עזרה בניסוח ופיסוק

[kol halashon - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 14/08/2022 14:26

לבני החבורה הרבנים שליט"א
רצית לבקש עזרת הת"ח דכאן, אני צריך לשלוח מכתב הספד על קרוב משפחתי שנפטר
בטרם עת, המכתב מיועד גם לאלמנה וכנראה גם יודפס בספר שיצא בע"ה לע"נ.
אודה מאוד למי שיכול לייעץ לי בתיקוני לשון, ניסוח ועריכה או פיסוק.
סמכתי על כך שאולי זה יועיל לעורכים שרוצים להחכים.
להלן הנוסח:
מאז שהייתי ילד קטן, זיהיתי שיש ביחיאל משהו עוצמתי ונדיר, וזה גרם לי לרצות
להיות בחברתו כמה שיותר, בכל שמחה או מפגש במשפחה, הרגשתי צורך להיות בסביבתו
הנעימה, מי שרוצה לדמיין איך הוא נראה כילד, שיסתכל על הילדים ....נ"י טוב לב
נשפך עם שמחת חיים, הרבה מרץ נעורים וזיק שובבי שמקרין שמחה לכל הסובבים.
המאפיין העיקרי של יחיאל מאז ועד יומו האחרון, הוא הרצון לשמח כמה שיותר, הוא
רוצה להיות זה שמשמח את החברים וכל מי שהכיר ולא הכיר, אין אצלו מקום לעצבות
כלל, ברגע שראה מישהו בעצבות, לא ינוח ולא ישקוט עד שיראה אותו שמח ועולץ,
יצא לי להתקשר אליו באותו יום שהודיעו לו הרופאים שיש לו בגוף ממצאים חשודים,
וגם תיארו לו במילים ברורות מה הולך לקרות לו...
הוא סיפר לי בקצרה על הממצאים, ואז הוסיף, "כנראה זה משהו קטן ועוד מעט זה
יעבור..."
הוא כל כך לא רצה שמישהו יצטער בגללו, עד כדי כך שבצפת כולם כולם היו בטוחים
שהוא קיבל את המחלה בצורה קלה מאוד, חלק חשבו שהוא כבר יצא מזה, לא הבינו מה
קרה פתאום, זה היה נראה כמו איזה תקלה פתאומית או רשלנות של רופאים וכדומה,
אבל אנחנו במשפחה שהיינו קרובים אליו, ידענו היטב את המצב האמיתי.
התקווה והאמונה של יחיאל ומשפחתו, החזיקו אותו בחיים עוד חודשים רבים מעבר
לזמן שהרופאים הקציבו לו. וגם העובדה שהאופי שלו 'ממגנט' אליו את כולם, נתנה
לו הרבה מאוד כוחות, הוא היה מוקף מבוקר עד ערב בחברים, משפחה, רבנים ואדמורים
בלי סוף,
כמה פעמים שאלו אותי מה נותן לי את הכוח לבוא לבקר חולה במצב כזה, אלא שמי
ששואל כזה שאלה כנראה שהוא לא מכיר את יחיאל, כי מי שמכיר את יחיאל, מכיר את
השמחה שהוא משרה סביבו תמיד תמיד תמיד תמיד.
יחיאל תמיד רוצה לשמוח ולשמח, בכל שמחה משפחתית הוא המנהל, דואג לציוד,
קייטרינג, הגברה, והוא בעצמו מנגן באורגן קלרינט ועוד כמה כלים. אף אחד לא ידע
את הדאגות שיש לו על הפרנסה ועוד דברים שחייבים לסדר ואין מי שיודע לעשות את
זה רק יחיאל, קינאנו בו, חשבנו שהכל טוב אצלו, כביכול אין צרות אין דאגות, מה
שמטריד אותו זה רק מה קורה עם ההוא שצריך עזרה ואין מי שיעזור לו, מה עם ההוא
שחולה וצריך להתפלל עליו, ולעודד אותו, וללכת לנגן ולשיר לו ולשמח אותו,
כשהוסיפו לו את השם "חי", חשבתי לעצמי שאין בעולם שם יותר מתאים מהשם חי, כי
כל מהותו הוא חי!! חיות בלתי נדלית, לא נח לרגע, עסוק מהבוקר עד הלילה בלעזור
ולשמח ולפתור את הצרות של כל העולם.
המרחק ממנו למילה מת, הוא הרבה יותר מכרחוק מזרח ממערב, גם ביומו האחרון התאמץ
בכל כוחו לחייך לסובבים את החיוך הרחב והשמח שלו,
כבר בתקופה הראשונה של הטיפולים שהחלישו אותו, ראיתי איך שהוא מתאמץ ביותר
לשמח אחרים במחלקה אונקולגית, היה אדם אחד שהיה שבור מהחולי שלו ושרוי בעצבות
גדולה, יחיאל חיכה שיגיעו שני בחורים משמחים, ואז אמר להם "הולכים עכשיו ביחד
לשמח את היהודי ההוא", לקח את החליל והקלרינט, וישב שם שעה וחצי,

[ארי במסתרים - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 14/08/2022 21:20

אתה חסיד ברסלב?
"דאגות על הפרנסה"...

יש כאן הרבה בלשון הוה כאילו הוא עדיין חי, צריך להעביר הכל ללשון עבר.
לצערינו.

מצורף קובץ עם תיקוני לשון,
עשיתי אותם קופיא ובזריזות, מקוצר הזמן.

על חלקם ניתן לחלוק, אך זו דעתי.
ויש עוד אחרים שלא הבחנתי בהם, כי עשיתי במהירות.
הצלחה!

מאת: [email protected]

קבצים מצורפים:

• מכתב תנחומים - יחיאל חי.docx

[מעשה הכתב - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 14/08/2022 23:16

אשריך הארי שבחבורה!
יה"ר שבזכות טוב הלב והעזרה ההדדית של כת"ר, ושל שאר העוסקים במלאכה, יראה ה'
בעניינו וישלח את משיח צדקנו במהרה בימינו.

[kol halashon - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 15/08/2022 11:45

תודה רבה ויישר כח על העזרה הגדולה,
אינני ברסלבע'ר, אבל רציתי נוסח שמרבה להעצים את חויית התחושה שהנפטר איתנו
כעת במוחשי, והעירו לי על זה בפרטי שלא כדאי.
השי"ת ישלם שכרם וישלח בו"ה בכל מעשה ידיכם.

[אשמח - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 15/08/2022 11:48

למה לא כדאי?

מאת: [email protected]

[kol halashon - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 16/08/2022 21:03

לא הבנתי מדוע, דווקא אני חשבתי שלשון הווה עדיף כדי להחיות את הזיכרון במוחשי.

[ארי במסתרים - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 16/08/2022 21:15

על הגמרא גם צריך לשון עבר?
הגמרא שאלה/תירצה
ולא
הגמרא שואלת/מתרצת

מאת: [email protected]

[א.י. מישקין - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 16/08/2022 21:19

בס"ד

בגמרא זה אכן אחרת, גם באותו מכון, פוק חזי בביאוריהם...

[ארי במסתרים - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 16/08/2022 21:55

ועל זה כתבתי, "עורך צריך לגבש דעה",
לא להיות מרובע.
לבא עם ראש גדול, להבין מה צריך להיות בכל מקום, ולכתוב לעניין.

לדעתי הכלל תמיד הוא "מה הקורא רוצה לראות"!!!
וזה נקבע לפי מה שנהוג בלבד, ולא לפי כללים.
[גם הכללים בדרך כלל הם רק בדרך כלל, ויכולים להשתנות במקרים נקודתיים].
(מסתמא יהיו שיחלקו, והם מעדיפים שהעורך יחנך את הדור וכו').

מאת: [email protected]

[ארי במסתרים - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 16/08/2022 22:03

מסכים.

מאת: [email protected]

[ארי במסתרים - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 16/08/2022 23:05

כהמשך בתוך שרשור זה, אני מתיר לעצמי בימי בין הזמנים, להביא את הציטוט הבא
(למרות שאינו נצרך לעבודה, אבל יש לו קשר לנושא...).
נתקלתי בזה כעת.

ים של שלמה מסכת חולין פרק א סימן טו
אמר רב יהודה אמר רב, תלמיד חכם צריך שילמוד ג' דברים, כתב שחיטה ומילה.
(חולין ט ע"א).
כתב - פירש"י כתב לכתוב, שידע לחתום שמו. ופשיטא שיכול לחתום.
*אלא שיכול לכתוב שו"ת ופסקי דין. ואף אגרת שלומים בצחות לשון נאה לתלמיד
חכם. *

[נפתלי צבי יוסף - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 17/08/2022 00:00

מי זה המכון עוז והדר?
חבל שבהוראותיהם לא כתוב את עשרת הדברות
שומרים על הראיונות שלהם יותר מ.......

[א.י. מישקין - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 17/08/2022 00:03

בס"ד

אף אחד לא אמור לשמור על הוראותיהם כלל אם אינו עובד אצלם, אבל מי שכן עובד
אצלם בפרויקטים שעורך עבורם ודאי הוא מחוייב מבחינה הלכתית לעבוד לפי כלליהם,
וכמו אצל כל אחד שעושים עבורו פרויקט בתשלום שחייבים לעבוד לפי הוראותיו
ורצונו. זה פשוט וברור ותוכל לשאול זאת כל מורה הוראה.

מאת: [email protected]

[ארי במסתרים - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 17/08/2022 00:38

מי שעובד שם ולא יקפיד על הכללים, פשוט לא יעבוד שם יותר...
וגם מי שלא עובד - רוב הכללים שלהם הם סברות ישרות ונאות, ונאספו ביזע במשך
שנים מפי חכמים וסופרים.

[אשמח - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 17/08/2022 01:39

אם הרגשתי איזושהי נימה של זלזול סמוי בהוראות של עוז והדר, בעבר מישהו כתב
בשם אחד העורכים הוותיקים, שהוא מזהה על כל עורך אם הוא בוגר עוז והדר או לא,
אני פירשתי את דבריו לחיוב, ולא לשלילה. שכן מי שנשאר בעוז והדר, זה עדות לכך
שהוא נצמד להוראות גם כשהוא חושב אחרת. ובנוסף, ההוראות הם מחדירות בנפשו את
רוב רובו של הכללים שניתן לחשוב עליהם, וכשיצא לשוק, יש לו ביד נכס, ירצה
ישתמש לא ירצה יזרוק. אין מה להתבייש בכך שהראש שלו "מקובע" על הכללים, יש בזה
רק מעלה. כך לענ"ד.

[נפתלי צבי יוסף - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 17/08/2022 09:31

לא הבינו את שאלתי
חלילה לזלזל את המכון אשר הפך את עולם התורה מסתום לפתוח
דרך מכון זה נחסך הרבה עמארצים בעמ"י
אבל שוב יש מישהוב בשר ודם שכתב את ההוראות מיהו הפוסק אחרון שאין לסטות מפסקי
הלכותיו בשום פנים ואופן כאילו נתנה למשה מסיני

[ישראל אברהם קלא - ארכי-2 0]

תאריך ההודעה המקורית: 16/08/2022 21:13

יצוין שבעבר פגשתי הנחיה מפורשת באחד המכונים התורניים, לפיה יש לכתוב רק בלשון עבר

'הרמב"ם כתב' ולא 'הרמב"ם כותב'

[ישראל אברהם קלא - ארכי-2 0]

תאריך ההודעה המקורית: 16/08/2022 21:26

לפי הגישה הנ"ל - אכן כך

זו לא תורה מסיני, באותו מכון ייתכן שהיה גם שיקול של 'אחידות'

[ישראל אברהם קלא - ארכי-2 0]

תאריך ההודעה המקורית: 16/08/2022 21:47

קורה שהעריכה בשטח שונה מההנחיות

בעבר שאלתי מבקר למה הוא משנה משהו בעוד שהעורך שלפניו נצמד להנחיות, והוא ענה: אמנם בהנחיות כתוב אחרת, אבל כך 'מנהג עוז והדר'

[ישראל אברהם קלא - ארכי-2 0]

תאריך ההודעה המקורית: 16/08/2022 21:59

כעצה כללית ל'עורכים מתחילים' (אם יש מישהו כזה בקבוצה) חושב שנכון לכוון להיצמד כמה שיותר לכללים

כפי שציינו בעבר, אברך שיוצא מהכולל ועובר לעריכה תורנית, שוכח לפעמים שהוא ב'עבודה' ועלול להגיש למכון יצירה שכלל לא כיוונו לה