דילוג לתוכן
שימו לב — קטגוריית ארכיון
הנושאים בקטגוריה זו הועברו מארכיון קבוצת גוגל, והמשתמשים המוצגים בהם אינם פעילים בפורום.
לקבלת מענה או לתחילת דיון, מומלץ לפתוח נושא חדש בקטגוריה המתאימה.

ציון מקורות שהובאו בדברי חז"ל

2022
35 10 0 1
  • תאריך ההודעה המקורית: 21/11/2022 17:47

    אני מסכים ללא כל ספק בנוגע לדברי המחבר עצמו, אבל בציטוט דברי חז"ל כאשר
    מצויין המקור בדבריהם, הרי שאין ספק במקורותיהם של הדברים.. ובמקרה חריג
    שהמקור לא מצוטט בדיוק וכיו"ב אפשר להעיר..
    מה דעת חו"ר הקבוצה?

    מאת: [email protected]

    תאריך ההודעה המקורית: 21/11/2022 17:59

    דעתי, אף בתוך המדרשים וכו'

  • תאריך ההודעה המקורית: 21/11/2022 17:59

    דעתי, אף בתוך המדרשים וכו'

    תאריך ההודעה המקורית: 21/11/2022 18:31

    ג"א סבור שברוב המקרים כדאי לציין מקור
    [אמנם כשמדובר בשימוש ב'מטבע לשון' גרידא שנשאב מפסוק וכדו', ככל שמדובר
    בחיבור בן-ימינו, בדר"כ מיותר לציין מקור]

    אגב, לתועלת המעוניינים במידע נוסף יצויין, שנושא דומה עלה כבר בעבר בקבוצה.

    מאת: [email protected]

  • תאריך ההודעה המקורית: 21/11/2022 18:31

    ג"א סבור שברוב המקרים כדאי לציין מקור
    [אמנם כשמדובר בשימוש ב'מטבע לשון' גרידא שנשאב מפסוק וכדו', ככל שמדובר
    בחיבור בן-ימינו, בדר"כ מיותר לציין מקור]

    אגב, לתועלת המעוניינים במידע נוסף יצויין, שנושא דומה עלה כבר בעבר בקבוצה.

    מאת: [email protected]

    תאריך ההודעה המקורית: 21/11/2022 18:36

    דעתי שזה משתנה בין ספר לספר.
    ויש הרבה פעמים שהמקורות המרובים רק מפריעים.
    וישמע חכם ויעשה כחכמתו מתי צריך ומתי לא.

    בודאי שהכי נכון לשאול את מבקש העבודה.

    מאת: [email protected]

  • תאריך ההודעה המקורית: 21/11/2022 20:00

    אתן שתי דוגמאות לצורך העניין:

    א.

    ...וכמו שאמרו חז"ל[2] <#_ftn2>, שלשה לא שלט בהן יצר הרע, אלו הן: אברהם,
    יצחק ויעקב, דכתיב בהו: בכל, מכל, כל [כאן צריך להביא מקורות לכל אחד מן
    הפסוקים]
    . ויש אומרים: אף דוד, דכתיב ולבי חלל בקרבי [כאן צריך להביא מקור].


    [2] <#_ftnref2> ב"ב יז ע"א

    ב. דוגמא נוספת שבה כבר הכנסתי מקורות:

    וכמו שאמרו במדרש[1] <#_ftn1> "ר' שמואל בר נחמן בשם ר' יונתן אומר מנין שאותם
    היוצאים למלחמה צריכין שלא יהיו ביניהם ממזרים שכן כתיב בבני אשר "והתיחשם
    בצבא במלחמה"[2] <#_ftn2> זכות יחוסיהן עומדת להם במלחמה עד כדון מן הקבלה
    מדבר תורה מנין שכן כתיב לא יבא ממזר וגו' לא יבא פצוע וגו' לא יבא עמוני וגו'
    לא תתעב אדומי[3] <#_ftn3> מה כתיב בתריה כי תצא מחנה על אויבך[4] <#_ftn4>
    וגו' לכך כתיב והיה מחנך קדוש[5] <#_ftn5> וגו' שלא יהיה ביניהם ממזרים ולא
    נולדים שלא בקדושה לפי שאין הקדוש ברוך הוא מיחד שמו עליהם ואינו מסייעם במלחמה


    [1] <#_ftnref1> במדבר רבה ט, ז.

    [2] <#_ftnref2> דברי הימים א ז, מ.

    [3] <#_ftnref3> דברים כג ב-ד.

    [4] <#_ftnref4> שם פס' י.

    [5] <#_ftnref5> שם פס' טו.

    מאת: [email protected]

    תאריך ההודעה המקורית: 21/11/2022 20:18

    אם המקורות בהערות שוליים, זה כבר יותר סיבה כן להביא, כי זה פחות מפריע.
    עדיין לדעתי בהרבה מקומות זה מיותר, אבל צריך לשקול כל מקרה לגופו.

  • תאריך ההודעה המקורית: 21/11/2022 20:00

    אתן שתי דוגמאות לצורך העניין:

    א.

    ...וכמו שאמרו חז"ל[2] <#_ftn2>, שלשה לא שלט בהן יצר הרע, אלו הן: אברהם,
    יצחק ויעקב, דכתיב בהו: בכל, מכל, כל [כאן צריך להביא מקורות לכל אחד מן
    הפסוקים]
    . ויש אומרים: אף דוד, דכתיב ולבי חלל בקרבי [כאן צריך להביא מקור].


    [2] <#_ftnref2> ב"ב יז ע"א

    ב. דוגמא נוספת שבה כבר הכנסתי מקורות:

    וכמו שאמרו במדרש[1] <#_ftn1> "ר' שמואל בר נחמן בשם ר' יונתן אומר מנין שאותם
    היוצאים למלחמה צריכין שלא יהיו ביניהם ממזרים שכן כתיב בבני אשר "והתיחשם
    בצבא במלחמה"[2] <#_ftn2> זכות יחוסיהן עומדת להם במלחמה עד כדון מן הקבלה
    מדבר תורה מנין שכן כתיב לא יבא ממזר וגו' לא יבא פצוע וגו' לא יבא עמוני וגו'
    לא תתעב אדומי[3] <#_ftn3> מה כתיב בתריה כי תצא מחנה על אויבך[4] <#_ftn4>
    וגו' לכך כתיב והיה מחנך קדוש[5] <#_ftn5> וגו' שלא יהיה ביניהם ממזרים ולא
    נולדים שלא בקדושה לפי שאין הקדוש ברוך הוא מיחד שמו עליהם ואינו מסייעם במלחמה


    [1] <#_ftnref1> במדבר רבה ט, ז.

    [2] <#_ftnref2> דברי הימים א ז, מ.

    [3] <#_ftnref3> דברים כג ב-ד.

    [4] <#_ftnref4> שם פס' י.

    [5] <#_ftnref5> שם פס' טו.

    מאת: [email protected]

    תאריך ההודעה המקורית: 21/11/2022 20:25

    עד עתה הייתי בדעה להביא מקור לכל דבר, אולם העירוני כי קוראים רבים מתקשים
    לקרוא את החיבור ברצף כאשר ישנן ציון להערות. וכדי לצמצם בציון הערות, חשבתי
    על כיוון חדש שכל מקור שהובא ע"י הכותב, צריך לציין, וייתכן שהדין כן אף במקור
    שהובא בדברי ראשונים ואחרונים, אך מקורות שנובעים מדברי חז"ל אין צורך לציין
    למקורותיהם שכן דברי חכמים הם ולמפורסמות אין צריך להביא ראייה...

  • תאריך ההודעה המקורית: 21/11/2022 20:25

    עד עתה הייתי בדעה להביא מקור לכל דבר, אולם העירוני כי קוראים רבים מתקשים
    לקרוא את החיבור ברצף כאשר ישנן ציון להערות. וכדי לצמצם בציון הערות, חשבתי
    על כיוון חדש שכל מקור שהובא ע"י הכותב, צריך לציין, וייתכן שהדין כן אף במקור
    שהובא בדברי ראשונים ואחרונים, אך מקורות שנובעים מדברי חז"ל אין צורך לציין
    למקורותיהם שכן דברי חכמים הם ולמפורסמות אין צריך להביא ראייה...

    תאריך ההודעה המקורית: 21/11/2022 20:26

    גם אני חושב כך.
    מספיק המקורות של עיקר הדבר ולא צריך ל"בכל" "מכל" "כל"...

  • תאריך ההודעה המקורית: 21/11/2022 20:26

    גם אני חושב כך.
    מספיק המקורות של עיקר הדבר ולא צריך ל"בכל" "מכל" "כל"...

    תאריך ההודעה המקורית: 21/11/2022 20:30

    א. אמנם למפורסמות א"צ ראיה, אך עיקר העניין כאן הוא למען המכובדות של הספר.
    ב. אם כבר הבאת מקור לפסוקים אחרים באותו קטע, כגון: ולבי חלל בקרבי, אם כן
    ודאי שעליך להביא גם לבכל מכל כל. אחרת ניכר כאן חוסר אחידות, שלפסוקים
    מסוימים אתה מציין מקור ואילו לאחרים לא.
    ואפילו אם לא באותו קטע, אך בקטעים דומים של ציטוטים מגמרות וכדו', כן הבאת
    מקורות לפסוקים – מוטל עליך להביא לכל הפסוקים, מטעם האחידות כנ"ל.

  • תאריך ההודעה המקורית: 21/11/2022 20:30

    א. אמנם למפורסמות א"צ ראיה, אך עיקר העניין כאן הוא למען המכובדות של הספר.
    ב. אם כבר הבאת מקור לפסוקים אחרים באותו קטע, כגון: ולבי חלל בקרבי, אם כן
    ודאי שעליך להביא גם לבכל מכל כל. אחרת ניכר כאן חוסר אחידות, שלפסוקים
    מסוימים אתה מציין מקור ואילו לאחרים לא.
    ואפילו אם לא באותו קטע, אך בקטעים דומים של ציטוטים מגמרות וכדו', כן הבאת
    מקורות לפסוקים – מוטל עליך להביא לכל הפסוקים, מטעם האחידות כנ"ל.

    תאריך ההודעה המקורית: 21/11/2022 20:34

    אני רק מציין להשלמת הדיון -
    אין ספק ומקום לשאלה,
    שבספרי ראשונים וקדמונים מוכרחים להביא מקור לכל פסוק ואזכור.
    כנהוג במוסד ה"ק וכל יתר המכונים השונים.

    אולם הנידון כאן היה על ספר בן דורינו.

    מאת: [email protected]

  • תאריך ההודעה המקורית: 21/11/2022 20:34

    אני רק מציין להשלמת הדיון -
    אין ספק ומקום לשאלה,
    שבספרי ראשונים וקדמונים מוכרחים להביא מקור לכל פסוק ואזכור.
    כנהוג במוסד ה"ק וכל יתר המכונים השונים.

    אולם הנידון כאן היה על ספר בן דורינו.

    מאת: [email protected]

    תאריך ההודעה המקורית: 21/11/2022 20:36

    יש סברא שבציטוט מגמרות, א"צ להביא מקורות לפסוקים, שכן הרוצה לעיין, יפתח
    הגמ' ושם יראה את מקורות הפסוקים. וציון מרובה בספר גורם לסרבול.
    אולם, אם כבר החלטת לציין מקורות לפסוקים, עליך לשמור על אחידות סגנונית
    ולציין מקורות לכל הפסוקים.

  • תאריך ההודעה המקורית: 21/11/2022 20:34

    אני רק מציין להשלמת הדיון -
    אין ספק ומקום לשאלה,
    שבספרי ראשונים וקדמונים מוכרחים להביא מקור לכל פסוק ואזכור.
    כנהוג במוסד ה"ק וכל יתר המכונים השונים.

    אולם הנידון כאן היה על ספר בן דורינו.

    מאת: [email protected]

    תאריך ההודעה המקורית: 21/11/2022 20:37

    ודאי שהנדון הוא אך ורק על ספר בן דורנו, ואוסיף שמדובר באופן שהמחבר נותן
    לעורך יד חופשית בעניין זה. והשאלה היאך הדרך ישכון אור.

    לדברי ר' אליהו:
    ודאי שתהיה אחידות. כרגע נתתי דוגמא, שאינה אחידה בהכרח, לצורך הדוגמא ולהבנת
    הדילמה (כבקשתך..).

  • תאריך ההודעה המקורית: 21/11/2022 20:37

    ודאי שהנדון הוא אך ורק על ספר בן דורנו, ואוסיף שמדובר באופן שהמחבר נותן
    לעורך יד חופשית בעניין זה. והשאלה היאך הדרך ישכון אור.

    לדברי ר' אליהו:
    ודאי שתהיה אחידות. כרגע נתתי דוגמא, שאינה אחידה בהכרח, לצורך הדוגמא ולהבנת
    הדילמה (כבקשתך..).

    תאריך ההודעה המקורית: 21/11/2022 20:39

    הרב ארי כתב שיש לציין מקור רק למקורות העיקריים ולוותר על בכל מכל כל.
    על כך הערתי, שאין לחלק, אלא אם ציינת מקור ל"לבי חלל בקרבי", עליך לציין גם
    ל"בכל מכל כל".

  • תאריך ההודעה המקורית: 21/11/2022 20:39

    הרב ארי כתב שיש לציין מקור רק למקורות העיקריים ולוותר על בכל מכל כל.
    על כך הערתי, שאין לחלק, אלא אם ציינת מקור ל"לבי חלל בקרבי", עליך לציין גם
    ל"בכל מכל כל".

    תאריך ההודעה המקורית: 21/11/2022 23:49

    יש לציין
    שבעיקרון ספר מכובד שמכבד את עצמו ועובר עימוד מקצועי
    הרי שהמקורות בתוך הסוגריים יהיו בגופן מוקטן משאר הטקסט בספר
    כך שלא תמיד מוכרח שזה פוגע ברצף הקריאה

    לא כך ?

  • תאריך ההודעה המקורית: 21/11/2022 23:49

    יש לציין
    שבעיקרון ספר מכובד שמכבד את עצמו ועובר עימוד מקצועי
    הרי שהמקורות בתוך הסוגריים יהיו בגופן מוקטן משאר הטקסט בספר
    כך שלא תמיד מוכרח שזה פוגע ברצף הקריאה

    לא כך ?

    תאריך ההודעה המקורית: 21/11/2022 23:57

    ברור שזה משפיע לטובה, אך מבירור שערכתי ישנם לא מעט אנשים שכל סוגריים/ציון
    להערת שוליים וכיו"ב פוגעים להם ברצף הקריאה.
    ומכאן נובעת השאלה..

  • תאריך ההודעה המקורית: 21/11/2022 23:57

    ברור שזה משפיע לטובה, אך מבירור שערכתי ישנם לא מעט אנשים שכל סוגריים/ציון
    להערת שוליים וכיו"ב פוגעים להם ברצף הקריאה.
    ומכאן נובעת השאלה..

    תאריך ההודעה המקורית: 22/11/2022 00:07

    כשערכתי ספר שיצא ע"י מוסד הרב קוק, הדריכו אותי שהערות שולים לא מפריע לרצף

  • תאריך ההודעה המקורית: 22/11/2022 00:07

    כשערכתי ספר שיצא ע"י מוסד הרב קוק, הדריכו אותי שהערות שולים לא מפריע לרצף

    תאריך ההודעה המקורית: 22/11/2022 00:12

    זו דעתם וזכותם לחשוב מה שהם רוצים.
    אך בתוך עמי אנכי יושב ואני שומע רחשים שונים מאלו, וכבר אמרו במדרש עה"פ יפקד
    ה' א-להי הרוחות לפי רוחו של כ"א...

    והעניין הוא שלאמיתו של דבר אין כ"כ היגיון בצורך לציין מקורות על ספרות חז"ל..

    מאת: [email protected]

  • תאריך ההודעה המקורית: 22/11/2022 00:12

    זו דעתם וזכותם לחשוב מה שהם רוצים.
    אך בתוך עמי אנכי יושב ואני שומע רחשים שונים מאלו, וכבר אמרו במדרש עה"פ יפקד
    ה' א-להי הרוחות לפי רוחו של כ"א...

    והעניין הוא שלאמיתו של דבר אין כ"כ היגיון בצורך לציין מקורות על ספרות חז"ל..

    מאת: [email protected]

    תאריך ההודעה המקורית: 22/11/2022 00:14

    כקורא ספרים רבים,
    ברור שהערות שוליים מפריעות לרצף.

    הענין בספרי מוה"ק, שבדרך כלל הם נלמדים בעיון. ולכן לא כ"כ מפריע שהקריאה
    נקטעת ואיטית.
    לא מצפים מהם שיהיה ניתן לקרוא עמוד ב50 שניות...

  • תאריך ההודעה המקורית: 21/11/2022 20:25

    עד עתה הייתי בדעה להביא מקור לכל דבר, אולם העירוני כי קוראים רבים מתקשים
    לקרוא את החיבור ברצף כאשר ישנן ציון להערות. וכדי לצמצם בציון הערות, חשבתי
    על כיוון חדש שכל מקור שהובא ע"י הכותב, צריך לציין, וייתכן שהדין כן אף במקור
    שהובא בדברי ראשונים ואחרונים, אך מקורות שנובעים מדברי חז"ל אין צורך לציין
    למקורותיהם שכן דברי חכמים הם ולמפורסמות אין צריך להביא ראייה...

    תאריך ההודעה המקורית: 22/11/2022 09:49

    בנוגע לשאלה האם לציין כל מקור שהובא בתוך דברי חז"ל יש למישהו עוד מה להגיד
    בנושא?
    חשוב לי לשמוע את כיווני החשיבה השונים בעניין.
    בתודה מראש לעוזרים, ישלם ה' פעלכם!

  • תאריך ההודעה המקורית: 22/11/2022 09:49

    בנוגע לשאלה האם לציין כל מקור שהובא בתוך דברי חז"ל יש למישהו עוד מה להגיד
    בנושא?
    חשוב לי לשמוע את כיווני החשיבה השונים בעניין.
    בתודה מראש לעוזרים, ישלם ה' פעלכם!

    תאריך ההודעה המקורית: 22/11/2022 10:16

    לענ"ד העצה הפשוטה ביותר הוא לציין את המקורות לא בהערות שוליים אלא בסוגריים
    בתוך לשון הספר, וככה זה לא מכביד ולא משגע את הקורא. כל הקטע שהתחילו לשים כל
    מקור בהערות שוליים לדעתי הוא פשוט נודף מהחילונים הפרופסורים ורק גורם בזבוז
    זמן כדי למצוא את המקור.
    מה שאין כן, תראו בכל הספרים הישנים שהודפסו במשך מאות שנה, תמיד הציון (איפה
    שציינו) היתה בסוגריים, וככה הוא הרבה יותר קל לקורא

  • תאריך ההודעה המקורית: 22/11/2022 10:16

    לענ"ד העצה הפשוטה ביותר הוא לציין את המקורות לא בהערות שוליים אלא בסוגריים
    בתוך לשון הספר, וככה זה לא מכביד ולא משגע את הקורא. כל הקטע שהתחילו לשים כל
    מקור בהערות שוליים לדעתי הוא פשוט נודף מהחילונים הפרופסורים ורק גורם בזבוז
    זמן כדי למצוא את המקור.
    מה שאין כן, תראו בכל הספרים הישנים שהודפסו במשך מאות שנה, תמיד הציון (איפה
    שציינו) היתה בסוגריים, וככה הוא הרבה יותר קל לקורא

    תאריך ההודעה המקורית: 22/11/2022 10:22

    גם בקטע של הערות שוליים, איפה שיש ציון או מספר, זה מפריע לרצף הקריאה, גם
    אני יש לי את הבעייה הזאת ושמעתי גם מהרבה אנשים. בעיקר על הגהות וציונים בעוז
    והדר.
    מה שהציעו לי הוא לעשות כמו בלי מספרים כמו שעשו וילנא החדש כשהביאו שינויי
    נוסחאות, שרק כתבו דיבור המתחיל ובלי סימן אות.
    בודאי שבקטע של ציון מקורות זה לא הכי טוב, ולכן אני מעדיף לשים בסוגריים בתוך
    הנוסח, כמו שהצעתי מקודם.

    רק הערה לחיים: הרבה דברים מועילים מגיעים מזה שלא הולכים עם זרם המדפיסים
    וכו', אלא עם חשיבה עצמית ושאלת האנשים הלומדים את הספרים, לשאול את דעתם מה
    יותר מועיל בשבילם.

  • תאריך ההודעה המקורית: 22/11/2022 10:22

    גם בקטע של הערות שוליים, איפה שיש ציון או מספר, זה מפריע לרצף הקריאה, גם
    אני יש לי את הבעייה הזאת ושמעתי גם מהרבה אנשים. בעיקר על הגהות וציונים בעוז
    והדר.
    מה שהציעו לי הוא לעשות כמו בלי מספרים כמו שעשו וילנא החדש כשהביאו שינויי
    נוסחאות, שרק כתבו דיבור המתחיל ובלי סימן אות.
    בודאי שבקטע של ציון מקורות זה לא הכי טוב, ולכן אני מעדיף לשים בסוגריים בתוך
    הנוסח, כמו שהצעתי מקודם.

    רק הערה לחיים: הרבה דברים מועילים מגיעים מזה שלא הולכים עם זרם המדפיסים
    וכו', אלא עם חשיבה עצמית ושאלת האנשים הלומדים את הספרים, לשאול את דעתם מה
    יותר מועיל בשבילם.

    תאריך ההודעה המקורית: 22/11/2022 10:27

    מאת: לרב @Gra Biurim
    ראשית יישר כח, מאוד חשובה דעתכם!
    כתבתי לך מענה אך לאחר שקראתי את כל הדברים הבנתי את כוונתם:
    ההצעה היא לעשות הערת שוליים שאין ציון אליה בגוף הטקסט. ומקורות לציין
    בסוגריים, הבנתי נכון? א"כ זה אכן פתרון מעניין.

    לענ"ד אם ציון הערת שוליים מכביד על הקורא סוגריים (אפילו מוקטנות) עאכ"ו. כל
    מה שנכנס הרעיון של הערות השוליים היה על מנת לקרוא את החיבור ברצף ללא הסחת
    דעת..
    ואף בספרי האחרונים אפשר למצוא מעין הערות שוליים בצידי הגיליון, בתחתית העמוד
    או בסוף הספר.

    ומה נעשה כאשר יש ציון מקור ארוך (מד"ר כז, יג וכ"ה במכילתא שמות מסכתא דהחודש
    וכיו"ב בגמ' כתובות כד ע"ב)?

    מאת: [email protected]

  • ציון מקור מהרמ"א

    2022
    6
    0 הצבעות
    6 פוסטים
    0 צפיות
    א
    תאריך ההודעה המקורית: 27/07/2022 01:56 מקובל שבד"כ רמ"א זה הגה וד"מ זה דרכי משה, ולא מחליפים. [image: Mailtrack] https://mailtrack.io?utm_source=gmail&utm_medium=signature&utm_campaign=signaturevirality11& Sender notified by Mailtrack https://mailtrack.io?utm_source=gmail&utm_medium=signature&utm_campaign=signaturevirality11& 27.07.22, 01:55:25
  • חיפוש מקורות והוספות

    2022
    1
    0 הצבעות
    1 פוסטים
    0 צפיות
    א
    תאריך ההודעה המקורית: 04/08/2022 14:11 שלום רב לכותבי ועורכי תורתך, הנני מחפש מקור להעלאת המס על הנרות בימי ה'ישמח משה', ועל פעולותיו לביטול מס זה, האם ידוע לכם על דבר כזה? *ב-ד-ח-י-פ-ו-ת!!! * בתודה מראש לכל המסייעים ביודעים ובלא יודעים.
  • סינון תוצאות של ציון מקורות בפרוייקט השו"ת

    2022
    5
    0 הצבעות
    5 פוסטים
    0 צפיות
    מ
    תאריך ההודעה המקורית: 09/08/2022 16:22 עצה טובה קא משמעת לן.. ואיישר חיליה דמר..
  • 0 הצבעות
    2 פוסטים
    0 צפיות
    ח
    תאריך ההודעה המקורית: 11/09/2022 16:44 נראה לי שכאן המקור ראב"ע פירוש א - הקצר: https://www.mgketer.org/mikra/2/35/3/mg/17 וטעם לא תבערו - בעבור שאמר בפסח "כל מלאכה לא יעשה בהם אך אשר יאכל לכל נפש" (שמ' יב , טז) , אסר עשות מאכל הנפש בשבת , כי לא יעשה מאכל כי אם בהדלקת האש. והשם יכפיל שכר הגאון , שהשיב תשובות גמורות על הצדוקים האוסרים נר בשבת. ופעם אחת התחבר עימי אחד מהם , ואמרתי לו , שנעזוב דברי הקבלה (ראה מכיל' ויקהל שבתא א) ונרדוף אחרי הכתוב לבדו; אז שמח. וָאשאלהו לאמר: מי אסר להדליק הנר בליל שבת אחר שקוע השמש? אז ענה ואמר: לא תבערו אש! גם אני עניתי , כי הכתוב לא הזכיר הלילה , כי אם היום; וכן "וביום השמיני ימול בשר ערלתו" (וי' יב , ג) - לא נמול בלילה. אז ענה: "ויהי ערב ויהי בקר יום אחד" (בר' א , ה) - שניהם נקראו 'יום' , והערב קודם הבוקר. גם אני השיבותי , כי זה לא יתכן , כי הכתוב אומר "ויקרא אלהים לאור יום" (שם) , ואיך יסתור דבריו לקרוא האור והחשך 'יום'? וכבר פרשתיו (שם). וכתוב "לילה ויום" (מ"א ח , כט); "ויום ולילה" (בר' ח , כב); "שלשת ימים לילה ויום" (אס' ד , טז); "שלשה ימים ושלשה לילות" (ש"א ל , יב)? אז השיב: "מערב ועד (בנוסחנו: עד) ערב תשבתו שבתכם" (וי' כג , לב). גם אני עניתי , כי זה הכתוב הוא על יום הכיפורים לבדו; והראיה , שאמר "שבתכם" , לשון יחיד , ולא אמר 'שבתותיכם' , כמו "ואת שבתותי תשמרו" (וי' יט , ג); ועוד , כי השבת לא תקָרא 'שבתכם' כי אם 'שבת יי'' , כמו "אך את שבתותי" (שמ' לא , יג). רק יום הכיפורים נקרא כן: "שבת שבתון הוא לכם" (וי' כג , לב) , ולא מצאנו שאמר בו 'שבת ליי''. ולמה אאריך , ופסוק "מערב ועד ערב" לא נאמר כי אם ביום הכיפורים , ובו כתוב "בתשעה לחדש בערב" (שם) , והנה היום קודם הלילה; וכן "שנים ליום עולה תמיד. את הכבש אחד תעשה בבקר ואת הכבש השני תעשה בין הערבים" (במ' כח , ג - ד) שהוא ערב כבוא השמש , כאשר הוא כתוב בפסח (ראה דב' טז , ו). אז השתבש הצדוקי , ואחר ימים בא אלי לאמר: הנה "כי כל אכל חמץ... מיום הראשון עד יום השביעי" (שמ' יב , טו); גם "אשר תזבח בערב ביום הראשון לבקר" (דב' טז , ד)! אז עניתי ואמרתי לו: גם בפסח כתוב "בארבעה עשר יום לחדש בערב תאכלו מצות" (שמ' יב , יח) , וכבר הזהיר על הלילה "על מצות ומרורים" (שם , ח) , ושב להזהיר מתחלת יום ראשון ועד יום השביעי בערב (ראה שם , יח); והעד , שלא אמר בשבת: 'ביום הששי בערב תשבתו' , רק אמר משה לישראל ביום הששי: "שבתון שבת קדש ליי' מחר" (שמ' טז , כג) , ולא אמר: זה הערב הבא. גם "ביום הראשון לבקר" (דב' טז , ד) איננה ראיה , כי פירושו הוא: הבשר שתזבח בערב - לא ילין ממנו לבקר יום הראשון; והטעם , שלא ישאר ממנו עד בקר יום ראשון. אז הלך בחמת רוחו על נפשו (ע"פ יח' יג , יד). והנה הוא שב אחר חֹדש אלי , והוא שמח וטוב לב , בעבור שמצא "היום הזה יום בשורה הוא" (מ"ב ז , ט) , ושם כתוב "וחכינו עד אור הבקר"! אז עניתי: כאילו אין 'יום' כי אם זה! והלא כתוב בתורה "ביום הכותי כל בכור" (במ' ג , יג) - ובחצי הלילה היתה מכת בכורים (ראה שמ' יב , כט)! רק פירוש 'יום' - על שני דרכים: האחד - ביום ובלילה; והשני - זמן ועת , כמו "והיה ביום ההוא" (יש' יז , ד); וכן "אתה עבר היום את הירדן" (דב' יט , א). והזכרתי אלה הדברים , בעבור שיוכל האדם המבין לפרש הכתובים לטעמים רבים; על כן אנחנו צריכים בדברי כל המצות לקבלה ומסורת ותורה שבעל פה , כאשר התחלתי בספר הזה (ראה הקדמתו לבראשית).
  • 0 הצבעות
    2 פוסטים
    0 צפיות
    G
    תאריך ההודעה המקורית: 07/10/2022 17:29 לכל מי שמעוניין מי כתב את המאמרים ששלחתי. אני הקטן
  • חיפוש מקור בדברי התוספות

    2022
    2
    0 הצבעות
    2 פוסטים
    0 צפיות
    א
    תאריך ההודעה המקורית: 08/12/2022 14:26 כמדומה שאתה מתכוון לתוספות בגיטין בהתחלה ב ע"ב ד"ה עד אחד (השני)
  • חיפוש מאמר חז"ל

    2022
    3
    0 הצבעות
    3 פוסטים
    0 צפיות
    מ
    תאריך ההודעה המקורית: 11/12/2022 20:51 [image: image.png] מאת: [email protected]
  • חיפוש מקורות

    2022
    1
    0 הצבעות
    1 פוסטים
    0 צפיות
    א
    תאריך ההודעה המקורית: 02/11/2022 15:53 הנני מחפש מקורות (בעיקר בספרי חסידות) שעל העבר צריך האדם לחשוב שהיא בחחינת ידיעה, ועל להבא ידע שהיא בחינת בחירה. מקווה שהובנתי. בתודה מראש.

0

מחובר

791

משתמשים

14.1k

נושאים

63.0k

פוסטים