דילוג לתוכן
ראש השנה תשפ"ז
00
שנ'
00
דק'
00
שע'
00
ימים
שימו לב — קטגוריית ארכיון
הנושאים בקטגוריה זו הועברו מארכיון קבוצת גוגל, והמשתמשים המוצגים בהם אינם פעילים בפורום.
לקבלת מענה או לתחילת דיון, מומלץ לפתוח נושא חדש בקטגוריה המתאימה.

ביאור בדברי החתם סופר

2024
5 3 0 1
  • תאריך ההודעה המקורית: 24/11/2024 22:21

    היום ראיתי חתם סופר - והשתוממתי שעה חדא
    לגבי הפיוט שאומרים בסוף ליל הסדר - אדיר הוא בחור הוא וכו' וכו' כותב החת"ס
    בביאורו לשו"ע (תפ) "לָמוּד הוא, הוא חירוף וגידוף. ונראה לי לומר לוחם הוא,
    על דרך [שמות טו, ג] ד' איש מלחמה:
    עד כדי כך?
    למה?
    אבל למעשה בכל ההגדות המוכרות שמביאים את החרוז הנ"ל כן כתוב למוד הוא?

    יום נפלא

    משה רייך

  • תאריך ההודעה המקורית: 24/11/2024 22:21

    היום ראיתי חתם סופר - והשתוממתי שעה חדא
    לגבי הפיוט שאומרים בסוף ליל הסדר - אדיר הוא בחור הוא וכו' וכו' כותב החת"ס
    בביאורו לשו"ע (תפ) "לָמוּד הוא, הוא חירוף וגידוף. ונראה לי לומר לוחם הוא,
    על דרך [שמות טו, ג] ד' איש מלחמה:
    עד כדי כך?
    למה?
    אבל למעשה בכל ההגדות המוכרות שמביאים את החרוז הנ"ל כן כתוב למוד הוא?

    יום נפלא

    משה רייך

    תאריך ההודעה המקורית: 24/11/2024 22:25

    יש פירוש מיוחד של השפת אמת לבא מהו למוד הוא.
    [image: image.png]

  • תאריך ההודעה המקורית: 24/11/2024 22:25

    יש פירוש מיוחד של השפת אמת לבא מהו למוד הוא.
    [image: image.png]

    תאריך ההודעה המקורית: 25/11/2024 02:01

    כוונתו של החת"ס, ש"למוד" הכוונה שמלמדים אותו, היינו שהוא למוד ע"י אחרים,
    וזה אי אפשר לומר על הבורא כי מי יוכל ללמדו הרי מאתו מוצא הדעת.

    וכבר אמר הגר"ח קנייבסקי על כך שאפשר לור פשט אחר, ש"למוד" היינו מלשון
    "מורגל" והכוונה שהבורא כבר למוד בלעשות נסים וחסדים לעמו ישראל. ואכן נהג
    הגר"ח לאמרו בליל הסדר.

  • תאריך ההודעה המקורית: 25/11/2024 02:01

    כוונתו של החת"ס, ש"למוד" הכוונה שמלמדים אותו, היינו שהוא למוד ע"י אחרים,
    וזה אי אפשר לומר על הבורא כי מי יוכל ללמדו הרי מאתו מוצא הדעת.

    וכבר אמר הגר"ח קנייבסקי על כך שאפשר לור פשט אחר, ש"למוד" היינו מלשון
    "מורגל" והכוונה שהבורא כבר למוד בלעשות נסים וחסדים לעמו ישראל. ואכן נהג
    הגר"ח לאמרו בליל הסדר.

    תאריך ההודעה המקורית: 25/11/2024 08:16

    ייש"כ גדול לכל חבורא קדישא הדין
    האם יש להרב וסרמן שליט"א מקור על מה שמובא בשם מרן הגרח"ק זצ"ל

    יום נפלא

    משה רייך

    מאת: [email protected]

  • תאריך ההודעה המקורית: 25/11/2024 08:16

    ייש"כ גדול לכל חבורא קדישא הדין
    האם יש להרב וסרמן שליט"א מקור על מה שמובא בשם מרן הגרח"ק זצ"ל

    יום נפלא

    משה רייך

    מאת: [email protected]

    תאריך ההודעה המקורית: 25/11/2024 19:01

    הכל מפי השמועה.

  • מקור בדברי הגר"א

    2024
    1
    0 הצבעות
    1 פוסטים
    0 צפיות
    א
    תאריך ההודעה המקורית: 12/02/2024 12:16 הגוים נפשם מהשמים וישראל נפשם מהארץ (או כעין זה, ייתכן מאוד שהמשפט הנ"ל כלל לא מדויק. לזכרוני הקלוש אמור להיות בפירושיו על הנביאים.)
  • מקור בדברי הגר"א

    2024
    3
    0 הצבעות
    3 פוסטים
    0 צפיות
    G
    תאריך ההודעה המקורית: 12/02/2024 13:18 נראה שזה שיר השירים א, ו עיין בשני הפירושים ולא פסוק ג'
  • ביאור משולב ללא הדגשה

    2024
    1
    0 הצבעות
    1 פוסטים
    0 צפיות
    י
    תאריך ההודעה המקורית: 05/03/2024 00:17 אני 'זז' עם החיצים וממילא אין הדגשה.
  • היכן מובא בדברי המקנה

    2024
    2
    0 הצבעות
    2 פוסטים
    0 צפיות
    א
    תאריך ההודעה המקורית: 20/06/2024 10:04 קו"א סי' כט סעיף ב ג [image: Mailtrack] https://mailtrack.io?utm_source=gmail&utm_medium=signature&utm_campaign=signaturevirality11& Sender notified by Mailtrack https://mailtrack.io?utm_source=gmail&utm_medium=signature&utm_campaign=signaturevirality11& 20.06.24, 10:04:27
  • ביקוש ביאור תיבה.

    2024
    4
    0 הצבעות
    4 פוסטים
    0 צפיות
    0
    תאריך ההודעה המקורית: 07/08/2024 18:17 תודה למשיבים. עוליבה - עלובה. אך, האם 'עוליבה' היא טעות וצ"ל 'עלובה' ? או שגם יש מקור לכיתוב 'עוליבה' ? מאת: [email protected]
  • מקור בדברי התניא

    2024
    1
    0 הצבעות
    1 פוסטים
    0 צפיות
    י
    תאריך ההודעה המקורית: 10/09/2024 23:29 בספר א' כותב בתוך דבריו: "משום דמבואר בספר התניא דעיקר עבודת ישראל הוא להכניס החכמה בלב דהיינו שהכל יעשו בחשקות הלב", איזה מ"מ לציין
  • איפה כתוב בדברי חיים

    2024
    1
    0 הצבעות
    1 פוסטים
    0 צפיות
    מ
    תאריך ההודעה המקורית: 14/10/2024 22:25 הענין דברא הקב"ה יצר הרע, על פי הידוע מהירושלמי (ערלה א, ג) דאכיל מחבריה בהית לאסתכולי ביה (ועיין תוספות קידושין לו, ב ד"ה כל), ולכן המלאכים שמקבלים חיות מהקב"ה בלי שיהיה להם מלחמת היצר, יש להם "שש כנפים לאחד בשתים יכסה פניו" (ישעיה ו, ב), דמתביישין להסתכל בשכינה מחמת שמקבלים נהמא דכיסופא, כמו שעני מתבייש להביט בפני העשיר, כמו שאמרו חז"ל (ברכות ו, ב) על הפסוק (תהלים יב, ט) "כרום זולות לבני אדם" כיון שנצטרך אדם לבריות פניו משתנות ככרום. אבל השי"ת שהוא טוב ומטיב רצה לתת השכר טוב לבריותיו בתכלית ההטבה, ברא אותנו בהאי עלמא עם שני יצרים, ועל ידי שעוזר לנו לנצח היצר הרע ולשמוע בקול היצר טוב לעבוד את השי"ת ולקיים מצוותיו, אזי השפע טוב שנותן לנו השי"ת בכל עת ובכל רגע, וכן השכר טוב הצפון לעתיד לבוא הוא בבחינת 'מי שטרח בערב שבת יאכל בשבת' (עבודה זרה ג, א) ואינו נהמא דכיסופא.
  • מקור בדברי החת"ס

    2024
    1
    0 הצבעות
    1 פוסטים
    0 צפיות
    א
    תאריך ההודעה המקורית: 27/11/2024 22:59 יש"כ, נעזרתי. מאת: [email protected]