דילוג לתוכן
שימו לב — קטגוריית ארכיון
הנושאים בקטגוריה זו הועברו מארכיון קבוצת גוגל, והמשתמשים המוצגים בהם אינם פעילים בפורום.
לקבלת מענה או לתחילת דיון, מומלץ לפתוח נושא חדש בקטגוריה המתאימה.

השתנה צורת הפרי, או השתנתה צורת הפרי ???

2022
19 10 0 1
  • תאריך ההודעה המקורית: 11/12/2022 18:22

    השתנתה !!!
    השתנתה- נקבה. צורה- נקבה. פרי- זכר. צורת הפרי- הולכים לפי המילה הראשונה
    בסמיכות.

    תאריך ההודעה המקורית: 11/12/2022 21:22

    לא תמיד הולכים אחר המילה הראשונה. למשל: "עיקר מטרתי היתה". "רוב האנשים
    הלכו".

    מאת: [email protected]

  • תאריך ההודעה המקורית: 11/12/2022 21:22

    לא תמיד הולכים אחר המילה הראשונה. למשל: "עיקר מטרתי היתה". "רוב האנשים
    הלכו".

    מאת: [email protected]

    תאריך ההודעה המקורית: 11/12/2022 22:17

    עיקר מטרתי היה. המילה רוב באמת מעניינת, צריך לבדוק למה אומרים ככה. מעניין
    אם זה התקין. הכלל הוא בעצם שהולכים לפי הנסמך=המילה הראשונה. (גם ברבים
    ויחיד- ילדי השכן הם חמודים ולא חמוד. )

    מאת: [email protected]

  • תאריך ההודעה המקורית: 11/12/2022 22:17

    עיקר מטרתי היה. המילה רוב באמת מעניינת, צריך לבדוק למה אומרים ככה. מעניין
    אם זה התקין. הכלל הוא בעצם שהולכים לפי הנסמך=המילה הראשונה. (גם ברבים
    ויחיד- ילדי השכן הם חמודים ולא חמוד. )

    מאת: [email protected]

    תאריך ההודעה המקורית: 11/12/2022 22:22

    הכלל הוא שהולכים לפי גרעין הסמיכות, ובד"כ זו המילה הראשונה.
    אמנם כשהמילה הראשונה מציינת כמות (עיקר, רוב וכדו'), ניתן ללכת לפי איזו מילה
    שרוצים.

    מאת: [email protected]

  • תאריך ההודעה המקורית: 11/12/2022 22:22

    הכלל הוא שהולכים לפי גרעין הסמיכות, ובד"כ זו המילה הראשונה.
    אמנם כשהמילה הראשונה מציינת כמות (עיקר, רוב וכדו'), ניתן ללכת לפי איזו מילה
    שרוצים.

    מאת: [email protected]

    תאריך ההודעה המקורית: 11/12/2022 22:24

    מעניין מאד יש"כ חידשתם לי

    מאת: [email protected]

  • תאריך ההודעה המקורית: 11/12/2022 22:24

    מעניין מאד יש"כ חידשתם לי

    מאת: [email protected]

    תאריך ההודעה המקורית: 11/12/2022 23:54

    לא סביר שניתן להחליט למה להתייחס. אם יש כלל אין יוצא מהכלל, אם אנו כותבים
    עיקר מטרתי, אז אנו מדברים על העיקר, מדוע אפשר לבחור בנקבה
    לגבי רוב האנשים, לענ"ד הסיבה היא כי המילה רוב נסמכת כאן למילה אנשים, ולכן
    היא נגררת אחריה לשמש כרבים. האנשים - רבים, חלק מהם, עדיין נשאר רבים.
    ולמשל לא ניתן לומר ציבור האנשים גדלו מרגע לרגע, כי הציבור איגד את כל האנשים
    לאחד, ודו"ק

    מאת: [email protected]

  • תאריך ההודעה המקורית: 11/12/2022 23:54

    לא סביר שניתן להחליט למה להתייחס. אם יש כלל אין יוצא מהכלל, אם אנו כותבים
    עיקר מטרתי, אז אנו מדברים על העיקר, מדוע אפשר לבחור בנקבה
    לגבי רוב האנשים, לענ"ד הסיבה היא כי המילה רוב נסמכת כאן למילה אנשים, ולכן
    היא נגררת אחריה לשמש כרבים. האנשים - רבים, חלק מהם, עדיין נשאר רבים.
    ולמשל לא ניתן לומר ציבור האנשים גדלו מרגע לרגע, כי הציבור איגד את כל האנשים
    לאחד, ודו"ק

    מאת: [email protected]

    תאריך ההודעה המקורית: 12/12/2022 00:07

    עיקר מטרתי היתה,
    המטרה היא הנושא והיא היתה
    המילה עיקר בזה היא הופכת להיות כמו לשון נקבה כיון שהיא לא דבר בפני עצמו
    לעומת זאת העוקץ בחידה היה, כי העוקץ הוא פריט בתוך החידה והוא זכר

  • תאריך ההודעה המקורית: 12/12/2022 00:07

    עיקר מטרתי היתה,
    המטרה היא הנושא והיא היתה
    המילה עיקר בזה היא הופכת להיות כמו לשון נקבה כיון שהיא לא דבר בפני עצמו
    לעומת זאת העוקץ בחידה היה, כי העוקץ הוא פריט בתוך החידה והוא זכר

    תאריך ההודעה המקורית: 12/12/2022 00:19

    לפלא שהגר"א אבי הדקדוק
    בפירושיו לספרא ותקו"ז ועוד
    מרבה להשתמש בלשון זכר
    ואני ירא לומר שאולי מטעמי צניעות
    דוגמא מייצגת:
    ז"ל הגר"א בהיכלות בראשית [יב. ט"א, ד"ה דיוקנא] ד' חיות שבדניאל [מגיעים] עד
    היכל הזכות [גבורה] ד' היכלות התחתונים - שעד שם מגיע [[ולא מגיעה]] שליטתם

  • תאריך ההודעה המקורית: 12/12/2022 00:19

    לפלא שהגר"א אבי הדקדוק
    בפירושיו לספרא ותקו"ז ועוד
    מרבה להשתמש בלשון זכר
    ואני ירא לומר שאולי מטעמי צניעות
    דוגמא מייצגת:
    ז"ל הגר"א בהיכלות בראשית [יב. ט"א, ד"ה דיוקנא] ד' חיות שבדניאל [מגיעים] עד
    היכל הזכות [גבורה] ד' היכלות התחתונים - שעד שם מגיע [[ולא מגיעה]] שליטתם

    תאריך ההודעה המקורית: 12/12/2022 00:33

    לענ"ד, כשמתשמשים בלשון מושאל הדקדוק הולך לפי המשאיל ולא לפי המושאל. וזו
    דוגמה מצויינת: כי בלשון אמיתי לא שייך להגיד שה'שליטה' מגיעה (או מגעת), אלא
    היא 'שולטת', רק שזה לשון מושאל כדאמרי אינשי (באידיש: 'ביז דארט קומט עס
    אן'), וכיון שבשפה המדוברת אין הבדל בין זכר לנקבה הולכים לפי זה.

  • תאריך ההודעה המקורית: 12/12/2022 00:19

    לפלא שהגר"א אבי הדקדוק
    בפירושיו לספרא ותקו"ז ועוד
    מרבה להשתמש בלשון זכר
    ואני ירא לומר שאולי מטעמי צניעות
    דוגמא מייצגת:
    ז"ל הגר"א בהיכלות בראשית [יב. ט"א, ד"ה דיוקנא] ד' חיות שבדניאל [מגיעים] עד
    היכל הזכות [גבורה] ד' היכלות התחתונים - שעד שם מגיע [[ולא מגיעה]] שליטתם

    תאריך ההודעה המקורית: 12/12/2022 00:33

    תוסיף בסוגריים "כח" והכל יתיישב....
    שעד שם מגיע [כח] שליטתם

  • תאריך ההודעה המקורית: 12/12/2022 00:33

    תוסיף בסוגריים "כח" והכל יתיישב....
    שעד שם מגיע [כח] שליטתם

    תאריך ההודעה המקורית: 12/12/2022 10:30

    לאור כל הנ"ל: האם נכון לכתוב כך:
    משמעות דין רובו ככולו היא ...

  • תאריך ההודעה המקורית: 12/12/2022 10:30

    לאור כל הנ"ל: האם נכון לכתוב כך:
    משמעות דין רובו ככולו היא ...

    תאריך ההודעה המקורית: 12/12/2022 11:24

    כן.
    משמעות דין = המשמעות של הדין. ולכן מתאים "היא".

  • תאריך ההודעה המקורית: 12/12/2022 11:24

    כן.
    משמעות דין = המשמעות של הדין. ולכן מתאים "היא".

    תאריך ההודעה המקורית: 12/12/2022 13:43

    מחיפוש בבר אילן יצא שכדאי לכתוב נשתנה צורת הפרי
    המילים השתנה/השתנתה צורת הפרי אינם מופיעות שם

    מאת: [email protected]

  • תאריך ההודעה המקורית: 12/12/2022 13:43

    מחיפוש בבר אילן יצא שכדאי לכתוב נשתנה צורת הפרי
    המילים השתנה/השתנתה צורת הפרי אינם מופיעות שם

    מאת: [email protected]

    תאריך ההודעה המקורית: 12/12/2022 15:14

    לא. "נשתנה" זה בלשון זכר.
    צריך לכתוב: נשתנתה צורת הפרי.

    מאת: [email protected]

  • תאריך ההודעה המקורית: 12/12/2022 15:14

    לא. "נשתנה" זה בלשון זכר.
    צריך לכתוב: נשתנתה צורת הפרי.

    מאת: [email protected]

    תאריך ההודעה המקורית: 12/12/2022 15:49

    מה נשתנו המילים: השתנה, נשתנה זו מזו?...
    לא שואל כלפי צורת הזכר/נקבה אלא לגבי השימוש בנ' או בה' במילים הנ"ל ודומיהן,
    כדוגמה נתקבל, התקבל, הזדמן נזדמן וכן הלאה
    מישהו יודע להסביר את הכללים באופן ברור?

    מאת: [email protected]

  • תאריך ההודעה המקורית: 12/12/2022 15:49

    מה נשתנו המילים: השתנה, נשתנה זו מזו?...
    לא שואל כלפי צורת הזכר/נקבה אלא לגבי השימוש בנ' או בה' במילים הנ"ל ודומיהן,
    כדוגמה נתקבל, התקבל, הזדמן נזדמן וכן הלאה
    מישהו יודע להסביר את הכללים באופן ברור?

    מאת: [email protected]

    תאריך ההודעה המקורית: 12/12/2022 15:53

    לא הגר"א בלבד, אלא גם רמח"ל.
    זאת, ועוד. מקובל הרי שהספרדים דקדקו הרבה יותר מאחיהם האשכנזים, ואילו בכתבי
    קבלה אין שום אחידות והיצמדות לכללים, גם לא לרמ"ק ולמהרח"ו הספרדים.
    אז כנראה שזה קשור להשראה הקבלית.

  • תאריך ההודעה המקורית: 12/12/2022 15:53

    לא הגר"א בלבד, אלא גם רמח"ל.
    זאת, ועוד. מקובל הרי שהספרדים דקדקו הרבה יותר מאחיהם האשכנזים, ואילו בכתבי
    קבלה אין שום אחידות והיצמדות לכללים, גם לא לרמ"ק ולמהרח"ו הספרדים.
    אז כנראה שזה קשור להשראה הקבלית.

    תאריך ההודעה המקורית: 12/12/2022 16:43

    מה נשתנה...
    נשתנה, נתרחק וכיו"ב - סגנון ספרותי קדום. כיום רגילים לנקוט: השתנה, התרחק.
    אבל אם רצונך לנקוט בסגנון הספרותי, נקוט. זה לא עניין של כללים אלא של סגנון.

  • תאריך ההודעה המקורית: 12/12/2022 16:43

    מה נשתנה...
    נשתנה, נתרחק וכיו"ב - סגנון ספרותי קדום. כיום רגילים לנקוט: השתנה, התרחק.
    אבל אם רצונך לנקוט בסגנון הספרותי, נקוט. זה לא עניין של כללים אלא של סגנון.

    תאריך ההודעה המקורית: 12/12/2022 17:41

    ההבדל בין נשתנה להשתנה:
    לאמיתו של דבר אין 'נשתנה', אולם בספרות חז"ל משקל מצוי מאוד, ובספרות
    התורנית, אפילו של היום, מקובל לכתוב נשתנה בנו"ן ולא בה"א.
    טעם הדבר שלעתים נתקבל על חובשי בית המדרש 'לשון חכמים' ולא 'לשון תורה', עי'
    חולין קלז בעובדא דאיסי בר היני.

    אגב האות האמצעית של השורש למשל האות ב בשורש קבל מנוקדת בפתח ולא בציר"ה
    כמו בדקדוק ארמי "יתגדַל ויתקדַש".

    מאת: [email protected]

  • ראיית התוס' או ראית התוס'?

    2022
    4
    0 הצבעות
    4 פוסטים
    0 צפיות
    ד
    תאריך ההודעה המקורית: 29/08/2022 12:22 ראיית "ראיה" אפשרית גם חסרה
  • ישוב או יישוב

    2022
    1
    0 הצבעות
    1 פוסטים
    0 צפיות
    ע
    תאריך ההודעה המקורית: 02/10/2022 15:13 איך כותבים: יישוב דעת התוס', או: ישוב דעת התוס'. ובמשמעות השניה של המילה [מלשון מושב], ישוב בני אדם, או יישוב בני אדם ????
  • 0 הצבעות
    3 פוסטים
    0 צפיות
    א
    תאריך ההודעה המקורית: 03/10/2022 12:13 תחפש בהקדמה לאיצקלופדיה תלמודית, יש שם חומר חזק. יש גם גמרא בעירובין על סימנים בתורה שזה קצת קשור. ועוד רעיונות שאין לי זמן להמציא...
  • משפט תקין או לא

    2022
    2
    0 הצבעות
    2 פוסטים
    0 צפיות
    א
    תאריך ההודעה המקורית: 21/11/2022 18:41 לענ"ד להשמיט מאת: [email protected]
  • משפט תקין או לא

    2022
    4
    0 הצבעות
    4 פוסטים
    0 צפיות
    א
    תאריך ההודעה המקורית: 21/11/2022 20:08 אי אפשר להוכיח מלשון תורה. לשון תורה לחוד ולשון חכמים לחוד, כלומר סגנון הלשון בדורנו אינו תמיד כסגנון התורה. ויש לנקוט כלשון חכמים, כלומר בלשון הנהוגה באותו דור (כמוכח בחולין קלז: וע"ז נח:). ובימינו הלשון "אם כן איפוא" נשמעת כמסורבלת ושיש בה ייתור לשון.
  • 0 הצבעות
    2 פוסטים
    0 צפיות
    א
    תאריך ההודעה המקורית: 21/11/2022 23:51 נבילה אבילות נקבה אני מאשר.
  • ליטוע או לנטוע?

    2022
    6
    0 הצבעות
    6 פוסטים
    0 צפיות
    ד
    תאריך ההודעה המקורית: 12/12/2022 21:47 שניהם כאחד יצדקו בלשון חז"ל. אולם בלשון מקרא לא חסר השורש את נופליו בהופיעו כמקור. מאת: [email protected]
  • צורת ניסוח

    2022
    5
    0 הצבעות
    5 פוסטים
    0 צפיות
    ש
    תאריך ההודעה המקורית: 13/12/2022 16:08 במקום: 'העדי חתימה', אולי עדיף 'עדי החתימה'. ובהשלם: 'מה תפקידם של עדי החתימה'

1

מחובר

791

משתמשים

14.1k

נושאים

63.0k

פוסטים