דילוג לתוכן
שימו לב — קטגוריית ארכיון
הנושאים בקטגוריה זו הועברו מארכיון קבוצת גוגל, והמשתמשים המוצגים בהם אינם פעילים בפורום.
לקבלת מענה או לתחילת דיון, מומלץ לפתוח נושא חדש בקטגוריה המתאימה.

שאלה מצויה בדקדוק

2023
5 4 110 1
  • תאריך ההודעה המקורית: 01/01/2023 22:52

    בס"ד

    שאלה מצויה ביותר-

    א. מתי משתמשים בלשון 'אינם' ומתי בלשון 'אינן', וכן 'להם'- 'להן' וכן
    ל'עשותם'- 'לעשותן' וכדומה.

    האם זה תלוי בזכר ונקבה באופן מוחלט, כלומר כשאכתוב 'מלאכות' אשתמש תמיד ב:
    אינן, להן, לעשותן, עמהן וכו'. וכשאכתוב 'אנשים' אשתמש תמיד ב: אינם, להם,
    לעשותם, עמהם.

    ב. האם טעות בדבר כזה חמורה כמו לכתוב: שלש אנשים, שלשה נשים וכו'.

    תשואות חן לעונים החשובים.

  • תאריך ההודעה המקורית: 01/01/2023 22:52

    בס"ד

    שאלה מצויה ביותר-

    א. מתי משתמשים בלשון 'אינם' ומתי בלשון 'אינן', וכן 'להם'- 'להן' וכן
    ל'עשותם'- 'לעשותן' וכדומה.

    האם זה תלוי בזכר ונקבה באופן מוחלט, כלומר כשאכתוב 'מלאכות' אשתמש תמיד ב:
    אינן, להן, לעשותן, עמהן וכו'. וכשאכתוב 'אנשים' אשתמש תמיד ב: אינם, להם,
    לעשותם, עמהם.

    ב. האם טעות בדבר כזה חמורה כמו לכתוב: שלש אנשים, שלשה נשים וכו'.

    תשואות חן לעונים החשובים.

    תאריך ההודעה המקורית: 01/01/2023 22:56

    כדבריך כן הוא (סיומת ן לנקבה ום לזכר)
    על אף שניתן למצוא פעמים בודדות בתנ"ך סיומת ם לנקבה (במקומות שצריך ן) אין
    לכתוב כך, אלא צריך להקפיד על ההטיות הנכונות לזכר ולנקבה אחרת זה נשמע עילג.
    כמו כן בשלוש אנשים ושלשה נשים.

  • תאריך ההודעה המקורית: 01/01/2023 22:56

    כדבריך כן הוא (סיומת ן לנקבה ום לזכר)
    על אף שניתן למצוא פעמים בודדות בתנ"ך סיומת ם לנקבה (במקומות שצריך ן) אין
    לכתוב כך, אלא צריך להקפיד על ההטיות הנכונות לזכר ולנקבה אחרת זה נשמע עילג.
    כמו כן בשלוש אנשים ושלשה נשים.

    תאריך ההודעה המקורית: 01/01/2023 23:27

    אם הנדון הוא מהי כתיבה תקנית, אז התשובה היא כפי שכתב הרב מעשה הכתב,
    אך בפועל, כשמדובר בעריכה של חיבור בסגנון תורני שהוא לאו דוקא תקני, ובפרט
    כשמדובר בחיבור למדני על סוגיות בגמרא, לא תמיד שייך להיות עקבי בכלל זה. כפי
    שבגמרא עצמה לא הקפידו על כללים אלה

  • תאריך ההודעה המקורית: 01/01/2023 23:27

    אם הנדון הוא מהי כתיבה תקנית, אז התשובה היא כפי שכתב הרב מעשה הכתב,
    אך בפועל, כשמדובר בעריכה של חיבור בסגנון תורני שהוא לאו דוקא תקני, ובפרט
    כשמדובר בחיבור למדני על סוגיות בגמרא, לא תמיד שייך להיות עקבי בכלל זה. כפי
    שבגמרא עצמה לא הקפידו על כללים אלה

    תאריך ההודעה המקורית: 01/01/2023 23:36

    תודה על התשובות.
    מדוע לא שייך להיות עקבי? מה זה שונה משאר כללי הדקדוק?

  • תאריך ההודעה המקורית: 01/01/2023 23:36

    תודה על התשובות.
    מדוע לא שייך להיות עקבי? מה זה שונה משאר כללי הדקדוק?

    תאריך ההודעה המקורית: 02/01/2023 04:53

    הכלל נכון.
    אבל בפועל כמו שכתבו לא כ"כ נצמדים אליו בספרות תורנית ישיבתית,
    הסיבה היא: משום שלא משתמשים בזה כ"כ. והכתיבה הישיבתית היא לפי מה שנהוג
    לכתוב ולקרוא, ולא לפי "הכללים הקדושים".

  • שאלה בדקדוק

    2023
    8
    0 הצבעות
    8 פוסטים
    121 צפיות
    א
    תאריך ההודעה המקורית: 02/01/2023 18:12 אבל מצינו שכופלים את הו' גם בחיריק, כגון: כוויה.
  • שאלה בדקדוק - ספרי או ספריי, עלי או עליי?

    2023
    3
    0 הצבעות
    3 פוסטים
    13 צפיות
    ב
    תאריך ההודעה המקורית: 24/05/2023 22:37 בעברית כותבים בלשון רבים בשתי יודי"ן, כדי שלא להחליף עם לשון יחיד, אך בכתיבה התורנית כמעט ואינו מצוי, הגם שאפשר למצוא כן בספרים חדשים רבים יחסית. מאת: [email protected]
  • שאלה בדקדוק \ לשון

    2023
    10
    0 הצבעות
    10 פוסטים
    30 צפיות
    י
    תאריך ההודעה המקורית: 11/10/2023 02:14 מכובדנו ה"ה אליהו עבוד הביא בעבר ראיות לכך שבכגון דא אפשר לרשום לנקבות כמו לשון זכר "ברכות יחולו על ראשי" [הנטייה שלי לתקן גם בכגון דא, אם לא בשביל ה"תקינות" - בשביל הנראות התקנית]
  • שאלה בדקדוק

    2023
    7
    0 הצבעות
    7 פוסטים
    23 צפיות
    ד
    תאריך ההודעה המקורית: 28/10/2023 22:51 הבאתי שיש "מזור" וכן "ותגרע"
  • שאלה בדקדוק

    2023
    5
    0 הצבעות
    5 פוסטים
    20 צפיות
    ש
    תאריך ההודעה המקורית: 29/08/2023 12:11 אם העורך יצירתי, יכול להקדים מילה או ביטוי שההמשך יהיה ברור. למשל: כאשר באנו ותיקנו תקנה זו... המילה "באנו" מורה ומלמדת כי "תקנו" הכוונה אנחנו תיקנו. ----- Original Message ----- From: ישראל מייבסקי To: shimon maryles Cc: הבית לעורך התורני Sent: Tuesday, August 29, 2023 10:08 AM Subject: Re: [הבית לעורך התורני] שאלה בדקדוק או לכתוב בשתי נונין אין דרך. צריך להוסיף פתח תחת הק'. (הנון דגושה ומשמשת במקום שני הנו"נים) כשכותבים תיקנו זה יכול להיקרא בשני ניקודים תחת הקו"ף כשהמשמעות משתנה מהם תיקנו לאנחנו תיקנו. השאלה היא כשמתכוונים שאנחנו עשינו תיקון איך ניתן למנוע מהקורא את ההבנה האחרת? אולי תיקננו?
  • שאלה בדקדוק

    2023
    4
    0 הצבעות
    4 פוסטים
    17 צפיות
    א
    תאריך ההודעה המקורית: 23/04/2023 22:34 בימינו השימוש במילה 'עצם' הוא בנקבה. אך בלשון המשנה בזכר. עכ"פ כשאתה מפרש את המשנה עדיף להשתמש בלשון זכר. וכן ראיתי שעשה הרב קהתי זצ"ל. מאת: [email protected]
  • שאלה

    2023
    1
    0 הצבעות
    1 פוסטים
    11 צפיות
    צ
    תאריך ההודעה המקורית: 10/09/2023 22:59 לחבר הת"ח כאשר בחכמת שלמה (אה"ע לר"ש קלוגר) כותב: עיין בחיבורי על חו"מ מהדורא ד' סימן ה' מ"ש בזה בתשובה ל"ק זיוויהל בתשובה השניה שם לאיזה חיבור כוונתו והאם יש תחת יד מישהו קטע זה? יישר כח עצום צבי קופמן עורך תורני מומחה כל סגנונות העריכה והכתיבה התורנית [email protected] 0584005027
  • שאלה

    2023
    12
    0 הצבעות
    12 פוסטים
    36 צפיות
    ד
    תאריך ההודעה המקורית: 27/04/2023 11:39 כדאי לפתוח אם מדובר במהדורה טובה שפותחים כל חמירא וכל תמיהה, זכר צדיק לברכה אין צריך לפתוח כי זה ביטוי שגור, דוש"ת ואחדה"ש צריך לשמר רק אם רוצים אותנטיות של מכתב שזה חלק מהמאפיינים שלו, כמו שאם יתרגמו ספר חזון איש לעברית דבורה יותר, זה כבר לא יהיה חזון איש. בדרך כלל רוצים להשאיר אותנטיות של מכתב ולכן באמת אחדה"ש טוב להשאיר כי זה צורת מכתב וכן דוש"ת בסוף מכתב אבל אם בתוך דבריו כותב רצוי לפתוח לעניות דעתי

1

מחובר

1.1k

משתמשים

14.3k

נושאים

64.4k

פוסטים