מעשה הכתב כתב, הוא יכול להיחשב לעורך טוב, בפרט אם זה מה שרוצים ממנו, אך אי אפשר לקרוא לזה 'כללי השפה'
חכמינו גם לא דקדקו תמיד בלשון זכר ונקבה, האם זה יהפוך משום כך ל'כלל'?
לא ברור לי מה מצאת בגמרא.
הגמרא בסה"כ אומרת שאין להקשות על לשון חכמים מלשון המקרא, כי ישנם דברים שלשון חכמים שונה מלשון מקרא. אבל גם חכמים יכלו להשתמש בלשון מקרא, אלא שמנהג הלשון היה בכמה דברים שונה מלשון מקרא בהשפעת לשונות מקומיות וכו'.
בלשונינו שהוא בלול מכל שכבות הלשון, ישנם דברים שמקובל ללכת בהם אחר לשון מקרא, וישנם כלשון חכמים, ופשיטא שהמשתמש בלשון חכמים אינו נחשב נגד הכללים, כי כללי לשונינו כוללים את שניהם.
From: מעשה הכתב <
[email protected] mailto:
[email protected] >
Sent: 30 Dec 2024 2:32 PM
To: אליהו עבוד <
[email protected] mailto:
[email protected] >
Cc: יצחק רוט <
[email protected] mailto:
[email protected] >; אליהו ברדנשטיין <
[email protected] mailto:
[email protected] >; יצחק וסרמן <
[email protected] mailto:
[email protected] >; מהדיר ספרים <
[email protected] mailto:
[email protected] >; כזהר הרקיע <
[email protected] mailto:
[email protected] >; הכתב והמכתב <
[email protected] mailto:
[email protected] >
Subject: Re: [הכתב והמכתב] Re: מילה חילופית ל'מובן'
הגמ' מעידה שלא כדבריך:
לשון תורה לעצמה לשון חכמים לעצמו (עבודה זרה נח ע"ב), משמע בפשטות שמדובר בשתי שיטות שונות.
--
