דילוג לתוכן
שימו לב — קטגוריית ארכיון
הנושאים בקטגוריה זו הועברו מארכיון קבוצת גוגל, והמשתמשים המוצגים בהם אינם פעילים בפורום.
לקבלת מענה או לתחילת דיון, מומלץ לפתוח נושא חדש בקטגוריה המתאימה.

ציון מקורות שהובאו בדברי חז"ל

2022
35 10 0 1
  • תאריך ההודעה המקורית: 21/11/2022 20:30

    א. אמנם למפורסמות א"צ ראיה, אך עיקר העניין כאן הוא למען המכובדות של הספר.
    ב. אם כבר הבאת מקור לפסוקים אחרים באותו קטע, כגון: ולבי חלל בקרבי, אם כן
    ודאי שעליך להביא גם לבכל מכל כל. אחרת ניכר כאן חוסר אחידות, שלפסוקים
    מסוימים אתה מציין מקור ואילו לאחרים לא.
    ואפילו אם לא באותו קטע, אך בקטעים דומים של ציטוטים מגמרות וכדו', כן הבאת
    מקורות לפסוקים – מוטל עליך להביא לכל הפסוקים, מטעם האחידות כנ"ל.

    תאריך ההודעה המקורית: 21/11/2022 20:34

    אני רק מציין להשלמת הדיון -
    אין ספק ומקום לשאלה,
    שבספרי ראשונים וקדמונים מוכרחים להביא מקור לכל פסוק ואזכור.
    כנהוג במוסד ה"ק וכל יתר המכונים השונים.

    אולם הנידון כאן היה על ספר בן דורינו.

    מאת: [email protected]

  • תאריך ההודעה המקורית: 21/11/2022 20:34

    אני רק מציין להשלמת הדיון -
    אין ספק ומקום לשאלה,
    שבספרי ראשונים וקדמונים מוכרחים להביא מקור לכל פסוק ואזכור.
    כנהוג במוסד ה"ק וכל יתר המכונים השונים.

    אולם הנידון כאן היה על ספר בן דורינו.

    מאת: [email protected]

    תאריך ההודעה המקורית: 21/11/2022 20:36

    יש סברא שבציטוט מגמרות, א"צ להביא מקורות לפסוקים, שכן הרוצה לעיין, יפתח
    הגמ' ושם יראה את מקורות הפסוקים. וציון מרובה בספר גורם לסרבול.
    אולם, אם כבר החלטת לציין מקורות לפסוקים, עליך לשמור על אחידות סגנונית
    ולציין מקורות לכל הפסוקים.

  • תאריך ההודעה המקורית: 21/11/2022 20:34

    אני רק מציין להשלמת הדיון -
    אין ספק ומקום לשאלה,
    שבספרי ראשונים וקדמונים מוכרחים להביא מקור לכל פסוק ואזכור.
    כנהוג במוסד ה"ק וכל יתר המכונים השונים.

    אולם הנידון כאן היה על ספר בן דורינו.

    מאת: [email protected]

    תאריך ההודעה המקורית: 21/11/2022 20:37

    ודאי שהנדון הוא אך ורק על ספר בן דורנו, ואוסיף שמדובר באופן שהמחבר נותן
    לעורך יד חופשית בעניין זה. והשאלה היאך הדרך ישכון אור.

    לדברי ר' אליהו:
    ודאי שתהיה אחידות. כרגע נתתי דוגמא, שאינה אחידה בהכרח, לצורך הדוגמא ולהבנת
    הדילמה (כבקשתך..).

  • תאריך ההודעה המקורית: 21/11/2022 20:37

    ודאי שהנדון הוא אך ורק על ספר בן דורנו, ואוסיף שמדובר באופן שהמחבר נותן
    לעורך יד חופשית בעניין זה. והשאלה היאך הדרך ישכון אור.

    לדברי ר' אליהו:
    ודאי שתהיה אחידות. כרגע נתתי דוגמא, שאינה אחידה בהכרח, לצורך הדוגמא ולהבנת
    הדילמה (כבקשתך..).

    תאריך ההודעה המקורית: 21/11/2022 20:39

    הרב ארי כתב שיש לציין מקור רק למקורות העיקריים ולוותר על בכל מכל כל.
    על כך הערתי, שאין לחלק, אלא אם ציינת מקור ל"לבי חלל בקרבי", עליך לציין גם
    ל"בכל מכל כל".

  • תאריך ההודעה המקורית: 21/11/2022 20:39

    הרב ארי כתב שיש לציין מקור רק למקורות העיקריים ולוותר על בכל מכל כל.
    על כך הערתי, שאין לחלק, אלא אם ציינת מקור ל"לבי חלל בקרבי", עליך לציין גם
    ל"בכל מכל כל".

    תאריך ההודעה המקורית: 21/11/2022 23:49

    יש לציין
    שבעיקרון ספר מכובד שמכבד את עצמו ועובר עימוד מקצועי
    הרי שהמקורות בתוך הסוגריים יהיו בגופן מוקטן משאר הטקסט בספר
    כך שלא תמיד מוכרח שזה פוגע ברצף הקריאה

    לא כך ?

  • תאריך ההודעה המקורית: 21/11/2022 23:49

    יש לציין
    שבעיקרון ספר מכובד שמכבד את עצמו ועובר עימוד מקצועי
    הרי שהמקורות בתוך הסוגריים יהיו בגופן מוקטן משאר הטקסט בספר
    כך שלא תמיד מוכרח שזה פוגע ברצף הקריאה

    לא כך ?

    תאריך ההודעה המקורית: 21/11/2022 23:57

    ברור שזה משפיע לטובה, אך מבירור שערכתי ישנם לא מעט אנשים שכל סוגריים/ציון
    להערת שוליים וכיו"ב פוגעים להם ברצף הקריאה.
    ומכאן נובעת השאלה..

  • תאריך ההודעה המקורית: 21/11/2022 23:57

    ברור שזה משפיע לטובה, אך מבירור שערכתי ישנם לא מעט אנשים שכל סוגריים/ציון
    להערת שוליים וכיו"ב פוגעים להם ברצף הקריאה.
    ומכאן נובעת השאלה..

    תאריך ההודעה המקורית: 22/11/2022 00:07

    כשערכתי ספר שיצא ע"י מוסד הרב קוק, הדריכו אותי שהערות שולים לא מפריע לרצף

  • תאריך ההודעה המקורית: 22/11/2022 00:07

    כשערכתי ספר שיצא ע"י מוסד הרב קוק, הדריכו אותי שהערות שולים לא מפריע לרצף

    תאריך ההודעה המקורית: 22/11/2022 00:12

    זו דעתם וזכותם לחשוב מה שהם רוצים.
    אך בתוך עמי אנכי יושב ואני שומע רחשים שונים מאלו, וכבר אמרו במדרש עה"פ יפקד
    ה' א-להי הרוחות לפי רוחו של כ"א...

    והעניין הוא שלאמיתו של דבר אין כ"כ היגיון בצורך לציין מקורות על ספרות חז"ל..

    מאת: [email protected]

  • תאריך ההודעה המקורית: 22/11/2022 00:12

    זו דעתם וזכותם לחשוב מה שהם רוצים.
    אך בתוך עמי אנכי יושב ואני שומע רחשים שונים מאלו, וכבר אמרו במדרש עה"פ יפקד
    ה' א-להי הרוחות לפי רוחו של כ"א...

    והעניין הוא שלאמיתו של דבר אין כ"כ היגיון בצורך לציין מקורות על ספרות חז"ל..

    מאת: [email protected]

    תאריך ההודעה המקורית: 22/11/2022 00:14

    כקורא ספרים רבים,
    ברור שהערות שוליים מפריעות לרצף.

    הענין בספרי מוה"ק, שבדרך כלל הם נלמדים בעיון. ולכן לא כ"כ מפריע שהקריאה
    נקטעת ואיטית.
    לא מצפים מהם שיהיה ניתן לקרוא עמוד ב50 שניות...

  • תאריך ההודעה המקורית: 21/11/2022 20:25

    עד עתה הייתי בדעה להביא מקור לכל דבר, אולם העירוני כי קוראים רבים מתקשים
    לקרוא את החיבור ברצף כאשר ישנן ציון להערות. וכדי לצמצם בציון הערות, חשבתי
    על כיוון חדש שכל מקור שהובא ע"י הכותב, צריך לציין, וייתכן שהדין כן אף במקור
    שהובא בדברי ראשונים ואחרונים, אך מקורות שנובעים מדברי חז"ל אין צורך לציין
    למקורותיהם שכן דברי חכמים הם ולמפורסמות אין צריך להביא ראייה...

    תאריך ההודעה המקורית: 22/11/2022 09:49

    בנוגע לשאלה האם לציין כל מקור שהובא בתוך דברי חז"ל יש למישהו עוד מה להגיד
    בנושא?
    חשוב לי לשמוע את כיווני החשיבה השונים בעניין.
    בתודה מראש לעוזרים, ישלם ה' פעלכם!

  • תאריך ההודעה המקורית: 22/11/2022 09:49

    בנוגע לשאלה האם לציין כל מקור שהובא בתוך דברי חז"ל יש למישהו עוד מה להגיד
    בנושא?
    חשוב לי לשמוע את כיווני החשיבה השונים בעניין.
    בתודה מראש לעוזרים, ישלם ה' פעלכם!

    תאריך ההודעה המקורית: 22/11/2022 10:16

    לענ"ד העצה הפשוטה ביותר הוא לציין את המקורות לא בהערות שוליים אלא בסוגריים
    בתוך לשון הספר, וככה זה לא מכביד ולא משגע את הקורא. כל הקטע שהתחילו לשים כל
    מקור בהערות שוליים לדעתי הוא פשוט נודף מהחילונים הפרופסורים ורק גורם בזבוז
    זמן כדי למצוא את המקור.
    מה שאין כן, תראו בכל הספרים הישנים שהודפסו במשך מאות שנה, תמיד הציון (איפה
    שציינו) היתה בסוגריים, וככה הוא הרבה יותר קל לקורא

  • תאריך ההודעה המקורית: 22/11/2022 10:16

    לענ"ד העצה הפשוטה ביותר הוא לציין את המקורות לא בהערות שוליים אלא בסוגריים
    בתוך לשון הספר, וככה זה לא מכביד ולא משגע את הקורא. כל הקטע שהתחילו לשים כל
    מקור בהערות שוליים לדעתי הוא פשוט נודף מהחילונים הפרופסורים ורק גורם בזבוז
    זמן כדי למצוא את המקור.
    מה שאין כן, תראו בכל הספרים הישנים שהודפסו במשך מאות שנה, תמיד הציון (איפה
    שציינו) היתה בסוגריים, וככה הוא הרבה יותר קל לקורא

    תאריך ההודעה המקורית: 22/11/2022 10:22

    גם בקטע של הערות שוליים, איפה שיש ציון או מספר, זה מפריע לרצף הקריאה, גם
    אני יש לי את הבעייה הזאת ושמעתי גם מהרבה אנשים. בעיקר על הגהות וציונים בעוז
    והדר.
    מה שהציעו לי הוא לעשות כמו בלי מספרים כמו שעשו וילנא החדש כשהביאו שינויי
    נוסחאות, שרק כתבו דיבור המתחיל ובלי סימן אות.
    בודאי שבקטע של ציון מקורות זה לא הכי טוב, ולכן אני מעדיף לשים בסוגריים בתוך
    הנוסח, כמו שהצעתי מקודם.

    רק הערה לחיים: הרבה דברים מועילים מגיעים מזה שלא הולכים עם זרם המדפיסים
    וכו', אלא עם חשיבה עצמית ושאלת האנשים הלומדים את הספרים, לשאול את דעתם מה
    יותר מועיל בשבילם.

  • תאריך ההודעה המקורית: 22/11/2022 10:22

    גם בקטע של הערות שוליים, איפה שיש ציון או מספר, זה מפריע לרצף הקריאה, גם
    אני יש לי את הבעייה הזאת ושמעתי גם מהרבה אנשים. בעיקר על הגהות וציונים בעוז
    והדר.
    מה שהציעו לי הוא לעשות כמו בלי מספרים כמו שעשו וילנא החדש כשהביאו שינויי
    נוסחאות, שרק כתבו דיבור המתחיל ובלי סימן אות.
    בודאי שבקטע של ציון מקורות זה לא הכי טוב, ולכן אני מעדיף לשים בסוגריים בתוך
    הנוסח, כמו שהצעתי מקודם.

    רק הערה לחיים: הרבה דברים מועילים מגיעים מזה שלא הולכים עם זרם המדפיסים
    וכו', אלא עם חשיבה עצמית ושאלת האנשים הלומדים את הספרים, לשאול את דעתם מה
    יותר מועיל בשבילם.

    תאריך ההודעה המקורית: 22/11/2022 10:27

    מאת: לרב @Gra Biurim
    ראשית יישר כח, מאוד חשובה דעתכם!
    כתבתי לך מענה אך לאחר שקראתי את כל הדברים הבנתי את כוונתם:
    ההצעה היא לעשות הערת שוליים שאין ציון אליה בגוף הטקסט. ומקורות לציין
    בסוגריים, הבנתי נכון? א"כ זה אכן פתרון מעניין.

    לענ"ד אם ציון הערת שוליים מכביד על הקורא סוגריים (אפילו מוקטנות) עאכ"ו. כל
    מה שנכנס הרעיון של הערות השוליים היה על מנת לקרוא את החיבור ברצף ללא הסחת
    דעת..
    ואף בספרי האחרונים אפשר למצוא מעין הערות שוליים בצידי הגיליון, בתחתית העמוד
    או בסוף הספר.

    ומה נעשה כאשר יש ציון מקור ארוך (מד"ר כז, יג וכ"ה במכילתא שמות מסכתא דהחודש
    וכיו"ב בגמ' כתובות כד ע"ב)?

    מאת: [email protected]

  • תאריך ההודעה המקורית: 22/11/2022 10:27

    מאת: לרב @Gra Biurim
    ראשית יישר כח, מאוד חשובה דעתכם!
    כתבתי לך מענה אך לאחר שקראתי את כל הדברים הבנתי את כוונתם:
    ההצעה היא לעשות הערת שוליים שאין ציון אליה בגוף הטקסט. ומקורות לציין
    בסוגריים, הבנתי נכון? א"כ זה אכן פתרון מעניין.

    לענ"ד אם ציון הערת שוליים מכביד על הקורא סוגריים (אפילו מוקטנות) עאכ"ו. כל
    מה שנכנס הרעיון של הערות השוליים היה על מנת לקרוא את החיבור ברצף ללא הסחת
    דעת..
    ואף בספרי האחרונים אפשר למצוא מעין הערות שוליים בצידי הגיליון, בתחתית העמוד
    או בסוף הספר.

    ומה נעשה כאשר יש ציון מקור ארוך (מד"ר כז, יג וכ"ה במכילתא שמות מסכתא דהחודש
    וכיו"ב בגמ' כתובות כד ע"ב)?

    מאת: [email protected]

    תאריך ההודעה המקורית: 22/11/2022 11:34

    הפתרון לדעתי:
    כרגע תכניס את כל ההערות, או למטה או בפנים, אחר שתסיים את החיבור, תקרא
    אותו כאדם שקורא ספר, ותפעיל שיקול דעת מה מפריע, ומה צריך למחוק,
    כך אני הייתי נוהג בדילמה כגון זו.
    שים לב גם שריבוי הערות שוליים מפריע לקורא למצוא מבוקשו.
    וכמש"נ "ריבוי השמן גורם לכיבוי הפתילה"

  • תאריך ההודעה המקורית: 22/11/2022 11:34

    הפתרון לדעתי:
    כרגע תכניס את כל ההערות, או למטה או בפנים, אחר שתסיים את החיבור, תקרא
    אותו כאדם שקורא ספר, ותפעיל שיקול דעת מה מפריע, ומה צריך למחוק,
    כך אני הייתי נוהג בדילמה כגון זו.
    שים לב גם שריבוי הערות שוליים מפריע לקורא למצוא מבוקשו.
    וכמש"נ "ריבוי השמן גורם לכיבוי הפתילה"

    תאריך ההודעה המקורית: 22/11/2022 12:06

    לדבריך מלכחילה יש לעבוד על חיפוש וציון כל מקור.
    אך מה חטא המחבר, כי הבאנו עליו חיוב לשלם על מציאת מקורות רבים שלבסוף נסיר
    אותם מהספר בהינף יד?

  • תאריך ההודעה המקורית: 22/11/2022 12:06

    לדבריך מלכחילה יש לעבוד על חיפוש וציון כל מקור.
    אך מה חטא המחבר, כי הבאנו עליו חיוב לשלם על מציאת מקורות רבים שלבסוף נסיר
    אותם מהספר בהינף יד?

    תאריך ההודעה המקורית: 22/11/2022 12:16

    רוב הציטוטים אתה יכול להעתיק מבר אילן וכד' כולל המקורות

  • תאריך ההודעה המקורית: 22/11/2022 12:16

    רוב הציטוטים אתה יכול להעתיק מבר אילן וכד' כולל המקורות

    תאריך ההודעה המקורית: 22/11/2022 12:41

    נכון במרבית המקרים.
    נניח שההעתקת כל מקור וציונו אורכת חצי דקה-דקה, מהרגע שהתחלת לחפש עד הרגע
    שבו סיימת למקם את הציטוט וציון המקור.
    הרי שלמאה מקורות בזבזנו שעה שעתיים וכו'..

  • תאריך ההודעה המקורית: 22/11/2022 12:41

    נכון במרבית המקרים.
    נניח שההעתקת כל מקור וציונו אורכת חצי דקה-דקה, מהרגע שהתחלת לחפש עד הרגע
    שבו סיימת למקם את הציטוט וציון המקור.
    הרי שלמאה מקורות בזבזנו שעה שעתיים וכו'..

    תאריך ההודעה המקורית: 22/11/2022 13:31

    מד"ר כז, יג וכ"ה במכילתא שמות מסכתא דהחודש וכיו"ב בגמ' כתובות כד ע"ב)
    לציון כזה אני עושה (שמו"ר כז, יג; מכילתא לפי פרק ופסוק יג, כ כתובות כד:)
    בקיצור לקצר באריכות הדברים

  • תאריך ההודעה המקורית: 22/11/2022 13:31

    מד"ר כז, יג וכ"ה במכילתא שמות מסכתא דהחודש וכיו"ב בגמ' כתובות כד ע"ב)
    לציון כזה אני עושה (שמו"ר כז, יג; מכילתא לפי פרק ופסוק יג, כ כתובות כד:)
    בקיצור לקצר באריכות הדברים

    תאריך ההודעה המקורית: 22/11/2022 14:06

    מסכים עם המצדדים למעט במקורות שאין צורך בהם [כגון 'בראשית ברא' (בראשית א,
    א)]
    ורק אוסיף
    שספרים שקראתי והיו בהם הערות שוליים מרובות אני לא זוכר מהם כמעט כלום.
    כי אני לא מפספס שום הערה [אם זה ספר מעניין],
    וזה גורם שאין רצף קריאה נוח, שמסייע להתרכז בתוכן, ולצייר ולארגן אותו בראש,
    אלא הסחות דעת כל הזמן עם קפיצות להערות, ושוטטות לחפש את מספר ההערה הנוכחית.
    כך שלדעתי, סוגריים (אפילו ארוכות) עדיפות על הערות.

    בספרי ראשונים זה קצת אחרת, אבל לא הרבה אחרת.
    אולי הצדיקים כאן ידעו לבחון איך יותר נוח להם ללמוד,
    האם ברמב"ן הירוק של מערבא (ריבוי סוגריים, אך בלי הערות), או ברשב"א-ריטב"א
    של מוה"ק (ריבוי הערות בלי סוגריים).
    ב-יום שלישי, 22 בנובמבר 2022 בשעה 13:31:59 UTC+2, Gra Biurim כתב/ה:

  • תאריך ההודעה המקורית: 22/11/2022 14:06

    מסכים עם המצדדים למעט במקורות שאין צורך בהם [כגון 'בראשית ברא' (בראשית א,
    א)]
    ורק אוסיף
    שספרים שקראתי והיו בהם הערות שוליים מרובות אני לא זוכר מהם כמעט כלום.
    כי אני לא מפספס שום הערה [אם זה ספר מעניין],
    וזה גורם שאין רצף קריאה נוח, שמסייע להתרכז בתוכן, ולצייר ולארגן אותו בראש,
    אלא הסחות דעת כל הזמן עם קפיצות להערות, ושוטטות לחפש את מספר ההערה הנוכחית.
    כך שלדעתי, סוגריים (אפילו ארוכות) עדיפות על הערות.

    בספרי ראשונים זה קצת אחרת, אבל לא הרבה אחרת.
    אולי הצדיקים כאן ידעו לבחון איך יותר נוח להם ללמוד,
    האם ברמב"ן הירוק של מערבא (ריבוי סוגריים, אך בלי הערות), או ברשב"א-ריטב"א
    של מוה"ק (ריבוי הערות בלי סוגריים).
    ב-יום שלישי, 22 בנובמבר 2022 בשעה 13:31:59 UTC+2, Gra Biurim כתב/ה:

    תאריך ההודעה המקורית: 22/11/2022 14:30

    אני חושב שגם הערות שבסוגריים אם אינן קצרות ו'נבלעות' עם התוכן הן מסיחות את
    הדעת..
    עכ"פ נראה שרבים מעידים על כך שריבוי הערות מפריע לקריאה הלא כן?

  • כשכותבים וז"ל לעשות פסיק אחרי הוז"ל או לא?

    2022
    21
    0 הצבעות
    21 פוסטים
    0 צפיות
    Y
    תאריך ההודעה המקורית: 15/08/2022 18:43 או מרכאות או ז"ל ועכ"ל. א"צ בשניהם. From: [email protected] [email protected] On Behalf Of י. בן חיים Sent: 15 Aug 2022 1:26 PM מאת: To: ברכת ישראל מאת: Cc: יצחק דובאוו [email protected]; אהבת ישראל [email protected]; משה הלברשטאם [email protected]; אלי אפלבוים [email protected]; עריכה תורנית Subject: Re: [עריכה תורנית] כשכותבים וז"ל לעשות פסיק אחרי הוז"ל או לא? יש"כ! כשיש מרכאות צריך להוסיף עכ"ל? הרי המרכאות [וה-וז"ל] מוכיחות עליו! באופן שהציטוט נמצא בתוך גרשיים וכדומה, אפשר לוותר על הפסיק, אך לענ"ד עדיף להשאירו. עם זאת חשוב לציין שבספרים רבים לא מוסיפים פסיק כלל לפני עכ"ל, כי בעצם זו הפסקה ברורה [וכן לגבי יעו"ש] - אך כאמור המקובל והראוי (לענ"ד) הוא להוסיפו. לדעת עו"ה פסיק לדעתי לא משנה, אבל שיהיה אחיד בכל הספר אבל מי אנוכי כו' יש"כ! ומה עדיף, פסיק או נקודה? ודאי שצריך אחד מהם מעוז והדר [הריני מגלה דעתי שאין הכוונה שצריך כי כך כתבו עו"ה..] צריך רשות מעו"ה לצלם קטע מההוראות ? כי עקרונית הם לא מרשים להעביר את זה הלאה מענין לענין באותו ענין: בסוף הציטוט לפני 'עכ"ל', יש שכתבו לעשות פסיק [כזה: ...פטור, עכ"ל.]. האם הפסיק מוכרח אף שכותבים 'עכ"ל'? ומה עדיף, פסיק או נקודה? בברכה מרובה! סתם נקודה לשונית - לא כותבים: אחרי הוז"ל. אלא אחרי ה - וז"ל. או אחרי ה'וז"ל' או אחרי תיבת וז"ל. וד"ל נהוג לעשות נקודותיים: -- קיבלת את ההודעה הזו מפני שאתה רשום לקבוצה 'עריכה תורנית' של קבוצות Google. כדי לבטל את הרישום לקבוצה הזו ולהפסיק לקבל ממנה אימייל, שלח אימייל אל mailto:[email protected] [email protected]. כדי להציג את הדיון הזה באתר, היכנס ל-https://groups.google.com/d/msgid/aricha-toire/CALr5kJqfbALaTBqQJfZb73pOUihvck4xSjxy4jj1D3T%2B5OM5Tw%40mail.gmail.com https://groups.google.com/d/msgid/aricha-toire/CALr5kJqfbALaTBqQJfZb73pOUihvck4xSjxy4jj1D3T%2B5OM5Tw%40mail.gmail.com?utm_medium=email&utm_source=footer . -- קיבלת את ההודעה הזו מפני שאתה רשום לקבוצה 'עריכה תורנית' של קבוצות Google. כדי לבטל את הרישום לקבוצה הזו ולהפסיק לקבל ממנה אימייל, שלח אימייל אל mailto:[email protected] [email protected]. כדי להציג את הדיון הזה באתר, היכנס ל-https://groups.google.com/d/msgid/aricha-toire/CAA%3DF_hytCi%2BOhsk%2B3q1s6LG8dKY%3DQ%2Bconr6%3DRHyiWc2w9yARKQ%40mail.gmail.com https://groups.google.com/d/msgid/aricha-toire/CAA%3DF_hytCi%2BOhsk%2B3q1s6LG8dKY%3DQ%2Bconr6%3DRHyiWc2w9yARKQ%40mail.gmail.com?utm_medium=email&utm_source=footer . -- באהבת ישראל נביא את הגואל -- קיבלת את ההודעה הזו מפני שאתה רשום לקבוצה 'עריכה תורנית' של קבוצות Google. כדי לבטל את הרישום לקבוצה הזו ולהפסיק לקבל ממנה אימייל, שלח אימייל אל mailto:[email protected] [email protected]. כדי להציג את הדיון הזה באתר, היכנס ל-https://groups.google.com/d/msgid/aricha-toire/CAP%2BKNT2w8LQzRgeyHUj_2X58%3DbxjQmy7WLrbCzJ3tQKQaozFXg%40mail.gmail.com https://groups.google.com/d/msgid/aricha-toire/CAP%2BKNT2w8LQzRgeyHUj_2X58%3DbxjQmy7WLrbCzJ3tQKQaozFXg%40mail.gmail.com?utm_medium=email&utm_source=footer . -- קיבלת את ההודעה הזו מפני שאתה רשום לקבוצה 'עריכה תורנית' של קבוצות Google. כדי לבטל את הרישום לקבוצה הזו ולהפסיק לקבל ממנה אימייל, שלח אימייל אל mailto:[email protected] [email protected]. כדי להציג את הדיון הזה באתר, היכנס ל-https://groups.google.com/d/msgid/aricha-toire/CAADQ2cjXG8cg18raN5jQO2ZztCnJSVih%2B8QZuDxUonCWj5SDbg%40mail.gmail.com https://groups.google.com/d/msgid/aricha-toire/CAADQ2cjXG8cg18raN5jQO2ZztCnJSVih%2B8QZuDxUonCWj5SDbg%40mail.gmail.com?utm_medium=email&utm_source=footer . -- קיבלת את ההודעה הזו מפני שאתה רשום לקבוצה 'עריכה תורנית' של קבוצות Google. כדי לבטל את הרישום לקבוצה הזו ולהפסיק לקבל ממנה אימייל, שלח אימייל אל mailto:[email protected] [email protected]. כדי להציג את הדיון הזה באתר, היכנס ל-https://groups.google.com/d/msgid/aricha-toire/CAO67RELP5_hAQ0n-HkR6PzTvC%3DNww_M0pn_SzfQaa1JH3%3DjGLw%40mail.gmail.com https://groups.google.com/d/msgid/aricha-toire/CAO67RELP5_hAQ0n-HkR6PzTvC%3DNww_M0pn_SzfQaa1JH3%3DjGLw%40mail.gmail.com?utm_medium=email&utm_source=footer . -- קיבלת את ההודעה הזו מפני שאתה רשום לקבוצה 'עריכה תורנית' של קבוצות Google. כדי לבטל את הרישום לקבוצה הזו ולהפסיק לקבל ממנה אימייל, שלח אימייל אל mailto:[email protected] [email protected]. כדי להציג את הדיון הזה באתר, היכנס ל-https://groups.google.com/d/msgid/aricha-toire/CAADQ2chiYRwq-bGbj4t4hAg%3D1U4h-krH5bY9PbVPU8wo122CbQ%40mail.gmail.com https://groups.google.com/d/msgid/aricha-toire/CAADQ2chiYRwq-bGbj4t4hAg%3D1U4h-krH5bY9PbVPU8wo122CbQ%40mail.gmail.com?utm_medium=email&utm_source=footer .
  • 0 הצבעות
    2 פוסטים
    0 צפיות
    ח
    תאריך ההודעה המקורית: 11/09/2022 16:44 נראה לי שכאן המקור ראב"ע פירוש א - הקצר: https://www.mgketer.org/mikra/2/35/3/mg/17 וטעם לא תבערו - בעבור שאמר בפסח "כל מלאכה לא יעשה בהם אך אשר יאכל לכל נפש" (שמ' יב , טז) , אסר עשות מאכל הנפש בשבת , כי לא יעשה מאכל כי אם בהדלקת האש. והשם יכפיל שכר הגאון , שהשיב תשובות גמורות על הצדוקים האוסרים נר בשבת. ופעם אחת התחבר עימי אחד מהם , ואמרתי לו , שנעזוב דברי הקבלה (ראה מכיל' ויקהל שבתא א) ונרדוף אחרי הכתוב לבדו; אז שמח. וָאשאלהו לאמר: מי אסר להדליק הנר בליל שבת אחר שקוע השמש? אז ענה ואמר: לא תבערו אש! גם אני עניתי , כי הכתוב לא הזכיר הלילה , כי אם היום; וכן "וביום השמיני ימול בשר ערלתו" (וי' יב , ג) - לא נמול בלילה. אז ענה: "ויהי ערב ויהי בקר יום אחד" (בר' א , ה) - שניהם נקראו 'יום' , והערב קודם הבוקר. גם אני השיבותי , כי זה לא יתכן , כי הכתוב אומר "ויקרא אלהים לאור יום" (שם) , ואיך יסתור דבריו לקרוא האור והחשך 'יום'? וכבר פרשתיו (שם). וכתוב "לילה ויום" (מ"א ח , כט); "ויום ולילה" (בר' ח , כב); "שלשת ימים לילה ויום" (אס' ד , טז); "שלשה ימים ושלשה לילות" (ש"א ל , יב)? אז השיב: "מערב ועד (בנוסחנו: עד) ערב תשבתו שבתכם" (וי' כג , לב). גם אני עניתי , כי זה הכתוב הוא על יום הכיפורים לבדו; והראיה , שאמר "שבתכם" , לשון יחיד , ולא אמר 'שבתותיכם' , כמו "ואת שבתותי תשמרו" (וי' יט , ג); ועוד , כי השבת לא תקָרא 'שבתכם' כי אם 'שבת יי'' , כמו "אך את שבתותי" (שמ' לא , יג). רק יום הכיפורים נקרא כן: "שבת שבתון הוא לכם" (וי' כג , לב) , ולא מצאנו שאמר בו 'שבת ליי''. ולמה אאריך , ופסוק "מערב ועד ערב" לא נאמר כי אם ביום הכיפורים , ובו כתוב "בתשעה לחדש בערב" (שם) , והנה היום קודם הלילה; וכן "שנים ליום עולה תמיד. את הכבש אחד תעשה בבקר ואת הכבש השני תעשה בין הערבים" (במ' כח , ג - ד) שהוא ערב כבוא השמש , כאשר הוא כתוב בפסח (ראה דב' טז , ו). אז השתבש הצדוקי , ואחר ימים בא אלי לאמר: הנה "כי כל אכל חמץ... מיום הראשון עד יום השביעי" (שמ' יב , טו); גם "אשר תזבח בערב ביום הראשון לבקר" (דב' טז , ד)! אז עניתי ואמרתי לו: גם בפסח כתוב "בארבעה עשר יום לחדש בערב תאכלו מצות" (שמ' יב , יח) , וכבר הזהיר על הלילה "על מצות ומרורים" (שם , ח) , ושב להזהיר מתחלת יום ראשון ועד יום השביעי בערב (ראה שם , יח); והעד , שלא אמר בשבת: 'ביום הששי בערב תשבתו' , רק אמר משה לישראל ביום הששי: "שבתון שבת קדש ליי' מחר" (שמ' טז , כג) , ולא אמר: זה הערב הבא. גם "ביום הראשון לבקר" (דב' טז , ד) איננה ראיה , כי פירושו הוא: הבשר שתזבח בערב - לא ילין ממנו לבקר יום הראשון; והטעם , שלא ישאר ממנו עד בקר יום ראשון. אז הלך בחמת רוחו על נפשו (ע"פ יח' יג , יד). והנה הוא שב אחר חֹדש אלי , והוא שמח וטוב לב , בעבור שמצא "היום הזה יום בשורה הוא" (מ"ב ז , ט) , ושם כתוב "וחכינו עד אור הבקר"! אז עניתי: כאילו אין 'יום' כי אם זה! והלא כתוב בתורה "ביום הכותי כל בכור" (במ' ג , יג) - ובחצי הלילה היתה מכת בכורים (ראה שמ' יב , כט)! רק פירוש 'יום' - על שני דרכים: האחד - ביום ובלילה; והשני - זמן ועת , כמו "והיה ביום ההוא" (יש' יז , ד); וכן "אתה עבר היום את הירדן" (דב' יט , א). והזכרתי אלה הדברים , בעבור שיוכל האדם המבין לפרש הכתובים לטעמים רבים; על כן אנחנו צריכים בדברי כל המצות לקבלה ומסורת ותורה שבעל פה , כאשר התחלתי בספר הזה (ראה הקדמתו לבראשית).
  • מקור דברי האריז"ל

    2022
    3
    0 הצבעות
    3 פוסטים
    0 צפיות
    A
    תאריך ההודעה המקורית: 28/09/2022 22:19 תודה רבה
  • מציאת מקורות

    2022
    17
    0 הצבעות
    17 פוסטים
    0 צפיות
    י
    תאריך ההודעה המקורית: 28/09/2022 23:02 בדומה למה שענה הרב הארי על 4, נראה לענות גם על 8 (ראש השנה נקרא יום הדין הקטן לעומת יום הדין הגדול והנורא): אם יום הדין העתידי נקרא 'הגדול' הרי שראש השנה הוא קטן
  • שאלה בציון מקורות

    2022
    13
    0 הצבעות
    13 פוסטים
    0 צפיות
    ש
    תאריך ההודעה המקורית: 16/11/2022 21:31 אם אתה מציין את המ"מ בסוגריים בתוך הטקסט, תוכל גם לעשות כך (ברכות דף וכו'; יבמות דף וברש"י) אם לעיתים אתה מוסיף גם בהערות שוליים תוכל לציין בסוגריים למקור בברכות ובהערת שוליים להוסיף - וכן איתא ביבמות דף וכו' וברש"י
  • מציאת מקור - שטר שנכתב בו כתקנת חז"ל.

    2022
    2
    0 הצבעות
    2 פוסטים
    0 צפיות
    מ
    תאריך ההודעה המקורית: 07/12/2022 23:33 לא בדקתי אבל אולי תעיין במקור למטבע הלשון "כדת משה וישראל" שאומרים בקידושין.
  • ציון לדפי הרי"ף

    2022
    15
    0 הצבעות
    15 פוסטים
    0 צפיות
    א
    תאריך ההודעה המקורית: 15/12/2022 21:17 בעוז והדר ציינו גם לפי החלוקה הישנה. כך שלמצוא לפי הגמרא או לפי החלוקה הישנה זה אותו טורח.
  • חיפוש מקור בדברי הנועם אלימלך

    2022
    7
    0 הצבעות
    7 פוסטים
    0 צפיות
    א
    תאריך ההודעה המקורית: 28/12/2022 19:44 נכון ויציב. מאת: [email protected]

0

מחובר

793

משתמשים

14.1k

נושאים

63.0k

פוסטים