ציון מקורות שהובאו בדברי חז"ל

[ארי במסתרים - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 21/11/2022 20:18

אם המקורות בהערות שוליים, זה כבר יותר סיבה כן להביא, כי זה פחות מפריע.
עדיין לדעתי בהרבה מקומות זה מיותר, אבל צריך לשקול כל מקרה לגופו.

[מעשה הכתב - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 21/11/2022 20:25

עד עתה הייתי בדעה להביא מקור לכל דבר, אולם העירוני כי קוראים רבים מתקשים
לקרוא את החיבור ברצף כאשר ישנן ציון להערות. וכדי לצמצם בציון הערות, חשבתי
על כיוון חדש שכל מקור שהובא ע"י הכותב, צריך לציין, וייתכן שהדין כן אף במקור
שהובא בדברי ראשונים ואחרונים, אך מקורות שנובעים מדברי חז"ל אין צורך לציין
למקורותיהם שכן דברי חכמים הם ולמפורסמות אין צריך להביא ראייה...

[ארי במסתרים - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 21/11/2022 20:26

גם אני חושב כך.
מספיק המקורות של עיקר הדבר ולא צריך ל"בכל" "מכל" "כל"...

[אליהו עבוד - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 21/11/2022 20:30

א. אמנם למפורסמות א"צ ראיה, אך עיקר העניין כאן הוא למען המכובדות של הספר.
ב. אם כבר הבאת מקור לפסוקים אחרים באותו קטע, כגון: ולבי חלל בקרבי, אם כן
ודאי שעליך להביא גם לבכל מכל כל. אחרת ניכר כאן חוסר אחידות, שלפסוקים
מסוימים אתה מציין מקור ואילו לאחרים לא.
ואפילו אם לא באותו קטע, אך בקטעים דומים של ציטוטים מגמרות וכדו', כן הבאת
מקורות לפסוקים – מוטל עליך להביא לכל הפסוקים, מטעם האחידות כנ"ל.

[ארי במסתרים - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 21/11/2022 20:34

אני רק מציין להשלמת הדיון -
אין ספק ומקום לשאלה,
שבספרי ראשונים וקדמונים מוכרחים להביא מקור לכל פסוק ואזכור.
כנהוג במוסד ה"ק וכל יתר המכונים השונים.

אולם הנידון כאן היה על ספר בן דורינו.

מאת: [email protected]

[אליהו עבוד - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 21/11/2022 20:36

יש סברא שבציטוט מגמרות, א"צ להביא מקורות לפסוקים, שכן הרוצה לעיין, יפתח
הגמ' ושם יראה את מקורות הפסוקים. וציון מרובה בספר גורם לסרבול.
אולם, אם כבר החלטת לציין מקורות לפסוקים, עליך לשמור על אחידות סגנונית
ולציין מקורות לכל הפסוקים.

[מעשה הכתב - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 21/11/2022 20:37

ודאי שהנדון הוא אך ורק על ספר בן דורנו, ואוסיף שמדובר באופן שהמחבר נותן
לעורך יד חופשית בעניין זה. והשאלה היאך הדרך ישכון אור.

לדברי ר' אליהו:
ודאי שתהיה אחידות. כרגע נתתי דוגמא, שאינה אחידה בהכרח, לצורך הדוגמא ולהבנת
הדילמה (כבקשתך..).

[אליהו עבוד - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 21/11/2022 20:39

הרב ארי כתב שיש לציין מקור רק למקורות העיקריים ולוותר על בכל מכל כל.
על כך הערתי, שאין לחלק, אלא אם ציינת מקור ל"לבי חלל בקרבי", עליך לציין גם
ל"בכל מכל כל".

[משה פרידמן - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 21/11/2022 23:49

יש לציין
שבעיקרון ספר מכובד שמכבד את עצמו ועובר עימוד מקצועי
הרי שהמקורות בתוך הסוגריים יהיו בגופן מוקטן משאר הטקסט בספר
כך שלא תמיד מוכרח שזה פוגע ברצף הקריאה

לא כך ?

[מעשה הכתב - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 21/11/2022 23:57

ברור שזה משפיע לטובה, אך מבירור שערכתי ישנם לא מעט אנשים שכל סוגריים/ציון
להערת שוליים וכיו"ב פוגעים להם ברצף הקריאה.
ומכאן נובעת השאלה..

[למען אחי ורעי - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 22/11/2022 00:07

כשערכתי ספר שיצא ע"י מוסד הרב קוק, הדריכו אותי שהערות שולים לא מפריע לרצף

[מעשה הכתב - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 22/11/2022 00:12

זו דעתם וזכותם לחשוב מה שהם רוצים.
אך בתוך עמי אנכי יושב ואני שומע רחשים שונים מאלו, וכבר אמרו במדרש עה"פ יפקד
ה' א-להי הרוחות לפי רוחו של כ"א...

והעניין הוא שלאמיתו של דבר אין כ"כ היגיון בצורך לציין מקורות על ספרות חז"ל..

מאת: [email protected]

[ארי במסתרים - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 22/11/2022 00:14

כקורא ספרים רבים,
ברור שהערות שוליים מפריעות לרצף.

הענין בספרי מוה"ק, שבדרך כלל הם נלמדים בעיון. ולכן לא כ"כ מפריע שהקריאה
נקטעת ואיטית.
לא מצפים מהם שיהיה ניתן לקרוא עמוד ב50 שניות...

[מעשה הכתב - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 22/11/2022 09:49

בנוגע לשאלה האם לציין כל מקור שהובא בתוך דברי חז"ל יש למישהו עוד מה להגיד
בנושא?
חשוב לי לשמוע את כיווני החשיבה השונים בעניין.
בתודה מראש לעוזרים, ישלם ה' פעלכם!

[Gra Biurim - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 22/11/2022 10:16

לענ"ד העצה הפשוטה ביותר הוא לציין את המקורות לא בהערות שוליים אלא בסוגריים
בתוך לשון הספר, וככה זה לא מכביד ולא משגע את הקורא. כל הקטע שהתחילו לשים כל
מקור בהערות שוליים לדעתי הוא פשוט נודף מהחילונים הפרופסורים ורק גורם בזבוז
זמן כדי למצוא את המקור.
מה שאין כן, תראו בכל הספרים הישנים שהודפסו במשך מאות שנה, תמיד הציון (איפה
שציינו) היתה בסוגריים, וככה הוא הרבה יותר קל לקורא

[Gra Biurim - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 22/11/2022 10:22

גם בקטע של הערות שוליים, איפה שיש ציון או מספר, זה מפריע לרצף הקריאה, גם
אני יש לי את הבעייה הזאת ושמעתי גם מהרבה אנשים. בעיקר על הגהות וציונים בעוז
והדר.
מה שהציעו לי הוא לעשות כמו בלי מספרים כמו שעשו וילנא החדש כשהביאו שינויי
נוסחאות, שרק כתבו דיבור המתחיל ובלי סימן אות.
בודאי שבקטע של ציון מקורות זה לא הכי טוב, ולכן אני מעדיף לשים בסוגריים בתוך
הנוסח, כמו שהצעתי מקודם.

רק הערה לחיים: הרבה דברים מועילים מגיעים מזה שלא הולכים עם זרם המדפיסים
וכו', אלא עם חשיבה עצמית ושאלת האנשים הלומדים את הספרים, לשאול את דעתם מה
יותר מועיל בשבילם.

[מעשה הכתב - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 22/11/2022 10:27

מאת: לרב @Gra Biurim
ראשית יישר כח, מאוד חשובה דעתכם!
כתבתי לך מענה אך לאחר שקראתי את כל הדברים הבנתי את כוונתם:
ההצעה היא לעשות הערת שוליים שאין ציון אליה בגוף הטקסט. ומקורות לציין
בסוגריים, הבנתי נכון? א"כ זה אכן פתרון מעניין.

לענ"ד אם ציון הערת שוליים מכביד על הקורא סוגריים (אפילו מוקטנות) עאכ"ו. כל
מה שנכנס הרעיון של הערות השוליים היה על מנת לקרוא את החיבור ברצף ללא הסחת
דעת..
ואף בספרי האחרונים אפשר למצוא מעין הערות שוליים בצידי הגיליון, בתחתית העמוד
או בסוף הספר.

ומה נעשה כאשר יש ציון מקור ארוך (מד"ר כז, יג וכ"ה במכילתא שמות מסכתא דהחודש
וכיו"ב בגמ' כתובות כד ע"ב)?

מאת: [email protected]

[אשמח - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 22/11/2022 11:34

הפתרון לדעתי:
כרגע תכניס את כל ההערות, או למטה או בפנים, אחר שתסיים את החיבור, תקרא
אותו כאדם שקורא ספר, ותפעיל שיקול דעת מה מפריע, ומה צריך למחוק,
כך אני הייתי נוהג בדילמה כגון זו.
שים לב גם שריבוי הערות שוליים מפריע לקורא למצוא מבוקשו.
וכמש"נ "ריבוי השמן גורם לכיבוי הפתילה"

[מעשה הכתב - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 22/11/2022 12:06

לדבריך מלכחילה יש לעבוד על חיפוש וציון כל מקור.
אך מה חטא המחבר, כי הבאנו עליו חיוב לשלם על מציאת מקורות רבים שלבסוף נסיר
אותם מהספר בהינף יד?

[אשמח - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 22/11/2022 12:16

רוב הציטוטים אתה יכול להעתיק מבר אילן וכד' כולל המקורות