דילוג לתוכן
שימו לב — קטגוריית ארכיון
הנושאים בקטגוריה זו הועברו מארכיון קבוצת גוגל, והמשתמשים המוצגים בהם אינם פעילים בפורום.
לקבלת מענה או לתחילת דיון, מומלץ לפתוח נושא חדש בקטגוריה המתאימה.

שאלה מצויה בדקדוק

2023
5 4 106 1
  • תאריך ההודעה המקורית: 01/01/2023 22:52

    בס"ד

    שאלה מצויה ביותר-

    א. מתי משתמשים בלשון 'אינם' ומתי בלשון 'אינן', וכן 'להם'- 'להן' וכן
    ל'עשותם'- 'לעשותן' וכדומה.

    האם זה תלוי בזכר ונקבה באופן מוחלט, כלומר כשאכתוב 'מלאכות' אשתמש תמיד ב:
    אינן, להן, לעשותן, עמהן וכו'. וכשאכתוב 'אנשים' אשתמש תמיד ב: אינם, להם,
    לעשותם, עמהם.

    ב. האם טעות בדבר כזה חמורה כמו לכתוב: שלש אנשים, שלשה נשים וכו'.

    תשואות חן לעונים החשובים.

  • תאריך ההודעה המקורית: 01/01/2023 22:52

    בס"ד

    שאלה מצויה ביותר-

    א. מתי משתמשים בלשון 'אינם' ומתי בלשון 'אינן', וכן 'להם'- 'להן' וכן
    ל'עשותם'- 'לעשותן' וכדומה.

    האם זה תלוי בזכר ונקבה באופן מוחלט, כלומר כשאכתוב 'מלאכות' אשתמש תמיד ב:
    אינן, להן, לעשותן, עמהן וכו'. וכשאכתוב 'אנשים' אשתמש תמיד ב: אינם, להם,
    לעשותם, עמהם.

    ב. האם טעות בדבר כזה חמורה כמו לכתוב: שלש אנשים, שלשה נשים וכו'.

    תשואות חן לעונים החשובים.

    תאריך ההודעה המקורית: 01/01/2023 22:56

    כדבריך כן הוא (סיומת ן לנקבה ום לזכר)
    על אף שניתן למצוא פעמים בודדות בתנ"ך סיומת ם לנקבה (במקומות שצריך ן) אין
    לכתוב כך, אלא צריך להקפיד על ההטיות הנכונות לזכר ולנקבה אחרת זה נשמע עילג.
    כמו כן בשלוש אנשים ושלשה נשים.

  • תאריך ההודעה המקורית: 01/01/2023 22:56

    כדבריך כן הוא (סיומת ן לנקבה ום לזכר)
    על אף שניתן למצוא פעמים בודדות בתנ"ך סיומת ם לנקבה (במקומות שצריך ן) אין
    לכתוב כך, אלא צריך להקפיד על ההטיות הנכונות לזכר ולנקבה אחרת זה נשמע עילג.
    כמו כן בשלוש אנשים ושלשה נשים.

    תאריך ההודעה המקורית: 01/01/2023 23:27

    אם הנדון הוא מהי כתיבה תקנית, אז התשובה היא כפי שכתב הרב מעשה הכתב,
    אך בפועל, כשמדובר בעריכה של חיבור בסגנון תורני שהוא לאו דוקא תקני, ובפרט
    כשמדובר בחיבור למדני על סוגיות בגמרא, לא תמיד שייך להיות עקבי בכלל זה. כפי
    שבגמרא עצמה לא הקפידו על כללים אלה

  • תאריך ההודעה המקורית: 01/01/2023 23:27

    אם הנדון הוא מהי כתיבה תקנית, אז התשובה היא כפי שכתב הרב מעשה הכתב,
    אך בפועל, כשמדובר בעריכה של חיבור בסגנון תורני שהוא לאו דוקא תקני, ובפרט
    כשמדובר בחיבור למדני על סוגיות בגמרא, לא תמיד שייך להיות עקבי בכלל זה. כפי
    שבגמרא עצמה לא הקפידו על כללים אלה

    תאריך ההודעה המקורית: 01/01/2023 23:36

    תודה על התשובות.
    מדוע לא שייך להיות עקבי? מה זה שונה משאר כללי הדקדוק?

  • תאריך ההודעה המקורית: 01/01/2023 23:36

    תודה על התשובות.
    מדוע לא שייך להיות עקבי? מה זה שונה משאר כללי הדקדוק?

    תאריך ההודעה המקורית: 02/01/2023 04:53

    הכלל נכון.
    אבל בפועל כמו שכתבו לא כ"כ נצמדים אליו בספרות תורנית ישיבתית,
    הסיבה היא: משום שלא משתמשים בזה כ"כ. והכתיבה הישיבתית היא לפי מה שנהוג
    לכתוב ולקרוא, ולא לפי "הכללים הקדושים".

  • שאלה בדקדוק

    2023
    2
    0 הצבעות
    2 פוסטים
    8 צפיות
    ע
    תאריך ההודעה המקורית: 24/01/2023 19:10 שתי אבל נכון יותר לומר שנתיים מאת: [email protected]
  • שאלה בדקדוק

    2023
    1
    0 הצבעות
    1 פוסטים
    8 צפיות
    ש
    תאריך ההודעה המקורית: 02/01/2023 12:05 לוויים או לווים או לויים? -- בכבוד רבשמחה פרוינד[email protected] [email protected]
  • שאלה

    2023
    2
    0 הצבעות
    2 פוסטים
    6 צפיות
    5
    תאריך ההודעה המקורית: 30/01/2023 09:10 איך מציינים לאזהרות הר"י אלברגלוני או ר"א הזקן ורשב"ג, הרי אין חילוקי מצות וכדו', האם פשוט מציינים (אזהרות)?. אשמח לשמוע
  • שאלה כללית בדקדוק

    2023
    14
    0 הצבעות
    14 פוסטים
    34 צפיות
    מ
    תאריך ההודעה המקורית: 12/06/2023 22:52 במחילת כבוד העונים עליונים למעלה. תיובתא והלכתא.. דהיינו אע"ג דאותיבו מאוצה"ח יש לומר עיקר התקנה הוא. כיון שההדגשה לומר מה היה עיקר התקנה ולא מה היתה התקנה עצמה. זו טעות שהשתרשה, כנראה מחמת הסמיכות ללשון נקבה, ולכן אפשר למצוא חברים רבים. למי שצורם אפשר לבחור משפט אחר. יש לציין כי בלשון תורה אין אחידות בכיו"ב כמו בספר התורה הזה ובספר התורה הזאת. והדברים עתיקים. מאת: [email protected]
  • שאלה בדקדוק

    2023
    7
    0 הצבעות
    7 פוסטים
    23 צפיות
    ד
    תאריך ההודעה המקורית: 28/10/2023 22:51 הבאתי שיש "מזור" וכן "ותגרע"
  • שאלה בדקדוק

    2023
    4
    0 הצבעות
    4 פוסטים
    17 צפיות
    א
    תאריך ההודעה המקורית: 23/04/2023 22:34 בימינו השימוש במילה 'עצם' הוא בנקבה. אך בלשון המשנה בזכר. עכ"פ כשאתה מפרש את המשנה עדיף להשתמש בלשון זכר. וכן ראיתי שעשה הרב קהתי זצ"ל. מאת: [email protected]
  • שאלה

    2023
    1
    0 הצבעות
    1 פוסטים
    11 צפיות
    צ
    תאריך ההודעה המקורית: 10/09/2023 22:59 לחבר הת"ח כאשר בחכמת שלמה (אה"ע לר"ש קלוגר) כותב: עיין בחיבורי על חו"מ מהדורא ד' סימן ה' מ"ש בזה בתשובה ל"ק זיוויהל בתשובה השניה שם לאיזה חיבור כוונתו והאם יש תחת יד מישהו קטע זה? יישר כח עצום צבי קופמן עורך תורני מומחה כל סגנונות העריכה והכתיבה התורנית [email protected] 0584005027
  • שאלה

    2023
    12
    0 הצבעות
    12 פוסטים
    36 צפיות
    ד
    תאריך ההודעה המקורית: 27/04/2023 11:39 כדאי לפתוח אם מדובר במהדורה טובה שפותחים כל חמירא וכל תמיהה, זכר צדיק לברכה אין צריך לפתוח כי זה ביטוי שגור, דוש"ת ואחדה"ש צריך לשמר רק אם רוצים אותנטיות של מכתב שזה חלק מהמאפיינים שלו, כמו שאם יתרגמו ספר חזון איש לעברית דבורה יותר, זה כבר לא יהיה חזון איש. בדרך כלל רוצים להשאיר אותנטיות של מכתב ולכן באמת אחדה"ש טוב להשאיר כי זה צורת מכתב וכן דוש"ת בסוף מכתב אבל אם בתוך דבריו כותב רצוי לפתוח לעניות דעתי

0

מחובר

1.1k

משתמשים

14.3k

נושאים

64.4k

פוסטים