ציון מקורות שהובאו בדברי חז"ל

[מעשה הכתב - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 22/11/2022 00:12

זו דעתם וזכותם לחשוב מה שהם רוצים.
אך בתוך עמי אנכי יושב ואני שומע רחשים שונים מאלו, וכבר אמרו במדרש עה"פ יפקד
ה' א-להי הרוחות לפי רוחו של כ"א...

והעניין הוא שלאמיתו של דבר אין כ"כ היגיון בצורך לציין מקורות על ספרות חז"ל..

מאת: [email protected]

[ארי במסתרים - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 22/11/2022 00:14

כקורא ספרים רבים,
ברור שהערות שוליים מפריעות לרצף.

הענין בספרי מוה"ק, שבדרך כלל הם נלמדים בעיון. ולכן לא כ"כ מפריע שהקריאה
נקטעת ואיטית.
לא מצפים מהם שיהיה ניתן לקרוא עמוד ב50 שניות...

[מעשה הכתב - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 22/11/2022 09:49

בנוגע לשאלה האם לציין כל מקור שהובא בתוך דברי חז"ל יש למישהו עוד מה להגיד
בנושא?
חשוב לי לשמוע את כיווני החשיבה השונים בעניין.
בתודה מראש לעוזרים, ישלם ה' פעלכם!

[Gra Biurim - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 22/11/2022 10:16

לענ"ד העצה הפשוטה ביותר הוא לציין את המקורות לא בהערות שוליים אלא בסוגריים
בתוך לשון הספר, וככה זה לא מכביד ולא משגע את הקורא. כל הקטע שהתחילו לשים כל
מקור בהערות שוליים לדעתי הוא פשוט נודף מהחילונים הפרופסורים ורק גורם בזבוז
זמן כדי למצוא את המקור.
מה שאין כן, תראו בכל הספרים הישנים שהודפסו במשך מאות שנה, תמיד הציון (איפה
שציינו) היתה בסוגריים, וככה הוא הרבה יותר קל לקורא

[Gra Biurim - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 22/11/2022 10:22

גם בקטע של הערות שוליים, איפה שיש ציון או מספר, זה מפריע לרצף הקריאה, גם
אני יש לי את הבעייה הזאת ושמעתי גם מהרבה אנשים. בעיקר על הגהות וציונים בעוז
והדר.
מה שהציעו לי הוא לעשות כמו בלי מספרים כמו שעשו וילנא החדש כשהביאו שינויי
נוסחאות, שרק כתבו דיבור המתחיל ובלי סימן אות.
בודאי שבקטע של ציון מקורות זה לא הכי טוב, ולכן אני מעדיף לשים בסוגריים בתוך
הנוסח, כמו שהצעתי מקודם.

רק הערה לחיים: הרבה דברים מועילים מגיעים מזה שלא הולכים עם זרם המדפיסים
וכו', אלא עם חשיבה עצמית ושאלת האנשים הלומדים את הספרים, לשאול את דעתם מה
יותר מועיל בשבילם.

[מעשה הכתב - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 22/11/2022 10:27

מאת: לרב @Gra Biurim
ראשית יישר כח, מאוד חשובה דעתכם!
כתבתי לך מענה אך לאחר שקראתי את כל הדברים הבנתי את כוונתם:
ההצעה היא לעשות הערת שוליים שאין ציון אליה בגוף הטקסט. ומקורות לציין
בסוגריים, הבנתי נכון? א"כ זה אכן פתרון מעניין.

לענ"ד אם ציון הערת שוליים מכביד על הקורא סוגריים (אפילו מוקטנות) עאכ"ו. כל
מה שנכנס הרעיון של הערות השוליים היה על מנת לקרוא את החיבור ברצף ללא הסחת
דעת..
ואף בספרי האחרונים אפשר למצוא מעין הערות שוליים בצידי הגיליון, בתחתית העמוד
או בסוף הספר.

ומה נעשה כאשר יש ציון מקור ארוך (מד"ר כז, יג וכ"ה במכילתא שמות מסכתא דהחודש
וכיו"ב בגמ' כתובות כד ע"ב)?

מאת: [email protected]

[אשמח - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 22/11/2022 11:34

הפתרון לדעתי:
כרגע תכניס את כל ההערות, או למטה או בפנים, אחר שתסיים את החיבור, תקרא
אותו כאדם שקורא ספר, ותפעיל שיקול דעת מה מפריע, ומה צריך למחוק,
כך אני הייתי נוהג בדילמה כגון זו.
שים לב גם שריבוי הערות שוליים מפריע לקורא למצוא מבוקשו.
וכמש"נ "ריבוי השמן גורם לכיבוי הפתילה"

[מעשה הכתב - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 22/11/2022 12:06

לדבריך מלכחילה יש לעבוד על חיפוש וציון כל מקור.
אך מה חטא המחבר, כי הבאנו עליו חיוב לשלם על מציאת מקורות רבים שלבסוף נסיר
אותם מהספר בהינף יד?

[אשמח - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 22/11/2022 12:16

רוב הציטוטים אתה יכול להעתיק מבר אילן וכד' כולל המקורות

[מעשה הכתב - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 22/11/2022 12:41

נכון במרבית המקרים.
נניח שההעתקת כל מקור וציונו אורכת חצי דקה-דקה, מהרגע שהתחלת לחפש עד הרגע
שבו סיימת למקם את הציטוט וציון המקור.
הרי שלמאה מקורות בזבזנו שעה שעתיים וכו'..

[Gra Biurim - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 22/11/2022 13:31

מד"ר כז, יג וכ"ה במכילתא שמות מסכתא דהחודש וכיו"ב בגמ' כתובות כד ע"ב)
לציון כזה אני עושה (שמו"ר כז, יג; מכילתא לפי פרק ופסוק יג, כ כתובות כד:)
בקיצור לקצר באריכות הדברים

[שמעלקא - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 22/11/2022 14:06

מסכים עם המצדדים למעט במקורות שאין צורך בהם [כגון 'בראשית ברא' (בראשית א,
א)]
ורק אוסיף
שספרים שקראתי והיו בהם הערות שוליים מרובות אני לא זוכר מהם כמעט כלום.
כי אני לא מפספס שום הערה [אם זה ספר מעניין],
וזה גורם שאין רצף קריאה נוח, שמסייע להתרכז בתוכן, ולצייר ולארגן אותו בראש,
אלא הסחות דעת כל הזמן עם קפיצות להערות, ושוטטות לחפש את מספר ההערה הנוכחית.
כך שלדעתי, סוגריים (אפילו ארוכות) עדיפות על הערות.

בספרי ראשונים זה קצת אחרת, אבל לא הרבה אחרת.
אולי הצדיקים כאן ידעו לבחון איך יותר נוח להם ללמוד,
האם ברמב"ן הירוק של מערבא (ריבוי סוגריים, אך בלי הערות), או ברשב"א-ריטב"א
של מוה"ק (ריבוי הערות בלי סוגריים).
ב-יום שלישי, 22 בנובמבר 2022 בשעה 13:31:59 UTC+2, Gra Biurim כתב/ה:

[מעשה הכתב - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 22/11/2022 14:30

אני חושב שגם הערות שבסוגריים אם אינן קצרות ו'נבלעות' עם התוכן הן מסיחות את
הדעת..
עכ"פ נראה שרבים מעידים על כך שריבוי הערות מפריע לקריאה הלא כן?

[אשמח - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 22/11/2022 14:51

ולחפש מקור לציון על כל ציטוט בדברי חז"ל לא לוקח שעה שעתיים למאה מקורות?
הרי אם נניח שכל חיפוש לוקח חצי דקה או דקה, ונניח שבכל ציטוט של חז"ל מובא 3
או 5 פסוקים, וצריך לציין מקור לכל פסוק, יקח בין 3 ל 5 שעות למאה מקורות של
ציטוטים מחז"ל.
לא?
ולהפעיל מראש מחשבה על כל מקור ומקור האם להכניס או לא, זה דרך אמצע, אבל זה
גם יכול לקחת זמן עבודה, צריך לפנות למחבר עם 2 דוגמאות, עם/בלי ולבקש ממנו
שיגיד מה הוא מעדיף.
מקווה שאני ברור

[Gra Biurim - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 22/11/2022 15:09

עכשיו זכרתי שבדרך כלל כזה ציון של חז"ל בכמה מקומות, שמים ציון אחד בסוגריים
וזהו. לא צריך לכתוב עשר מקומות שאומרים אותו דבר, מספיק א'. ואני חושב שזה
הדרך הסטנדרטי בספרים כמו חומש המאור ועוז והדר

[מעשה הכתב - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 22/11/2022 15:14

ודאי שאין לציין את כולם אך לעתים יש בזה מה שאין בזה ושיקולים כיו"ב לציין
כמה מקורות על עניין אחד.

מאת: [email protected]

[Gra Biurim - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 22/11/2022 15:15

הקורא לא מעניין אותו לעיין בהם, ורק במקרה, לזה מספיק מראה מקום אחד.
כך נראה לענ"ד