דילוג לתוכן
מחפשים עורכים, כותבים או מגיהים לספר שלכם?

לרגל השקת הפורום — פרסום מודעות דרושים בלוח המקצועי הוא בחינם לזמן מוגבל!

פרסם מודעה עכשיו ✍️
שימו לב — קטגוריית ארכיון
הנושאים בקטגוריה זו הועברו מארכיון קבוצת גוגל, והמשתמשים המוצגים בהם אינם פעילים בפורום.
לקבלת מענה או לתחילת דיון, מומלץ לפתוח נושא חדש בקטגוריה המתאימה.

חיפוש מקור - דברי הגר"א על השכר מעקידת יצחק

2022
5 3 0 1
  • תאריך ההודעה המקורית: 09/11/2022 07:14

    אני מחפש מקור לווארט הבא -

    שאלו את רבינו הגר"א: כצד אנו מבקשים שוב ושוב להשתמש בזכות עקידת יצחק -

    לאחר אמירת פרשת העקידה בכל יום אנו מבקשים: "כמו שכבש אברהם אבינו את רחמיו
    לעשות רצונך בלבב שלם, כן יכבשו רחמיך את כעסך מעלינו".

    בדומה לזה בחתימת ברכת זכרונות בראש השנה: "ותראה לפניך עקדה שעקד אברהם אבינו
    את יצחק בנו על גבי המזבח וכבש רחמיו לעשות רצונך בלבב שלם, כן יכבשו רחמיך את
    כעסך מעלינו".

    וכך בעוד מקומות רבים בתפילתינו אנו מעוררים את הזכות הזו.

    והרי "שכר מצוה בהאי עלמא ליכא"[1] <#_ftn1>!

    השיב הגר"א:

    בכל מצוה שאנו מקיימים יש שני חלקים: ההכנה והמעשה שאנו מבצעים מצידנו, והמצוה
    עצמה. וכך גם בעקידה, קדמו לה יומיים בהם אברהם אבינו השכים בבוקר, חבש את
    חמורו, טרח בהליכתו ובחיפוש מקום העקידה וכן הלאה.

    על אותם יומיים של הכנה למצוה - ניתן לקבל שכר בעולם הזה. ורק על מעשה העקידה
    עצמה חל הכלל "שכר מצוה בהאי עלמא ליכא".

    והדברים רמוזים בלשון הפסוק[2] <#_ftn2>:

    יְחַיֵּנוּ מִיֹּמָיִם, בַּיּוֹם הַשְּׁלִישִׁי יְקִמֵנוּ וְנִחְיֶה לְפָנָיו.

    "יחיינו" בעולם הזה, "מיומיים" של ההכנה. ואילו קבלת השכר על מה שנעשה "ביום
    השלישי" - תהא רק לעתיד לבא בעת ש"יקימנו ונחיה לפניו".


    [1] <#_ftnref1> קידושין לט ע"ב.

    [2] <#_ftnref2> הושע ו, ב.

  • תאריך ההודעה המקורית: 09/11/2022 07:14

    אני מחפש מקור לווארט הבא -

    שאלו את רבינו הגר"א: כצד אנו מבקשים שוב ושוב להשתמש בזכות עקידת יצחק -

    לאחר אמירת פרשת העקידה בכל יום אנו מבקשים: "כמו שכבש אברהם אבינו את רחמיו
    לעשות רצונך בלבב שלם, כן יכבשו רחמיך את כעסך מעלינו".

    בדומה לזה בחתימת ברכת זכרונות בראש השנה: "ותראה לפניך עקדה שעקד אברהם אבינו
    את יצחק בנו על גבי המזבח וכבש רחמיו לעשות רצונך בלבב שלם, כן יכבשו רחמיך את
    כעסך מעלינו".

    וכך בעוד מקומות רבים בתפילתינו אנו מעוררים את הזכות הזו.

    והרי "שכר מצוה בהאי עלמא ליכא"[1] <#_ftn1>!

    השיב הגר"א:

    בכל מצוה שאנו מקיימים יש שני חלקים: ההכנה והמעשה שאנו מבצעים מצידנו, והמצוה
    עצמה. וכך גם בעקידה, קדמו לה יומיים בהם אברהם אבינו השכים בבוקר, חבש את
    חמורו, טרח בהליכתו ובחיפוש מקום העקידה וכן הלאה.

    על אותם יומיים של הכנה למצוה - ניתן לקבל שכר בעולם הזה. ורק על מעשה העקידה
    עצמה חל הכלל "שכר מצוה בהאי עלמא ליכא".

    והדברים רמוזים בלשון הפסוק[2] <#_ftn2>:

    יְחַיֵּנוּ מִיֹּמָיִם, בַּיּוֹם הַשְּׁלִישִׁי יְקִמֵנוּ וְנִחְיֶה לְפָנָיו.

    "יחיינו" בעולם הזה, "מיומיים" של ההכנה. ואילו קבלת השכר על מה שנעשה "ביום
    השלישי" - תהא רק לעתיד לבא בעת ש"יקימנו ונחיה לפניו".


    [1] <#_ftnref1> קידושין לט ע"ב.

    [2] <#_ftnref2> הושע ו, ב.

    תאריך ההודעה המקורית: 09/11/2022 09:02

    אני מחפש מקור לווארט הבא -

    שאלו את רבינו הגר"א: כצד אנו מבקשים שוב ושוב להשתמש בזכות עקידת יצחק -

    לאחר אמירת פרשת העקידה בכל יום אנו מבקשים: "כמו שכבש אברהם אבינו את רחמיו
    לעשות רצונך בלבב שלם, כן יכבשו רחמיך את כעסך מעלינו".

    בדומה לזה בחתימת ברכת זכרונות בראש השנה: "ותראה לפניך עקדה שעקד אברהם אבינו
    את יצחק בנו על גבי המזבח וכבש רחמיו לעשות רצונך בלבב שלם, כן יכבשו רחמיך את
    כעסך מעלינו".

    וכך בעוד מקומות רבים בתפילתינו אנו מעוררים את הזכות הזו.

    והרי "שכר מצוה בהאי עלמא ליכא"[1] <#_ftn1>!

    השיב הגר"א:

    בכל מצוה שאנו מקיימים יש שני חלקים: ההכנה והמעשה שאנו מבצעים מצידנו, והמצוה
    עצמה. וכך גם בעקידה, קדמו לה יומיים בהם אברהם אבינו השכים בבוקר, חבש את
    חמורו, טרח בהליכתו ובחיפוש מקום העקידה וכן הלאה.

    על אותם יומיים של הכנה למצוה - ניתן לקבל שכר בעולם הזה. ורק על מעשה העקידה
    עצמה חל הכלל "שכר מצוה בהאי עלמא ליכא".

    והדברים רמוזים בלשון הפסוק[2] <#_ftn2>:

    יְחַיֵּנוּ מִיֹּמָיִם, בַּיּוֹם הַשְּׁלִישִׁי יְקִמֵנוּ וְנִחְיֶה לְפָנָיו.

    "יחיינו" בעולם הזה, "מיומיים" של ההכנה. ואילו קבלת השכר על מה שנעשה "ביום
    השלישי" - תהא רק לעתיד לבא בעת ש"יקימנו ונחיה לפניו".


    [1] <#_ftnref1> קידושין לט ע"ב.

    [2] <#_ftnref2> הושע ו, ב.

    קבצים מצורפים:

  • תאריך ההודעה המקורית: 09/11/2022 09:02

    אני מחפש מקור לווארט הבא -

    שאלו את רבינו הגר"א: כצד אנו מבקשים שוב ושוב להשתמש בזכות עקידת יצחק -

    לאחר אמירת פרשת העקידה בכל יום אנו מבקשים: "כמו שכבש אברהם אבינו את רחמיו
    לעשות רצונך בלבב שלם, כן יכבשו רחמיך את כעסך מעלינו".

    בדומה לזה בחתימת ברכת זכרונות בראש השנה: "ותראה לפניך עקדה שעקד אברהם אבינו
    את יצחק בנו על גבי המזבח וכבש רחמיו לעשות רצונך בלבב שלם, כן יכבשו רחמיך את
    כעסך מעלינו".

    וכך בעוד מקומות רבים בתפילתינו אנו מעוררים את הזכות הזו.

    והרי "שכר מצוה בהאי עלמא ליכא"[1] <#_ftn1>!

    השיב הגר"א:

    בכל מצוה שאנו מקיימים יש שני חלקים: ההכנה והמעשה שאנו מבצעים מצידנו, והמצוה
    עצמה. וכך גם בעקידה, קדמו לה יומיים בהם אברהם אבינו השכים בבוקר, חבש את
    חמורו, טרח בהליכתו ובחיפוש מקום העקידה וכן הלאה.

    על אותם יומיים של הכנה למצוה - ניתן לקבל שכר בעולם הזה. ורק על מעשה העקידה
    עצמה חל הכלל "שכר מצוה בהאי עלמא ליכא".

    והדברים רמוזים בלשון הפסוק[2] <#_ftn2>:

    יְחַיֵּנוּ מִיֹּמָיִם, בַּיּוֹם הַשְּׁלִישִׁי יְקִמֵנוּ וְנִחְיֶה לְפָנָיו.

    "יחיינו" בעולם הזה, "מיומיים" של ההכנה. ואילו קבלת השכר על מה שנעשה "ביום
    השלישי" - תהא רק לעתיד לבא בעת ש"יקימנו ונחיה לפניו".


    [1] <#_ftnref1> קידושין לט ע"ב.

    [2] <#_ftnref2> הושע ו, ב.

    קבצים מצורפים:

    תאריך ההודעה המקורית: 09/11/2022 09:48

    תודה רבה!!!

    טוב להשיב על הודעות כאלו בהודעה כללית,
    כך יודעים לא לשלוח עוד. ולא טורחים לחינם.
    מה שקורה הרבה כשמישהו שולח בפרטי.

    מאת: [email protected]

  • תאריך ההודעה המקורית: 09/11/2022 09:48

    תודה רבה!!!

    טוב להשיב על הודעות כאלו בהודעה כללית,
    כך יודעים לא לשלוח עוד. ולא טורחים לחינם.
    מה שקורה הרבה כשמישהו שולח בפרטי.

    מאת: [email protected]

    תאריך ההודעה המקורית: 09/11/2022 10:13

    אני שולח כאן את המקור לקול אליהו.
    כמובן צריך לדעת שזה שמועה מהגר"א ולא ברור שהגר"א באמת אמר ככה.
    ועי' גם משלי יג, כב דמבאר שפירות הצדיק הולך לבניו

    קבצים מצורפים:

  • תאריך ההודעה המקורית: 09/11/2022 10:13

    אני שולח כאן את המקור לקול אליהו.
    כמובן צריך לדעת שזה שמועה מהגר"א ולא ברור שהגר"א באמת אמר ככה.
    ועי' גם משלי יג, כב דמבאר שפירות הצדיק הולך לבניו

    קבצים מצורפים:

    תאריך ההודעה המקורית: 09/11/2022 10:21

    יפה מאוד!
    תודה רבה

  • חיפוש מקור לדברי הגר"א

    2022
    27
    0 הצבעות
    27 פוסטים
    0 צפיות
    א
    תאריך ההודעה המקורית: 01/08/2022 00:42 זה כלל ישן ומפורסם ש'כידוע' בגר"א זלה"ה הוא מהאר"י זלה"ה, וכנראה שהוא לא אהב לציין לאחרונים בפירוש, בד"כ, או אולי בעיקר בקבלה. (ברור שהוא מציין לאחרונים בשפע מקומות, אני לא אומר, רק שבדרך כךך הוא מביא חז"ל או לפחות ראשונים, וההנחה הזו לא הכרחית, רק השערה). [image: Mailtrack] https://mailtrack.io?utm_source=gmail&utm_medium=signature&utm_campaign=signaturevirality11& Sender notified by Mailtrack https://mailtrack.io?utm_source=gmail&utm_medium=signature&utm_campaign=signaturevirality11& 01.08.22, 00:40:01
  • חיפוש מקור - חטא אדם הראשון על פי הלשם

    2022
    6
    0 הצבעות
    6 פוסטים
    0 צפיות
    א
    תאריך ההודעה המקורית: 14/09/2022 23:02 תודה רבה!
  • מקור דברי הגר"א

    2022
    4
    0 הצבעות
    4 פוסטים
    0 צפיות
    י
    תאריך ההודעה המקורית: 22/09/2022 15:49 בסה"ק ליקו"מ זה מובא גם
  • 0 הצבעות
    3 פוסטים
    0 צפיות
    א
    תאריך ההודעה המקורית: 02/10/2022 11:33 תודה רבה תזכה למצוות.
  • חיפוש מקור

    2022
    2
    0 הצבעות
    2 פוסטים
    0 צפיות
    מ
    תאריך ההודעה המקורית: 11/12/2022 21:20 (10) פירוש רבנו יונה על אבות - פרק חמישי משנה כ כל מי שיש בו שלשה דברים טובים הללו מתלמידיו של אברהם אבינו, וכל מי שיש בו שלשה דברים רעים הללו הרי זה מתלמידיו של בלעם הרשע. תלמידיו של אברהם אבינו, עין טובה. זו מדת הנדיבות, אברהם אבינו נדיב לב היה שנאמר (בראשית יח, ז), "ויקח בן בקר רך וטוב": ונפש שפלה. מי שנפשו זכה וברה ואין מתאוה לדבר עבירה, שכן היה אברהם אבינו ע"ה שלא חפץ בתענוגים ובכל הנאות העולם כלל, ולא שלט עליו יצר הרע מעולם כי נפשו שפלה, כמו שנאמר (שם כא, יא), "וירע הדבר מאד בעיני אברהם על אודות בנו", על אודות בנו הרע לו לפי שיוצא לתרבות רעה, ועל אודות הגר לא הרע לו אע"פ שידעה קודם לכן לא נתאוה אליה: ורוח נמוכה. כמו שנאמר (שם יח, כז) "ואנכי עפר ואפר", ולא לפני המקום ב"ה בלבד היה רוחו נמוכה, אלא אפילו לפני בשר ודם, שנאמר (שם שם, ה), "כי על כן עברתם על עבדכם": תלמידיו של בלעם הרשע עין רעה. כמו שאמר בלעם, "אם יתן לי בלק מלא ביתו כסף וזהב" (במדבר כב, יח), שחמד בשל אחרים: ונפש רחבה. שנתן עצה לבלק להכשיל ישראל בזמה, בדבר שהיה מתעסק נתן עצה להכשילם: ורוח גבוהה. שכן אמר הרשע, "כי מאן ה' לתתי להלוך עמכם" (שם שם, יג), שלא רצה ללכת עמהם כי לא היו השלוחים נכבדים בעיניו לפי גאותו וגובה לבו, "ויוסף עוד בלק שלוח שרים רבים ונכבדים מאלה" (שם שם, טו): מה בין תלמידיו של אברהם אבינו לתלמידיו של בלעם הרשע, תלמידיו של אברהם אבינו יורשין העולם הזה ונוחלין העולם הבא שנאמר, "להנחיל אוהבי יש ואוצרותיהם אמלא". לפי שהאוחז דרכו של אברהם אבינו נקרא אוהב למקום, כמו שנקרא אברהם אבינו ע"ה, שנאמר (ישעיה מא, ח), "זרע אברהם אהבי". וכולם בכלל להנחיל אוהבי יש:
  • חיפוש מקור

    2022
    1
    0 הצבעות
    1 פוסטים
    0 צפיות
    C
    תאריך ההודעה המקורית: 07/11/2022 11:31 מסופר על איזה רבי שהתפלל מאוחר וכששאלו אותו על דבר איחורו אמר שהשאלה הראשונה שישאלו אותו בעולם האמת הוא אם התפלל מאוחר. וקודם יענה על חלק הראשון והעיקרי 'אם התפלל' ואחרי זה יתרץ חלק השני אם התפלל 'מאוחר' וכו' למישהו יש מקור לעובדא זו? תודה מראש.
  • חיפוש מקור

    2022
    7
    0 הצבעות
    7 פוסטים
    0 צפיות
    א
    תאריך ההודעה המקורית: 15/08/2022 11:02 ירבו כמותך בישראל, ייש"כ גדול.
  • חיפוש מקור

    2022
    5
    0 הצבעות
    5 פוסטים
    0 צפיות
    ע
    תאריך ההודעה המקורית: 13/12/2022 14:37 לכאורה כן מבואר בפרי הארץ [להצדיק רבי מנדלי ויטפסק] פרשת קורח, שאין יהודי יכול להגיע להתקשר ולהתדבק בהשי"ת כי אם מידי עברו דרך המות ממש, ויאחזוהו פלצות ויסורי בידקי מיתה ממש, אז יאיר כשמש אפילתו להדבק בה' ובמדותיו *לאהוב אותו *ויראת ה' על פניו. ואם אמר יאמר מה לי ולצרה הזאת לעבור בדרך זה, כי הוא נורא ואיום וכו', הנה אל ידמה בנפשו להמלט באופן זה, כי אם דרך המלך ילך, כי אין מקום לעבור בדרך אחר, וזה השער לה' צדיקים יבואו בו, ובזאת יבא אל הקדש.