דילוג לתוכן
מחפשים עורכים, כותבים או מגיהים לספר שלכם?

לרגל השקת הפורום — פרסום מודעות דרושים בלוח המקצועי הוא בחינם לזמן מוגבל!

פרסם מודעה עכשיו ✍️
שימו לב — קטגוריית ארכיון
הנושאים בקטגוריה זו הועברו מארכיון קבוצת גוגל, והמשתמשים המוצגים בהם אינם פעילים בפורום.
לקבלת מענה או לתחילת דיון, מומלץ לפתוח נושא חדש בקטגוריה המתאימה.

חיפוש מקור

2023
3 3 0 1
  • תאריך ההודעה המקורית: 02/01/2023 22:53

    מדוע בפרשת כי תשא עליית חמישי מסתיימת בפרק ל''ד פסוק ט' ''וסלחת לעוננו
    ולחטאתנו ונחלתנו'', ועליית ששי מתחילה בפסוק י' ''ויאמר הנה אנוכי כורת
    ברית''.
    אולם בשבת חול המועד עליית חמישי מסתיימת בפסוק י' ''אשר אני עושה עמך''
    ועליית ששי מתחילה בפסוק י''א ''שמר לך'' [והוא תחילת עמוד בספר תורה].
    [ובתענית ציבור מסיימים את כל הקריאה בפסוק י' ''אשר אני עושה עמך''].
    מה טעם החילוק ביניהם?

  • תאריך ההודעה המקורית: 02/01/2023 22:53

    מדוע בפרשת כי תשא עליית חמישי מסתיימת בפרק ל''ד פסוק ט' ''וסלחת לעוננו
    ולחטאתנו ונחלתנו'', ועליית ששי מתחילה בפסוק י' ''ויאמר הנה אנוכי כורת
    ברית''.
    אולם בשבת חול המועד עליית חמישי מסתיימת בפסוק י' ''אשר אני עושה עמך''
    ועליית ששי מתחילה בפסוק י''א ''שמר לך'' [והוא תחילת עמוד בספר תורה].
    [ובתענית ציבור מסיימים את כל הקריאה בפסוק י' ''אשר אני עושה עמך''].
    מה טעם החילוק ביניהם?

    תאריך ההודעה המקורית: 03/01/2023 00:03

    יש תחת ידי מאמר שעוסק בענין זה של חלוקת העליות בפרשיות.
    ניתן לקבל אותו באישי

  • תאריך ההודעה המקורית: 02/01/2023 22:53

    מדוע בפרשת כי תשא עליית חמישי מסתיימת בפרק ל''ד פסוק ט' ''וסלחת לעוננו
    ולחטאתנו ונחלתנו'', ועליית ששי מתחילה בפסוק י' ''ויאמר הנה אנוכי כורת
    ברית''.
    אולם בשבת חול המועד עליית חמישי מסתיימת בפסוק י' ''אשר אני עושה עמך''
    ועליית ששי מתחילה בפסוק י''א ''שמר לך'' [והוא תחילת עמוד בספר תורה].
    [ובתענית ציבור מסיימים את כל הקריאה בפסוק י' ''אשר אני עושה עמך''].
    מה טעם החילוק ביניהם?

    תאריך ההודעה המקורית: 03/01/2023 13:13

    בתענית ציבור מסיימים הקריאה בפס' י ששם מסתיים הענין.
    וכן בשבת חוה"מ מובן היטב לסיים כאן.
    וקשה רק על הקריאה בשבת כי תשא- ובספר מאורי אור (הובא בדרכי חיים ושלום בהערה
    לאות רכג - מצו"ב) כ' *שאין להפסיק לששי ולחטאתנו ונחלתנו *שהוא אמצע דבור
    תשובת השם למשה. ואכן כן הוא המנהג בבעלזא שמפסיקין בפס' י כמו בתעני"צ,
    ובספר דברי קהלת (מנהגי פרנקפורט עמ' 353) כתב ש
    מעולם תמה
    על ההפסקה בפס' ט
    וכו' ונ"ל *שבכל מקום יותר טוב לסיים בפס' י *כי גם הפסוק הזה הוא מענין
    שלמעלה וסופו, ועוד כי הוא סוף העמוד בס"ת, אך בשבת כי תשא שינו הדבר שלא
    להשוותו עם סוף הקריאה בתענית אסתר
    שבא לפעמים בשבוע שלפני השבת הזה.

    קבצים מצורפים:

  • חיפוש מקור

    2023
    5
    0 הצבעות
    5 פוסטים
    0 צפיות
    ש
    תאריך ההודעה המקורית: 01/03/2023 12:28 מה שמצאתי זה בדרשות רבי יהושע אבן שועיב ריש פרשת יתרו, אך שם מחירי באחד שמת בלא בנים ל"ע והוי כיבום להקים זרע, עוד יעויין בספר שביבי אש מהגרש"א שטרן שכתב שם סימן שלם על מעלת עשיית מצוות בעבור הנפטר אך לאו דווקא ספר תורה, יהא החיפוש הנ"ל לעילוי נשמת כל הזקוקים לכך.
  • חיפוש מקור

    2023
    4
    0 הצבעות
    4 פוסטים
    0 צפיות
    א
    תאריך ההודעה המקורית: 07/02/2023 18:48 ייש"כ גדול, עזרת לי מאוד מאוד.
  • חיפוש מקור

    2023
    7
    0 הצבעות
    7 פוסטים
    0 צפיות
    5
    תאריך ההודעה המקורית: 01/02/2023 03:25 כפי שהוזכר, הרה"ק מרימינוב זיע"א הי' רגיל לומר בכל יום פרשת המן [לאו דוקא בתור סגולה לומר בכל יום, אלא ש*כן כתוב בשו"ע *(או"ח סי' א ס"ה), ובטו"ז "כדי שיאמין שכל מזונותיו באים בהשגחה", ואכן בפמ"ג הביא בשם ירושלמי "שכל האומר פרשת המן מובטח שלא יתמעטו מזונותיו"]. כמו"כ במשך עשרים ושתים שנה אמר תורה על פרשת המן [יצויין מה שכתב החידושי הרי"ם בספר הזכות שקיבל ע"ע לחדש בכל יום בפ' המן, ועי"ז יומשך פרנסתו בקדושה מכח התורה. הרי שאין זה דוקא סגולה לפרנסה אלא כדי שהפרנסה יבוא ממקור קדוש] והרה"ק מדעש זיע"א כתב בהסכמתו לספר מנחם ציון "כי נודע לכל בעת שכבוד אדמו"ר אמר תורה על פרשת המן השפיע השפעות טובות על בני ישראל. אכן סגולה הנ"ל (לומר ביום ג' בשלח) הובאה בשמו בספר ליקוטי מנחם (שמצורף לספר מנחם ציון) משם הרה''ק רבי אברהם שלום מסטראפקוב זצ''ל, - ואם המקור שהוא מסר כן נכון, אזי אין בודקין מן המזבח ולמעלה.. וי"ל שזה עצמו מה שבנ"י מאמינים וסומכים על דברי הצדיקים (ואפי' במקור קלוש) בזה עצמו ראויים הם להשפעות טובות ופרנסה בהרחבה, וכפי שהוזכר שעיקר האמירה והסגולה היא האמונה והבטחון וכו'. ויה"ר שיושפע השפעות טובות בהרחבה לכל בני ישראל לעבוד את השי"ת בנחת. קבצים מצורפים: פרשת המן.jpg
  • חיפוש מקור

    2023
    7
    0 הצבעות
    7 פוסטים
    0 צפיות
    5
    תאריך ההודעה המקורית: 24/10/2023 17:18 מהרש"א [חדושי אגדות] מסכת שבת דף פז עמוד ב ואותו יום ה' בשבת היה כו' עיין בתוס' אבל בטור א"ח סימן ת"ל הביא המדרש הזה בע"א שהיו שיניהם קהות על ששוחטין אלהיהם ולא היו רשאין לומר דבר כו' ע"ש ואחרי הדקדוק במאמר כפי מה שכתבו התוס' כשלקחו פסחיהם נתקבצו בכורות כו' מפני מה נתקבצו הבכורות מעיקרא יותר משאר העם שהרי עדיין לא הגידו להם שיהרוג בכורי מצרים אבל הכוונה כי מזל טלה הוא ראש ובכור לכל המזלות והוא עצמו מזלן ואלהיהן של מצרים ומהבכורות ועל כן נתקבצו הבכורות טפי כשלקחו פסחיהן שהיה טלה שהוא מזלן ואלהיהן של הבכורות והיו שיניהם קהות כו' והלכו אצל אבותיהם כו' דהשתא ב' המדרשים נתכוונו לדבר אחד וק"ל: יעויין בזוה"ק ח"ג רע"מ רנ"א ע"א "דטלה ממנא דיליה איהו רב על כל ממנן דאלהים אחרים מני קודשא בריך הוא לישראל ויקחו להם איש שה לבית אבות שה לבית ואשליט לון עליה וכו'. מאת: [email protected]
  • חיפוש מקור

    2023
    3
    0 הצבעות
    3 פוסטים
    0 צפיות
    G
    תאריך ההודעה המקורית: 29/09/2023 03:01 יישר כוח האם יש שיטה שהיום זה לא נוגע למעשה?
  • חיפוש מקור

    2023
    4
    0 הצבעות
    4 פוסטים
    0 צפיות
    י
    תאריך ההודעה המקורית: 11/06/2023 20:32 עיין חוות יאיר סי' רכה בענין אמירת פיוט 'והחיות' בשביע של פסח [ וביאר ששירה של מלאכי השרת הוא שירה של שמחה ולא אמרו בקרי"ס אבל שירה של החיות זה שירה של כל יום וזה אמרו גם בשביעי של פסח.
  • חיפוש מקור

    2023
    2
    0 הצבעות
    2 פוסטים
    0 צפיות
    ח
    תאריך ההודעה המקורית: 24/05/2023 13:06 [image: image.png] מאת: [email protected]
  • חיפוש מקור

    2023
    2
    0 הצבעות
    2 פוסטים
    0 צפיות
    מ
    תאריך ההודעה המקורית: 24/04/2023 19:54 יש כלל שסתם משנה אליבא דרבי עקיבא דאמר רבי יוחנן סתם מתניתין רבי מאיר סתם תוספתא רבי נחמיה סתם ספרא רבי יהודה סתם ספרי רבי שמעון וכולהו אליבא דרבי עקיבא ((סנהדרין פו.))