דילוג לתוכן
שימו לב — קטגוריית ארכיון
הנושאים בקטגוריה זו הועברו מארכיון קבוצת גוגל, והמשתמשים המוצגים בהם אינם פעילים בפורום.
לקבלת מענה או לתחילת דיון, מומלץ לפתוח נושא חדש בקטגוריה המתאימה.

חיפוש מקור

2023
7 3 22 1
  • תאריך ההודעה המקורית: 24/10/2023 14:45

    כמה מגדולי האחרונים מתבטאים שמזל טלה הוא ראש/בכור של י"ב מזלות.

    האם יש מי שיודע מקור מחז"ל או ראשונים לזה?

  • תאריך ההודעה המקורית: 24/10/2023 14:45

    כמה מגדולי האחרונים מתבטאים שמזל טלה הוא ראש/בכור של י"ב מזלות.

    האם יש מי שיודע מקור מחז"ל או ראשונים לזה?

    תאריך ההודעה המקורית: 24/10/2023 14:49

    ראשונים יש הרבה, וראש לכולם הרמב"ם שמביא בהלכות קידוש החודש את מזלות טש"ת
    סא"ב מע"ק גד"ד. גם רש"י מן הסתם מביא את זה אולי בפסחים.
    חז"ל אני לא יודע. מתאים שזה יופיע אולי באיזה מדרשים. לא נראה לי שזה בגמ'.

    מאת: [email protected]

  • תאריך ההודעה המקורית: 24/10/2023 14:49

    ראשונים יש הרבה, וראש לכולם הרמב"ם שמביא בהלכות קידוש החודש את מזלות טש"ת
    סא"ב מע"ק גד"ד. גם רש"י מן הסתם מביא את זה אולי בפסחים.
    חז"ל אני לא יודע. מתאים שזה יופיע אולי באיזה מדרשים. לא נראה לי שזה בגמ'.

    מאת: [email protected]

    תאריך ההודעה המקורית: 24/10/2023 14:51

    ראשונים יש הרבה, וראש לכולם הרמב"ם שמביא בהלכות קידוש החודש את מזלות טש"ת
    סא"ב מע"ק גד"ד. גם רש"י מן הסתם מביא את זה אולי בפסחים.
    חז"ל אני לא יודע. מתאים שזה יופיע אולי באיזה מדרשים. לא נראה לי שזה בגמ'.

    מאת: [email protected]

  • תאריך ההודעה המקורית: 24/10/2023 14:51

    ראשונים יש הרבה, וראש לכולם הרמב"ם שמביא בהלכות קידוש החודש את מזלות טש"ת
    סא"ב מע"ק גד"ד. גם רש"י מן הסתם מביא את זה אולי בפסחים.
    חז"ל אני לא יודע. מתאים שזה יופיע אולי באיזה מדרשים. לא נראה לי שזה בגמ'.

    מאת: [email protected]

    תאריך ההודעה המקורית: 24/10/2023 14:59

    לא זכור לי שמובאת לו חשיבות. ממנו מתחילים תמיד את המניין. הוא מזל ניסן שהוא
    גם ראש לחודשים.

    [image: Mailtrack]
    https://mailtrack.io?utm_source=gmail&utm_medium=signature&utm_campaign=signaturevirality11&
    Sender
    notified by
    Mailtrack
    https://mailtrack.io?utm_source=gmail&utm_medium=signature&utm_campaign=signaturevirality11&
    24.10.23,
    14:58:01

    מאת: [email protected]

  • תאריך ההודעה המקורית: 24/10/2023 14:59

    לא זכור לי שמובאת לו חשיבות. ממנו מתחילים תמיד את המניין. הוא מזל ניסן שהוא
    גם ראש לחודשים.

    [image: Mailtrack]
    https://mailtrack.io?utm_source=gmail&utm_medium=signature&utm_campaign=signaturevirality11&
    Sender
    notified by
    Mailtrack
    https://mailtrack.io?utm_source=gmail&utm_medium=signature&utm_campaign=signaturevirality11&
    24.10.23,
    14:58:01

    מאת: [email protected]

    תאריך ההודעה המקורית: 24/10/2023 15:08

    לא זכור לי שמובאת לו חשיבות. ממנו מתחילים תמיד את המניין. הוא מזל ניסן שהוא
    גם ראש לחודשים.

    [image: Mailtrack]
    https://mailtrack.io?utm_source=gmail&utm_medium=signature&utm_campaign=signaturevirality11&
    Sender
    notified by
    Mailtrack
    https://mailtrack.io?utm_source=gmail&utm_medium=signature&utm_campaign=signaturevirality11&
    24.10.23,
    14:58:01

    מאת: [email protected]

  • תאריך ההודעה המקורית: 24/10/2023 15:08

    לא זכור לי שמובאת לו חשיבות. ממנו מתחילים תמיד את המניין. הוא מזל ניסן שהוא
    גם ראש לחודשים.

    [image: Mailtrack]
    https://mailtrack.io?utm_source=gmail&utm_medium=signature&utm_campaign=signaturevirality11&
    Sender
    notified by
    Mailtrack
    https://mailtrack.io?utm_source=gmail&utm_medium=signature&utm_campaign=signaturevirality11&
    24.10.23,
    14:58:01

    מאת: [email protected]

    תאריך ההודעה המקורית: 24/10/2023 15:45

    מהרש"א [חדושי אגדות] מסכת שבת דף פז עמוד ב
    ואותו יום ה' בשבת היה כו' עיין בתוס' אבל בטור א"ח סימן ת"ל הביא המדרש הזה
    בע"א שהיו שיניהם קהות על ששוחטין אלהיהם ולא היו רשאין לומר דבר כו' ע"ש
    ואחרי הדקדוק במאמר כפי מה שכתבו התוס' כשלקחו פסחיהם נתקבצו בכורות כו' מפני
    מה נתקבצו הבכורות מעיקרא יותר משאר העם שהרי עדיין לא הגידו להם שיהרוג בכורי
    מצרים אבל הכוונה כי מזל טלה הוא ראש ובכור לכל המזלות והוא עצמו מזלן
    ואלהיהן של מצרים ומהבכורות ועל כן נתקבצו הבכורות טפי כשלקחו פסחיהן שהיה טלה
    שהוא מזלן ואלהיהן של הבכורות והיו שיניהם קהות כו' והלכו אצל אבותיהם כו'
    דהשתא ב' המדרשים נתכוונו לדבר אחד וק"ל:

    יעויין בזוה"ק ח"ג רע"מ רנ"א ע"א "דטלה ממנא דיליה איהו רב על כל ממנן דאלהים
    אחרים
    מני קודשא בריך הוא לישראל ויקחו להם איש שה לבית אבות שה לבית ואשליט
    לון עליה וכו'.

    מאת: [email protected]

    קבצים מצורפים:

  • תאריך ההודעה המקורית: 24/10/2023 15:45

    מהרש"א [חדושי אגדות] מסכת שבת דף פז עמוד ב
    ואותו יום ה' בשבת היה כו' עיין בתוס' אבל בטור א"ח סימן ת"ל הביא המדרש הזה
    בע"א שהיו שיניהם קהות על ששוחטין אלהיהם ולא היו רשאין לומר דבר כו' ע"ש
    ואחרי הדקדוק במאמר כפי מה שכתבו התוס' כשלקחו פסחיהם נתקבצו בכורות כו' מפני
    מה נתקבצו הבכורות מעיקרא יותר משאר העם שהרי עדיין לא הגידו להם שיהרוג בכורי
    מצרים אבל הכוונה כי מזל טלה הוא ראש ובכור לכל המזלות והוא עצמו מזלן
    ואלהיהן של מצרים ומהבכורות ועל כן נתקבצו הבכורות טפי כשלקחו פסחיהן שהיה טלה
    שהוא מזלן ואלהיהן של הבכורות והיו שיניהם קהות כו' והלכו אצל אבותיהם כו'
    דהשתא ב' המדרשים נתכוונו לדבר אחד וק"ל:

    יעויין בזוה"ק ח"ג רע"מ רנ"א ע"א "דטלה ממנא דיליה איהו רב על כל ממנן דאלהים
    אחרים
    מני קודשא בריך הוא לישראל ויקחו להם איש שה לבית אבות שה לבית ואשליט
    לון עליה וכו'.

    מאת: [email protected]

    קבצים מצורפים:

    תאריך ההודעה המקורית: 24/10/2023 17:18

    מהרש"א [חדושי אגדות] מסכת שבת דף פז עמוד ב
    ואותו יום ה' בשבת היה כו' עיין בתוס' אבל בטור א"ח סימן ת"ל הביא המדרש הזה
    בע"א שהיו שיניהם קהות על ששוחטין אלהיהם ולא היו רשאין לומר דבר כו' ע"ש
    ואחרי הדקדוק במאמר כפי מה שכתבו התוס' כשלקחו פסחיהם נתקבצו בכורות כו' מפני
    מה נתקבצו הבכורות מעיקרא יותר משאר העם שהרי עדיין לא הגידו להם שיהרוג בכורי
    מצרים אבל הכוונה כי מזל טלה הוא ראש ובכור לכל המזלות והוא עצמו מזלן
    ואלהיהן של מצרים ומהבכורות ועל כן נתקבצו הבכורות טפי כשלקחו פסחיהן שהיה טלה
    שהוא מזלן ואלהיהן של הבכורות והיו שיניהם קהות כו' והלכו אצל אבותיהם כו'
    דהשתא ב' המדרשים נתכוונו לדבר אחד וק"ל:

    יעויין בזוה"ק ח"ג רע"מ רנ"א ע"א "דטלה ממנא דיליה איהו רב על כל ממנן דאלהים
    אחרים
    מני קודשא בריך הוא לישראל ויקחו להם איש שה לבית אבות שה לבית ואשליט
    לון עליה וכו'.

    מאת: [email protected]

  • חיפוש מקור

    2023
    7
    0 הצבעות
    7 פוסטים
    34 צפיות
    5
    תאריך ההודעה המקורית: 01/02/2023 03:25 כפי שהוזכר, הרה"ק מרימינוב זיע"א הי' רגיל לומר בכל יום פרשת המן [לאו דוקא בתור סגולה לומר בכל יום, אלא ש*כן כתוב בשו"ע *(או"ח סי' א ס"ה), ובטו"ז "כדי שיאמין שכל מזונותיו באים בהשגחה", ואכן בפמ"ג הביא בשם ירושלמי "שכל האומר פרשת המן מובטח שלא יתמעטו מזונותיו"]. כמו"כ במשך עשרים ושתים שנה אמר תורה על פרשת המן [יצויין מה שכתב החידושי הרי"ם בספר הזכות שקיבל ע"ע לחדש בכל יום בפ' המן, ועי"ז יומשך פרנסתו בקדושה מכח התורה. הרי שאין זה דוקא סגולה לפרנסה אלא כדי שהפרנסה יבוא ממקור קדוש] והרה"ק מדעש זיע"א כתב בהסכמתו לספר מנחם ציון "כי נודע לכל בעת שכבוד אדמו"ר אמר תורה על פרשת המן השפיע השפעות טובות על בני ישראל. אכן סגולה הנ"ל (לומר ביום ג' בשלח) הובאה בשמו בספר ליקוטי מנחם (שמצורף לספר מנחם ציון) משם הרה''ק רבי אברהם שלום מסטראפקוב זצ''ל, - ואם המקור שהוא מסר כן נכון, אזי אין בודקין מן המזבח ולמעלה.. וי"ל שזה עצמו מה שבנ"י מאמינים וסומכים על דברי הצדיקים (ואפי' במקור קלוש) בזה עצמו ראויים הם להשפעות טובות ופרנסה בהרחבה, וכפי שהוזכר שעיקר האמירה והסגולה היא האמונה והבטחון וכו'. ויה"ר שיושפע השפעות טובות בהרחבה לכל בני ישראל לעבוד את השי"ת בנחת. קבצים מצורפים: פרשת המן.jpg
  • חיפוש מקור

    2023
    1
    0 הצבעות
    1 פוסטים
    9 צפיות
    א
    תאריך ההודעה המקורית: 13/03/2023 23:44 הנני מחפש מקור לדברי האוה"ח הק' בפרשת חקת וזלה"ק: "אמרו ז"ל במעשה אליהו ז"ל כי בהגיעו לגלגל חמה שם נפשט מגופו והניח אותו בגלגל חמה וכשהוא יורד למטה לובשו ויורד בו". ראיתי שמציינים לזוה"ק פר' ויגש דף ר"ט ע"א, אמנם אני לא מצאתי' שם, אולי א' יוכל להחכימני בדבר זה ? ייש"כ גדול מראש.
  • חיפוש מקור

    2023
    3
    0 הצבעות
    3 פוסטים
    23 צפיות
    ש
    תאריך ההודעה המקורית: 29/11/2023 19:50 תודה מאוד מאוד זה בדיוק מתאים, כי שם זה כתוב בהקשר של שעבודא דר"נ, שמחלוקת זו בנערה 'אינו ענין לכאן', וכעת מובן מה ההו"א שהוא ענין לכאן, כביכול המפתה חייב לבת, והבת לאביה. ב-יום רביעי, 29 בנובמבר 2023 בשעה 12:22:35 UTC+2, 5706175 כתב/ה:
  • חיפוש מקור

    2023
    1
    0 הצבעות
    1 פוסטים
    12 צפיות
    א
    תאריך ההודעה המקורית: 12/11/2023 12:18 אני מחפש מקור לכך שהטעם שלחתן ביום חופתו נמחלין עוונותיו בגלל שנאמר 'אני היום ילידתיך'. אודה מאד למי שימצא לי מקור לכך, עם ציטוט המקור.
  • חיפוש מקור

    2023
    2
    0 הצבעות
    2 פוסטים
    13 צפיות
    א
    תאריך ההודעה המקורית: 27/09/2023 11:58 עמוס ט יא ובמפרשים שם
  • חיפוש מקור

    2023
    2
    0 הצבעות
    2 פוסטים
    12 צפיות
    י
    תאריך ההודעה המקורית: 05/09/2023 10:54 אנציקלופדיה תלמודית כרך ד, ברכו [המתחיל בטור רפה] במקום ברכו.* יש מהראשונים שכתב שיחיד שאינו בבית הכנסת ולא שמע ברכו, יאמר הברייתא שבספרי7 <#_ftn1>1: כי שם ה' אקרא, ר' יוסי אומר מנין לעומדים בבית הכנסת וכו' ומנין שאומרים ברוך שם כבוד מלכותו לעולם ועד וכו' ומנין לאומר יהא שמיה רבא מברך וכו'7 <#_ftn2>2. לברכו של ערבית יאמר: **[טור רצא] *חיה אחת יש ברקיע כשהוא יום אות אמת במצחה ויודעים שהוא יום ולערב אמונה במצחה ויודעים שהוא לילה, ובכל פעם אומרת ברכו את ה' המבורך וכל גדודי מעלה עונים ברוך ה' המבורך לעולם ועד7 <#_ftn3>3. 71 <#_ftnref1> . האזינו פסקא שו. ועי' מכילתא בא פט"ז ויומא לז א. 72 <#_ftnref2> . רוקח סי' שסב. נמצא גם בסידור רב עמרם הוצ' ווארשא ובסדר"ע השלם השמיטו המו"ל. בסידור הריעב"ץ העתיק בשינוי קצת. בכמה סידורים נוסח אשכנז כתוב שיאמר: זה אומר אני במקום ברכו של שחרית בפרוע פרעות כו' ועוד כמה פסוקים, ואח"כ: אמר ר' עקיבא בכל יום ויום מלאך אחד כו'. 73 <#_ftnref3> . סידור הריעב"ץ. ובכמה סידורים כ' שיאמר קודם: זה אני אומר במקום ברכו של ערבית.
  • חיפוש מקור

    2023
    2
    0 הצבעות
    2 פוסטים
    11 צפיות
    א
    תאריך ההודעה המקורית: 03/08/2023 03:34 דברים רבה ב, יד: "אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן כְּשֶׁמִּתְכַּנְסִין מַלְאֲכֵי הַשָּׁרֵת לִפְנֵי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לוֹמַר אֵימָתַי רֹאשׁ הַשָּׁנָה וְאֵימָתַי יוֹם הַכִּפּוּרִים? הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אוֹמֵר לָהֶם: לִי מָה אַתֶּם שׁוֹאֲלִים? אֲנִי וְאַתֶּם נֵלֵךְ אֵצֶל בֵּית דִּין שֶׁל מַטָּה!". [ובסגנון דומה *שמות רבה טו, ב: *"הַחֹדֶשׁ הַזֶּה לָכֶם, אָמְרוּ מַלְאֲכֵי הַשָּׁרֵת לִפְנֵי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא רִבּוֹן הָעוֹלָם אֵימָתַי אַתָּה עוֹשֶׂה אֶת הַמּוֹעֲדוֹת, שֶׁכֵּן כְּתִיב (דניאל ד, יד): בִּגְזֵרַת עִירִין פִּתְגָּמָא, אָמַר לָהֶם אֲנִי וְאַתֶּם מַסְכִּים עַל מַה שֶּׁיִּשְׂרָאֵל גּוֹמְרִין וּמְעַבְּרִין אֶת הַשָּׁנָה, שֶׁנֶּאֱמַר (תהלים נז, ג): אֶקְרָא לֵאלֹהִים עֶלְיוֹן לָאֵל גֹּמֵר עָלָי. וְכֵן הוּא אוֹמֵר (ויקרא כג, לז): אֵלֶּה מוֹעֲדֵי ה' מִקְרָאֵי קֹדֶשׁ וגו', אַתֶּם בֵּין בִּזְמַנָּן בֵּין שֶׁלֹא בִּזְמַנָּן, אֵין לִי מוֹעֲדוֹת אֶלָּא אֵלּוּ. אָמַר לָהֶם הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְיִשְׂרָאֵל, לְשֶׁעָבַר הָיָה בְּיָדִי, שֶׁנֶּאֱמַר (תהלים קד, יט): עָשָׂה יָרֵחַ לְמוֹעֲדִים, אֲבָל מִכָּאן וָאֵילָךְ הֲרֵי מְסוּרָה בְּיֶדְכֶם בִּרְשׁוּתְכֶם, אִם אֲמַרְתֶּם הֵן, הֵן. אִם אֲמַרְתֶּם לָאו, לָאו. מִכָּל מָקוֹם יְהֵא הַחֹדֶשׁ הַזֶּה לָכֶם. וְלֹא עוֹד אֶלָּא אִם בִּקַּשְׁתֶּם לְעַבֵּר אֶת הַשָּׁנָה, הֲרֵינִי מַשְׁלִים עִמָּכֶם, לְכָךְ כְּתִיב: הַחֹדֶשׁ הַזֶּה לָכֶם"].
  • חיפוש מקור

    2023
    3
    0 הצבעות
    3 פוסטים
    20 צפיות
    G
    תאריך ההודעה המקורית: 19/04/2023 06:52 בינתיים לא קיבלתי תשובה. אני פונה בבקשה לכל מי שיכול לעזור לי בדברים האלה. זה מעכב לי את הדפסת הספר.

0

מחובר

1.1k

משתמשים

14.3k

נושאים

64.4k

פוסטים