דילוג לתוכן
שימו לב — קטגוריית ארכיון
הנושאים בקטגוריה זו הועברו מארכיון קבוצת גוגל, והמשתמשים המוצגים בהם אינם פעילים בפורום.
לקבלת מענה או לתחילת דיון, מומלץ לפתוח נושא חדש בקטגוריה המתאימה.

שאלה מצויה בדקדוק

2023
5 4 106 1
  • תאריך ההודעה המקורית: 01/01/2023 22:52

    בס"ד

    שאלה מצויה ביותר-

    א. מתי משתמשים בלשון 'אינם' ומתי בלשון 'אינן', וכן 'להם'- 'להן' וכן
    ל'עשותם'- 'לעשותן' וכדומה.

    האם זה תלוי בזכר ונקבה באופן מוחלט, כלומר כשאכתוב 'מלאכות' אשתמש תמיד ב:
    אינן, להן, לעשותן, עמהן וכו'. וכשאכתוב 'אנשים' אשתמש תמיד ב: אינם, להם,
    לעשותם, עמהם.

    ב. האם טעות בדבר כזה חמורה כמו לכתוב: שלש אנשים, שלשה נשים וכו'.

    תשואות חן לעונים החשובים.

  • תאריך ההודעה המקורית: 01/01/2023 22:52

    בס"ד

    שאלה מצויה ביותר-

    א. מתי משתמשים בלשון 'אינם' ומתי בלשון 'אינן', וכן 'להם'- 'להן' וכן
    ל'עשותם'- 'לעשותן' וכדומה.

    האם זה תלוי בזכר ונקבה באופן מוחלט, כלומר כשאכתוב 'מלאכות' אשתמש תמיד ב:
    אינן, להן, לעשותן, עמהן וכו'. וכשאכתוב 'אנשים' אשתמש תמיד ב: אינם, להם,
    לעשותם, עמהם.

    ב. האם טעות בדבר כזה חמורה כמו לכתוב: שלש אנשים, שלשה נשים וכו'.

    תשואות חן לעונים החשובים.

    תאריך ההודעה המקורית: 01/01/2023 22:56

    כדבריך כן הוא (סיומת ן לנקבה ום לזכר)
    על אף שניתן למצוא פעמים בודדות בתנ"ך סיומת ם לנקבה (במקומות שצריך ן) אין
    לכתוב כך, אלא צריך להקפיד על ההטיות הנכונות לזכר ולנקבה אחרת זה נשמע עילג.
    כמו כן בשלוש אנשים ושלשה נשים.

  • תאריך ההודעה המקורית: 01/01/2023 22:56

    כדבריך כן הוא (סיומת ן לנקבה ום לזכר)
    על אף שניתן למצוא פעמים בודדות בתנ"ך סיומת ם לנקבה (במקומות שצריך ן) אין
    לכתוב כך, אלא צריך להקפיד על ההטיות הנכונות לזכר ולנקבה אחרת זה נשמע עילג.
    כמו כן בשלוש אנשים ושלשה נשים.

    תאריך ההודעה המקורית: 01/01/2023 23:27

    אם הנדון הוא מהי כתיבה תקנית, אז התשובה היא כפי שכתב הרב מעשה הכתב,
    אך בפועל, כשמדובר בעריכה של חיבור בסגנון תורני שהוא לאו דוקא תקני, ובפרט
    כשמדובר בחיבור למדני על סוגיות בגמרא, לא תמיד שייך להיות עקבי בכלל זה. כפי
    שבגמרא עצמה לא הקפידו על כללים אלה

  • תאריך ההודעה המקורית: 01/01/2023 23:27

    אם הנדון הוא מהי כתיבה תקנית, אז התשובה היא כפי שכתב הרב מעשה הכתב,
    אך בפועל, כשמדובר בעריכה של חיבור בסגנון תורני שהוא לאו דוקא תקני, ובפרט
    כשמדובר בחיבור למדני על סוגיות בגמרא, לא תמיד שייך להיות עקבי בכלל זה. כפי
    שבגמרא עצמה לא הקפידו על כללים אלה

    תאריך ההודעה המקורית: 01/01/2023 23:36

    תודה על התשובות.
    מדוע לא שייך להיות עקבי? מה זה שונה משאר כללי הדקדוק?

  • תאריך ההודעה המקורית: 01/01/2023 23:36

    תודה על התשובות.
    מדוע לא שייך להיות עקבי? מה זה שונה משאר כללי הדקדוק?

    תאריך ההודעה המקורית: 02/01/2023 04:53

    הכלל נכון.
    אבל בפועל כמו שכתבו לא כ"כ נצמדים אליו בספרות תורנית ישיבתית,
    הסיבה היא: משום שלא משתמשים בזה כ"כ. והכתיבה הישיבתית היא לפי מה שנהוג
    לכתוב ולקרוא, ולא לפי "הכללים הקדושים".

  • שאלה

    2023
    2
    0 הצבעות
    2 פוסטים
    6 צפיות
    5
    תאריך ההודעה המקורית: 30/01/2023 09:10 איך מציינים לאזהרות הר"י אלברגלוני או ר"א הזקן ורשב"ג, הרי אין חילוקי מצות וכדו', האם פשוט מציינים (אזהרות)?. אשמח לשמוע
  • שאלה בדקדוק - ספרי או ספריי, עלי או עליי?

    2023
    3
    0 הצבעות
    3 פוסטים
    13 צפיות
    ב
    תאריך ההודעה המקורית: 24/05/2023 22:37 בעברית כותבים בלשון רבים בשתי יודי"ן, כדי שלא להחליף עם לשון יחיד, אך בכתיבה התורנית כמעט ואינו מצוי, הגם שאפשר למצוא כן בספרים חדשים רבים יחסית. מאת: [email protected]
  • שאלה כללית בדקדוק

    2023
    14
    0 הצבעות
    14 פוסטים
    34 צפיות
    מ
    תאריך ההודעה המקורית: 12/06/2023 22:52 במחילת כבוד העונים עליונים למעלה. תיובתא והלכתא.. דהיינו אע"ג דאותיבו מאוצה"ח יש לומר עיקר התקנה הוא. כיון שההדגשה לומר מה היה עיקר התקנה ולא מה היתה התקנה עצמה. זו טעות שהשתרשה, כנראה מחמת הסמיכות ללשון נקבה, ולכן אפשר למצוא חברים רבים. למי שצורם אפשר לבחור משפט אחר. יש לציין כי בלשון תורה אין אחידות בכיו"ב כמו בספר התורה הזה ובספר התורה הזאת. והדברים עתיקים. מאת: [email protected]
  • kgbRe: שאלה בדקדוק

    2023
    2
    0 הצבעות
    2 פוסטים
    10 צפיות
    י
    תאריך ההודעה המקורית: 27/10/2023 01:42 אכן, שם בוודאי הכוונה מלשון ריבוי. וגם במצויין לפרק טו (פס' ד). (ומה שחשבתי לפרש הוא כהפי' השני ברש"י שהובא ע"י הרב וסרמן) ב-יום שישי, 27 באוקטובר 2023 בשעה 01:03:07 UTC+3, דוד וסרמן כתב/ה:
  • שאלה בדקדוק

    2023
    7
    0 הצבעות
    7 פוסטים
    23 צפיות
    ד
    תאריך ההודעה המקורית: 28/10/2023 22:51 הבאתי שיש "מזור" וכן "ותגרע"
  • שאלה בדקדוק

    2023
    5
    0 הצבעות
    5 פוסטים
    20 צפיות
    ש
    תאריך ההודעה המקורית: 29/08/2023 12:11 אם העורך יצירתי, יכול להקדים מילה או ביטוי שההמשך יהיה ברור. למשל: כאשר באנו ותיקנו תקנה זו... המילה "באנו" מורה ומלמדת כי "תקנו" הכוונה אנחנו תיקנו. ----- Original Message ----- From: ישראל מייבסקי To: shimon maryles Cc: הבית לעורך התורני Sent: Tuesday, August 29, 2023 10:08 AM Subject: Re: [הבית לעורך התורני] שאלה בדקדוק או לכתוב בשתי נונין אין דרך. צריך להוסיף פתח תחת הק'. (הנון דגושה ומשמשת במקום שני הנו"נים) כשכותבים תיקנו זה יכול להיקרא בשני ניקודים תחת הקו"ף כשהמשמעות משתנה מהם תיקנו לאנחנו תיקנו. השאלה היא כשמתכוונים שאנחנו עשינו תיקון איך ניתן למנוע מהקורא את ההבנה האחרת? אולי תיקננו?
  • שאלה בדקדוק

    2023
    4
    0 הצבעות
    4 פוסטים
    17 צפיות
    א
    תאריך ההודעה המקורית: 23/04/2023 22:34 בימינו השימוש במילה 'עצם' הוא בנקבה. אך בלשון המשנה בזכר. עכ"פ כשאתה מפרש את המשנה עדיף להשתמש בלשון זכר. וכן ראיתי שעשה הרב קהתי זצ"ל. מאת: [email protected]
  • שאלה

    2023
    5
    0 הצבעות
    5 פוסטים
    21 צפיות
    א
    תאריך ההודעה המקורית: 17/07/2023 21:20 תיקון: alt+b

0

מחובר

1.1k

משתמשים

14.3k

נושאים

64.4k

פוסטים