דילוג לתוכן
שימו לב — קטגוריית ארכיון
הנושאים בקטגוריה זו הועברו מארכיון קבוצת גוגל, והמשתמשים המוצגים בהם אינם פעילים בפורום.
לקבלת מענה או לתחילת דיון, מומלץ לפתוח נושא חדש בקטגוריה המתאימה.

חיפוש מקור

2023
3 2 23 1
  • תאריך ההודעה המקורית: 29/11/2023 10:16

    ציטוט:
    ובנערה שנתפתתה ג"כ איכא מחלוקת בין הראשונים אם מחלה הכא אם הועיל מחילתה שלא
    תוכל אח"כ כשבגרה לתבוע עוד.
    איפה זה ?
    תודה רבה רבה

  • תאריך ההודעה המקורית: 29/11/2023 10:16

    ציטוט:
    ובנערה שנתפתתה ג"כ איכא מחלוקת בין הראשונים אם מחלה הכא אם הועיל מחילתה שלא
    תוכל אח"כ כשבגרה לתבוע עוד.
    איפה זה ?
    תודה רבה רבה

    תאריך ההודעה המקורית: 29/11/2023 12:21

    פני יהושע מסכת כתובות דף לח עמוד ב
    בא"ד הבאתי דעת הרא"ה ז"ל דמפותה נערה שלא עמדה בדין עד שבגרה פטור המפתה דהא
    מחלה. ודעת הר"ן ז"ל דלא מהני מחילה בכה"ג כיון דבשעת ביאה לא היה הממון שלה.
    וכתבתי דדעת הראב"ד ז"ל כדעת הרא"ה ז"ל ומפני כך השיג על הרמב"ם ז"ל (בפ"ב
    מהל' נערה בתולה דין ט"ו) וכתב וכי בת יורשת אביה היא כו' וכתב עליו בעל כסף
    משנה שותא דמרן הראב"ד ז"ל לא ידענא שהרי משנה שלימה דפ' נערה מת האב הרי הוא
    של עצמה כו' ע"ש. ולענ"ד יש לתמוה בהיפך דשותא דמרן בעל כ"מ לא ידענא שהרי
    הראב"ד ז"ל פירש דבריו בהשגתו דאמפותה לחוד קשיא ליה והיינו כדפרישית כיון דלא
    יורשת אביה היא אלא שבאתה לזכות מצד עצמה וקשיא ליה דהא מחלה וס"ל כשיטת הרא"ה
    ז"ל ולפי"ז פשיטא דהראב"ד מוקי למתניתין דר"פ נערה באונס דוקא וכ"כ בחיבורי
    ר"פ נערה בלשון הגמרא ואחר שכתבתי כל זה מצאתי שגם בספר משנה למלך תמה על מרן
    הכ"מ בזה דמילתא דפשיטא היא שכך כוונת הראב"ד ז"ל ונפ"מ טובא לענין דיני
    ממונות אי מהני קודם שנתחייב ועיין בס' בני יעקב על ספר העיטור:
    בא"ד ור"י מוקי הך איבעיא דהכא בבושת ופגם דממונא הוי עכ"ל. ואפ"ה מיבעיא ליה
    אי יש בגר בקבר ודבנה הוי דאע"ג דממונא הוי אפ"ה לא זכה האב משעת ביאה לגבי
    דידה כמו שמסיק ר"י דלענין זה איתקש בושת ופגם לקנס דלמי שזה ניתן זה ניתן
    וכיון דלענין קנס לא זכה האב אלא משעת נתינה כדילפינן לקמן בשמעתין מלאבי
    הנערה ולא לאבי בוגרת דלעצמה ה"ה לבושת ופגם משא"כ לענין דאינו מוריש לבניו
    (ויפטור) [ויפטר] הבועל לגמרי להא לא איתקש. אלא דלפי"ז יש לדקדק מ"ש התוס'
    דתנן בר"פ נערה וכו' ואבושת ופגם נמי קאי מדקתני הרי הן ולמאי הוצרכו לדקדק
    מלשון הן דאיכא למידחי כמ"ש לקמן בר"פ נערה דכמה רבוותא לא חיישו להאי דיוקא
    ותיפוק ליה דמאיבעיא דרבא גופא מוכח דבושת ופגם איתקש לקנס להא מילתא דלמי שזה
    ניתן זה ניתן מדלא זכה האב בשעת ביאה אלא דניחא להו לאתויי מר"פ נערה דאיירי
    מענין ירושה ודו"ק:

    שיעורי ר' דוד מסכת כתובות דף מב עמוד א
    והנה הבית יעקב (לקמן ע"ב) הקשה לשיטת הראב"ד דס"ל דמפותה שעמדה בדין אחר
    שבגרה פטור משום דמחלה, א"כ מה משני הגמ' דהא דאיצטריך קרא דוכחש היינו להיכא
    שעמדה בדין ובגרה, דהא סו"ס בברייתא קתני ג"כ פיתית את בתי, וגבי מפותה הא
    ליכא לאוקמי כשבגרה, דא"כ פטור לגמרי משום דמחלה, וא"כ הא אכתי קשה ת"ל ונתן
    מיבעיא ליה.

    ערוך השולחן אבן העזר סימן קעז
    וד יש בזה שאלה דכיון דהיא זכתה כשמת האב או בגרה קודם העמדה בדין איך תגבה
    במפותה והרי מחלה ונערה תנן שיכולה למחול וי"א באמת דהא דתנן לא הספיקה לעמוד
    בדין עד שמת האב הרי הן של עצמה לא קאי רק אאנוסה אבל במפותה מחלה (רמב"ן עי'
    ש"מ) וי"א דאמפותה נמי קאי דכיון דאשעת מעשה לא מצי מחלה שאז היה של האב ולכן
    זכתה אח"כ גם במפותה דלא שייך מחילה אח"כ ומחילה הוא על שעת מעשה ואז לא היה
    לה רשות למחול (ר"ן וריטב"א) (י"א שכוונת הראב"ד בהשגתו הוא בזה דמפותה לא
    יחייב שהרי מחלה כ"כ היש"ש והתוי"ט):

    שו"ת מנחת שלמה חלק א סימן פה
    ולכאורה צ"ע* שהרי הרמב"ם והראב"ד פליגי בפ"ב מנערה הל' ט"ו ב*נערה מפותה שלא
    תבעה עד שבגרה או נשאת, דהראב"ד סובר שמפותה ודאי מחלה ולכן כשבגרה או נשאת
    לאו כל כמינה לתובעו, והרמב"ם סובר דכיון שאז היתה ברשות אביה יכולה שפיר אח"כ
    לתובעו, ואי אמרינן דמתחשבים גם בשעה שהיא נערה עם זה שיש לה זכות באותו ממון
    לתובעו לכשתיבגר מסתבר דבמפותה אם בגרה אינה יכולה כלל לתובעו

  • תאריך ההודעה המקורית: 29/11/2023 12:21

    פני יהושע מסכת כתובות דף לח עמוד ב
    בא"ד הבאתי דעת הרא"ה ז"ל דמפותה נערה שלא עמדה בדין עד שבגרה פטור המפתה דהא
    מחלה. ודעת הר"ן ז"ל דלא מהני מחילה בכה"ג כיון דבשעת ביאה לא היה הממון שלה.
    וכתבתי דדעת הראב"ד ז"ל כדעת הרא"ה ז"ל ומפני כך השיג על הרמב"ם ז"ל (בפ"ב
    מהל' נערה בתולה דין ט"ו) וכתב וכי בת יורשת אביה היא כו' וכתב עליו בעל כסף
    משנה שותא דמרן הראב"ד ז"ל לא ידענא שהרי משנה שלימה דפ' נערה מת האב הרי הוא
    של עצמה כו' ע"ש. ולענ"ד יש לתמוה בהיפך דשותא דמרן בעל כ"מ לא ידענא שהרי
    הראב"ד ז"ל פירש דבריו בהשגתו דאמפותה לחוד קשיא ליה והיינו כדפרישית כיון דלא
    יורשת אביה היא אלא שבאתה לזכות מצד עצמה וקשיא ליה דהא מחלה וס"ל כשיטת הרא"ה
    ז"ל ולפי"ז פשיטא דהראב"ד מוקי למתניתין דר"פ נערה באונס דוקא וכ"כ בחיבורי
    ר"פ נערה בלשון הגמרא ואחר שכתבתי כל זה מצאתי שגם בספר משנה למלך תמה על מרן
    הכ"מ בזה דמילתא דפשיטא היא שכך כוונת הראב"ד ז"ל ונפ"מ טובא לענין דיני
    ממונות אי מהני קודם שנתחייב ועיין בס' בני יעקב על ספר העיטור:
    בא"ד ור"י מוקי הך איבעיא דהכא בבושת ופגם דממונא הוי עכ"ל. ואפ"ה מיבעיא ליה
    אי יש בגר בקבר ודבנה הוי דאע"ג דממונא הוי אפ"ה לא זכה האב משעת ביאה לגבי
    דידה כמו שמסיק ר"י דלענין זה איתקש בושת ופגם לקנס דלמי שזה ניתן זה ניתן
    וכיון דלענין קנס לא זכה האב אלא משעת נתינה כדילפינן לקמן בשמעתין מלאבי
    הנערה ולא לאבי בוגרת דלעצמה ה"ה לבושת ופגם משא"כ לענין דאינו מוריש לבניו
    (ויפטור) [ויפטר] הבועל לגמרי להא לא איתקש. אלא דלפי"ז יש לדקדק מ"ש התוס'
    דתנן בר"פ נערה וכו' ואבושת ופגם נמי קאי מדקתני הרי הן ולמאי הוצרכו לדקדק
    מלשון הן דאיכא למידחי כמ"ש לקמן בר"פ נערה דכמה רבוותא לא חיישו להאי דיוקא
    ותיפוק ליה דמאיבעיא דרבא גופא מוכח דבושת ופגם איתקש לקנס להא מילתא דלמי שזה
    ניתן זה ניתן מדלא זכה האב בשעת ביאה אלא דניחא להו לאתויי מר"פ נערה דאיירי
    מענין ירושה ודו"ק:

    שיעורי ר' דוד מסכת כתובות דף מב עמוד א
    והנה הבית יעקב (לקמן ע"ב) הקשה לשיטת הראב"ד דס"ל דמפותה שעמדה בדין אחר
    שבגרה פטור משום דמחלה, א"כ מה משני הגמ' דהא דאיצטריך קרא דוכחש היינו להיכא
    שעמדה בדין ובגרה, דהא סו"ס בברייתא קתני ג"כ פיתית את בתי, וגבי מפותה הא
    ליכא לאוקמי כשבגרה, דא"כ פטור לגמרי משום דמחלה, וא"כ הא אכתי קשה ת"ל ונתן
    מיבעיא ליה.

    ערוך השולחן אבן העזר סימן קעז
    וד יש בזה שאלה דכיון דהיא זכתה כשמת האב או בגרה קודם העמדה בדין איך תגבה
    במפותה והרי מחלה ונערה תנן שיכולה למחול וי"א באמת דהא דתנן לא הספיקה לעמוד
    בדין עד שמת האב הרי הן של עצמה לא קאי רק אאנוסה אבל במפותה מחלה (רמב"ן עי'
    ש"מ) וי"א דאמפותה נמי קאי דכיון דאשעת מעשה לא מצי מחלה שאז היה של האב ולכן
    זכתה אח"כ גם במפותה דלא שייך מחילה אח"כ ומחילה הוא על שעת מעשה ואז לא היה
    לה רשות למחול (ר"ן וריטב"א) (י"א שכוונת הראב"ד בהשגתו הוא בזה דמפותה לא
    יחייב שהרי מחלה כ"כ היש"ש והתוי"ט):

    שו"ת מנחת שלמה חלק א סימן פה
    ולכאורה צ"ע* שהרי הרמב"ם והראב"ד פליגי בפ"ב מנערה הל' ט"ו ב*נערה מפותה שלא
    תבעה עד שבגרה או נשאת, דהראב"ד סובר שמפותה ודאי מחלה ולכן כשבגרה או נשאת
    לאו כל כמינה לתובעו, והרמב"ם סובר דכיון שאז היתה ברשות אביה יכולה שפיר אח"כ
    לתובעו, ואי אמרינן דמתחשבים גם בשעה שהיא נערה עם זה שיש לה זכות באותו ממון
    לתובעו לכשתיבגר מסתבר דבמפותה אם בגרה אינה יכולה כלל לתובעו

    תאריך ההודעה המקורית: 29/11/2023 19:50

    תודה מאוד מאוד
    זה בדיוק מתאים, כי שם זה כתוב בהקשר של שעבודא דר"נ, שמחלוקת זו בנערה 'אינו
    ענין לכאן', וכעת מובן מה ההו"א שהוא ענין לכאן, כביכול המפתה חייב לבת, והבת
    לאביה.

    ב-יום רביעי, 29 בנובמבר 2023 בשעה 12:22:35 UTC+2, 5706175 כתב/ה:

  • חיפוש מקור

    2023
    5
    0 הצבעות
    5 פוסטים
    21 צפיות
    ש
    תאריך ההודעה המקורית: 01/03/2023 12:28 מה שמצאתי זה בדרשות רבי יהושע אבן שועיב ריש פרשת יתרו, אך שם מחירי באחד שמת בלא בנים ל"ע והוי כיבום להקים זרע, עוד יעויין בספר שביבי אש מהגרש"א שטרן שכתב שם סימן שלם על מעלת עשיית מצוות בעבור הנפטר אך לאו דווקא ספר תורה, יהא החיפוש הנ"ל לעילוי נשמת כל הזקוקים לכך.
  • חיפוש מקור

    2023
    5
    0 הצבעות
    5 פוסטים
    23 צפיות
    5
    תאריך ההודעה המקורית: 07/02/2023 14:48 ליקוטי שיחות ח"ה עמ' 146
  • חיפוש מקור

    2023
    4
    0 הצבעות
    4 פוסטים
    21 צפיות
    א
    תאריך ההודעה המקורית: 07/02/2023 18:48 ייש"כ גדול, עזרת לי מאוד מאוד.
  • חיפוש מקור

    2023
    3
    0 הצבעות
    3 פוסטים
    20 צפיות
    א
    תאריך ההודעה המקורית: 02/02/2023 23:40 ייש"כ גדול לכולם, מצאתי את שאהבה נפשי ואת אשר חיפשתי, והוא בלקו"ת פר' עקב, וכדברי ר' שבתי.
  • חיפוש מקור

    2023
    7
    0 הצבעות
    7 פוסטים
    24 צפיות
    א
    תאריך ההודעה המקורית: 27/12/2023 17:04 חיפוש קליל, הנה זה - סוף ערך דעת דשלשה מיני גזרות יש. לפעמים נגזר עליו דוקא שיהא עשיר, עליו נאמר (שמואל א ב ז) אף מרומם, שאף הקדוש ברוך הוא מרומם אותו אפלו נגד רצונו. וכן אם נגזר עליו שיהא חי ובריא. אולם, אם יעבר במים לא ישטפוהו ואם ילך במו אש לא יכוה. ואם נגזר עליו שיהא עני או שימות או שיהא מדכא ביסורין, אם ייגע במועצות ודעת כל יגיעו לריק ולא יוכל לבטל גזרת שמים כי לא יחדל אביון. ואם גופו יהיה שומר, שוא שקד שומר ולא יוכל לבטל גזרת שוכן רומה שתקות אנוש רמה: אמנם יש שיגזרו עליו מן השמים שיהיה לו החיים והשלום והעשר על פי הטבע לפי חריפותו והשתדלותו ולפי שמירתו והנהגתו, על כן למחש בעי שמא כך גזרה חכמתו יתברך לתן לאיש כפי דעתו ויגיעתו, לכן יצא אדם למלאכתו ולעבודתו ויעין מאד כפי דעתו איזה דרך ישכן אור להביא טרף לביתו ולשמר בריאותו, וגם ה' יתן הטוב, אך בתנאי שלא יבטל עבודת קונו בשביל ממונו ולא ייגע להעשיר במידי דאסיר ולא יבטל את התורה כדי לשמר את גופו בשמירה יתרה, כי זה ודאי ה' לא צוה והוא דבר שבחובה ומונע את הטובה, ודומה למכבה את האש בתבן שירבה להבה: וכל האמור בענין הוא למי שאינו עושה רצון שוכן ערץ צריך לנהג מנהג דרך ארץ, ולמי שעושה מלאכתו קבע, הוא נתון תחת הטבע, אבל האיש הירא את ה' אשר בתורת ה' חפצו ובמצותיו חפץ מאד ועושה תורתו קבע ומלאכתו עראי, יצו ה' אתו את הברכה למעלה מן המערכה, וגופו יהיה בריא וחזק כביר כח, אף כי ירבה ענויים ועמל וטרח קווי ה' יחליפו כח, הון ועשר בביתם בלי מגרעת, מדעת ושלא מדעת. וזה פרוש הפסוק (משלי טז כ) משכיל על דבר ימצא טוב ובוטח בה' אשריו. רוצה לומר שאינו משכיל על דבר אלא בוטח בה', אשריו:
  • חיפוש מקור

    2023
    7
    0 הצבעות
    7 פוסטים
    22 צפיות
    5
    תאריך ההודעה המקורית: 24/10/2023 17:18 מהרש"א [חדושי אגדות] מסכת שבת דף פז עמוד ב ואותו יום ה' בשבת היה כו' עיין בתוס' אבל בטור א"ח סימן ת"ל הביא המדרש הזה בע"א שהיו שיניהם קהות על ששוחטין אלהיהם ולא היו רשאין לומר דבר כו' ע"ש ואחרי הדקדוק במאמר כפי מה שכתבו התוס' כשלקחו פסחיהם נתקבצו בכורות כו' מפני מה נתקבצו הבכורות מעיקרא יותר משאר העם שהרי עדיין לא הגידו להם שיהרוג בכורי מצרים אבל הכוונה כי מזל טלה הוא ראש ובכור לכל המזלות והוא עצמו מזלן ואלהיהן של מצרים ומהבכורות ועל כן נתקבצו הבכורות טפי כשלקחו פסחיהן שהיה טלה שהוא מזלן ואלהיהן של הבכורות והיו שיניהם קהות כו' והלכו אצל אבותיהם כו' דהשתא ב' המדרשים נתכוונו לדבר אחד וק"ל: יעויין בזוה"ק ח"ג רע"מ רנ"א ע"א "דטלה ממנא דיליה איהו רב על כל ממנן דאלהים אחרים מני קודשא בריך הוא לישראל ויקחו להם איש שה לבית אבות שה לבית ואשליט לון עליה וכו'. מאת: [email protected]
  • חיפוש מקור

    2023
    3
    0 הצבעות
    3 פוסטים
    14 צפיות
    ב
    תאריך ההודעה המקורית: 11/07/2023 00:24 אדרת אליהו האזינו פסוק ה מהר"ל אבות א ב מאת: [email protected]
  • חיפוש מקור

    2023
    2
    0 הצבעות
    2 פוסטים
    12 צפיות
    א
    תאריך ההודעה המקורית: 02/06/2023 00:59 זה מהרי קולון שורש קסה. אבל כמו שכתבת ברור שהרמב"ם [וא"כ גם הכ"מ] לא מסכים עם זה. כי הוא פסק כל ההלכות גם שלא נוהג בזה"ז לפי הכללים. ואכמ"ל. אשלח בפרטי מאמר שכתבתי ע"ז פעם.

0

מחובר

1.1k

משתמשים

14.3k

נושאים

64.4k

פוסטים