דילוג לתוכן
פורום לעורך התורני

הפורום לעורך התורני
  1. דף הבית
  2. ארכיון: הקבוצה הישנה
  3. 2023
  4. חיפוש מקור בגמ' ב"ב
שימו לב — קטגוריית ארכיון
הנושאים בקטגוריה זו הועברו מארכיון קבוצת גוגל, והמשתמשים המוצגים בהם אינם פעילים בפורום.
לקבלת מענה או לתחילת דיון, מומלץ לפתוח נושא חדש בקטגוריה המתאימה.

חיפוש מקור בגמ' ב"ב

2023
8 5 37 1
התחברו כדי לפרסם תגובה

  • ש

    חיפוש מקור

    2023
    11
    0 הצבעות
    11 פוסטים
    47 צפיות
    א
    תאריך ההודעה המקורית: 09/02/2023 15:34 המתוק מדבש כתב שחג הוא מלשון שבר, אימה ופחד, כפי הכתוב: יז} וְהָיְתָה אַדְמַת יְהוּדָה לְמִצְרַיִם לְחָגָּא כֹּל אֲשֶׁר יַזְכִּיר אֹתָהּ אֵלָיו יִפְחָד מִפְּנֵי עֲצַת ה' צְבָאוֹת אֲשֶׁר הוּא יוֹעֵץ עָלָיו: (ס) רש"י: חגא. לשון שבר ואימה ופחד לשון יחוגו וינועו כשכור (תהלים קז) וכן חגוי הסלע (שיר ב) : מצודת ציון : לחגא. ענין בקוע ושבר כמו יונתי בחגוי הסל' (ש''ה ב). עכ"פ פשטות דברי אהרן היתה ליו"ט, והיו"ט נקרא 'חג' (לשון שבר ואימה) מכיון שביו"ט יש דין. כך צריך לומר בכוונת הזוהר.
  • מ

    חיפוש מקור

    2023
    1
    0 הצבעות
    1 פוסטים
    10 צפיות
    מ
    תאריך ההודעה המקורית: 22/01/2023 16:51 כי טובה שעה אחת ברציפות ובהשתוקקות מרבות בעצלתים
  • מ

    חיפוש מקור

    2023
    1
    0 הצבעות
    1 פוסטים
    5 צפיות
    מ
    תאריך ההודעה המקורית: 16/01/2023 14:45 היכן כתוב איזה רמז ששער הכוונות מסוגל לאריכות ימים, ולבריאות, ואולי גם לעשירות. אם אפשר בבקשה למצוא משהו מיידי בענין זה. תודה רבה
  • ש

    חיפוש מקור במשנ"ב

    2023
    4
    0 הצבעות
    4 פוסטים
    18 צפיות
    ש
    תאריך ההודעה המקורית: 19/06/2023 17:36 חיפוש בבר אילן. בוחרים במאגרים את השו"ע הלכות חנוכה וכן את המשנ"ב הלכות חנוכה. (הנ"ל מחולקים לפי הלכות ולא רק לפי סימנים!) ובחיפוש טבלאי מחפשים: אבל - שורש. יצא לי 100 תוצאות - שכן הרוב זה אַבָל, במבט מהיר ניתן לזהות ולסנן את הרלוונטיים. ----- Original Message ----- From: שמחה פרוינד To: עריכה תורנית Sent: Monday, June 19, 2023 3:33 PM Subject: Re: [הבית לעורך התורני] חיפוש מקור במשנ"ב תודה רבה לכל הצדיקים כנראה שעדיין יש לי מה להשתפר בחיפושים בבר אילן תזכו למצוות מניח שכוונתך לאבלות שבעה, מ"מ הבאתי גם לגבי י"ב חודש. משנה ברורה סימן תרע (יב) ע"ל בהלכות ר"ח וכו' - ששם כתב שא"א ביום שא"א בו תחנון וכן לקמן בסימן תרפ"ג ע"ש. אבל לפניהם ולאחריהם נראה דאין להחמיר לענין צדוק הדין עיין לקמן סימן תרפ"ו דלענין הספד גופא הרבה מקילין ואף אם נרצה להחמיר כאיזה פוסקים דמחמירין בהספד לפניהם וממילא גם צדוק הדין אין לומר עכ"פ לאחריהם בודאי אין להחמיר ויוכל לומר צדוק הדין וכ"כ הפמ"ג. אבלות לכו"ע נוהג בחנוכה. אונן פטור מנר חנוכה. וכתב בא"ר דאשתו תדליק. ואם הוא מותר לענות אמן יש דיעות בפוסקים עיין ביו"ד סימן שמ"א. ונראה דאם אין אשתו עמו והוא יחידי בבית ידליק הנרות לפרסומי ניסא ובלא ברכה [פמ"ג] חרש שאינו שומע והוא מדבר חייב בנר חנוכה דהוא כפקח לכל דבריו [שם]: משנה ברורה סימן תרעא (מד) ומדליקין ומברכין - אף דבבהכ"נ הוא רק מנהגא מ"מ מברכין עליו כמו שמברכין על הלל דר"ח שאינו אלא מנהג. אם אבל מתפלל בערב חנוכה מדליק אדם אחר הנרות משום שהחיינו דמברכין אז ומינכר דעת שמחה היא לצבור ואין כדאי שאבל ידליקם [אבל בביתו יכול לברך שהחיינו] אבל שאר ערבית דחנוכה דאין מברכין שהחיינו יכול האבל להדליק נר חנוכה. ומתפלל האבל בחנוכה מנחה ומעריב. ובט"ו באב ושבט ול"ג בעומר דלית הלל האבל מתפלל שחרית ג"כ. ובחוה"מ דהוי כיו"ט מנעתי לפעמים להניח האבל להתפלל מנחה ומעריב [פמ"ג]: משנה ברורה סימן תרפג (א) גומרין את ההלל - לפי שבכל יום נוסף נס חדש ועוד יש טעמים עיין בב"י. ואחר ההלל אומרים חצי קדיש. מי שהוא אבל בשחרית אין מתפלל לפני העמוד דיש הלל הא ערבית מתפלל דמתפלל בר"ח ג"כ ערבית. אין אומרים אל ארך אפים בב' וה' בחנוכה ויה"ר אחר ס"ת. ולענין הלל אם מותר לומר בבית האבל עיין בשע"ת אבל האבל בעצמו בודאי לא יאמר: ----- Original Message ----- From: שמחה פרוינד To: עריכה תורנית Sent: Monday, June 19, 2023 3:24 PM Subject: [הבית לעורך התורני] חיפוש מקור במשנ"ב האם יש למשהו מושג האם יש בשו"ע משנ"ב והמסתעף הלכות אבלות בחנוכה אני מצאתי רק בשו"ע בהלכות פורים שדיני אבילות חלים בפורים וחנוכה, השאלה האם יש איזכור גם בהלכות חנוכה תודה ענקית מראש -- בכבוד רב שמחה פרוינד 05484-309-88 [email protected] -- קיבלת את ההודעה הזו מפני שאתה רשום לקבוצה 'הבית לעורך התורני' של קבוצות Google. כדי לבטל את הרישום לקבוצה הזו ולהפסיק לקבל ממנה אימייל, שלח אימייל אל [email protected]. כדי להציג את הדיון הזה באתר, היכנס ל-https://groups.google.com/d/msgid/aricha-toire/CAAe0dKRmFCtPZDapKdXMg_-v%2BL4G-t_dmu75ucnRHAPU_14bOQ%40mail.gmail.com. -- בכבוד רב שמחה פרוינד 05484-309-88 [email protected] -- קיבלת את ההודעה הזו מפני שאתה רשום לקבוצה 'הבית לעורך התורני' של קבוצות Google. כדי לבטל את הרישום לקבוצה הזו ולהפסיק לקבל ממנה אימייל, שלח אימייל אל [email protected]. כדי להציג את הדיון הזה באתר, היכנס ל-https://groups.google.com/d/msgid/aricha-toire/CAAe0dKQNgNZtjLjhv79oO2ZvZ-YE2z9mRB%3DQc-Qjrb_Nc4RMfg%40mail.gmail.com.
  • ד

    חיפוש מקור

    2023
    7
    0 הצבעות
    7 פוסטים
    24 צפיות
    א
    תאריך ההודעה המקורית: 27/12/2023 17:04 חיפוש קליל, הנה זה - סוף ערך דעת דשלשה מיני גזרות יש. לפעמים נגזר עליו דוקא שיהא עשיר, עליו נאמר (שמואל א ב ז) אף מרומם, שאף הקדוש ברוך הוא מרומם אותו אפלו נגד רצונו. וכן אם נגזר עליו שיהא חי ובריא. אולם, אם יעבר במים לא ישטפוהו ואם ילך במו אש לא יכוה. ואם נגזר עליו שיהא עני או שימות או שיהא מדכא ביסורין, אם ייגע במועצות ודעת כל יגיעו לריק ולא יוכל לבטל גזרת שמים כי לא יחדל אביון. ואם גופו יהיה שומר, שוא שקד שומר ולא יוכל לבטל גזרת שוכן רומה שתקות אנוש רמה: אמנם יש שיגזרו עליו מן השמים שיהיה לו החיים והשלום והעשר על פי הטבע לפי חריפותו והשתדלותו ולפי שמירתו והנהגתו, על כן למחש בעי שמא כך גזרה חכמתו יתברך לתן לאיש כפי דעתו ויגיעתו, לכן יצא אדם למלאכתו ולעבודתו ויעין מאד כפי דעתו איזה דרך ישכן אור להביא טרף לביתו ולשמר בריאותו, וגם ה' יתן הטוב, אך בתנאי שלא יבטל עבודת קונו בשביל ממונו ולא ייגע להעשיר במידי דאסיר ולא יבטל את התורה כדי לשמר את גופו בשמירה יתרה, כי זה ודאי ה' לא צוה והוא דבר שבחובה ומונע את הטובה, ודומה למכבה את האש בתבן שירבה להבה: וכל האמור בענין הוא למי שאינו עושה רצון שוכן ערץ צריך לנהג מנהג דרך ארץ, ולמי שעושה מלאכתו קבע, הוא נתון תחת הטבע, אבל האיש הירא את ה' אשר בתורת ה' חפצו ובמצותיו חפץ מאד ועושה תורתו קבע ומלאכתו עראי, יצו ה' אתו את הברכה למעלה מן המערכה, וגופו יהיה בריא וחזק כביר כח, אף כי ירבה ענויים ועמל וטרח קווי ה' יחליפו כח, הון ועשר בביתם בלי מגרעת, מדעת ושלא מדעת. וזה פרוש הפסוק (משלי טז כ) משכיל על דבר ימצא טוב ובוטח בה' אשריו. רוצה לומר שאינו משכיל על דבר אלא בוטח בה', אשריו:
  • 5

    חיפוש מקור

    2023
    7
    0 הצבעות
    7 פוסטים
    22 צפיות
    5
    תאריך ההודעה המקורית: 24/10/2023 17:18 מהרש"א [חדושי אגדות] מסכת שבת דף פז עמוד ב ואותו יום ה' בשבת היה כו' עיין בתוס' אבל בטור א"ח סימן ת"ל הביא המדרש הזה בע"א שהיו שיניהם קהות על ששוחטין אלהיהם ולא היו רשאין לומר דבר כו' ע"ש ואחרי הדקדוק במאמר כפי מה שכתבו התוס' כשלקחו פסחיהם נתקבצו בכורות כו' מפני מה נתקבצו הבכורות מעיקרא יותר משאר העם שהרי עדיין לא הגידו להם שיהרוג בכורי מצרים אבל הכוונה כי מזל טלה הוא ראש ובכור לכל המזלות והוא עצמו מזלן ואלהיהן של מצרים ומהבכורות ועל כן נתקבצו הבכורות טפי כשלקחו פסחיהן שהיה טלה שהוא מזלן ואלהיהן של הבכורות והיו שיניהם קהות כו' והלכו אצל אבותיהם כו' דהשתא ב' המדרשים נתכוונו לדבר אחד וק"ל: יעויין בזוה"ק ח"ג רע"מ רנ"א ע"א "דטלה ממנא דיליה איהו רב על כל ממנן דאלהים אחרים מני קודשא בריך הוא לישראל ויקחו להם איש שה לבית אבות שה לבית ואשליט לון עליה וכו'. מאת: [email protected]
  • ו

    חיפוש מקור

    2023
    2
    0 הצבעות
    2 פוסטים
    12 צפיות
    א
    תאריך ההודעה המקורית: 02/06/2023 00:59 זה מהרי קולון שורש קסה. אבל כמו שכתבת ברור שהרמב"ם [וא"כ גם הכ"מ] לא מסכים עם זה. כי הוא פסק כל ההלכות גם שלא נוהג בזה"ז לפי הכללים. ואכמ"ל. אשלח בפרטי מאמר שכתבתי ע"ז פעם.
  • א

    חיפוש מקור

    2023
    13
    0 הצבעות
    13 פוסטים
    61 צפיות
    Y
    תאריך ההודעה המקורית: 27/04/2023 00:58 לקינוח סעודה באוצרות חיים שער הארת זו"ן [image: image.png] [image: Mailtrack] https://mailtrack.io?utm_source=gmail&utm_medium=signature&utm_campaign=signaturevirality11& Sender notified by Mailtrack https://mailtrack.io?utm_source=gmail&utm_medium=signature&utm_campaign=signaturevirality11& 27.04.23, 00:58:28

0

מחובר

1.1k

משתמשים

14.3k

נושאים

64.4k

פוסטים