דילוג לתוכן
שימו לב — קטגוריית ארכיון
הנושאים בקטגוריה זו הועברו מארכיון קבוצת גוגל, והמשתמשים המוצגים בהם אינם פעילים בפורום.
לקבלת מענה או לתחילת דיון, מומלץ לפתוח נושא חדש בקטגוריה המתאימה.

ניסוח

2023
14 7 0 1
  • תאריך ההודעה המקורית: 27/06/2023 22:37

    האם שייך לכתוב על אדם חי
    "זכותו תגן עלינו"?

  • תאריך ההודעה המקורית: 27/06/2023 22:37

    האם שייך לכתוב על אדם חי
    "זכותו תגן עלינו"?

    תאריך ההודעה המקורית: 27/06/2023 22:50

    "היש בה עץ אם אין" וברש"י שם, ולכאורה משמע דהיה צריך לומר זאת רק על אדם חי
    וכן יעויין בכלי יקר שם,אמנם נוהגים לומר זאת על המת, ואינני יודע טעם בזה.

  • תאריך ההודעה המקורית: 27/06/2023 22:50

    "היש בה עץ אם אין" וברש"י שם, ולכאורה משמע דהיה צריך לומר זאת רק על אדם חי
    וכן יעויין בכלי יקר שם,אמנם נוהגים לומר זאת על המת, ואינני יודע טעם בזה.

    תאריך ההודעה המקורית: 27/06/2023 22:55

    לא מקובל
    (אני מחדש משהו?)

  • תאריך ההודעה המקורית: 27/06/2023 22:55

    לא מקובל
    (אני מחדש משהו?)

    תאריך ההודעה המקורית: 27/06/2023 23:20

    לא מקובל
    (אני מחדש משהו?)

  • תאריך ההודעה המקורית: 27/06/2023 22:55

    לא מקובל
    (אני מחדש משהו?)

    תאריך ההודעה המקורית: 27/06/2023 23:20

    אם כבר, זיע"א - זכותו יגן עלינו אמן. למה אומרים יגן הרי זכות היא לשון נקבה?
    אני יודע שכך מקובל אבל מעניין. כעת יאמרו שפעם היה מקובל זכות לשון זכר. אולי
    באמת דובר ע"ז פעם פה.

    El mar, 27 jun 2023 a la(s) 16:56, ישראל קריבוס ([email protected])
    escribió:

  • תאריך ההודעה המקורית: 27/06/2023 23:20

    אם כבר, זיע"א - זכותו יגן עלינו אמן. למה אומרים יגן הרי זכות היא לשון נקבה?
    אני יודע שכך מקובל אבל מעניין. כעת יאמרו שפעם היה מקובל זכות לשון זכר. אולי
    באמת דובר ע"ז פעם פה.

    El mar, 27 jun 2023 a la(s) 16:56, ישראל קריבוס ([email protected])
    escribió:

    תאריך ההודעה המקורית: 27/06/2023 23:22

    אכן יש ספרים שכותבים זת"ע

  • תאריך ההודעה המקורית: 27/06/2023 23:22

    אכן יש ספרים שכותבים זת"ע

    תאריך ההודעה המקורית: 27/06/2023 23:23

    על התנאים וצדיקים ובפרט רשב"י רגילים זיע"א, מעניין מאוד, אולי משהו ימצא
    איזה תירוץ

    El mar, 27 jun 2023 a la(s) 17:22, יהונתן כהן ([email protected])
    escribió:

  • תאריך ההודעה המקורית: 27/06/2023 23:22

    אכן יש ספרים שכותבים זת"ע

    תאריך ההודעה המקורית: 27/06/2023 23:24

    איפה ראית כך?

    El mar, 27 jun 2023 a la(s) 17:22, יהונתן כהן ([email protected])
    escribió:

  • תאריך ההודעה המקורית: 27/06/2023 23:24

    איפה ראית כך?

    El mar, 27 jun 2023 a la(s) 17:22, יהונתן כהן ([email protected])
    escribió:

    תאריך ההודעה המקורית: 27/06/2023 23:49

    בספרי חסידות

  • תאריך ההודעה המקורית: 27/06/2023 23:49

    בספרי חסידות

    תאריך ההודעה המקורית: 27/06/2023 23:52

    אינני זוכר כעת, אבל ראיתי פעם באחד השו"ת מרבותינו האחרונים הקדומים נידון
    לגבי היתר עגונות, שהוכיחו על אדם שהוא נפטר מכך שנכתב עליו התואר ז"ל. וכתבו
    שאין להביא ראיה מהמהרש"א כיון שעכ"פ אי"ז רגילות.

  • תאריך ההודעה המקורית: 27/06/2023 23:49

    בספרי חסידות

    תאריך ההודעה המקורית: 27/06/2023 23:54

    "זכות הרבים תלוי בו" ( אבות פ"ה מי"ח)
    ובעצם השאלה אם הולך על הזכות והוי לשון נקבה או דחוזר על הצדיק וממילא לשון
    זכר.

  • תאריך ההודעה המקורית: 27/06/2023 23:52

    אינני זוכר כעת, אבל ראיתי פעם באחד השו"ת מרבותינו האחרונים הקדומים נידון
    לגבי היתר עגונות, שהוכיחו על אדם שהוא נפטר מכך שנכתב עליו התואר ז"ל. וכתבו
    שאין להביא ראיה מהמהרש"א כיון שעכ"פ אי"ז רגילות.

    תאריך ההודעה המקורית: 27/06/2023 23:55

    השד"ח באחת מהקדמותיו שואל לאידך גיסא למה לא נהגו לכתוב זצ"ל וכיו"ב על כל
    הראבות הקדושים, הנביאים, התנאים והאמוראים, הראשונים והאחרונים וכו'?
    את תשובתו איני זוכר...

  • תאריך ההודעה המקורית: 27/06/2023 23:55

    השד"ח באחת מהקדמותיו שואל לאידך גיסא למה לא נהגו לכתוב זצ"ל וכיו"ב על כל
    הראבות הקדושים, הנביאים, התנאים והאמוראים, הראשונים והאחרונים וכו'?
    את תשובתו איני זוכר...

    תאריך ההודעה המקורית: 27/06/2023 23:59

    שו"ת הרב"ז חלק ב (אבן העזר) סימן ו
    ואני מצאתי במהרש"א ז"ל (בחדושי אגדות בקידושין ל"א ע"ב ד"ה מכאן ואילך) שכתב
    וז"ל: גם בחייו מצינו שיש לומר "זכרונו לברכה", כמו שכתוב גבי אברהם וכו'.
    ובמותו מוסיף לחיי עולם הבא עכ"ל. והחו"י ז"ל במחילת כתה"ר לא ראה דברי
    המהרש"א ז"ל. מ"מ כיון שהמנהג הפשוט המורגל בעולם שלא לכתוב "ז"ל" על החי,
    כמש"כ גם החו"י שם, אין לנו אלא משמעות הלשון המורגל בפי העולם, לומר או לכתוב
    לשון "ז"ל" על המת דוקא.
    ע"ש עוד.

  • תאריך ההודעה המקורית: 27/06/2023 23:59

    שו"ת הרב"ז חלק ב (אבן העזר) סימן ו
    ואני מצאתי במהרש"א ז"ל (בחדושי אגדות בקידושין ל"א ע"ב ד"ה מכאן ואילך) שכתב
    וז"ל: גם בחייו מצינו שיש לומר "זכרונו לברכה", כמו שכתוב גבי אברהם וכו'.
    ובמותו מוסיף לחיי עולם הבא עכ"ל. והחו"י ז"ל במחילת כתה"ר לא ראה דברי
    המהרש"א ז"ל. מ"מ כיון שהמנהג הפשוט המורגל בעולם שלא לכתוב "ז"ל" על החי,
    כמש"כ גם החו"י שם, אין לנו אלא משמעות הלשון המורגל בפי העולם, לומר או לכתוב
    לשון "ז"ל" על המת דוקא.
    ע"ש עוד.

    תאריך ההודעה המקורית: 28/06/2023 01:12

    "זכות הרבים תלוי בו" ( אבות פ"ה מי"ח)
    ובעצם השאלה אם הולך על הזכות והוי לשון נקבה או דחוזר על הצדיק וממילא לשון
    זכר.

    כו"כ פעמים דובר על כגון דא כאן[אי קאי על הא או על דא]. אך לגבי זה קשה לומר
    דקאי על הצדיק, שהרי אתה אומר שהזכות תלוי/ה בצדיק, וא"כ איך תאמר תלוי [משא"כ
    בספר התורה, הזה/בספר, התורה הזאת]. אך מ"מ כך איתא באבות, וע"כ כנראה אני
    טועה.

    El mar, 27 jun 2023 a la(s) 18:00, יהונתן פז ([email protected])
    escribió:

  • ניסוח - נוהגות הנשים

    2023
    14
    0 הצבעות
    14 פוסטים
    0 צפיות
    S
    תאריך ההודעה המקורית: 02/03/2023 12:13 על דרך 'ללכת אל העיר ההיא' El jue., 2 mar. 2023 3:35, ארי במסתרים [email protected] escribió:
  • שאלת ניסוח

    2023
    4
    0 הצבעות
    4 פוסטים
    0 צפיות
    5
    תאריך ההודעה המקורית: 05/03/2023 18:04 או, שלא להוסיף ולא לגרוע מהתורה. או, שלא להוסיף על התורה ולא לגרוע ממנה. או, שלא להוסיף על דברי התורה ולא לגרוע מהם. (לדעתי, הקצר יותר עדיף יותר). מאת: [email protected]
  • ניסוח כותרת

    2023
    4
    0 הצבעות
    4 פוסטים
    0 צפיות
    מ
    תאריך ההודעה המקורית: 15/03/2023 15:11 מה הכותרת הראשית?
  • ניסוח נכון עזרה

    2023
    8
    0 הצבעות
    8 פוסטים
    0 צפיות
    מ
    תאריך ההודעה המקורית: 26/04/2023 17:33 אמנם ראה יחזקאל מ"ז י"ב: והיה פריו למאכל ועלהו לתרופה, ובפירש"י: ומשמעו לשון רפואה, וכן במצודת ציון שם. ובמצודת דוד: והעלין יהיו מסוגלים לרפאות בהם כל חלי ומכה. נראה לכאורה שזה לשון פיוטית במקום המילה 'רפואה', אמנם משם חידשו את המילה תרופה שמתייחסת לדבר המרפא. בברכה, הרב מאיר פישהוף ממלכת התורה והחסד בארץ הקודש (ע"ר) 0548496050 לזכות לכל הברכות השמורות למחזיקי התורה לחץ כאן https://www.matara.pro/nedarimplus/online/?mosad=9001256&groupe=רשת כוללי ערב - ממלכת התורה&groupelock=1
  • ניסוח

    2023
    11
    0 הצבעות
    11 פוסטים
    0 צפיות
    ש
    תאריך ההודעה המקורית: 18/07/2023 11:27 ---------- Forwarded message --------- מאת: מאת: שמחה פרוינד Date: יום ג׳, 18 ביולי 2023 ב-11:26 Subject: Re: [הבית לעורך התורני] ניסוח מאת: To: יצחק אנגל ישר כוחך ניסוחך מצא חן בעיני והוא לכאורה המתאים ביותר לסגנון הספר תודה רבה לכולם על הרצון הטוב -- * בכבוד רב * * שמחה פרוינד * 05484-30-988 [email protected] [email protected] [email protected]* -- * בכבוד רב * * שמחה פרוינד * 05484-30-988 [email protected] [email protected] [email protected]*
  • ניסוח

    2023
    10
    0 הצבעות
    10 פוסטים
    0 צפיות
    מ
    תאריך ההודעה המקורית: 02/07/2023 00:17 אגב, בספר הכתב והמכתב שיו"ל ע"י ישיבת כסא רחמים ראיתי לפני שנים רבות הוראה (אם זכור לי טוב), שבציטוט מספר לא כותבים כתב ה... למשל כתב החזון איש, כי החזון איש זה הספר לא האדם, אלא כתב בחזון איש, ואמנם יכולים לחלוק על זה כי כיום מכנים את גדולי ישראל עפ"י שם ספרם. אבל לכאורה בגמרא זה נכון מאוד.
  • ניסוח

    2023
    3
    0 הצבעות
    3 פוסטים
    0 צפיות
    ע
    תאריך ההודעה המקורית: 20/06/2023 12:22 עי' רמבם סנהדרין א, ג. מאת: [email protected]
  • ניסוח

    2023
    6
    0 הצבעות
    6 פוסטים
    0 צפיות
    י
    תאריך ההודעה המקורית: 12/07/2023 21:31 אפשרות 1 יותר ישיבתי לטעמי אפשרות 4 אולי מדוקדקת לשיטתו של הרב עט סופר אבל קצת לא נעימה לאוזן של ישיבישער'ס ויתכן שתלוי באופי החומר כמו שרגילים לציין כאן מדי פעם ובצדק מאת: [email protected]

1

מחובר

791

משתמשים

14.1k

נושאים

63.0k

פוסטים