בעניין ה'חוזה' לטובת העורך ולטובת הלקוח

[0 - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 05/01/2025 16:06

לאחרונה העלו כאן אודות חוזה בין הצדדים למניעת איחור בתשלום.
העירו שזה מחייב גם את העורך, ועל הערה זו האירו שאמנם כן וטוב שכך כי זה
מחייב וממריץ ומצדיק.

רציתי לשאול איך יש לנהוג כשהלקוח רוצה עבודה מסויימת על ספר מסויים שאין מצב
לשער מראש כמה זמן יקח, כידוע שיש הרבה דברים בעריכה ובביקורת שאין אפשרות
לצפות מראש ואין דרך לחשב כמה זמן יקח הספר או הפרק או הסוגייא, כי ככל
שנכנסים לזה יותר כך מוסיף והולך העבודה על החומר, ולפעמים רק אחרי כברת דרך
אפשר לנסות לשער וכו', [ובדרך כלל דוגמה של כמה שעות או כמה שורות ממש לא
משקפת את המציאות, כך לענ"ד] ואכמ"ל.

למעשה, הלקוח שירצה לכתוב בחוזה 'הספר יהיה מוכן לעימוד בתאריך...'.
אך, העורך יכול רק להתחייב 'אני מוכן לתת לך 80 שעות בחודש', אבל ממש לא יכול
[לפחות בתקופה הראשונה] להגדיר זמן מסויים.

מה עושים בכה"ג ?
האם יש רעיונות איך לשער זמן סיום ?
האם יש דרך לשכנע את הלקוח שיתן לי להיות 'מונה שעות' ולא 'מונה דפים' ?

אגב, שמעתי שיש 'חפץ חיים' שאומר שיש לכתוב דברים ברורים בין כל שני צדדים בכל
מלאכה ובכל עסק כדי למנוע סכסוכי ממונות, אם מישהו יודע המקור והמאמר המדוייק,
נא להביא זאת לתועלת העניין.

--

[שריה אלישיב - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 05/01/2025 16:45

"רציתי לשאול איך יש לנהוג כשהלקוח רוצה עבודה מסויימת על ספר מסויים שאין מצב
לשער מראש כמה זמן יקח, כידוע שיש הרבה דברים בעריכה ובביקורת שאין אפשרות
לצפות מראש ואין דרך לחשב כמה זמן יקח הספר או הפרק או הסוגייא, כי ככל
שנכנסים לזה יותר כך מוסיף והולך העבודה על החומר, ולפעמים רק אחרי כברת דרך
אפשר לנסות לשער וכו', [ובדרך כלל דוגמה של כמה שעות או כמה שורות ממש לא
משקפת את המציאות, כך לענ"ד] ואכמ"ל.

למעשה, הלקוח שירצה לכתוב בחוזה 'הספר יהיה מוכן לעימוד בתאריך...'.
אך, העורך יכול רק להתחייב 'אני מוכן לתת לך 80 שעות בחודש', אבל ממש לא יכול
[לפחות בתקופה הראשונה] להגדיר זמן מסויים.

מה עושים בכה"ג ?
האם יש רעיונות איך לשער זמן סיום ?
האם יש דרך לשכנע את הלקוח שיתן לי להיות 'מונה שעות' ולא 'מונה דפים' ?"

והתשובה היא פשוטה:
בדיוק בשביל בגלל זה, הצעתי לעזור בנושא בתשלום של 400 ש"ח. עורך שהיה משלם את
הסכום הזה בנפש חפצה, היה מקבל התאמה למקרה הזה ספציפי....

•     שריה אלישיב*
  

•         טוען רבני*
  

•      0548491810*
  

• רוצים לשמוע עלי עוד??*
  כנסו לכאן>>>
  https://www.lishkatoanim.co.il/personal-card/שריה-אלישיב/

עוד כלל אחר, שיחשב ויאמין באמונה שלמה שאין דבר רע יורד מן השמים וכל דעבד
רחמנא לטב עבד (ברכות ס, ב), לטובת הנפש או לטובת הגוף, וכל מה שנראה לעינים
שהוא רעה, אלקים חשבה לטובה... (פלא יועץ).

--

[y.rot7664 gmail - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 05/01/2025 20:35

אפשר לכתוב שעפ"י האומדנא כרגע העורך מצהיר שיוכל לסיים את הספר עד תאריך פלוני, וישתדל לעשות כן, ואם יהיה שינוי בהערכה במהלך העבודה שנובע מתוכן העבודה שאינו דומה למה שעל פיו בוצעה ההערכה, ישלח העורך תוך זמן סביר הערכה חדשה למזמין לגבי תאריך היעד להשלמת העבודה על יסוד מספר השעות שלהן התחייב בתחילת העבודה.

From: [email protected] [email protected] On Behalf Of מאיר זונשיין
Sent: 5 Jan 2025 4:06 PM
מאת: To: הבית לעורך התורני
Subject: [הכתב והמכתב] בעניין ה'חוזה' לטובת העורך ולטובת הלקוח

לאחרונה העלו כאן אודות חוזה בין הצדדים למניעת איחור בתשלום.

העירו שזה מחייב גם את העורך, ועל הערה זו האירו שאמנם כן וטוב שכך כי זה מחייב וממריץ ומצדיק.

רציתי לשאול איך יש לנהוג כשהלקוח רוצה עבודה מסויימת על ספר מסויים שאין מצב לשער מראש כמה זמן יקח, כידוע שיש הרבה דברים בעריכה ובביקורת שאין אפשרות לצפות מראש ואין דרך לחשב כמה זמן יקח הספר או הפרק או הסוגייא, כי ככל שנכנסים לזה יותר כך מוסיף והולך העבודה על החומר, ולפעמים רק אחרי כברת דרך אפשר לנסות לשער וכו', [ובדרך כלל דוגמה של כמה שעות או כמה שורות ממש לא משקפת את המציאות, כך לענ"ד] ואכמ"ל.

למעשה, הלקוח שירצה לכתוב בחוזה 'הספר יהיה מוכן לעימוד בתאריך...'.

אך, העורך יכול רק להתחייב 'אני מוכן לתת לך 80 שעות בחודש', אבל ממש לא יכול [לפחות בתקופה הראשונה] להגדיר זמן מסויים.

מה עושים בכה"ג ?

האם יש רעיונות איך לשער זמן סיום ?

האם יש דרך לשכנע את הלקוח שיתן לי להיות 'מונה שעות' ולא 'מונה דפים' ?

אגב, שמעתי שיש 'חפץ חיים' שאומר שיש לכתוב דברים ברורים בין כל שני צדדים בכל מלאכה ובכל עסק כדי למנוע סכסוכי ממונות, אם מישהו יודע המקור והמאמר המדוייק, נא להביא זאת לתועלת העניין.

--

[יוסף צ. הירשמן - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 05/01/2025 16:52

לענ”ד אין דרך לשכנע לקוח לשלם לפי שעות ולא לפי דפים, תכונה השמורה למלאכי
עליון בלבד...

העבודה של עורך שמקבל עבודות בפרטי היא לדעת לתמחר את עצמו, ע”י שיבדוק את
עבודותיו הקודמות ויעריך: 1. כמות החומר (במילים). 2. כמות הזמן. 3. קושי
העבודה.

אחרי ידיעת הנ”ל יבדוק את הקובץ המוצע לו, ויתמחר ע”פ הנ”ל בתוספת 30% ספער
ויגיש.

טיפ, להדגיש בשעת הצעת המחיר בצורה ברורה מה יקבל הלקוח במחיר זה (עריכה
לשונית/פיענוח ר”ת/מציאת מ”מ) ובעיקר מה לא!

--

[יחזקאל שולביץ - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 06/01/2025 01:53

אגב, שמעתי שיש 'חפץ חיים' שאומר שיש לכתוב דברים ברורים בין כל שני צדדים בכל
מלאכה ובכל עסק כדי למנוע סכסוכי ממונות, אם מישהו יודע המקור והמאמר המדוייק,
נא להביא זאת לתועלת העניין.
שפת תמים פרק ה [הובא גם בהגהה בסוף חלק א מאהבת חסד]:
הגה. ואגב אעתיק כאן עצה אחת הנוגעת לענין איסור גזל ועושק שכר שכיר. והיא,
שכל אדם שמבקש לאדם אחר, שיעשה לו איזה פעולה בשכר, יקצוב עמו המקח תחילה. דאי
לאו הכי עלול מאוד להיות גזלן ועושק שכר שכיר, אם לא ירצה להיות ותרן גדול
בממונו כדי לצאת מן הספק. דהלא על פי רוב יצטרך האדם למאות פעולות בכל שנה,
ומצוי מאוד שאחר הפעולה יש ויכוח בין האומן ובעל הבית בענין תשלום השכר.
ולכשיפרדו, כל אחד חושב בנפשו שהוא נגזל מן השני, אך שאינו רוצה לריב עמו, אבל
אינו מוחל לו בלב שלם. ולפעמים יש גם כן מריבה ביניהם. ומדינא הוא כנוהג
המדינה, לפי המקום והזמן, ואם יפחות לו אפילו פרוטה אחת מזה, יקרא עבור זה מן
התורה בשם גזלן ועושק שכר שכיר. ומי יוכל לידע את מנהג המדינה בכל פעולה לפי
ענינה. ובעל כרחו אם ירצה לצאת ידי חובתו בלי פקפוק, יהיה מוכרח תמיד ליתן
לבעל המלאכה כפי מה שהוא רוצה, וזה גם כן קשה מאוד. על כן הרוצה לצאת ידי שמים
יקצוב עמו בתחילה, ויצא מידי כל ספק. וגם הבעל מלאכה יוזיל לו על ידי זה, כי
אז הברירה בידו ליתן לאחר. ובפרט מי שהוא תלמיד חכם בודאי יעשה כן, דאי לאו
הכי מלבד חשש גזל ועושק שכר שכיר, מצוי מאוד חילול השם על ידי זה, שאינו
נותן לאומן כפי רצונו, שהאומן יאמר שהתלמיד חכם גזל אותו.

--