טיפ קריטי לעריכה - ראיתי הרבה שנופלים בזה

[אליהו עבוד - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 21/02/2025 00:26

אכן. גם בספרי הקטן הבאתי עצה זו.
ובנוסף הבאתי שם דוגמאות לכתיבה שיכולה להתפרש על תרי אנפין, וכיצד יש לכתוב
באופן שיהא חד משמע!

[חיים סופר - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 21/02/2025 10:53

הרב בר לב הציע לקחת
עם הארץ/טיפש/חוצניק
אולי זה סוד ההצלחה של בעלי התוספות ורוב הראשונים, כי עברו על זה חוצניקים
לפני שהוציאו את החיבור שלהם לאור.

[שמואל בלויא - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 21/02/2025 09:46

השאלה האם זה שייך לכתוב גם באופן שפונה לת"ח וגם באופן שיהיה ברור
על פניו נראה שלא שייך
סגנון שפונה מראש לת"ח זה סגנון אחר

אגב טיפ חשוב, לצייר לפניך את הקורא, ממש איך הוא נראה ואיפה הוא נמצא.

במשניות 'משנה ערוכה' שאני זוכה לעבוד שם כבר שנים, ההוראה היא לדמיין את
היהודי שקם מבעוד יום לעבודה וכעת חוזר עייף מהעבודה ב'סאבווי' ומחזיק ביד אחת
את המוט וביד השניה את המשניות.
זה עוזר מאוד להחליט איך לכתוב !
גם לי כמבקר זה עוזר מאוד.

ב-יום שישי, 21 בפברואר 2025 בשעה 00:26:36 UTC+2, [email protected] כתב/ה:

[אליהו סלומון - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 21/02/2025 14:06

אם אין לך עם הארץ זמין, תהיה אתה עם הארץ. כלומר תחשוב בראש של עם
הארץ/טיפש/חוצניק שאינו יודע כראוי לשוה''ק.

אם הייתי חוצניק הייתי נעלב. וזו שאלה ידועה על החרש שוטה וקטן, בשלמא קטן לא
קורא את המשניות, חרש - לא שומע את המשניות, אבל שוטה למה מעליבים אותו
שמכניסים אותו יחד עם חרש וקטן??

[חיים יפרח - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 23/02/2025 00:27

במקום עם הארץ טיפש חוצניק, הייתי מעדיף חוצניק או להבדיל טיפש ועם הארץ
קצת רגישות

מאת: [email protected]

[פאר העריכה - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 23/02/2025 00:48

אכן ממש לא מתאים לכרוך את כולם בבת אחת

ב-יום ראשון, 23 בפברואר 2025 בשעה 00:27:35 UTC+2, חיים יפרח כתב/ה:

[מהדיר ספרים - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 23/02/2025 01:11

לא מצליח להבין את התגובות. לא עשה מהם דבר אחד. כתב או טיפש או חוצניק, המכנה
המשותף הוא שאינם בקיאים בעברית צחה ולכן יש לבדוק אם החומר מובן גם להם.
מה שבעיני לא נכון הוא שלא או זה או זה, כי מה לא יהיה מובן לזה הוא לא מה שלא
יובן לשני.

--

[אליהו ברדנשטיין - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 23/02/2025 01:12

מלבד זאת שבאופן אובייקטיבי, חוצניקים בני תורה לא נופלים ברמת ההבנה שלהם
מאחיהם בני ארץ ישראל, כך שזו לגמרי לא דוגמה טובה למישהו שצריך לכתוב עבורו
יותר ברור.

[אליהו ברדנשטיין - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 23/02/2025 01:41

זה נכון מאוד, הרי אם תכתוב ב'עברית צחה' החוצניק לא יבין, ואם תכתוב בשפה
ישיבתית-למדנית הבעל תשובה לא יבין, ואם תכתוב באריכות ובפירוט כדי שגם הטיפש
יבין, החכם לא יסתכל על הספר... לכן צודקים מאוד אלו שכתבו שהכתיבה צריכה
להיות מותאמת לקהל יעד מסוים (לדוגמה, ספר למדני עמוק על יבמות לא אמור להיות
מתאים ומובן ל'טיפשים' וספר עם מחקרים על תורה ומדע או על ארכיאולוגיה בתנ"ך
הגיוני שיכתב בעברית צחה שלא תהיה מובנת לחוצניק ממוצע, אם הספר יהיה מוצלח
כבר יתרגמו אותו לאנגלית) אבל כמובן שצריך להשתדל שיהיה מתאים לקהל רחב ככל
האפשר בלי להתפשר על רמת הכתיבה והתוכן.
אני חושב שכן כדאי להשתמש בכלל הזה כדי להיות יותר ברורים בכתיבה ולא לסמוך על
הקורא הנבון שיבין למה אנחנו מתכוונים, זה נוגע להרבה דברים – כתיבת ציונים
מפורטים בכל פעם ולא לכתוב 'שם', אם הקטע מתארך, לא לכתוב למשל 'לפי שיטת
הרשב"א' אלא לפרט ג"כ מהי שיטת הרשב"א למרות שבתחילת הסימן כבר כתבת (זה כמובן
לא בכל פעם אלא לפי העניין), לא להשתמש בראשי תיבות למעט כאלו שכיחים ומקובלים
מאוד וכו' וכו'.
ככלל אני חושב שהעיקרון הכי חשוב הוא 'אם יש ספק –אין ספק', כלומר, אם אתה
חושש או מרגיש שמשהו לא מספיק ברור בקטע מסויים, אל תתפתה להיכנע לתחושה
שאומרת לך שזה בסדר גמור ולהמשיך הלאה, אלא תתעקש להתאמץ ולשפר.

מאת: [email protected]

[יהודה אבני - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 23/02/2025 02:38

כנראה לזה כיוון הרב חיים סופר בתגובתו השנונה.
אגב, משפט זה בעצמו שעורר פה סערה, זה בעצמו דוגמא לכל מה שנאמר, שבנ"א אחד
כותב ומתכוין לדבר אחד ואחרים לוקחים את זה למקום אחר...

מאת: [email protected]