דילוג לתוכן
שימו לב — קטגוריית ארכיון
הנושאים בקטגוריה זו הועברו מארכיון קבוצת גוגל, והמשתמשים המוצגים בהם אינם פעילים בפורום.
לקבלת מענה או לתחילת דיון, מומלץ לפתוח נושא חדש בקטגוריה המתאימה.

לשון הקודש החוצניקית [שינוי השם לנושא בגלל הסתעפותו]

2024
59 18 0 1
  • תאריך ההודעה המקורית: 05/02/2024 22:12

    דוגמא אחת
    [image: image.png]

    תאריך ההודעה המקורית: 05/02/2024 22:21

    כשמביאים ראיות מדברי הראשונים בענין זה, יש לבדוק בדפוס ראשון וכדו' כי רבים
    מהם היה כתוב תלמיד ושינו את זה בצנזורה לגמרא, והמשנים שינו שם עוד מילים.
    אין לי את הזמן עכשיו להביא דוגמאות נכונות, אבל אלו שטוענים שגמרא הוא לשון
    נקבה, לכאורה היה צריך להיות "גמרתא"....

  • תאריך ההודעה המקורית: 05/02/2024 22:21

    כשמביאים ראיות מדברי הראשונים בענין זה, יש לבדוק בדפוס ראשון וכדו' כי רבים
    מהם היה כתוב תלמיד ושינו את זה בצנזורה לגמרא, והמשנים שינו שם עוד מילים.
    אין לי את הזמן עכשיו להביא דוגמאות נכונות, אבל אלו שטוענים שגמרא הוא לשון
    נקבה, לכאורה היה צריך להיות "גמרתא"....

    תאריך ההודעה המקורית: 05/02/2024 22:28

    חפשתי בבר אילן את זוג במילים 'גמרא הוא'.
    מצאתי בעירובין יט עמוד א.

  • תאריך ההודעה המקורית: 05/02/2024 22:28

    חפשתי בבר אילן את זוג במילים 'גמרא הוא'.
    מצאתי בעירובין יט עמוד א.

    תאריך ההודעה המקורית: 05/02/2024 22:31

    ברוח המיילים כאן
    צריך לנסח כלל שאסור להתקיף...
    אפשר לדון לגופו של ענין ולא לגופו של אדם/אנשים/קהילות.

  • תאריך ההודעה המקורית: 05/02/2024 22:31

    ברוח המיילים כאן
    צריך לנסח כלל שאסור להתקיף...
    אפשר לדון לגופו של ענין ולא לגופו של אדם/אנשים/קהילות.

    תאריך ההודעה המקורית: 05/02/2024 23:08

    א. בעירובין: "וארץ התחתית גמרא הוא", כלומר קבלה בידינו שהגיהנם נקרא ארץ
    התחתית. המילה 'הוא' אינה חוזרת על 'גמרא' אלא על 'ארץ התחתית". וזה כמו
    שתאמר: "וארץ התחתית הוא גמרא".
    ב. עוד ראיה שגמרא לשון נקבה: "גמרא גמור זמורתא תהא", ולא: 'יהא'.
    ג. לגבי "נסיב לה גמרא". איני יודע למה לא נקט "נסיבא". עכ"פ מצינו גם בב"מ
    צב, א: "קא נסיב לה [נקטה הברייתא] קרא דפועל". אע"פ שקאי על ברייתא.
    ד. והעיקר: וכי אתם באמת חושבים שמדוקדק לנקוט: "הגמרא אמר, הגמרא הביא"? אני
    הנורמלי היחידי כאן?

    מאת: [email protected]

  • תאריך ההודעה המקורית: 05/02/2024 23:08

    א. בעירובין: "וארץ התחתית גמרא הוא", כלומר קבלה בידינו שהגיהנם נקרא ארץ
    התחתית. המילה 'הוא' אינה חוזרת על 'גמרא' אלא על 'ארץ התחתית". וזה כמו
    שתאמר: "וארץ התחתית הוא גמרא".
    ב. עוד ראיה שגמרא לשון נקבה: "גמרא גמור זמורתא תהא", ולא: 'יהא'.
    ג. לגבי "נסיב לה גמרא". איני יודע למה לא נקט "נסיבא". עכ"פ מצינו גם בב"מ
    צב, א: "קא נסיב לה [נקטה הברייתא] קרא דפועל". אע"פ שקאי על ברייתא.
    ד. והעיקר: וכי אתם באמת חושבים שמדוקדק לנקוט: "הגמרא אמר, הגמרא הביא"? אני
    הנורמלי היחידי כאן?

    מאת: [email protected]

    תאריך ההודעה המקורית: 05/02/2024 23:13

    א. בעירובין: "וארץ התחתית גמרא הוא", כלומר קבלה בידינו שהגיהנם נקרא ארץ
    התחתית. המילה 'הוא' אינה חוזרת על 'גמרא' אלא על 'ארץ התחתית". וזה כמו
    שתאמר: "וארץ התחתית הוא גמרא".
    ב. עוד ראיה שגמרא לשון נקבה: "גמרא גמור זמורתא תהא", ולא: 'יהא'.
    ג. לגבי "נסיב לה גמרא". איני יודע למה לא נקט "נסיבא". עכ"פ מצינו גם בב"מ
    צב, א: "קא נסיב לה [נקטה הברייתא] קרא דפועל". אע"פ שקאי על ברייתא.
    ד. והעיקר: וכי אתם באמת חושבים שמדוקדק לנקוט: "הגמרא אמר, הגמרא הביא"? אני
    הנורמלי היחידי כאן?

    מאת: [email protected]

  • תאריך ההודעה המקורית: 05/02/2024 23:13

    א. בעירובין: "וארץ התחתית גמרא הוא", כלומר קבלה בידינו שהגיהנם נקרא ארץ
    התחתית. המילה 'הוא' אינה חוזרת על 'גמרא' אלא על 'ארץ התחתית". וזה כמו
    שתאמר: "וארץ התחתית הוא גמרא".
    ב. עוד ראיה שגמרא לשון נקבה: "גמרא גמור זמורתא תהא", ולא: 'יהא'.
    ג. לגבי "נסיב לה גמרא". איני יודע למה לא נקט "נסיבא". עכ"פ מצינו גם בב"מ
    צב, א: "קא נסיב לה [נקטה הברייתא] קרא דפועל". אע"פ שקאי על ברייתא.
    ד. והעיקר: וכי אתם באמת חושבים שמדוקדק לנקוט: "הגמרא אמר, הגמרא הביא"? אני
    הנורמלי היחידי כאן?

    מאת: [email protected]

    תאריך ההודעה המקורית: 05/02/2024 23:18

    לדעתי באמת הרבה מתחמקים מזה וכותבים 'בגמ' מבואר', 'בגמ' איתא' וכדו'. אבל הא
    מיהא שאף אחד שמכבד את עצמו לא כותב 'הגמ' אומר', 'הגמ' הביא', וזו הוכחה
    שבעיני רוב הקוראים הנכון יותר הוא לשון נקבה אלא שהצירופים האלו של הגמ'
    הביאה וכדו' נשמעים לא מספיק ישיביש. ושוב אנחנו חוזרים לדיון שהיה כאן אם
    מעבר לכללי הדקדוק יש גם רגישות ל'שפראך' מסויים שהשתרש אצל ציבור הלומדים
    ולאו דווקא מחמת טענות של דקדוק או של לה"ק/עברית.

    מאת: [email protected]

  • תאריך ההודעה המקורית: 05/02/2024 23:18

    לדעתי באמת הרבה מתחמקים מזה וכותבים 'בגמ' מבואר', 'בגמ' איתא' וכדו'. אבל הא
    מיהא שאף אחד שמכבד את עצמו לא כותב 'הגמ' אומר', 'הגמ' הביא', וזו הוכחה
    שבעיני רוב הקוראים הנכון יותר הוא לשון נקבה אלא שהצירופים האלו של הגמ'
    הביאה וכדו' נשמעים לא מספיק ישיביש. ושוב אנחנו חוזרים לדיון שהיה כאן אם
    מעבר לכללי הדקדוק יש גם רגישות ל'שפראך' מסויים שהשתרש אצל ציבור הלומדים
    ולאו דווקא מחמת טענות של דקדוק או של לה"ק/עברית.

    מאת: [email protected]

    תאריך ההודעה המקורית: 05/02/2024 23:31

    בביאור 'חברותא' על הגמרא, הצירוף 'אומרת הגמרא' מובא מאות פעמים. לדוגמה:
    ולכן אומרת הגמרא חילוק אחר: אלא, כך הוא החילוק בין תפילה, שלא הותרה בהרהור
    לבעל קרי, ובין קריאת שמע וברכת המזון, שהותר בעל קרי להרהר בהן:

    מאת: [email protected]

  • תאריך ההודעה המקורית: 05/02/2024 23:31

    בביאור 'חברותא' על הגמרא, הצירוף 'אומרת הגמרא' מובא מאות פעמים. לדוגמה:
    ולכן אומרת הגמרא חילוק אחר: אלא, כך הוא החילוק בין תפילה, שלא הותרה בהרהור
    לבעל קרי, ובין קריאת שמע וברכת המזון, שהותר בעל קרי להרהר בהן:

    מאת: [email protected]

    תאריך ההודעה המקורית: 05/02/2024 23:32

    דומני שגם בשוטנשטיין מובא המון פעמים.

  • תאריך ההודעה המקורית: 05/02/2024 23:18

    לדעתי באמת הרבה מתחמקים מזה וכותבים 'בגמ' מבואר', 'בגמ' איתא' וכדו'. אבל הא
    מיהא שאף אחד שמכבד את עצמו לא כותב 'הגמ' אומר', 'הגמ' הביא', וזו הוכחה
    שבעיני רוב הקוראים הנכון יותר הוא לשון נקבה אלא שהצירופים האלו של הגמ'
    הביאה וכדו' נשמעים לא מספיק ישיביש. ושוב אנחנו חוזרים לדיון שהיה כאן אם
    מעבר לכללי הדקדוק יש גם רגישות ל'שפראך' מסויים שהשתרש אצל ציבור הלומדים
    ולאו דווקא מחמת טענות של דקדוק או של לה"ק/עברית.

    מאת: [email protected]

    תאריך ההודעה המקורית: 05/02/2024 23:34

    יש כאלו שבאופן כללי לא אוהבים את הנוסח אומרת הגמרא ולא רק מטעמי דקדוק.
    הנוסח המקובל ברוב הספרים הוא - 'בגמרא מובא' כדו'

    מאת: [email protected]

  • תאריך ההודעה המקורית: 05/02/2024 23:34

    יש כאלו שבאופן כללי לא אוהבים את הנוסח אומרת הגמרא ולא רק מטעמי דקדוק.
    הנוסח המקובל ברוב הספרים הוא - 'בגמרא מובא' כדו'

    מאת: [email protected]

    תאריך ההודעה המקורית: 05/02/2024 23:35

    אבל כשכותבים דרשה של מישהו אז כן מקובל לכתוב הגמרא אומר/ת

  • תאריך ההודעה המקורית: 05/02/2024 23:32

    דומני שגם בשוטנשטיין מובא המון פעמים.

    תאריך ההודעה המקורית: 05/02/2024 23:37

    דומני שגם בשוטנשטיין מובא המון פעמים.

  • תאריך ההודעה המקורית: 05/02/2024 23:32

    דומני שגם בשוטנשטיין מובא המון פעמים.

    תאריך ההודעה המקורית: 05/02/2024 23:38

    כמדומה שבגלל שהמילה גמרא היא בעצם ארמית לכן באמת צ"ל כדאי' בגמרא ולא הגמרא
    אמרה.
    המילה בעברית היא תלמוד. כך הוא השם המקורי עד שהוחלף מחמת הצנזור.
    ומי שהיום יכתוב כתוב בתלמוד מיד ייחשד שלמד מחוץ לכתלי ישיבותינו.

    --

  • תאריך ההודעה המקורית: 05/02/2024 23:35

    אבל כשכותבים דרשה של מישהו אז כן מקובל לכתוב הגמרא אומר/ת

    תאריך ההודעה המקורית: 05/02/2024 23:39

    הגמרא אומרת.
    'אומר' זה שיבוש.

  • תאריך ההודעה המקורית: 05/02/2024 23:39

    הגמרא אומרת.
    'אומר' זה שיבוש.

    תאריך ההודעה המקורית: 05/02/2024 23:45

    מה בכך ש'גמרא' היא בארמית? המילה גמרא היא בלשון נקבה. כך מוכח מ"גמרא גמור
    זמורתא תהא", "גמרא היא" ועוד.

  • תאריך ההודעה המקורית: 05/02/2024 23:45

    מה בכך ש'גמרא' היא בארמית? המילה גמרא היא בלשון נקבה. כך מוכח מ"גמרא גמור
    זמורתא תהא", "גמרא היא" ועוד.

    תאריך ההודעה המקורית: 05/02/2024 23:49

    הבעיה היא שא"א להוכיח משום מקור.
    השוטנשטיין והחברותא הם ספרים עממיים.
    רש"י והרמב"ן חיו בתקופת הראשונים.
    ר' עקיבא איגר לא נקט כפי הז'רגון של ימינו.
    קהתי היה מזרוחניק.

    ואוי לו למי שיעיז לכתוב: "כתוב בתלמוד". הוא מיד ייחשד כמזרוחניק.
    עדיף לכתוב 'הגמרא הקשה' מאשר 'מסקנת התלמוד'. הרי אף שידוך רציני כבר לא ירצו
    אותו...
    איזו מין מנטליות...

  • תאריך ההודעה המקורית: 05/02/2024 23:49

    הבעיה היא שא"א להוכיח משום מקור.
    השוטנשטיין והחברותא הם ספרים עממיים.
    רש"י והרמב"ן חיו בתקופת הראשונים.
    ר' עקיבא איגר לא נקט כפי הז'רגון של ימינו.
    קהתי היה מזרוחניק.

    ואוי לו למי שיעיז לכתוב: "כתוב בתלמוד". הוא מיד ייחשד כמזרוחניק.
    עדיף לכתוב 'הגמרא הקשה' מאשר 'מסקנת התלמוד'. הרי אף שידוך רציני כבר לא ירצו
    אותו...
    איזו מין מנטליות...

    תאריך ההודעה המקורית: 05/02/2024 23:51

    מה פירוש המילה גמרא?

  • תאריך ההודעה המקורית: 05/02/2024 23:45

    מה בכך ש'גמרא' היא בארמית? המילה גמרא היא בלשון נקבה. כך מוכח מ"גמרא גמור
    זמורתא תהא", "גמרא היא" ועוד.

    תאריך ההודעה המקורית: 05/02/2024 23:52

    הסברתי למה הצירוף הזה של "הגמרא אומרת" לא מצויה באחרונים.

    --

  • תאריך ההודעה המקורית: 05/02/2024 23:51

    מה פירוש המילה גמרא?

    תאריך ההודעה המקורית: 05/02/2024 23:56

    הרב אמרי יושר, אני מציע לך ללכת לאקדמיה 'הנאורה' ולכתוב שם לא לפי הכללים
    המקובלים שלהם, נראה אילו שידוכים יציעו לך שם אח"כ...
    חבל לריב ולהתרגז על דבר שהוא מטבעו של עולם שאף אחד לא יכול לשנות אותו -
    לאנשים יש סגנון מסוים שבו הם רגילים לראות דברים מסויימים וסגנון אחר לא נראה
    להם מתאים, מה לעשות, לך תריב איתם ותוכיח להם שהם לא צודקים לפי כללי הדקדוק.
    מי שכותב 'מסקנת התלמוד' נחשד כמזרוחניק לא בגלל שיש משהו כפרני או גס בניסוח
    הזה אלא פשוט בגלל שהוא הוכיח שכנראה אין לו את הרגישות לסגנון המקובל אצלנו
    מה שאומר שהוא גדל והתחנך במקומות אחרים, שוב אין כאן שיפוט אם זה טוב או רע,
    נכון או לא נכון, רק עניין של סגנון מקובל.

  • תאריך ההודעה המקורית: 05/02/2024 23:56

    הרב אמרי יושר, אני מציע לך ללכת לאקדמיה 'הנאורה' ולכתוב שם לא לפי הכללים
    המקובלים שלהם, נראה אילו שידוכים יציעו לך שם אח"כ...
    חבל לריב ולהתרגז על דבר שהוא מטבעו של עולם שאף אחד לא יכול לשנות אותו -
    לאנשים יש סגנון מסוים שבו הם רגילים לראות דברים מסויימים וסגנון אחר לא נראה
    להם מתאים, מה לעשות, לך תריב איתם ותוכיח להם שהם לא צודקים לפי כללי הדקדוק.
    מי שכותב 'מסקנת התלמוד' נחשד כמזרוחניק לא בגלל שיש משהו כפרני או גס בניסוח
    הזה אלא פשוט בגלל שהוא הוכיח שכנראה אין לו את הרגישות לסגנון המקובל אצלנו
    מה שאומר שהוא גדל והתחנך במקומות אחרים, שוב אין כאן שיפוט אם זה טוב או רע,
    נכון או לא נכון, רק עניין של סגנון מקובל.

    תאריך ההודעה המקורית: 05/02/2024 23:59

    גם צבע כיפה מזרוחניק אין בו שום איסור,

    מאת: [email protected]

  • תאריך ההודעה המקורית: 05/02/2024 23:56

    הרב אמרי יושר, אני מציע לך ללכת לאקדמיה 'הנאורה' ולכתוב שם לא לפי הכללים
    המקובלים שלהם, נראה אילו שידוכים יציעו לך שם אח"כ...
    חבל לריב ולהתרגז על דבר שהוא מטבעו של עולם שאף אחד לא יכול לשנות אותו -
    לאנשים יש סגנון מסוים שבו הם רגילים לראות דברים מסויימים וסגנון אחר לא נראה
    להם מתאים, מה לעשות, לך תריב איתם ותוכיח להם שהם לא צודקים לפי כללי הדקדוק.
    מי שכותב 'מסקנת התלמוד' נחשד כמזרוחניק לא בגלל שיש משהו כפרני או גס בניסוח
    הזה אלא פשוט בגלל שהוא הוכיח שכנראה אין לו את הרגישות לסגנון המקובל אצלנו
    מה שאומר שהוא גדל והתחנך במקומות אחרים, שוב אין כאן שיפוט אם זה טוב או רע,
    נכון או לא נכון, רק עניין של סגנון מקובל.

    תאריך ההודעה המקורית: 06/02/2024 00:02

    מי דיבר על האקדמיה? בסה"כ אני מדבר על לשה"ק, שגם אותה אתם לא יודעים! וכמה
    שמוכיחים, לא עוזר. אז תמשיך לחשוב שצריך לנקוט: הגמרא אומר". זה שיבוש לא רק
    לפי האקדמיה, אלא לפי כללי לשה"ק, שגם אותה אתם לא יודעים.
    תפסיקו להיות כאלה מקובעים ומרובעים. וחבל ששידוכים אצלכם נקבעים עפ"י שטויות
    והבלים.

    גם את לשה"ק שבתורה שבכתב, בראשונים ובאחרונים אתם לא יודעים. הנה דוגמה
    מהאמרי אמת מגור:
    [image: image.png]

    מאת: [email protected]

  • לשון

    2024
    2
    0 הצבעות
    2 פוסטים
    0 צפיות
    י
    תאריך ההודעה המקורית: 19/02/2024 09:13 נתחממה העיסה (אם כי מצאתי בבר אילן שבספר בני דוד כתב נתחמם) ישראל קריבוס מנהל מרכז סייעתא ומטפל רגשי לבחורי ישיבות לצפיה ולהורדת תכנים https://www2.kolhalashon.com/#/regularSite/searchResults/ישראל קריבוס?orderBy=7&selectedPage=3 http://www.youtube.com/@user-siata לקו התוכן 03.642.66.03
  • לשונות השאלה בלשון הקודש

    2024
    1
    0 הצבעות
    1 פוסטים
    0 צפיות
    מ
    תאריך ההודעה המקורית: 28/03/2024 20:43 אני מחפש מקור ברור, שכתוב בו את הדבר הזה שלשון הקודש יש בה הרבה לשונות מושאלים. הרמב"ם במורה נבוכים בעיקר בחלק א' מאריך בלשונות השאלה שיש בלשון הקודש בעיקר ביחס לשמות וכינויים אצל הבורא. אם לכת"ר יש מקור בענין זה באופן כללי בלשון הקודש אשמח מאוד תודה!
  • דקדוק לשון

    2024
    1
    0 הצבעות
    1 פוסטים
    0 צפיות
    י
    תאריך ההודעה המקורית: 15/05/2024 00:07 שייכות [מעות זה לשון נקבה] ב-יום שלישי, 14 במאי 2024 בשעה 23:50:34 UTC+3, [email protected] כתב/ה:
  • דקדוק לשון

    2024
    3
    0 הצבעות
    3 פוסטים
    0 צפיות
    L
    תאריך ההודעה המקורית: 15/05/2024 00:47 תודה רבה! ב-יום רביעי, 15 במאי 2024 בשעה 00:11:59 UTC+3, יעקב שטיימן כתב/ה:
  • שינוי והקטנת סוגרים

    2024
    12
    0 הצבעות
    12 פוסטים
    0 צפיות
    מ
    תאריך ההודעה המקורית: 29/08/2024 15:13 יש תוכנה מקבילה שנקראת "וורד תורני", ברובם הם דומים. [הם שיתפו פעולה] התקנתי אותו. ואני לא יודע את ההבדלים ביניהם. --
  • ידוע מקור שעבור קידוש השם\ עבודת השם מותר רמאות?

    2024
    2
    0 הצבעות
    2 פוסטים
    0 צפיות
    א
    תאריך ההודעה המקורית: 05/09/2024 01:36 יש ספר על הלכות שקר של הרב נחום יברוב (ניב שפתים), תעשה שם חיפוש בגדול זה מזכיר קשר לסיפור של יעקב והברכות
  • לצורך עריכת מאמר ארוך ומקיף על לשון הקודש

    2024
    22
    0 הצבעות
    22 פוסטים
    0 צפיות
    א
    תאריך ההודעה המקורית: 09/11/2024 19:04 יש בארמית מילים קדומות ושורשיות, ומילים מאוחרות המאוחרות שבזמן התלמוד יתכן שהם מעוד שפות אבל המוקדמות הן והאכדית והערבית הם פשוט אותה שפה לשון הקודש ששובשה או שונתה מאיזה סיבה כמו מרוב הזמן ומקום ההוא ששלטה בו הגייה מסויימת וכדומה - לישנא קלילא ועוד סיבות ע" עצמיו וגרמיו הם עצמות, למרות שבשימוש הרגיל משתמשים בלה"ק בעצם ובל' ארמי גרמא, עדי בל' עברי וסהדי בל' ארמי שניהם בל' עברי ג"כ ואם יתעקש האומר שלשון התנ"ך כוללת גם ארמית מדוברת דאז, ואינו לשון הקודש, מי אני שאחלוק עליו אבל על כל פנים הלשון הקודש שבידינו שהיא מהתנ"ך והמשניות מורכבת מארמית וערבית ג"כ, בין אם זה עצמו לה"ק ובין אם הושפע כדברי האומר
  • 'נחלקו' (לשון מחלוקת) בארמית?

    2024
    2
    0 הצבעות
    2 פוסטים
    0 צפיות
    מ
    תאריך ההודעה המקורית: 24/12/2024 11:01 איפליגו מאת: [email protected] --

2

מחובר

793

משתמשים

14.1k

נושאים

63.0k

פוסטים