דילוג לתוכן
שימו לב — קטגוריית ארכיון
הנושאים בקטגוריה זו הועברו מארכיון קבוצת גוגל, והמשתמשים המוצגים בהם אינם פעילים בפורום.
לקבלת מענה או לתחילת דיון, מומלץ לפתוח נושא חדש בקטגוריה המתאימה.

חיפוש מקור

2023
5 5 0 1
  • תאריך ההודעה המקורית: 07/02/2023 13:53

    אני מחפש מקור לתירוץ על הקושיא הידועה מדוע אברהם אבינו לא מל את עצמו לפני
    שציווה אותו ה' כשם שקיים את כל המצוות? והתשובה שבמצות מילה יש בה איסור של
    שפיכות דמים שמזיק את עצמו וע"כ לא יכל לקיימה ללא ציווי מפורש.
    מישהו אמר לי שכך כתב הרבי מחב"ד, אולי אחד מתלמידי החכמים דפה יוכל לשלוח
    אותי למיקום מדויק יותר?

  • תאריך ההודעה המקורית: 07/02/2023 13:53

    אני מחפש מקור לתירוץ על הקושיא הידועה מדוע אברהם אבינו לא מל את עצמו לפני
    שציווה אותו ה' כשם שקיים את כל המצוות? והתשובה שבמצות מילה יש בה איסור של
    שפיכות דמים שמזיק את עצמו וע"כ לא יכל לקיימה ללא ציווי מפורש.
    מישהו אמר לי שכך כתב הרבי מחב"ד, אולי אחד מתלמידי החכמים דפה יוכל לשלוח
    אותי למיקום מדויק יותר?

    תאריך ההודעה המקורית: 07/02/2023 14:11

    ליקוטי שיחות ח"ה עמ' 146

  • תאריך ההודעה המקורית: 07/02/2023 13:53

    אני מחפש מקור לתירוץ על הקושיא הידועה מדוע אברהם אבינו לא מל את עצמו לפני
    שציווה אותו ה' כשם שקיים את כל המצוות? והתשובה שבמצות מילה יש בה איסור של
    שפיכות דמים שמזיק את עצמו וע"כ לא יכל לקיימה ללא ציווי מפורש.
    מישהו אמר לי שכך כתב הרבי מחב"ד, אולי אחד מתלמידי החכמים דפה יוכל לשלוח
    אותי למיקום מדויק יותר?

    תאריך ההודעה המקורית: 07/02/2023 19:29

    פנים יפות בראשית פרק יז פסוק א

    (א) ויהי אברם בן תשעים שנה ותשע שנים. כבר האריכו חז"ל בטעם הדברים.
    ולענ"ד נראה משום דאחז"ל [ב"ר סד, ד] בן מ"ח שנה הכיר אברהם את בוראו, והיינו
    בהתחלת שנת מ"ט ומזה נו"ן שנה עד צ"ט, וכשאחז"ל [מכילתא בא יב, יב] בגאולת
    מצרים שהיתה ע"י השי"ת עצמו, מפני שהיו שקועים בנו"ן שערי טומאה והעלם השי"ת
    מעט עד שיצאו מתוכו, ואח"כ העלם בנו"ן יום בנו"ן שערי קדושה במ"ת, וכן כתבנו
    דמזה הטעם שחטאו בעגל ונתכפר ע"י הקמת המשכן שהוצרכו להמתין בהר סיני נ' יום
    מר"ח ניסן עד כ' אייר, ודרך זה היה באברהם שהיה ניצוץ הקדושה שקוע בנו"ן שערי
    טומאה והוציאו השי"ת בעצמו משערי הנו"ן, ומעת לידתו טיהר עצמו מגלולי הדור
    ההוא, בן מ"ח שנה אשר בהתחלת מ"ט שנה נטהר מטומאת נו"ן שערי טומאה, והכיר את
    בוראו בן מ"ט שנה, ואח"כ נכנס בנו"ן שערי קדושה בכל שנה מעלה אחת אשר בהיותו
    בן צ"ט שנה הגיע לשער הנו"ן שערי קדושה ראוי להתדבק בשכינה, ולכך הוצרך לצוותו
    להיות תמים ולדבק בה', דכתיב [דברים יח, יג] תמים תהיה עם ה' אלהיך, ומה שהקשו
    המפרשים כיון שקיים אברהם אבינו כל התורה כולה, א"כ מפני מה לא קיים מצות מילה
    קודם שנצטוה, נראה באיסור חובל נאסר גם בני נח כדפירש רש"י [לעיל ט, ה] בפ' אך
    את דמכם לנפשותיכם לחובל דם עצמו, וה"ה חובל בכלל, כדאיתא בסוף פרק החובל [צא
    ב] דלאו דוקא קטלה, אלא אפילו חבלה בעצמו, וא"כ לא היה רשאי בשביל החומרא
    שהחמיר על עצמו במה שלא נצטוה לדחות איסור חובל, ומטעם זה לא הניחוהו בני דורו
    שלא האמינו בנבואתו לדחות ולעבור על איסור חובל.

  • תאריך ההודעה המקורית: 07/02/2023 14:11

    ליקוטי שיחות ח"ה עמ' 146

    תאריך ההודעה המקורית: 07/02/2023 14:25

    למה לא להשתמש בפתיחת ראשי תיבות על ידי תוכנת נקדת? מיקל על העבודה ומתבצע
    במהירות ובדיוק

  • תאריך ההודעה המקורית: 07/02/2023 14:11

    ליקוטי שיחות ח"ה עמ' 146

    תאריך ההודעה המקורית: 07/02/2023 14:48

    ליקוטי שיחות ח"ה עמ' 146

  • חיפוש מקור

    2023
    11
    0 הצבעות
    11 פוסטים
    0 צפיות
    א
    תאריך ההודעה המקורית: 09/02/2023 15:34 המתוק מדבש כתב שחג הוא מלשון שבר, אימה ופחד, כפי הכתוב: יז} וְהָיְתָה אַדְמַת יְהוּדָה לְמִצְרַיִם לְחָגָּא כֹּל אֲשֶׁר יַזְכִּיר אֹתָהּ אֵלָיו יִפְחָד מִפְּנֵי עֲצַת ה' צְבָאוֹת אֲשֶׁר הוּא יוֹעֵץ עָלָיו: (ס) רש"י: חגא. לשון שבר ואימה ופחד לשון יחוגו וינועו כשכור (תהלים קז) וכן חגוי הסלע (שיר ב) : מצודת ציון : לחגא. ענין בקוע ושבר כמו יונתי בחגוי הסל' (ש''ה ב). עכ"פ פשטות דברי אהרן היתה ליו"ט, והיו"ט נקרא 'חג' (לשון שבר ואימה) מכיון שביו"ט יש דין. כך צריך לומר בכוונת הזוהר.
  • חיפוש מקור

    2023
    4
    0 הצבעות
    4 פוסטים
    0 צפיות
    א
    תאריך ההודעה המקורית: 07/02/2023 18:48 ייש"כ גדול, עזרת לי מאוד מאוד.
  • חיפוש מקור

    2023
    3
    0 הצבעות
    3 פוסטים
    0 צפיות
    א
    תאריך ההודעה המקורית: 02/02/2023 23:40 ייש"כ גדול לכולם, מצאתי את שאהבה נפשי ואת אשר חיפשתי, והוא בלקו"ת פר' עקב, וכדברי ר' שבתי.
  • חיפוש מקור

    2023
    4
    0 הצבעות
    4 פוסטים
    0 צפיות
    ש
    תאריך ההודעה המקורית: 18/01/2023 20:52 במחילה מכבוד תורתו לאחר עיון בדברי הרשב"א איני חושב שכוונתו לכך דשם מבאר בנוגע לטענת אנשי הפילוסופיה דהעולם הנו תמידי ובניגוד לדעת רבותינו וכן מה שפירשו אותם פילוסופים בנגזר מכך דענין תחית המתים הינו בדרך משל אף אם יורה כן מצד חקירתם, הולכים אנו לפי קבלתינו דהוי דברים כפשוטם, היינו בדברים שבעיקרי הדת אף אם אין אנו יכולים להוכיח זאת ע"פ החקירה והדרישה הולכים אנו באמת ובתמים אחר קבלתינו מאבותינו, אך ודאי שאין כוונתו שכל מנהג שנתקבל מקדמת דנא ללא הגיון, הסבר, וביאור, מוכרחים אנו לקבלו. ויעיין כבודו בלשון הזהב של החזו"א בב"ק סימן י"א במה שכתב מדוע דברי רבינו חננאל דברי קבלה הן ושם ביאר דנראה שרבינו חננאל שימש גדול אחד שהיה זכרן ביותר וכו' [ אין הספר תחת ידי לכך איני מצטט, אך כדאי לך מאד להתענג ולעיין שם בדבריו] ואם כדבריך הלא אף על זקנים וזקינות סומכים אנו ומה צריך לומר כך אדברי רבינו חננאל. מאת: [email protected]
  • חיפוש מקור

    2023
    3
    0 הצבעות
    3 פוסטים
    0 צפיות
    מ
    תאריך ההודעה המקורית: 03/01/2023 13:13 בתענית ציבור מסיימים הקריאה בפס' י ששם מסתיים הענין. וכן בשבת חוה"מ מובן היטב לסיים כאן. וקשה רק על הקריאה בשבת כי תשא- ובספר מאורי אור (הובא בדרכי חיים ושלום בהערה לאות רכג - מצו"ב) כ' *שאין להפסיק לששי ולחטאתנו ונחלתנו *שהוא אמצע דבור תשובת השם למשה. ואכן כן הוא המנהג בבעלזא שמפסיקין בפס' י כמו בתעני"צ, ובספר דברי קהלת (מנהגי פרנקפורט עמ' 353) כתב שמעולם תמה על ההפסקה בפס' ט וכו' ונ"ל *שבכל מקום יותר טוב לסיים בפס' י *כי גם הפסוק הזה הוא מענין שלמעלה וסופו, ועוד כי הוא סוף העמוד בס"ת, אך בשבת כי תשא שינו הדבר שלא להשוותו עם סוף הקריאה בתענית אסתר שבא לפעמים בשבוע שלפני השבת הזה. קבצים מצורפים: דרכי חיים ושלום.pdf
  • חיפוש מקור

    2023
    17
    0 הצבעות
    17 פוסטים
    0 צפיות
    ש
    תאריך ההודעה המקורית: 18/10/2023 19:46 הנה מאת: [email protected]
  • חיפוש מקור

    2023
    2
    0 הצבעות
    2 פוסטים
    0 צפיות
    א
    תאריך ההודעה המקורית: 02/06/2023 00:59 זה מהרי קולון שורש קסה. אבל כמו שכתבת ברור שהרמב"ם [וא"כ גם הכ"מ] לא מסכים עם זה. כי הוא פסק כל ההלכות גם שלא נוהג בזה"ז לפי הכללים. ואכמ"ל. אשלח בפרטי מאמר שכתבתי ע"ז פעם.
  • חיפוש מקור

    2023
    13
    0 הצבעות
    13 פוסטים
    0 צפיות
    Y
    תאריך ההודעה המקורית: 27/04/2023 00:58 לקינוח סעודה באוצרות חיים שער הארת זו"ן [image: image.png] [image: Mailtrack] https://mailtrack.io?utm_source=gmail&utm_medium=signature&utm_campaign=signaturevirality11& Sender notified by Mailtrack https://mailtrack.io?utm_source=gmail&utm_medium=signature&utm_campaign=signaturevirality11& 27.04.23, 00:58:28

1

מחובר

792

משתמשים

14.1k

נושאים

63.0k

פוסטים