דילוג לתוכן
שימו לב — קטגוריית ארכיון
הנושאים בקטגוריה זו הועברו מארכיון קבוצת גוגל, והמשתמשים המוצגים בהם אינם פעילים בפורום.
לקבלת מענה או לתחילת דיון, מומלץ לפתוח נושא חדש בקטגוריה המתאימה.

חיפוש מקור

2023
3 3 15 1
  • תאריך ההודעה המקורית: 02/01/2023 22:53

    מדוע בפרשת כי תשא עליית חמישי מסתיימת בפרק ל''ד פסוק ט' ''וסלחת לעוננו
    ולחטאתנו ונחלתנו'', ועליית ששי מתחילה בפסוק י' ''ויאמר הנה אנוכי כורת
    ברית''.
    אולם בשבת חול המועד עליית חמישי מסתיימת בפסוק י' ''אשר אני עושה עמך''
    ועליית ששי מתחילה בפסוק י''א ''שמר לך'' [והוא תחילת עמוד בספר תורה].
    [ובתענית ציבור מסיימים את כל הקריאה בפסוק י' ''אשר אני עושה עמך''].
    מה טעם החילוק ביניהם?

  • תאריך ההודעה המקורית: 02/01/2023 22:53

    מדוע בפרשת כי תשא עליית חמישי מסתיימת בפרק ל''ד פסוק ט' ''וסלחת לעוננו
    ולחטאתנו ונחלתנו'', ועליית ששי מתחילה בפסוק י' ''ויאמר הנה אנוכי כורת
    ברית''.
    אולם בשבת חול המועד עליית חמישי מסתיימת בפסוק י' ''אשר אני עושה עמך''
    ועליית ששי מתחילה בפסוק י''א ''שמר לך'' [והוא תחילת עמוד בספר תורה].
    [ובתענית ציבור מסיימים את כל הקריאה בפסוק י' ''אשר אני עושה עמך''].
    מה טעם החילוק ביניהם?

    תאריך ההודעה המקורית: 03/01/2023 00:03

    יש תחת ידי מאמר שעוסק בענין זה של חלוקת העליות בפרשיות.
    ניתן לקבל אותו באישי

  • תאריך ההודעה המקורית: 02/01/2023 22:53

    מדוע בפרשת כי תשא עליית חמישי מסתיימת בפרק ל''ד פסוק ט' ''וסלחת לעוננו
    ולחטאתנו ונחלתנו'', ועליית ששי מתחילה בפסוק י' ''ויאמר הנה אנוכי כורת
    ברית''.
    אולם בשבת חול המועד עליית חמישי מסתיימת בפסוק י' ''אשר אני עושה עמך''
    ועליית ששי מתחילה בפסוק י''א ''שמר לך'' [והוא תחילת עמוד בספר תורה].
    [ובתענית ציבור מסיימים את כל הקריאה בפסוק י' ''אשר אני עושה עמך''].
    מה טעם החילוק ביניהם?

    תאריך ההודעה המקורית: 03/01/2023 13:13

    בתענית ציבור מסיימים הקריאה בפס' י ששם מסתיים הענין.
    וכן בשבת חוה"מ מובן היטב לסיים כאן.
    וקשה רק על הקריאה בשבת כי תשא- ובספר מאורי אור (הובא בדרכי חיים ושלום בהערה
    לאות רכג - מצו"ב) כ' *שאין להפסיק לששי ולחטאתנו ונחלתנו *שהוא אמצע דבור
    תשובת השם למשה. ואכן כן הוא המנהג בבעלזא שמפסיקין בפס' י כמו בתעני"צ,
    ובספר דברי קהלת (מנהגי פרנקפורט עמ' 353) כתב ש
    מעולם תמה
    על ההפסקה בפס' ט
    וכו' ונ"ל *שבכל מקום יותר טוב לסיים בפס' י *כי גם הפסוק הזה הוא מענין
    שלמעלה וסופו, ועוד כי הוא סוף העמוד בס"ת, אך בשבת כי תשא שינו הדבר שלא
    להשוותו עם סוף הקריאה בתענית אסתר
    שבא לפעמים בשבוע שלפני השבת הזה.

    קבצים מצורפים:

  • חיפוש מקור

    2023
    5
    0 הצבעות
    5 פוסטים
    21 צפיות
    ש
    תאריך ההודעה המקורית: 01/03/2023 12:28 מה שמצאתי זה בדרשות רבי יהושע אבן שועיב ריש פרשת יתרו, אך שם מחירי באחד שמת בלא בנים ל"ע והוי כיבום להקים זרע, עוד יעויין בספר שביבי אש מהגרש"א שטרן שכתב שם סימן שלם על מעלת עשיית מצוות בעבור הנפטר אך לאו דווקא ספר תורה, יהא החיפוש הנ"ל לעילוי נשמת כל הזקוקים לכך.
  • חיפוש מקור

    2023
    1
    0 הצבעות
    1 פוסטים
    10 צפיות
    מ
    תאריך ההודעה המקורית: 22/01/2023 16:51 כי טובה שעה אחת ברציפות ובהשתוקקות מרבות בעצלתים
  • חיפוש מקור

    2023
    4
    0 הצבעות
    4 פוסטים
    21 צפיות
    ש
    תאריך ההודעה המקורית: 18/01/2023 20:52 במחילה מכבוד תורתו לאחר עיון בדברי הרשב"א איני חושב שכוונתו לכך דשם מבאר בנוגע לטענת אנשי הפילוסופיה דהעולם הנו תמידי ובניגוד לדעת רבותינו וכן מה שפירשו אותם פילוסופים בנגזר מכך דענין תחית המתים הינו בדרך משל אף אם יורה כן מצד חקירתם, הולכים אנו לפי קבלתינו דהוי דברים כפשוטם, היינו בדברים שבעיקרי הדת אף אם אין אנו יכולים להוכיח זאת ע"פ החקירה והדרישה הולכים אנו באמת ובתמים אחר קבלתינו מאבותינו, אך ודאי שאין כוונתו שכל מנהג שנתקבל מקדמת דנא ללא הגיון, הסבר, וביאור, מוכרחים אנו לקבלו. ויעיין כבודו בלשון הזהב של החזו"א בב"ק סימן י"א במה שכתב מדוע דברי רבינו חננאל דברי קבלה הן ושם ביאר דנראה שרבינו חננאל שימש גדול אחד שהיה זכרן ביותר וכו' [ אין הספר תחת ידי לכך איני מצטט, אך כדאי לך מאד להתענג ולעיין שם בדבריו] ואם כדבריך הלא אף על זקנים וזקינות סומכים אנו ומה צריך לומר כך אדברי רבינו חננאל. מאת: [email protected]
  • חיפוש מקור

    2023
    1
    0 הצבעות
    1 פוסטים
    10 צפיות
    א
    תאריך ההודעה המקורית: 21/11/2023 21:05 קיבלתי את שביקשתי.
  • חיפוש מקור

    2023
    7
    0 הצבעות
    7 פוסטים
    31 צפיות
    א
    תאריך ההודעה המקורית: 21/08/2023 23:50 טוב, אם הגבילו אותם, אנוס רחמנא פטריה. אבל אם מטעמי ענווה, אז אין זו ענווה ואין זו צניעות אלא חוסר התחשבות בזולת. מאת: [email protected]
  • חיפוש מקור

    2023
    2
    0 הצבעות
    2 פוסטים
    12 צפיות
    א
    תאריך ההודעה המקורית: 02/06/2023 00:59 זה מהרי קולון שורש קסה. אבל כמו שכתבת ברור שהרמב"ם [וא"כ גם הכ"מ] לא מסכים עם זה. כי הוא פסק כל ההלכות גם שלא נוהג בזה"ז לפי הכללים. ואכמ"ל. אשלח בפרטי מאמר שכתבתי ע"ז פעם.
  • חיפוש מקור

    2023
    1
    0 הצבעות
    1 פוסטים
    12 צפיות
    5
    תאריך ההודעה המקורית: 19/03/2023 18:59 פיהמ"ש סנהדרין פ"ז מ"ד "ואסור להריח בשמים שעל הערוה ולהשביע את העין מצורתה לשם הנאה אלא שאין חייבין על כך מלקות, ואף על פי שאמרו לא תנאף לא תהנה לאף אלא שאין לוקין מדרשא".
  • חיפוש מקור

    2023
    1
    0 הצבעות
    1 פוסטים
    5 צפיות
    מ
    תאריך ההודעה המקורית: 15/03/2023 19:39 מעלה שוב אני מחפש מקור למעשה על המגלה עמוקות שהיה נרדף והושם במאסר בפרוזדור הבית הכנסת, והגיע אליו שאלה על עוף, והב"ח ראה גדולותו ומינה אותו לרב בקראקא או אם ידוע המעשה בשינוי נוסחאות או אישים וכו' כל פיסת מידע סביב זה יעזרו לי מאוד בע"ה. אגב, המגלה עמוקות הגיע לקראקא בשנת שע"ז, והב"ח בשנת שע"ח. זאת אומרת שיש כאן איזה טעות סופר בתודה מראש

1

מחובר

1.1k

משתמשים

14.3k

נושאים

64.4k

פוסטים