דילוג לתוכן
שימו לב — קטגוריית ארכיון
הנושאים בקטגוריה זו הועברו מארכיון קבוצת גוגל, והמשתמשים המוצגים בהם אינם פעילים בפורום.
לקבלת מענה או לתחילת דיון, מומלץ לפתוח נושא חדש בקטגוריה המתאימה.

לשון הקודש החוצניקית [שינוי השם לנושא בגלל הסתעפותו]

2024
59 18 0 1
  • תאריך ההודעה המקורית: 05/02/2024 21:22

    בגמ' מופיע כמה פעמים הביטוי 'גמרא היא', היא זה לא לשון נקבה גם בארמית?
    יתקנו אותי המבינים.

    תאריך ההודעה המקורית: 05/02/2024 21:59

    אכן, למשל בנזיר לט, ב: "אמר רב פפא אנא סברי לאו גמרא היא בידיה והדר ביה ולא
    ידענא דגמרא היא בידיה ולא הדר ביה".
    כמובן ש'גמרא' זה לשון נקבה ולכן מתאימה המילה 'היא' בנקבה.
    ומכאן הוכחה ותוכחת מגולה לבני חו"ל, שלא רק עברית מודרנית, אלא אף לשה"ק אינה
    שגורה על לשונם, וזאת מחמת ששפת החיים שלהם היא אנגלית או אידיש. אז לפחות שלא
    ינסו לטעון שהם הצודקים וה'מייבינים' בלשה"ק, ואילו בני א"י דוברי לשון בן
    יהודה! כפי שהוכחנו, הם המצומצמים, ואילו אנו יודעים לשה"ק יותר טוב מהם, ואנו
    יכולים ללמד אותם. (אגב כבר אמר רב גדול, שבן יהודה יקבל שכר על מה שבזכותו
    רבים מבנ"י יודעים יותר טוב את לשה"ק. הנה, רואים כמה הוא צדק).

    מאת: [email protected]

  • תאריך ההודעה המקורית: 05/02/2024 21:59

    אכן, למשל בנזיר לט, ב: "אמר רב פפא אנא סברי לאו גמרא היא בידיה והדר ביה ולא
    ידענא דגמרא היא בידיה ולא הדר ביה".
    כמובן ש'גמרא' זה לשון נקבה ולכן מתאימה המילה 'היא' בנקבה.
    ומכאן הוכחה ותוכחת מגולה לבני חו"ל, שלא רק עברית מודרנית, אלא אף לשה"ק אינה
    שגורה על לשונם, וזאת מחמת ששפת החיים שלהם היא אנגלית או אידיש. אז לפחות שלא
    ינסו לטעון שהם הצודקים וה'מייבינים' בלשה"ק, ואילו בני א"י דוברי לשון בן
    יהודה! כפי שהוכחנו, הם המצומצמים, ואילו אנו יודעים לשה"ק יותר טוב מהם, ואנו
    יכולים ללמד אותם. (אגב כבר אמר רב גדול, שבן יהודה יקבל שכר על מה שבזכותו
    רבים מבנ"י יודעים יותר טוב את לשה"ק. הנה, רואים כמה הוא צדק).

    מאת: [email protected]

    תאריך ההודעה המקורית: 05/02/2024 22:04

    ההתקפות שלכם גוברות מאימייל לאימייל, רוב רובם של הראשונים מתייחסים לגמרא
    בלשון זכר.
    אין להביא ראיה מדברי הגמרא הנ"ל כלל וכלל.

  • תאריך ההודעה המקורית: 05/02/2024 22:04

    ההתקפות שלכם גוברות מאימייל לאימייל, רוב רובם של הראשונים מתייחסים לגמרא
    בלשון זכר.
    אין להביא ראיה מדברי הגמרא הנ"ל כלל וכלל.

    תאריך ההודעה המקורית: 05/02/2024 22:05

    תביא בבקשה ציטוט.

  • תאריך ההודעה המקורית: 05/02/2024 22:05

    תביא בבקשה ציטוט.

    תאריך ההודעה המקורית: 05/02/2024 22:12

    דוגמא אחת
    [image: image.png]

  • תאריך ההודעה המקורית: 05/02/2024 22:12

    דוגמא אחת
    [image: image.png]

    תאריך ההודעה המקורית: 05/02/2024 22:21

    כשמביאים ראיות מדברי הראשונים בענין זה, יש לבדוק בדפוס ראשון וכדו' כי רבים
    מהם היה כתוב תלמיד ושינו את זה בצנזורה לגמרא, והמשנים שינו שם עוד מילים.
    אין לי את הזמן עכשיו להביא דוגמאות נכונות, אבל אלו שטוענים שגמרא הוא לשון
    נקבה, לכאורה היה צריך להיות "גמרתא"....

  • תאריך ההודעה המקורית: 05/02/2024 22:21

    כשמביאים ראיות מדברי הראשונים בענין זה, יש לבדוק בדפוס ראשון וכדו' כי רבים
    מהם היה כתוב תלמיד ושינו את זה בצנזורה לגמרא, והמשנים שינו שם עוד מילים.
    אין לי את הזמן עכשיו להביא דוגמאות נכונות, אבל אלו שטוענים שגמרא הוא לשון
    נקבה, לכאורה היה צריך להיות "גמרתא"....

    תאריך ההודעה המקורית: 05/02/2024 22:28

    חפשתי בבר אילן את זוג במילים 'גמרא הוא'.
    מצאתי בעירובין יט עמוד א.

  • תאריך ההודעה המקורית: 05/02/2024 22:28

    חפשתי בבר אילן את זוג במילים 'גמרא הוא'.
    מצאתי בעירובין יט עמוד א.

    תאריך ההודעה המקורית: 05/02/2024 22:31

    ברוח המיילים כאן
    צריך לנסח כלל שאסור להתקיף...
    אפשר לדון לגופו של ענין ולא לגופו של אדם/אנשים/קהילות.

  • תאריך ההודעה המקורית: 05/02/2024 22:31

    ברוח המיילים כאן
    צריך לנסח כלל שאסור להתקיף...
    אפשר לדון לגופו של ענין ולא לגופו של אדם/אנשים/קהילות.

    תאריך ההודעה המקורית: 05/02/2024 23:08

    א. בעירובין: "וארץ התחתית גמרא הוא", כלומר קבלה בידינו שהגיהנם נקרא ארץ
    התחתית. המילה 'הוא' אינה חוזרת על 'גמרא' אלא על 'ארץ התחתית". וזה כמו
    שתאמר: "וארץ התחתית הוא גמרא".
    ב. עוד ראיה שגמרא לשון נקבה: "גמרא גמור זמורתא תהא", ולא: 'יהא'.
    ג. לגבי "נסיב לה גמרא". איני יודע למה לא נקט "נסיבא". עכ"פ מצינו גם בב"מ
    צב, א: "קא נסיב לה [נקטה הברייתא] קרא דפועל". אע"פ שקאי על ברייתא.
    ד. והעיקר: וכי אתם באמת חושבים שמדוקדק לנקוט: "הגמרא אמר, הגמרא הביא"? אני
    הנורמלי היחידי כאן?

    מאת: [email protected]

  • תאריך ההודעה המקורית: 05/02/2024 23:08

    א. בעירובין: "וארץ התחתית גמרא הוא", כלומר קבלה בידינו שהגיהנם נקרא ארץ
    התחתית. המילה 'הוא' אינה חוזרת על 'גמרא' אלא על 'ארץ התחתית". וזה כמו
    שתאמר: "וארץ התחתית הוא גמרא".
    ב. עוד ראיה שגמרא לשון נקבה: "גמרא גמור זמורתא תהא", ולא: 'יהא'.
    ג. לגבי "נסיב לה גמרא". איני יודע למה לא נקט "נסיבא". עכ"פ מצינו גם בב"מ
    צב, א: "קא נסיב לה [נקטה הברייתא] קרא דפועל". אע"פ שקאי על ברייתא.
    ד. והעיקר: וכי אתם באמת חושבים שמדוקדק לנקוט: "הגמרא אמר, הגמרא הביא"? אני
    הנורמלי היחידי כאן?

    מאת: [email protected]

    תאריך ההודעה המקורית: 05/02/2024 23:13

    א. בעירובין: "וארץ התחתית גמרא הוא", כלומר קבלה בידינו שהגיהנם נקרא ארץ
    התחתית. המילה 'הוא' אינה חוזרת על 'גמרא' אלא על 'ארץ התחתית". וזה כמו
    שתאמר: "וארץ התחתית הוא גמרא".
    ב. עוד ראיה שגמרא לשון נקבה: "גמרא גמור זמורתא תהא", ולא: 'יהא'.
    ג. לגבי "נסיב לה גמרא". איני יודע למה לא נקט "נסיבא". עכ"פ מצינו גם בב"מ
    צב, א: "קא נסיב לה [נקטה הברייתא] קרא דפועל". אע"פ שקאי על ברייתא.
    ד. והעיקר: וכי אתם באמת חושבים שמדוקדק לנקוט: "הגמרא אמר, הגמרא הביא"? אני
    הנורמלי היחידי כאן?

    מאת: [email protected]

  • תאריך ההודעה המקורית: 05/02/2024 23:13

    א. בעירובין: "וארץ התחתית גמרא הוא", כלומר קבלה בידינו שהגיהנם נקרא ארץ
    התחתית. המילה 'הוא' אינה חוזרת על 'גמרא' אלא על 'ארץ התחתית". וזה כמו
    שתאמר: "וארץ התחתית הוא גמרא".
    ב. עוד ראיה שגמרא לשון נקבה: "גמרא גמור זמורתא תהא", ולא: 'יהא'.
    ג. לגבי "נסיב לה גמרא". איני יודע למה לא נקט "נסיבא". עכ"פ מצינו גם בב"מ
    צב, א: "קא נסיב לה [נקטה הברייתא] קרא דפועל". אע"פ שקאי על ברייתא.
    ד. והעיקר: וכי אתם באמת חושבים שמדוקדק לנקוט: "הגמרא אמר, הגמרא הביא"? אני
    הנורמלי היחידי כאן?

    מאת: [email protected]

    תאריך ההודעה המקורית: 05/02/2024 23:18

    לדעתי באמת הרבה מתחמקים מזה וכותבים 'בגמ' מבואר', 'בגמ' איתא' וכדו'. אבל הא
    מיהא שאף אחד שמכבד את עצמו לא כותב 'הגמ' אומר', 'הגמ' הביא', וזו הוכחה
    שבעיני רוב הקוראים הנכון יותר הוא לשון נקבה אלא שהצירופים האלו של הגמ'
    הביאה וכדו' נשמעים לא מספיק ישיביש. ושוב אנחנו חוזרים לדיון שהיה כאן אם
    מעבר לכללי הדקדוק יש גם רגישות ל'שפראך' מסויים שהשתרש אצל ציבור הלומדים
    ולאו דווקא מחמת טענות של דקדוק או של לה"ק/עברית.

    מאת: [email protected]

  • תאריך ההודעה המקורית: 05/02/2024 23:18

    לדעתי באמת הרבה מתחמקים מזה וכותבים 'בגמ' מבואר', 'בגמ' איתא' וכדו'. אבל הא
    מיהא שאף אחד שמכבד את עצמו לא כותב 'הגמ' אומר', 'הגמ' הביא', וזו הוכחה
    שבעיני רוב הקוראים הנכון יותר הוא לשון נקבה אלא שהצירופים האלו של הגמ'
    הביאה וכדו' נשמעים לא מספיק ישיביש. ושוב אנחנו חוזרים לדיון שהיה כאן אם
    מעבר לכללי הדקדוק יש גם רגישות ל'שפראך' מסויים שהשתרש אצל ציבור הלומדים
    ולאו דווקא מחמת טענות של דקדוק או של לה"ק/עברית.

    מאת: [email protected]

    תאריך ההודעה המקורית: 05/02/2024 23:31

    בביאור 'חברותא' על הגמרא, הצירוף 'אומרת הגמרא' מובא מאות פעמים. לדוגמה:
    ולכן אומרת הגמרא חילוק אחר: אלא, כך הוא החילוק בין תפילה, שלא הותרה בהרהור
    לבעל קרי, ובין קריאת שמע וברכת המזון, שהותר בעל קרי להרהר בהן:

    מאת: [email protected]

  • תאריך ההודעה המקורית: 05/02/2024 23:31

    בביאור 'חברותא' על הגמרא, הצירוף 'אומרת הגמרא' מובא מאות פעמים. לדוגמה:
    ולכן אומרת הגמרא חילוק אחר: אלא, כך הוא החילוק בין תפילה, שלא הותרה בהרהור
    לבעל קרי, ובין קריאת שמע וברכת המזון, שהותר בעל קרי להרהר בהן:

    מאת: [email protected]

    תאריך ההודעה המקורית: 05/02/2024 23:32

    דומני שגם בשוטנשטיין מובא המון פעמים.

  • תאריך ההודעה המקורית: 05/02/2024 23:18

    לדעתי באמת הרבה מתחמקים מזה וכותבים 'בגמ' מבואר', 'בגמ' איתא' וכדו'. אבל הא
    מיהא שאף אחד שמכבד את עצמו לא כותב 'הגמ' אומר', 'הגמ' הביא', וזו הוכחה
    שבעיני רוב הקוראים הנכון יותר הוא לשון נקבה אלא שהצירופים האלו של הגמ'
    הביאה וכדו' נשמעים לא מספיק ישיביש. ושוב אנחנו חוזרים לדיון שהיה כאן אם
    מעבר לכללי הדקדוק יש גם רגישות ל'שפראך' מסויים שהשתרש אצל ציבור הלומדים
    ולאו דווקא מחמת טענות של דקדוק או של לה"ק/עברית.

    מאת: [email protected]

    תאריך ההודעה המקורית: 05/02/2024 23:34

    יש כאלו שבאופן כללי לא אוהבים את הנוסח אומרת הגמרא ולא רק מטעמי דקדוק.
    הנוסח המקובל ברוב הספרים הוא - 'בגמרא מובא' כדו'

    מאת: [email protected]

  • תאריך ההודעה המקורית: 05/02/2024 23:34

    יש כאלו שבאופן כללי לא אוהבים את הנוסח אומרת הגמרא ולא רק מטעמי דקדוק.
    הנוסח המקובל ברוב הספרים הוא - 'בגמרא מובא' כדו'

    מאת: [email protected]

    תאריך ההודעה המקורית: 05/02/2024 23:35

    אבל כשכותבים דרשה של מישהו אז כן מקובל לכתוב הגמרא אומר/ת

  • תאריך ההודעה המקורית: 05/02/2024 23:32

    דומני שגם בשוטנשטיין מובא המון פעמים.

    תאריך ההודעה המקורית: 05/02/2024 23:37

    דומני שגם בשוטנשטיין מובא המון פעמים.

  • תאריך ההודעה המקורית: 05/02/2024 23:32

    דומני שגם בשוטנשטיין מובא המון פעמים.

    תאריך ההודעה המקורית: 05/02/2024 23:38

    כמדומה שבגלל שהמילה גמרא היא בעצם ארמית לכן באמת צ"ל כדאי' בגמרא ולא הגמרא
    אמרה.
    המילה בעברית היא תלמוד. כך הוא השם המקורי עד שהוחלף מחמת הצנזור.
    ומי שהיום יכתוב כתוב בתלמוד מיד ייחשד שלמד מחוץ לכתלי ישיבותינו.

    --

  • תאריך ההודעה המקורית: 05/02/2024 23:35

    אבל כשכותבים דרשה של מישהו אז כן מקובל לכתוב הגמרא אומר/ת

    תאריך ההודעה המקורית: 05/02/2024 23:39

    הגמרא אומרת.
    'אומר' זה שיבוש.

  • תאריך ההודעה המקורית: 05/02/2024 23:39

    הגמרא אומרת.
    'אומר' זה שיבוש.

    תאריך ההודעה המקורית: 05/02/2024 23:45

    מה בכך ש'גמרא' היא בארמית? המילה גמרא היא בלשון נקבה. כך מוכח מ"גמרא גמור
    זמורתא תהא", "גמרא היא" ועוד.

  • תאריך ההודעה המקורית: 05/02/2024 23:45

    מה בכך ש'גמרא' היא בארמית? המילה גמרא היא בלשון נקבה. כך מוכח מ"גמרא גמור
    זמורתא תהא", "גמרא היא" ועוד.

    תאריך ההודעה המקורית: 05/02/2024 23:49

    הבעיה היא שא"א להוכיח משום מקור.
    השוטנשטיין והחברותא הם ספרים עממיים.
    רש"י והרמב"ן חיו בתקופת הראשונים.
    ר' עקיבא איגר לא נקט כפי הז'רגון של ימינו.
    קהתי היה מזרוחניק.

    ואוי לו למי שיעיז לכתוב: "כתוב בתלמוד". הוא מיד ייחשד כמזרוחניק.
    עדיף לכתוב 'הגמרא הקשה' מאשר 'מסקנת התלמוד'. הרי אף שידוך רציני כבר לא ירצו
    אותו...
    איזו מין מנטליות...

  • תאריך ההודעה המקורית: 05/02/2024 23:49

    הבעיה היא שא"א להוכיח משום מקור.
    השוטנשטיין והחברותא הם ספרים עממיים.
    רש"י והרמב"ן חיו בתקופת הראשונים.
    ר' עקיבא איגר לא נקט כפי הז'רגון של ימינו.
    קהתי היה מזרוחניק.

    ואוי לו למי שיעיז לכתוב: "כתוב בתלמוד". הוא מיד ייחשד כמזרוחניק.
    עדיף לכתוב 'הגמרא הקשה' מאשר 'מסקנת התלמוד'. הרי אף שידוך רציני כבר לא ירצו
    אותו...
    איזו מין מנטליות...

    תאריך ההודעה המקורית: 05/02/2024 23:51

    מה פירוש המילה גמרא?

  • שאלה בטהרת לשון הקודש

    2024
    1
    0 הצבעות
    1 פוסטים
    0 צפיות
    ג
    תאריך ההודעה המקורית: 02/01/2024 12:40 האם לכתוב שלחן עם וא"ו שולחן הוא רק ענין של כתיב מלא וחסר, או שיש בזה גם משום השינויים שעשו מלשון הקודש לעברית. [image: Mailtrack] https://mailtrack.io?utm_source=gmail&utm_medium=signature&utm_campaign=signaturevirality11& Sender notified by Mailtrack https://mailtrack.io?utm_source=gmail&utm_medium=signature&utm_campaign=signaturevirality11& 02.01.24, 12:38:46
  • ניסוח לשון

    2024
    4
    0 הצבעות
    4 פוסטים
    0 צפיות
    מ
    תאריך ההודעה המקורית: 19/02/2024 14:53 היוצא מכל זה, שתציין בפעם הראשונה, ותמליץ על שינוי, ואם יסכים תוכל לשנות הכל בבת אחת אח"כ. חשוב לציין, שלפעמים העורך מכתיב למחבר את הסגנון שלו. ועושה בקובץ כבשלו. ראיתי מחברים רבים שנתנו דוגמא לעורך ועזבו אותו כי השתלט ונהג בו כבעל הבית. חשוב מאד לתאם ציפיות וככל שניתן לשאול את בעל הבית. ישנם מחברים שלא מעונינים להתעסק עם זה וסומכים על העורך. מצויין. אבל תבדוק. העצה הזאת שווה זהב, בעיני. --
  • לשונות השאלה בלשון הקודש

    2024
    1
    0 הצבעות
    1 פוסטים
    0 צפיות
    מ
    תאריך ההודעה המקורית: 28/03/2024 20:43 אני מחפש מקור ברור, שכתוב בו את הדבר הזה שלשון הקודש יש בה הרבה לשונות מושאלים. הרמב"ם במורה נבוכים בעיקר בחלק א' מאריך בלשונות השאלה שיש בלשון הקודש בעיקר ביחס לשמות וכינויים אצל הבורא. אם לכת"ר יש מקור בענין זה באופן כללי בלשון הקודש אשמח מאוד תודה!
  • דקדוק לשון

    2024
    1
    0 הצבעות
    1 פוסטים
    0 צפיות
    י
    תאריך ההודעה המקורית: 15/05/2024 00:07 שייכות [מעות זה לשון נקבה] ב-יום שלישי, 14 במאי 2024 בשעה 23:50:34 UTC+3, [email protected] כתב/ה:
  • דקדוק לשון

    2024
    3
    0 הצבעות
    3 פוסטים
    0 צפיות
    L
    תאריך ההודעה המקורית: 15/05/2024 00:47 תודה רבה! ב-יום רביעי, 15 במאי 2024 בשעה 00:11:59 UTC+3, יעקב שטיימן כתב/ה:
  • המילה גנות - לשון נקבה

    2024
    2
    0 הצבעות
    2 פוסטים
    0 צפיות
    י
    תאריך ההודעה המקורית: 06/08/2024 12:54 לי זה דוקא מצטלצל טוב מאת: [email protected]
  • ידוע מקור שעבור קידוש השם\ עבודת השם מותר רמאות?

    2024
    2
    0 הצבעות
    2 פוסטים
    0 צפיות
    א
    תאריך ההודעה המקורית: 05/09/2024 01:36 יש ספר על הלכות שקר של הרב נחום יברוב (ניב שפתים), תעשה שם חיפוש בגדול זה מזכיר קשר לסיפור של יעקב והברכות
  • 'נחלקו' (לשון מחלוקת) בארמית?

    2024
    2
    0 הצבעות
    2 פוסטים
    0 צפיות
    מ
    תאריך ההודעה המקורית: 24/12/2024 11:01 איפליגו מאת: [email protected] --

0

מחובר

793

משתמשים

14.1k

נושאים

63.0k

פוסטים