ניסוח

[יהונתן - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 27/06/2023 22:37

האם שייך לכתוב על אדם חי
"זכותו תגן עלינו"?

[שבתי קוסובר - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 27/06/2023 22:50

"היש בה עץ אם אין" וברש"י שם, ולכאורה משמע דהיה צריך לומר זאת רק על אדם חי
וכן יעויין בכלי יקר שם,אמנם נוהגים לומר זאת על המת, ואינני יודע טעם בזה.

[יש.ק. - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 27/06/2023 22:55

לא מקובל
(אני מחדש משהו?)

[5189 bezeqint.n - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 27/06/2023 23:20

לא מקובל
(אני מחדש משהו?)

[Shimon Antebi - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 27/06/2023 23:20

אם כבר, זיע"א - זכותו יגן עלינו אמן. למה אומרים יגן הרי זכות היא לשון נקבה?
אני יודע שכך מקובל אבל מעניין. כעת יאמרו שפעם היה מקובל זכות לשון זכר. אולי
באמת דובר ע"ז פעם פה.

El mar, 27 jun 2023 a la(s) 16:56, ישראל קריבוס ([email protected])
escribió:

[יהונתן - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 27/06/2023 23:22

אכן יש ספרים שכותבים זת"ע

[Shimon Antebi - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 27/06/2023 23:23

על התנאים וצדיקים ובפרט רשב"י רגילים זיע"א, מעניין מאוד, אולי משהו ימצא
איזה תירוץ

El mar, 27 jun 2023 a la(s) 17:22, יהונתן כהן ([email protected])
escribió:

[Shimon Antebi - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 27/06/2023 23:24

איפה ראית כך?

El mar, 27 jun 2023 a la(s) 17:22, יהונתן כהן ([email protected])
escribió:

[יהונתן - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 27/06/2023 23:49

בספרי חסידות

[יהונתן פז - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 27/06/2023 23:52

אינני זוכר כעת, אבל ראיתי פעם באחד השו"ת מרבותינו האחרונים הקדומים נידון
לגבי היתר עגונות, שהוכיחו על אדם שהוא נפטר מכך שנכתב עליו התואר ז"ל. וכתבו
שאין להביא ראיה מהמהרש"א כיון שעכ"פ אי"ז רגילות.

[שבתי קוסובר - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 27/06/2023 23:54

"זכות הרבים תלוי בו" ( אבות פ"ה מי"ח)
ובעצם השאלה אם הולך על הזכות והוי לשון נקבה או דחוזר על הצדיק וממילא לשון
זכר.

[אהד - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 27/06/2023 23:55

השד"ח באחת מהקדמותיו שואל לאידך גיסא למה לא נהגו לכתוב זצ"ל וכיו"ב על כל
הראבות הקדושים, הנביאים, התנאים והאמוראים, הראשונים והאחרונים וכו'?
את תשובתו איני זוכר...

[יהונתן פז - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 27/06/2023 23:59

שו"ת הרב"ז חלק ב (אבן העזר) סימן ו
ואני מצאתי במהרש"א ז"ל (בחדושי אגדות בקידושין ל"א ע"ב ד"ה מכאן ואילך) שכתב
וז"ל: גם בחייו מצינו שיש לומר "זכרונו לברכה", כמו שכתוב גבי אברהם וכו'.
ובמותו מוסיף לחיי עולם הבא עכ"ל. והחו"י ז"ל במחילת כתה"ר לא ראה דברי
המהרש"א ז"ל. מ"מ כיון שהמנהג הפשוט המורגל בעולם שלא לכתוב "ז"ל" על החי,
כמש"כ גם החו"י שם, אין לנו אלא משמעות הלשון המורגל בפי העולם, לומר או לכתוב
לשון "ז"ל" על המת דוקא.
ע"ש עוד.

[Shimon Antebi - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 28/06/2023 01:12

"זכות הרבים תלוי בו" ( אבות פ"ה מי"ח)
ובעצם השאלה אם הולך על הזכות והוי לשון נקבה או דחוזר על הצדיק וממילא לשון
זכר.

כו"כ פעמים דובר על כגון דא כאן[אי קאי על הא או על דא]. אך לגבי זה קשה לומר
דקאי על הצדיק, שהרי אתה אומר שהזכות תלוי/ה בצדיק, וא"כ איך תאמר תלוי [משא"כ
בספר התורה, הזה/בספר, התורה הזאת]. אך מ"מ כך איתא באבות, וע"כ כנראה אני
טועה.

El mar, 27 jun 2023 a la(s) 18:00, יהונתן פז ([email protected])
escribió: