טיפ קטן בעניין עריכה

[מעשה הכתב - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 26/01/2025 23:20

אני מעלה כאן טיפ שכתבתי לחבר ואולי יועיל לאי מי מהת"ח כאן

כאשר מביאים רשב"א (לדוגמא) שכתב כמה דברים בגדר מצוה כלשהי ודנים בעניין
בהרחבה, ובשלב מסויים של הטקסט מתייחסים לדברי הרשב"א, אין לכתוב בסתם:
'כשיטת/שלא
כדעת הרשב"א הנ"ל'. מבלי להזכיר דבר וחצי דבר ביחס לנדון עליו דיבר הרשב"א,
בהסתמך על כך שהדברים נזכרו לעיל.
אלא לומר (לדוגמא) והוא כשיטת הרשב"א (הנ"ל) שגדר המצוה הוא... כך אתה מרויח
שהקורא 'אוחז ראש'.

כמו כן כותרות כגון 'דיון בדברי הרשב"א הנ"ל' ודומיה לא כ"כ מוצלחות אלא יש
לכתוב בקיצור את הנידון 'דיון בדברי הרשב"א בעניין גדר מצות..' וכיו"ב.

"אשר תשים לפניהם - אמר לו הקב"ה למשה, לא תעלה על דעתך לומר, אשנה להם הפרק
וההלכה ב' או ג' פעמים עד שתהא סדורה בפיהם כמשנתה, ואיני מטריח עצמי להבינם
טעמי הדבר ופירושו, לכך נאמר אשר תשים לפניהם, כשלחן הערוך ומוכן לאכול לפני
האדם".

כשולחן ערוך: שיהיו הדברים ערוכים יפה בטוב טעם ודעת ובסְדָר נכון, בדומה
לשולחן ערוך. ואם כך בענייני עולם הזה, על אחת כמה וכמה בענייני שמיים. *ומוכן:
*יש להגיש רק דברים מוכנים, ואין להגיש אוכל כאשר אינו מוכן, בדומה לזה חיבור
שאינו "מוכן" אין כל כך תועלת בהגשתו. *לאכול: *בדומה לאוכל, על הכותב לכתוב
דברים ערֵבים ללומדיהם, ויש לו למדוד את דבריו לפי טעמם של שומעי לקחו, ולא רק
לפי טעמו שלו. בנוסף לזה, כשם שתבלינים משביחים את טעמו של האוכל ויש להשתמש
בהם במידה, כך ראוי לתבל את הכתיבה במליצות המרנינות את לב הקוראים, אך יש
להשתמש בהן במידה. לפני האדם: יש להגיש את הדברים הכתובים לפני האדם
דהיינו על אתר בספר, ולא לאלצו לעיין בחיבורים אחרים על מנת להרוות את צמאונו
.

אלו יסודות העריכה התורנית והיתר פירוש להם.

--

[מבקר בהיכלו - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 26/01/2025 23:34

יישר כח.
נשמח לעוד טיפים גדולים כגון זה!

--

[מבקר בהיכלו - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 26/01/2025 23:39

אגב, טיפ זה חשוב מאוד בעריכה כי מצוי שהעורך השקוע בתוך הסוגיא חושב שלהוסיף
כזה דבר זה אריכות, ולא היא, עליו לחשוב על המעיין שלא שקוע כמותו בסוגיא
ותוספת משפט כזה תעזור לו להבין את מהלך העניינים.
כלל הדבר- תמיד לחשוב איך למעיין יהיה הכי קל ונגיש להבין את מה שאני כותב.

--

[rafael dilman - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 27/01/2025 00:00

יפה. ישר כח!

--

[אליהו ברדנשטיין - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 27/01/2025 00:03

נכון מאוד. לפעמים זה מרגיז לחזור שוב ושוב על אותם הדברים אבל זה מוסיף המון
בהירות, חשוב מאוד!

מאת: [email protected]

--

[אליהו עבוד - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 27/01/2025 03:01

הנחתם את דעתי. פעם כתבתי משפט כזה, והמבקר שעבר אחרי קיצר אותו.
עכשיו אני בטוח בצדקתי.

מאת: [email protected]

--

[ח - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 27/01/2025 10:18

א. עיצה זו תקפה גם לשמות האנשים החוזרים על עצמם בנושא המדובר, למשל, אם אתה
כותב על הדין ודברים בין פרעה למשה, רצוי לכתוב כל פעם מי אמר למי, ולא רק
'הוא ענה לו ' 'והוא הכה אותם'.
ב. ברור שזה תלוי בסגנון העבודה, אם אתה עורך ספר על סוגיות העמוקות בב"ק,
אפשר למעט ב"ליווי האישי" לקורא המעיין.
אבל אם אתה עורך עלון שבועי בודאי שכדאי לחרוט "כמעשה הכתב".

--

[א - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 27/01/2025 12:39

מענין לענין באותו ענין,
תמיד טוב לעבור על החומר שערכת לאחר כמה ימים,
מה שקורה, שפתאום אתה קולט כמה לך העורך שהיה שקוע כל כולו בנושא/סוגיא הכל
היה מובן,
אבל למעיין שבא מבחוץ, לא ברור בכלל מה קורה פה, אם בקיצור מידי של מהלכים או
להיפך סיבוך מסובך מידי.
כללו של דבר, העיון בתוכן לאחר שכבר יצאת מהענין דוקא - מועילה מאוד מאוד
לשיפור ודיוק התוכן!!

--

[מבקר בהיכלו - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 27/01/2025 13:22

להרב עבוד- אצלי אירע מקרה כמו שלך, אבל הפוך, בכובעי כמבקר הוספתי משפט כזה,
והעורך לא אהב זאת כלל....

--

[י. א.ש. - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 27/01/2025 14:54

יש''כ לכולם - כתבו כ''כ נפלא, במיוחד לעצת ר' א. להסתכל לאחר שיצאנו מן הענין
לראות אם זה מספיק בהיר
אוסיף לעורר ולשאול את החברים שליט''א מה דעתכם על מה שרגילים לכתוב ופירש
רש''י/תוס' שם וכ''כ הרשב"א שם ולא מעט פעמים למצוא מאחורה את השם זה
ממש מייגע, לפעמים זה קטע חדש שאמנם הוא המשך לקטע הקודם אבל למצוא את המקום
שהכותב התכוון לשם לא נמצא בקלות
עדיין זה מורכב כי לכתוב אותו דבר פעמיים זה לא תקני אז אולי בשום שכל לא
לכתוב כמה וכמה פעמים את המקור ואולי לכתוב כשנצרך בצורה טיפה שונה כגון את
המילה שם בטקסט רגיל ואת המקור כגון {זבחים נב} בסוגריים מוקטנות. או במקום
לכתוב ומה שהקשו שם אפ' לכתוב ומה שהקשו התוס' שם, שזה כבר מיקל להבין במה
מדובר
כמובן אם המ''מ נמצא בתחילת קטע בסוגריים מוקטנות ומובדלות בעיצוב, אז זה מיקל
למצוא,
ובשביל זה ממש טוב לעשות כעצת ר' א. לקרא שוב את המאמר/סימן לאחר שיצאנו מן
הענין, ואם מישהו אחר עובר ע''ז זה עוד יותר טוב
[עצה זו טובה גם לעיצוב הטקסט כגון הקטנת סוגריים והדגשות למיניהם, שמי שנמצא
כרגע בסוגיא נראה לו כך וכך ולקורא המתחיל בספר זה נראה אחרת לגמרי]
ישר כח לכל אלה שיש להם נסיון ודעה בענין שיכתבו הכוונה

--

[פרי העט - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 27/01/2025 20:34

כמדומני שההוראה בעוז והדר היא שלא לכתוב 'שם' רק באותו קטע ממש

--

[אליהו עבוד - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 27/01/2025 23:09

מהספר הפליא עצה:

  * שם*

לכל אחד קרה

כאשר באיזה ספר קרא

והיה מעוניין

לדעת מקור העניין

אותו ראה

או המובאה

אשר הובאה,

אלא ששם

רק נרשם:

'שם',

אז אתה עולה לקחתו משם

אבל גם שם

כתוב שם

וגם יותר למעלה

וחוזר חלילה,

היכן ההתחלה?

איזו תקלה

זו ממש מחלה –

'שם'

'שם'

'שם'

המחבר רשם

וכך לאורך עמודים רבים משם

עדיין רשום: שם,

אחור אחור הינך שב

אך יגיעתך לשווא,

קשה עליך המלאכה

וכמעט הגעת לכריכה

אבל תם כוחך,

ועל מי נופל האשם?

על מי ששוב ושוב רשם:

שם.

והרי הפתרון:

כשהמקור האחרון

בריחוק גדול מצוין –

לציין מחדש יהיה מצוין,

וגם כדאי לציין מחדש

בכל סעיף/כותרת/פרק או סימן חדש.

--

[אליהו סלומון - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 28/01/2025 00:19

עוד בעיה "טכנית" בכתיבת "שָם",
כי לפעמים בהגהה שניה או שלישית נוספו מקורות אחרים
והשם כבר ממש לא שם.

מאידך אם כותבים כתובת חדשה, ולא כותבים שזה באמת "שם" גם מבלבלים את הקורא
בספרי קודש מקובל לכתוב "ביומא כ"ז שם", ואז יודעים שזה לא מקור חדש.
בספרים כמו מתיבתא שהם מלקטים, אין קשר בין קטע אחד לקטע שני, מה שאין כן
בספרות השמרנית שאותו המחבר כותב את הכל,

אני משער שבמתיבתא צריך למעט ב"כמו שנתבאר לעיל" וכל קטע צריך את חייו
האישיים, לכן אין בעייה שלא לכתוב "שם" אלא אותה הכתובת שוב ושוב

מאת: [email protected]

--

[י. נ. - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 28/01/2025 17:32

מענין לענין באותו ענין,
תמיד טוב ליתן לאיש נוסף מלבדך לעבור על החומר אחרי שערכת לאחר כמה ימים,
מה שקורה, שפתאום אתה קולט כמה לך העורך שהיה שקוע כל כולו בנושא/סוגיא הכל
היה מובן,
אבל למעיין שבא מבחוץ, לא ברור בכלל מה קורה פה, אם בקיצור מידי של מהלכים או
להיפך סיבוך מסובך מידי.
כללו של דבר, העיון של מישהו אחר בתוכן לאחר שכבר יצאת מהענין דוקא - מועילה
מאוד מאוד לשיפור ודיוק התוכן!!

מאת: [email protected]

--

[בראון יצחק - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 28/01/2025 18:05

אכן ביקורת של אדם נוסף מאד מועילה, אולם זה לא ממש פרקטי, לאף אחד אין מבקר
זמין בכיס למקרה הצורך, ודאי שלא בחינם.
אבל באותה מידה ממש, אתה עצמך יכול לעבור על החומר שלך, ומאד מומלץ לעשות את
זה לאחר שעבר מעט זמן, אז אתה בבחינת 'אדם אחר', כשיצאת קצת מהענין, ואתה עסוק
ראשך ורובך בפרק/בנושא הבא
או אז אתה יכול לחזור לנושא הקודם לבקר ולשפוט את המקצועיות של עצמך, ולתקן פה
ושם, ומנסיון - זה מאד מאד מוסיף.

--

[אבן ספיר - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 28/01/2025 18:35

הרב עבוד: שפתיים יישק!!

--

[אשר עגם - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 28/01/2025 18:44

כמובן שאין לקבוע בכך מסמרות, ולפעמים החזרה אכן מטריחה.
ויש לשים לב בעניין זה גם לקהל היעד של הספר ולסגנון המחבר

--

[אליהו עבוד - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 28/01/2025 23:07

ברוך תהיה. שימחת אותי.

--