דילוג לתוכן
שימו לב — קטגוריית ארכיון
הנושאים בקטגוריה זו הועברו מארכיון קבוצת גוגל, והמשתמשים המוצגים בהם אינם פעילים בפורום.
לקבלת מענה או לתחילת דיון, מומלץ לפתוח נושא חדש בקטגוריה המתאימה.

השתנה צורת הפרי, או השתנתה צורת הפרי ???

2022
19 10 0 1
  • תאריך ההודעה המקורית: 12/12/2022 00:07

    עיקר מטרתי היתה,
    המטרה היא הנושא והיא היתה
    המילה עיקר בזה היא הופכת להיות כמו לשון נקבה כיון שהיא לא דבר בפני עצמו
    לעומת זאת העוקץ בחידה היה, כי העוקץ הוא פריט בתוך החידה והוא זכר

    תאריך ההודעה המקורית: 12/12/2022 00:19

    לפלא שהגר"א אבי הדקדוק
    בפירושיו לספרא ותקו"ז ועוד
    מרבה להשתמש בלשון זכר
    ואני ירא לומר שאולי מטעמי צניעות
    דוגמא מייצגת:
    ז"ל הגר"א בהיכלות בראשית [יב. ט"א, ד"ה דיוקנא] ד' חיות שבדניאל [מגיעים] עד
    היכל הזכות [גבורה] ד' היכלות התחתונים - שעד שם מגיע [[ולא מגיעה]] שליטתם

  • תאריך ההודעה המקורית: 12/12/2022 00:19

    לפלא שהגר"א אבי הדקדוק
    בפירושיו לספרא ותקו"ז ועוד
    מרבה להשתמש בלשון זכר
    ואני ירא לומר שאולי מטעמי צניעות
    דוגמא מייצגת:
    ז"ל הגר"א בהיכלות בראשית [יב. ט"א, ד"ה דיוקנא] ד' חיות שבדניאל [מגיעים] עד
    היכל הזכות [גבורה] ד' היכלות התחתונים - שעד שם מגיע [[ולא מגיעה]] שליטתם

    תאריך ההודעה המקורית: 12/12/2022 00:33

    לענ"ד, כשמתשמשים בלשון מושאל הדקדוק הולך לפי המשאיל ולא לפי המושאל. וזו
    דוגמה מצויינת: כי בלשון אמיתי לא שייך להגיד שה'שליטה' מגיעה (או מגעת), אלא
    היא 'שולטת', רק שזה לשון מושאל כדאמרי אינשי (באידיש: 'ביז דארט קומט עס
    אן'), וכיון שבשפה המדוברת אין הבדל בין זכר לנקבה הולכים לפי זה.

  • תאריך ההודעה המקורית: 12/12/2022 00:19

    לפלא שהגר"א אבי הדקדוק
    בפירושיו לספרא ותקו"ז ועוד
    מרבה להשתמש בלשון זכר
    ואני ירא לומר שאולי מטעמי צניעות
    דוגמא מייצגת:
    ז"ל הגר"א בהיכלות בראשית [יב. ט"א, ד"ה דיוקנא] ד' חיות שבדניאל [מגיעים] עד
    היכל הזכות [גבורה] ד' היכלות התחתונים - שעד שם מגיע [[ולא מגיעה]] שליטתם

    תאריך ההודעה המקורית: 12/12/2022 00:33

    תוסיף בסוגריים "כח" והכל יתיישב....
    שעד שם מגיע [כח] שליטתם

  • תאריך ההודעה המקורית: 12/12/2022 00:33

    תוסיף בסוגריים "כח" והכל יתיישב....
    שעד שם מגיע [כח] שליטתם

    תאריך ההודעה המקורית: 12/12/2022 10:30

    לאור כל הנ"ל: האם נכון לכתוב כך:
    משמעות דין רובו ככולו היא ...

  • תאריך ההודעה המקורית: 12/12/2022 10:30

    לאור כל הנ"ל: האם נכון לכתוב כך:
    משמעות דין רובו ככולו היא ...

    תאריך ההודעה המקורית: 12/12/2022 11:24

    כן.
    משמעות דין = המשמעות של הדין. ולכן מתאים "היא".

  • תאריך ההודעה המקורית: 12/12/2022 11:24

    כן.
    משמעות דין = המשמעות של הדין. ולכן מתאים "היא".

    תאריך ההודעה המקורית: 12/12/2022 13:43

    מחיפוש בבר אילן יצא שכדאי לכתוב נשתנה צורת הפרי
    המילים השתנה/השתנתה צורת הפרי אינם מופיעות שם

    מאת: [email protected]

  • תאריך ההודעה המקורית: 12/12/2022 13:43

    מחיפוש בבר אילן יצא שכדאי לכתוב נשתנה צורת הפרי
    המילים השתנה/השתנתה צורת הפרי אינם מופיעות שם

    מאת: [email protected]

    תאריך ההודעה המקורית: 12/12/2022 15:14

    לא. "נשתנה" זה בלשון זכר.
    צריך לכתוב: נשתנתה צורת הפרי.

    מאת: [email protected]

  • תאריך ההודעה המקורית: 12/12/2022 15:14

    לא. "נשתנה" זה בלשון זכר.
    צריך לכתוב: נשתנתה צורת הפרי.

    מאת: [email protected]

    תאריך ההודעה המקורית: 12/12/2022 15:49

    מה נשתנו המילים: השתנה, נשתנה זו מזו?...
    לא שואל כלפי צורת הזכר/נקבה אלא לגבי השימוש בנ' או בה' במילים הנ"ל ודומיהן,
    כדוגמה נתקבל, התקבל, הזדמן נזדמן וכן הלאה
    מישהו יודע להסביר את הכללים באופן ברור?

    מאת: [email protected]

  • תאריך ההודעה המקורית: 12/12/2022 15:49

    מה נשתנו המילים: השתנה, נשתנה זו מזו?...
    לא שואל כלפי צורת הזכר/נקבה אלא לגבי השימוש בנ' או בה' במילים הנ"ל ודומיהן,
    כדוגמה נתקבל, התקבל, הזדמן נזדמן וכן הלאה
    מישהו יודע להסביר את הכללים באופן ברור?

    מאת: [email protected]

    תאריך ההודעה המקורית: 12/12/2022 15:53

    לא הגר"א בלבד, אלא גם רמח"ל.
    זאת, ועוד. מקובל הרי שהספרדים דקדקו הרבה יותר מאחיהם האשכנזים, ואילו בכתבי
    קבלה אין שום אחידות והיצמדות לכללים, גם לא לרמ"ק ולמהרח"ו הספרדים.
    אז כנראה שזה קשור להשראה הקבלית.

  • תאריך ההודעה המקורית: 12/12/2022 15:53

    לא הגר"א בלבד, אלא גם רמח"ל.
    זאת, ועוד. מקובל הרי שהספרדים דקדקו הרבה יותר מאחיהם האשכנזים, ואילו בכתבי
    קבלה אין שום אחידות והיצמדות לכללים, גם לא לרמ"ק ולמהרח"ו הספרדים.
    אז כנראה שזה קשור להשראה הקבלית.

    תאריך ההודעה המקורית: 12/12/2022 16:43

    מה נשתנה...
    נשתנה, נתרחק וכיו"ב - סגנון ספרותי קדום. כיום רגילים לנקוט: השתנה, התרחק.
    אבל אם רצונך לנקוט בסגנון הספרותי, נקוט. זה לא עניין של כללים אלא של סגנון.

  • תאריך ההודעה המקורית: 12/12/2022 16:43

    מה נשתנה...
    נשתנה, נתרחק וכיו"ב - סגנון ספרותי קדום. כיום רגילים לנקוט: השתנה, התרחק.
    אבל אם רצונך לנקוט בסגנון הספרותי, נקוט. זה לא עניין של כללים אלא של סגנון.

    תאריך ההודעה המקורית: 12/12/2022 17:41

    ההבדל בין נשתנה להשתנה:
    לאמיתו של דבר אין 'נשתנה', אולם בספרות חז"ל משקל מצוי מאוד, ובספרות
    התורנית, אפילו של היום, מקובל לכתוב נשתנה בנו"ן ולא בה"א.
    טעם הדבר שלעתים נתקבל על חובשי בית המדרש 'לשון חכמים' ולא 'לשון תורה', עי'
    חולין קלז בעובדא דאיסי בר היני.

    אגב האות האמצעית של השורש למשל האות ב בשורש קבל מנוקדת בפתח ולא בציר"ה
    כמו בדקדוק ארמי "יתגדַל ויתקדַש".

    מאת: [email protected]

  • איך כותבים, יותר מדאי או יותר מדי, או יותר מידי ???

    2022
    8
    0 הצבעות
    8 פוסטים
    0 צפיות
    ח
    תאריך ההודעה המקורית: 26/07/2022 00:06 בנאי / בנאות, רמאי / רמאות, קנאי / קַנָאות וכו'. משא"כ בדוגמאות האחרות.
  • עידי מסירה או עדי מסירה ???

    2022
    3
    0 הצבעות
    3 פוסטים
    0 צפיות
    Y
    תאריך ההודעה המקורית: 28/07/2022 14:08 מנהג הפוסקים להשתמש גם בזה בצירי מלא, וזיל קרי בי רב הוא. בדברי הגאונים למשל לא תמצא כמעט עדי מסירה, רק עידי מסירה. אבל כיום רגילים יותר למעט בצירי מלא. From: [email protected] [email protected] On Behalf Of אליעזר סילבר Sent: 28 Jul 2022 1:57 PM מאת: To: מרדכי מאת: Cc: שאלות בענייני עריכה תורנית Subject: Re: [עריכה תורנית] עידי מסירה או עדי מסירה ??? עדי מסירה זה עד עדים, לא כותבים עד עדים עם י'. https://mail-info-ext.com/pixel/GNNNu4QVsaU5HJiy46wr?rid=GNNNu4QVsaU5HJiy46wr -- קיבלת את ההודעה הזו מפני שאתה רשום לקבוצה 'עריכה תורנית' של קבוצות Google. כדי לבטל את הרישום לקבוצה הזו ולהפסיק לקבל ממנה אימייל, שלח אימייל אל mailto:[email protected] [email protected]. כדי להציג את הדיון הזה באתר, היכנס ל-https://groups.google.com/d/msgid/aricha-toire/CADhTchF%2B3a0oKBwSQiygsB_WC-DsxJtocS1jJ5XvvTweHL%2BBTw%40mail.gmail.com https://groups.google.com/d/msgid/aricha-toire/CADhTchF%2B3a0oKBwSQiygsB_WC-DsxJtocS1jJ5XvvTweHL%2BBTw%40mail.gmail.com?utm_medium=email&utm_source=footer . -- קיבלת את ההודעה הזו מפני שאתה רשום לקבוצה 'עריכה תורנית' של קבוצות Google. כדי לבטל את הרישום לקבוצה הזו ולהפסיק לקבל ממנה אימייל, שלח אימייל אל mailto:[email protected] [email protected]. כדי להציג את הדיון הזה באתר, היכנס ל-https://groups.google.com/d/msgid/aricha-toire/CAF4%2BCpZJAUkDzGm_mama2VWxp5fk00BYYd1RO%2B0rreA4UrffBA%40mail.gmail.com https://groups.google.com/d/msgid/aricha-toire/CAF4%2BCpZJAUkDzGm_mama2VWxp5fk00BYYd1RO%2B0rreA4UrffBA%40mail.gmail.com?utm_medium=email&utm_source=footer .
  • ישוב או יישוב

    2022
    1
    0 הצבעות
    1 פוסטים
    0 צפיות
    ע
    תאריך ההודעה המקורית: 02/10/2022 15:13 איך כותבים: יישוב דעת התוס', או: ישוב דעת התוס'. ובמשמעות השניה של המילה [מלשון מושב], ישוב בני אדם, או יישוב בני אדם ????
  • ישוב או יישוב

    2022
    4
    0 הצבעות
    4 פוסטים
    0 צפיות
    ב
    תאריך ההודעה המקורית: 02/10/2022 19:22 משום מה התקבל ברבים מן הספרים החדשים לכתוב מילים כאלו (יישוב, ייסורים וכדו') בכתיב מלא, כלומר בשתי יו"דין, אך כאמור לעיל אין בזה כללים מדויקים וחובה מסוימת.
  • 0 הצבעות
    3 פוסטים
    0 צפיות
    א
    תאריך ההודעה המקורית: 03/10/2022 12:13 תחפש בהקדמה לאיצקלופדיה תלמודית, יש שם חומר חזק. יש גם גמרא בעירובין על סימנים בתורה שזה קצת קשור. ועוד רעיונות שאין לי זמן להמציא...
  • משפט תקין או לא

    2022
    4
    0 הצבעות
    4 פוסטים
    0 צפיות
    א
    תאריך ההודעה המקורית: 21/11/2022 20:08 אי אפשר להוכיח מלשון תורה. לשון תורה לחוד ולשון חכמים לחוד, כלומר סגנון הלשון בדורנו אינו תמיד כסגנון התורה. ויש לנקוט כלשון חכמים, כלומר בלשון הנהוגה באותו דור (כמוכח בחולין קלז: וע"ז נח:). ובימינו הלשון "אם כן איפוא" נשמעת כמסורבלת ושיש בה ייתור לשון.
  • ליטוע או לנטוע?

    2022
    6
    0 הצבעות
    6 פוסטים
    0 צפיות
    ד
    תאריך ההודעה המקורית: 12/12/2022 21:47 שניהם כאחד יצדקו בלשון חז"ל. אולם בלשון מקרא לא חסר השורש את נופליו בהופיעו כמקור. מאת: [email protected]
  • חבירו או חברו?

    2022
    2
    0 הצבעות
    2 פוסטים
    0 צפיות
    א
    תאריך ההודעה המקורית: 13/12/2022 18:47 חבירו (דוגמא מתוך אלפים) בבא קמא קיז ע"ב מציל עצמו בממון חבירו מאת: [email protected]

1

מחובר

791

משתמשים

14.1k

נושאים

63.0k

פוסטים