דילוג לתוכן
שימו לב — קטגוריית ארכיון
הנושאים בקטגוריה זו הועברו מארכיון קבוצת גוגל, והמשתמשים המוצגים בהם אינם פעילים בפורום.
לקבלת מענה או לתחילת דיון, מומלץ לפתוח נושא חדש בקטגוריה המתאימה.

טיפ קטן בעניין עריכה

2025
18 14 0 1
  • תאריך ההודעה המקורית: 26/01/2025 23:20

    אני מעלה כאן טיפ שכתבתי לחבר ואולי יועיל לאי מי מהת"ח כאן

    כאשר מביאים רשב"א (לדוגמא) שכתב כמה דברים בגדר מצוה כלשהי ודנים בעניין
    בהרחבה, ובשלב מסויים של הטקסט מתייחסים לדברי הרשב"א, אין לכתוב בסתם:
    'כשיטת/שלא
    כדעת הרשב"א הנ"ל'.
    מבלי להזכיר דבר וחצי דבר ביחס לנדון עליו דיבר הרשב"א,
    בהסתמך על כך שהדברים נזכרו לעיל.
    אלא לומר (לדוגמא) והוא כשיטת הרשב"א (הנ"ל) שגדר המצוה הוא... כך אתה מרויח
    שהקורא 'אוחז ראש'.

    כמו כן כותרות כגון 'דיון בדברי הרשב"א הנ"ל' ודומיה לא כ"כ מוצלחות אלא יש
    לכתוב בקיצור את הנידון 'דיון בדברי הרשב"א בעניין גדר מצות..' וכיו"ב.

    "אשר תשים לפניהם - אמר לו הקב"ה למשה, לא תעלה על דעתך לומר, אשנה להם הפרק
    וההלכה ב' או ג' פעמים עד שתהא סדורה בפיהם כמשנתה, ואיני מטריח עצמי להבינם
    טעמי הדבר ופירושו, לכך נאמר אשר תשים לפניהם, כשלחן הערוך ומוכן לאכול לפני
    האדם"
    .

    כשולחן ערוך: שיהיו הדברים ערוכים יפה בטוב טעם ודעת ובסְדָר נכון, בדומה
    לשולחן ערוך. ואם כך בענייני עולם הזה, על אחת כמה וכמה בענייני שמיים. *ומוכן:
    *יש להגיש רק דברים מוכנים, ואין להגיש אוכל כאשר אינו מוכן, בדומה לזה חיבור
    שאינו "מוכן" אין כל כך תועלת בהגשתו. *לאכול: *בדומה לאוכל, על הכותב לכתוב
    דברים ערֵבים ללומדיהם, ויש לו למדוד את דבריו לפי טעמם של שומעי לקחו, ולא רק
    לפי טעמו שלו. בנוסף לזה, כשם שתבלינים משביחים את טעמו של האוכל ויש להשתמש
    בהם במידה, כך ראוי לתבל את הכתיבה במליצות המרנינות את לב הקוראים, אך יש
    להשתמש בהן במידה. לפני האדם: יש להגיש את הדברים הכתובים לפני האדם
    דהיינו על אתר בספר, ולא לאלצו לעיין בחיבורים אחרים על מנת להרוות את צמאונו
    .

    אלו יסודות העריכה התורנית והיתר פירוש להם.

    --

  • תאריך ההודעה המקורית: 26/01/2025 23:20

    אני מעלה כאן טיפ שכתבתי לחבר ואולי יועיל לאי מי מהת"ח כאן

    כאשר מביאים רשב"א (לדוגמא) שכתב כמה דברים בגדר מצוה כלשהי ודנים בעניין
    בהרחבה, ובשלב מסויים של הטקסט מתייחסים לדברי הרשב"א, אין לכתוב בסתם:
    'כשיטת/שלא
    כדעת הרשב"א הנ"ל'.
    מבלי להזכיר דבר וחצי דבר ביחס לנדון עליו דיבר הרשב"א,
    בהסתמך על כך שהדברים נזכרו לעיל.
    אלא לומר (לדוגמא) והוא כשיטת הרשב"א (הנ"ל) שגדר המצוה הוא... כך אתה מרויח
    שהקורא 'אוחז ראש'.

    כמו כן כותרות כגון 'דיון בדברי הרשב"א הנ"ל' ודומיה לא כ"כ מוצלחות אלא יש
    לכתוב בקיצור את הנידון 'דיון בדברי הרשב"א בעניין גדר מצות..' וכיו"ב.

    "אשר תשים לפניהם - אמר לו הקב"ה למשה, לא תעלה על דעתך לומר, אשנה להם הפרק
    וההלכה ב' או ג' פעמים עד שתהא סדורה בפיהם כמשנתה, ואיני מטריח עצמי להבינם
    טעמי הדבר ופירושו, לכך נאמר אשר תשים לפניהם, כשלחן הערוך ומוכן לאכול לפני
    האדם"
    .

    כשולחן ערוך: שיהיו הדברים ערוכים יפה בטוב טעם ודעת ובסְדָר נכון, בדומה
    לשולחן ערוך. ואם כך בענייני עולם הזה, על אחת כמה וכמה בענייני שמיים. *ומוכן:
    *יש להגיש רק דברים מוכנים, ואין להגיש אוכל כאשר אינו מוכן, בדומה לזה חיבור
    שאינו "מוכן" אין כל כך תועלת בהגשתו. *לאכול: *בדומה לאוכל, על הכותב לכתוב
    דברים ערֵבים ללומדיהם, ויש לו למדוד את דבריו לפי טעמם של שומעי לקחו, ולא רק
    לפי טעמו שלו. בנוסף לזה, כשם שתבלינים משביחים את טעמו של האוכל ויש להשתמש
    בהם במידה, כך ראוי לתבל את הכתיבה במליצות המרנינות את לב הקוראים, אך יש
    להשתמש בהן במידה. לפני האדם: יש להגיש את הדברים הכתובים לפני האדם
    דהיינו על אתר בספר, ולא לאלצו לעיין בחיבורים אחרים על מנת להרוות את צמאונו
    .

    אלו יסודות העריכה התורנית והיתר פירוש להם.

    --

    תאריך ההודעה המקורית: 26/01/2025 23:34

    יישר כח.
    נשמח לעוד טיפים גדולים כגון זה!

    --

  • תאריך ההודעה המקורית: 26/01/2025 23:34

    יישר כח.
    נשמח לעוד טיפים גדולים כגון זה!

    --

    תאריך ההודעה המקורית: 26/01/2025 23:39

    אגב, טיפ זה חשוב מאוד בעריכה כי מצוי שהעורך השקוע בתוך הסוגיא חושב שלהוסיף
    כזה דבר זה אריכות, ולא היא, עליו לחשוב על המעיין שלא שקוע כמותו בסוגיא
    ותוספת משפט כזה תעזור לו להבין את מהלך העניינים.
    כלל הדבר- תמיד לחשוב איך למעיין יהיה הכי קל ונגיש להבין את מה שאני כותב.

    --

  • תאריך ההודעה המקורית: 26/01/2025 23:39

    אגב, טיפ זה חשוב מאוד בעריכה כי מצוי שהעורך השקוע בתוך הסוגיא חושב שלהוסיף
    כזה דבר זה אריכות, ולא היא, עליו לחשוב על המעיין שלא שקוע כמותו בסוגיא
    ותוספת משפט כזה תעזור לו להבין את מהלך העניינים.
    כלל הדבר- תמיד לחשוב איך למעיין יהיה הכי קל ונגיש להבין את מה שאני כותב.

    --

    תאריך ההודעה המקורית: 27/01/2025 00:00

    יפה. ישר כח!

    --

  • תאריך ההודעה המקורית: 27/01/2025 00:00

    יפה. ישר כח!

    --

    תאריך ההודעה המקורית: 27/01/2025 00:03

    נכון מאוד. לפעמים זה מרגיז לחזור שוב ושוב על אותם הדברים אבל זה מוסיף המון
    בהירות, חשוב מאוד!

    מאת: [email protected]

    --

  • תאריך ההודעה המקורית: 27/01/2025 00:03

    נכון מאוד. לפעמים זה מרגיז לחזור שוב ושוב על אותם הדברים אבל זה מוסיף המון
    בהירות, חשוב מאוד!

    מאת: [email protected]

    --

    תאריך ההודעה המקורית: 27/01/2025 03:01

    הנחתם את דעתי. פעם כתבתי משפט כזה, והמבקר שעבר אחרי קיצר אותו.
    עכשיו אני בטוח בצדקתי.

    מאת: [email protected]

    --

  • תאריך ההודעה המקורית: 27/01/2025 03:01

    הנחתם את דעתי. פעם כתבתי משפט כזה, והמבקר שעבר אחרי קיצר אותו.
    עכשיו אני בטוח בצדקתי.

    מאת: [email protected]

    --

    תאריך ההודעה המקורית: 27/01/2025 10:18

    א. עיצה זו תקפה גם לשמות האנשים החוזרים על עצמם בנושא המדובר, למשל, אם אתה
    כותב על הדין ודברים בין פרעה למשה, רצוי לכתוב כל פעם מי אמר למי, ולא רק
    'הוא ענה לו ' 'והוא הכה אותם'.
    ב. ברור שזה תלוי בסגנון העבודה, אם אתה עורך ספר על סוגיות העמוקות בב"ק,
    אפשר למעט ב"ליווי האישי" לקורא המעיין.
    אבל אם אתה עורך עלון שבועי בודאי שכדאי לחרוט "כמעשה הכתב".

    --

  • תאריך ההודעה המקורית: 27/01/2025 10:18

    א. עיצה זו תקפה גם לשמות האנשים החוזרים על עצמם בנושא המדובר, למשל, אם אתה
    כותב על הדין ודברים בין פרעה למשה, רצוי לכתוב כל פעם מי אמר למי, ולא רק
    'הוא ענה לו ' 'והוא הכה אותם'.
    ב. ברור שזה תלוי בסגנון העבודה, אם אתה עורך ספר על סוגיות העמוקות בב"ק,
    אפשר למעט ב"ליווי האישי" לקורא המעיין.
    אבל אם אתה עורך עלון שבועי בודאי שכדאי לחרוט "כמעשה הכתב".

    --

    תאריך ההודעה המקורית: 27/01/2025 12:39

    מענין לענין באותו ענין,
    תמיד טוב לעבור על החומר שערכת לאחר כמה ימים,
    מה שקורה, שפתאום אתה קולט כמה לך העורך שהיה שקוע כל כולו בנושא/סוגיא הכל
    היה מובן,
    אבל למעיין שבא מבחוץ, לא ברור בכלל מה קורה פה, אם בקיצור מידי של מהלכים או
    להיפך סיבוך מסובך מידי.
    כללו של דבר, העיון בתוכן לאחר שכבר יצאת מהענין דוקא - מועילה מאוד מאוד
    לשיפור ודיוק התוכן!!

    --

  • תאריך ההודעה המקורית: 27/01/2025 12:39

    מענין לענין באותו ענין,
    תמיד טוב לעבור על החומר שערכת לאחר כמה ימים,
    מה שקורה, שפתאום אתה קולט כמה לך העורך שהיה שקוע כל כולו בנושא/סוגיא הכל
    היה מובן,
    אבל למעיין שבא מבחוץ, לא ברור בכלל מה קורה פה, אם בקיצור מידי של מהלכים או
    להיפך סיבוך מסובך מידי.
    כללו של דבר, העיון בתוכן לאחר שכבר יצאת מהענין דוקא - מועילה מאוד מאוד
    לשיפור ודיוק התוכן!!

    --

    תאריך ההודעה המקורית: 27/01/2025 13:22

    להרב עבוד- אצלי אירע מקרה כמו שלך, אבל הפוך, בכובעי כמבקר הוספתי משפט כזה,
    והעורך לא אהב זאת כלל....

    --

  • תאריך ההודעה המקורית: 27/01/2025 13:22

    להרב עבוד- אצלי אירע מקרה כמו שלך, אבל הפוך, בכובעי כמבקר הוספתי משפט כזה,
    והעורך לא אהב זאת כלל....

    --

    תאריך ההודעה המקורית: 27/01/2025 14:54

    יש''כ לכולם - כתבו כ''כ נפלא, במיוחד לעצת ר' א. להסתכל לאחר שיצאנו מן הענין
    לראות אם זה מספיק בהיר
    אוסיף לעורר ולשאול את החברים שליט''א מה דעתכם על מה שרגילים לכתוב ופירש
    רש''י/תוס' שם וכ''כ הרשב"א שם ולא מעט פעמים למצוא מאחורה את השם זה
    ממש מייגע, לפעמים זה קטע חדש שאמנם הוא המשך לקטע הקודם אבל למצוא את המקום
    שהכותב התכוון ל
    שם
    לא נמצא בקלות
    עדיין זה מורכב כי לכתוב אותו דבר פעמיים זה לא תקני אז אולי בשום שכל לא
    לכתוב כמה וכמה פעמים את המקור ואולי לכתוב כשנצרך בצורה טיפה שונה כגון את
    המילה שם בטקסט רגיל ואת המקור כגון {זבחים נב} בסוגריים מוקטנות. או במקום
    לכתוב ומה שהקשו שם אפ' לכתוב ומה שהקשו התוס' שם, שזה כבר מיקל להבין במה
    מדובר
    כמובן אם המ''מ נמצא בתחילת קטע בסוגריים מוקטנות ומובדלות בעיצוב, אז זה מיקל
    למצוא,
    ובשביל זה ממש טוב לעשות כעצת ר' א. לקרא שוב את המאמר/סימן לאחר שיצאנו מן
    הענין, ואם מישהו אחר עובר ע''ז זה עוד יותר טוב
    [עצה זו טובה גם לעיצוב הטקסט כגון הקטנת סוגריים והדגשות למיניהם, שמי שנמצא
    כרגע בסוגיא נראה לו כך וכך ולקורא המתחיל בספר זה נראה אחרת לגמרי]
    ישר כח לכל אלה שיש להם נסיון ודעה בענין שיכתבו הכוונה

    --

  • תאריך ההודעה המקורית: 27/01/2025 14:54

    יש''כ לכולם - כתבו כ''כ נפלא, במיוחד לעצת ר' א. להסתכל לאחר שיצאנו מן הענין
    לראות אם זה מספיק בהיר
    אוסיף לעורר ולשאול את החברים שליט''א מה דעתכם על מה שרגילים לכתוב ופירש
    רש''י/תוס' שם וכ''כ הרשב"א שם ולא מעט פעמים למצוא מאחורה את השם זה
    ממש מייגע, לפעמים זה קטע חדש שאמנם הוא המשך לקטע הקודם אבל למצוא את המקום
    שהכותב התכוון ל
    שם
    לא נמצא בקלות
    עדיין זה מורכב כי לכתוב אותו דבר פעמיים זה לא תקני אז אולי בשום שכל לא
    לכתוב כמה וכמה פעמים את המקור ואולי לכתוב כשנצרך בצורה טיפה שונה כגון את
    המילה שם בטקסט רגיל ואת המקור כגון {זבחים נב} בסוגריים מוקטנות. או במקום
    לכתוב ומה שהקשו שם אפ' לכתוב ומה שהקשו התוס' שם, שזה כבר מיקל להבין במה
    מדובר
    כמובן אם המ''מ נמצא בתחילת קטע בסוגריים מוקטנות ומובדלות בעיצוב, אז זה מיקל
    למצוא,
    ובשביל זה ממש טוב לעשות כעצת ר' א. לקרא שוב את המאמר/סימן לאחר שיצאנו מן
    הענין, ואם מישהו אחר עובר ע''ז זה עוד יותר טוב
    [עצה זו טובה גם לעיצוב הטקסט כגון הקטנת סוגריים והדגשות למיניהם, שמי שנמצא
    כרגע בסוגיא נראה לו כך וכך ולקורא המתחיל בספר זה נראה אחרת לגמרי]
    ישר כח לכל אלה שיש להם נסיון ודעה בענין שיכתבו הכוונה

    --

    תאריך ההודעה המקורית: 27/01/2025 20:34

    כמדומני שההוראה בעוז והדר היא שלא לכתוב 'שם' רק באותו קטע ממש

    --

  • תאריך ההודעה המקורית: 27/01/2025 20:34

    כמדומני שההוראה בעוז והדר היא שלא לכתוב 'שם' רק באותו קטע ממש

    --

    תאריך ההודעה המקורית: 27/01/2025 23:09

    מהספר הפליא עצה:

      * שם*
    

    לכל אחד קרה

    כאשר באיזה ספר קרא

    והיה מעוניין

    לדעת מקור העניין

    אותו ראה

    או המובאה

    אשר הובאה,

    אלא ששם

    רק נרשם:

    'שם',

    אז אתה עולה לקחתו משם

    אבל גם שם

    כתוב שם

    וגם יותר למעלה

    וחוזר חלילה,

    היכן ההתחלה?

    איזו תקלה

    זו ממש מחלה –

    'שם'

    'שם'

    'שם'

    המחבר רשם

    וכך לאורך עמודים רבים משם

    עדיין רשום: שם,

    אחור אחור הינך שב

    אך יגיעתך לשווא,

    קשה עליך המלאכה

    וכמעט הגעת לכריכה

    אבל תם כוחך,

    ועל מי נופל האשם?

    על מי ששוב ושוב רשם:

    שם.

    והרי הפתרון:

    כשהמקור האחרון

    בריחוק גדול מצוין –

    לציין מחדש יהיה מצוין,

    וגם כדאי לציין מחדש

    בכל סעיף/כותרת/פרק או סימן חדש.

    --

  • תאריך ההודעה המקורית: 27/01/2025 23:09

    מהספר הפליא עצה:

      * שם*
    

    לכל אחד קרה

    כאשר באיזה ספר קרא

    והיה מעוניין

    לדעת מקור העניין

    אותו ראה

    או המובאה

    אשר הובאה,

    אלא ששם

    רק נרשם:

    'שם',

    אז אתה עולה לקחתו משם

    אבל גם שם

    כתוב שם

    וגם יותר למעלה

    וחוזר חלילה,

    היכן ההתחלה?

    איזו תקלה

    זו ממש מחלה –

    'שם'

    'שם'

    'שם'

    המחבר רשם

    וכך לאורך עמודים רבים משם

    עדיין רשום: שם,

    אחור אחור הינך שב

    אך יגיעתך לשווא,

    קשה עליך המלאכה

    וכמעט הגעת לכריכה

    אבל תם כוחך,

    ועל מי נופל האשם?

    על מי ששוב ושוב רשם:

    שם.

    והרי הפתרון:

    כשהמקור האחרון

    בריחוק גדול מצוין –

    לציין מחדש יהיה מצוין,

    וגם כדאי לציין מחדש

    בכל סעיף/כותרת/פרק או סימן חדש.

    --

    תאריך ההודעה המקורית: 28/01/2025 00:19

    עוד בעיה "טכנית" בכתיבת "שָם",
    כי לפעמים בהגהה שניה או שלישית נוספו מקורות אחרים
    והשם כבר ממש לא שם.

    מאידך אם כותבים כתובת חדשה, ולא כותבים שזה באמת "שם" גם מבלבלים את הקורא
    בספרי קודש מקובל לכתוב "ביומא כ"ז שם", ואז יודעים שזה לא מקור חדש.
    בספרים כמו מתיבתא שהם מלקטים, אין קשר בין קטע אחד לקטע שני, מה שאין כן
    בספרות השמרנית שאותו המחבר כותב את הכל,

    אני משער שבמתיבתא צריך למעט ב"כמו שנתבאר לעיל" וכל קטע צריך את חייו
    האישיים, לכן אין בעייה שלא לכתוב "שם" אלא אותה הכתובת שוב ושוב

    מאת: [email protected]

    --

  • תאריך ההודעה המקורית: 28/01/2025 00:19

    עוד בעיה "טכנית" בכתיבת "שָם",
    כי לפעמים בהגהה שניה או שלישית נוספו מקורות אחרים
    והשם כבר ממש לא שם.

    מאידך אם כותבים כתובת חדשה, ולא כותבים שזה באמת "שם" גם מבלבלים את הקורא
    בספרי קודש מקובל לכתוב "ביומא כ"ז שם", ואז יודעים שזה לא מקור חדש.
    בספרים כמו מתיבתא שהם מלקטים, אין קשר בין קטע אחד לקטע שני, מה שאין כן
    בספרות השמרנית שאותו המחבר כותב את הכל,

    אני משער שבמתיבתא צריך למעט ב"כמו שנתבאר לעיל" וכל קטע צריך את חייו
    האישיים, לכן אין בעייה שלא לכתוב "שם" אלא אותה הכתובת שוב ושוב

    מאת: [email protected]

    --

    תאריך ההודעה המקורית: 28/01/2025 17:32

    מענין לענין באותו ענין,
    תמיד טוב ליתן לאיש נוסף מלבדך לעבור על החומר אחרי שערכת לאחר כמה ימים,
    מה שקורה, שפתאום אתה קולט כמה לך העורך שהיה שקוע כל כולו בנושא/סוגיא הכל
    היה מובן,
    אבל למעיין שבא מבחוץ, לא ברור בכלל מה קורה פה, אם בקיצור מידי של מהלכים או
    להיפך סיבוך מסובך מידי.
    כללו של דבר, העיון של מישהו אחר בתוכן לאחר שכבר יצאת מהענין דוקא - מועילה
    מאוד מאוד לשיפור ודיוק התוכן!!

    מאת: [email protected]

    --

  • תאריך ההודעה המקורית: 28/01/2025 17:32

    מענין לענין באותו ענין,
    תמיד טוב ליתן לאיש נוסף מלבדך לעבור על החומר אחרי שערכת לאחר כמה ימים,
    מה שקורה, שפתאום אתה קולט כמה לך העורך שהיה שקוע כל כולו בנושא/סוגיא הכל
    היה מובן,
    אבל למעיין שבא מבחוץ, לא ברור בכלל מה קורה פה, אם בקיצור מידי של מהלכים או
    להיפך סיבוך מסובך מידי.
    כללו של דבר, העיון של מישהו אחר בתוכן לאחר שכבר יצאת מהענין דוקא - מועילה
    מאוד מאוד לשיפור ודיוק התוכן!!

    מאת: [email protected]

    --

    תאריך ההודעה המקורית: 28/01/2025 18:05

    אכן ביקורת של אדם נוסף מאד מועילה, אולם זה לא ממש פרקטי, לאף אחד אין מבקר
    זמין בכיס למקרה הצורך, ודאי שלא בחינם.
    אבל באותה מידה ממש, אתה עצמך יכול לעבור על החומר שלך, ומאד מומלץ לעשות את
    זה לאחר שעבר מעט זמן, אז אתה בבחינת 'אדם אחר', כשיצאת קצת מהענין, ואתה עסוק
    ראשך ורובך בפרק/בנושא הבא
    או אז אתה יכול לחזור לנושא הקודם לבקר ולשפוט את המקצועיות של עצמך, ולתקן פה
    ושם, ומנסיון - זה מאד מאד מוסיף.

    --

  • תאריך ההודעה המקורית: 28/01/2025 18:05

    אכן ביקורת של אדם נוסף מאד מועילה, אולם זה לא ממש פרקטי, לאף אחד אין מבקר
    זמין בכיס למקרה הצורך, ודאי שלא בחינם.
    אבל באותה מידה ממש, אתה עצמך יכול לעבור על החומר שלך, ומאד מומלץ לעשות את
    זה לאחר שעבר מעט זמן, אז אתה בבחינת 'אדם אחר', כשיצאת קצת מהענין, ואתה עסוק
    ראשך ורובך בפרק/בנושא הבא
    או אז אתה יכול לחזור לנושא הקודם לבקר ולשפוט את המקצועיות של עצמך, ולתקן פה
    ושם, ומנסיון - זה מאד מאד מוסיף.

    --

    תאריך ההודעה המקורית: 28/01/2025 18:35

    הרב עבוד: שפתיים יישק!!

    --

  • תאריך ההודעה המקורית: 28/01/2025 18:35

    הרב עבוד: שפתיים יישק!!

    --

    תאריך ההודעה המקורית: 28/01/2025 18:44

    כמובן שאין לקבוע בכך מסמרות, ולפעמים החזרה אכן מטריחה.
    ויש לשים לב בעניין זה גם לקהל היעד של הספר ולסגנון המחבר

    --

  • תאריך ההודעה המקורית: 28/01/2025 18:35

    הרב עבוד: שפתיים יישק!!

    --

    תאריך ההודעה המקורית: 28/01/2025 23:07

    ברוך תהיה. שימחת אותי.

    --

  • בעניין ה'חוזה' לטובת העורך ולטובת הלקוח

    2025
    5
    0 הצבעות
    5 פוסטים
    1 צפיות
    י
    תאריך ההודעה המקורית: 06/01/2025 01:53 אגב, שמעתי שיש 'חפץ חיים' שאומר שיש לכתוב דברים ברורים בין כל שני צדדים בכל מלאכה ובכל עסק כדי למנוע סכסוכי ממונות, אם מישהו יודע המקור והמאמר המדוייק, נא להביא זאת לתועלת העניין. שפת תמים פרק ה [הובא גם בהגהה בסוף חלק א מאהבת חסד]: הגה. ואגב אעתיק כאן עצה אחת הנוגעת לענין איסור גזל ועושק שכר שכיר. והיא, שכל אדם שמבקש לאדם אחר, שיעשה לו איזה פעולה בשכר, יקצוב עמו המקח תחילה. דאי לאו הכי עלול מאוד להיות גזלן ועושק שכר שכיר, אם לא ירצה להיות ותרן גדול בממונו כדי לצאת מן הספק. דהלא על פי רוב יצטרך האדם למאות פעולות בכל שנה, ומצוי מאוד שאחר הפעולה יש ויכוח בין האומן ובעל הבית בענין תשלום השכר. ולכשיפרדו, כל אחד חושב בנפשו שהוא נגזל מן השני, אך שאינו רוצה לריב עמו, אבל אינו מוחל לו בלב שלם. ולפעמים יש גם כן מריבה ביניהם. ומדינא הוא כנוהג המדינה, לפי המקום והזמן, ואם יפחות לו אפילו פרוטה אחת מזה, יקרא עבור זה מן התורה בשם גזלן ועושק שכר שכיר. ומי יוכל לידע את מנהג המדינה בכל פעולה לפי ענינה. ובעל כרחו אם ירצה לצאת ידי חובתו בלי פקפוק, יהיה מוכרח תמיד ליתן לבעל המלאכה כפי מה שהוא רוצה, וזה גם כן קשה מאוד. על כן הרוצה לצאת ידי שמים יקצוב עמו בתחילה, ויצא מידי כל ספק. וגם הבעל מלאכה יוזיל לו על ידי זה, כי אז הברירה בידו ליתן לאחר. ובפרט מי שהוא תלמיד חכם בודאי יעשה כן, דאי לאו הכי מלבד חשש גזל ועושק שכר שכיר, מצוי מאוד חילול השם על ידי זה, שאינו נותן לאומן כפי רצונו, שהאומן יאמר שהתלמיד חכם גזל אותו. --
  • פנוי כעת לעבודות עריכה לשונית

    2025
    1
    0 הצבעות
    1 פוסטים
    0 צפיות
    פ
    תאריך ההודעה המקורית: 06/01/2025 18:49 הקפצה. אין להשיב למייל זה, ניתן לפנות רק במייל או בהודעה אישית - ב-יום שלישי, 31 בדצמבר 2024 בשעה 21:43:20 UTC+2, פאר העריכה כתב/ה: --
  • 0 הצבעות
    12 פוסטים
    0 צפיות
    א
    תאריך ההודעה המקורית: 13/01/2025 21:26 לרב MM. א. לא אמרתי שכל המכונים לא יודעים, אלא יתכן וחלקם לא יודעים. אבל רובם כנראה כן יודעים. ב. משנה בעיקר כשאתה עובד מול לקוח פרטי, תגדיר לו נכון. מאת: [email protected] --
  • אישי. אשמח לקבל חוות דעת על עריכה לשונית שעשיתי

    2025
    1
    0 הצבעות
    1 פוסטים
    0 צפיות
    Y
    תאריך ההודעה המקורית: 14/01/2025 09:35 העבודה היא רק עריכה לשונית, ללא קשר לתוכן שיש בו כלל!! תודה רבה מראש. מצ"ב קובץ לפני עריכה, וקובץ לאחר עריכה. -- קבצים מצורפים: לא ערוך.docx ערוך.docx
  • דיון. מה זה עריכה תחבירית.

    2025
    20
    0 הצבעות
    20 פוסטים
    0 צפיות
    R
    תאריך ההודעה המקורית: 22/01/2025 01:06 במילים פשוטות, התכוונתי שיש סגנון אחד לדיבור וסגנון אחר לכתיבה, וחשוב לשים לב שלא כותבים בצורה "דיבורית". --
  • מחיר תמלול כולל עריכה?

    2025
    4
    0 הצבעות
    4 פוסטים
    0 צפיות
    ע
    תאריך ההודעה המקורית: 26/01/2025 15:20 4 ש"ח לדקה - זה תמלול בלבד. מאת: [email protected] --
  • טיפ - הגדרת תוכנות שיופעלו אוטומטית בעת הפעלת המחשב

    2025
    1
    0 הצבעות
    1 פוסטים
    0 צפיות
    Y
    תאריך ההודעה המקורית: 09/02/2025 01:23 יפה! יש דרך קלה יותר להגיע לחלון המדובר - וונדוס+R. בברכה מרובה. יוסף מיכאל יוסקוביץ 0548496207 מעוניינים במבוא לספר? ביוגרפיה לחיבור כלשהו?* תולדות לסבא שלכם?** - ב"ה בעל ניסיון בכתיבת מאות מבואות תולדות והקדמות לספרים שונים, עורך ספרי היסטוריה וספרים נוספים.* ב-יום שבת, 8 בפברואר 2025 בשעה 22:54:27 UTC+2, א. שושנים כתב/ה:
  • טיפ קריטי לעריכה - ראיתי הרבה שנופלים בזה

    2025
    11
    0 הצבעות
    11 פוסטים
    0 צפיות
    י
    תאריך ההודעה המקורית: 23/02/2025 02:38 כנראה לזה כיוון הרב חיים סופר בתגובתו השנונה. אגב, משפט זה בעצמו שעורר פה סערה, זה בעצמו דוגמא לכל מה שנאמר, שבנ"א אחד כותב ומתכוין לדבר אחד ואחרים לוקחים את זה למקום אחר... מאת: [email protected]

1

מחובר

793

משתמשים

14.1k

נושאים

63.0k

פוסטים