דילוג לתוכן
שימו לב — קטגוריית ארכיון
הנושאים בקטגוריה זו הועברו מארכיון קבוצת גוגל, והמשתמשים המוצגים בהם אינם פעילים בפורום.
לקבלת מענה או לתחילת דיון, מומלץ לפתוח נושא חדש בקטגוריה המתאימה.

חיפוש מקור

2023
5 5 23 1
  • תאריך ההודעה המקורית: 07/02/2023 13:53

    אני מחפש מקור לתירוץ על הקושיא הידועה מדוע אברהם אבינו לא מל את עצמו לפני
    שציווה אותו ה' כשם שקיים את כל המצוות? והתשובה שבמצות מילה יש בה איסור של
    שפיכות דמים שמזיק את עצמו וע"כ לא יכל לקיימה ללא ציווי מפורש.
    מישהו אמר לי שכך כתב הרבי מחב"ד, אולי אחד מתלמידי החכמים דפה יוכל לשלוח
    אותי למיקום מדויק יותר?

  • תאריך ההודעה המקורית: 07/02/2023 13:53

    אני מחפש מקור לתירוץ על הקושיא הידועה מדוע אברהם אבינו לא מל את עצמו לפני
    שציווה אותו ה' כשם שקיים את כל המצוות? והתשובה שבמצות מילה יש בה איסור של
    שפיכות דמים שמזיק את עצמו וע"כ לא יכל לקיימה ללא ציווי מפורש.
    מישהו אמר לי שכך כתב הרבי מחב"ד, אולי אחד מתלמידי החכמים דפה יוכל לשלוח
    אותי למיקום מדויק יותר?

    תאריך ההודעה המקורית: 07/02/2023 14:11

    ליקוטי שיחות ח"ה עמ' 146

  • תאריך ההודעה המקורית: 07/02/2023 13:53

    אני מחפש מקור לתירוץ על הקושיא הידועה מדוע אברהם אבינו לא מל את עצמו לפני
    שציווה אותו ה' כשם שקיים את כל המצוות? והתשובה שבמצות מילה יש בה איסור של
    שפיכות דמים שמזיק את עצמו וע"כ לא יכל לקיימה ללא ציווי מפורש.
    מישהו אמר לי שכך כתב הרבי מחב"ד, אולי אחד מתלמידי החכמים דפה יוכל לשלוח
    אותי למיקום מדויק יותר?

    תאריך ההודעה המקורית: 07/02/2023 19:29

    פנים יפות בראשית פרק יז פסוק א

    (א) ויהי אברם בן תשעים שנה ותשע שנים. כבר האריכו חז"ל בטעם הדברים.
    ולענ"ד נראה משום דאחז"ל [ב"ר סד, ד] בן מ"ח שנה הכיר אברהם את בוראו, והיינו
    בהתחלת שנת מ"ט ומזה נו"ן שנה עד צ"ט, וכשאחז"ל [מכילתא בא יב, יב] בגאולת
    מצרים שהיתה ע"י השי"ת עצמו, מפני שהיו שקועים בנו"ן שערי טומאה והעלם השי"ת
    מעט עד שיצאו מתוכו, ואח"כ העלם בנו"ן יום בנו"ן שערי קדושה במ"ת, וכן כתבנו
    דמזה הטעם שחטאו בעגל ונתכפר ע"י הקמת המשכן שהוצרכו להמתין בהר סיני נ' יום
    מר"ח ניסן עד כ' אייר, ודרך זה היה באברהם שהיה ניצוץ הקדושה שקוע בנו"ן שערי
    טומאה והוציאו השי"ת בעצמו משערי הנו"ן, ומעת לידתו טיהר עצמו מגלולי הדור
    ההוא, בן מ"ח שנה אשר בהתחלת מ"ט שנה נטהר מטומאת נו"ן שערי טומאה, והכיר את
    בוראו בן מ"ט שנה, ואח"כ נכנס בנו"ן שערי קדושה בכל שנה מעלה אחת אשר בהיותו
    בן צ"ט שנה הגיע לשער הנו"ן שערי קדושה ראוי להתדבק בשכינה, ולכך הוצרך לצוותו
    להיות תמים ולדבק בה', דכתיב [דברים יח, יג] תמים תהיה עם ה' אלהיך, ומה שהקשו
    המפרשים כיון שקיים אברהם אבינו כל התורה כולה, א"כ מפני מה לא קיים מצות מילה
    קודם שנצטוה, נראה באיסור חובל נאסר גם בני נח כדפירש רש"י [לעיל ט, ה] בפ' אך
    את דמכם לנפשותיכם לחובל דם עצמו, וה"ה חובל בכלל, כדאיתא בסוף פרק החובל [צא
    ב] דלאו דוקא קטלה, אלא אפילו חבלה בעצמו, וא"כ לא היה רשאי בשביל החומרא
    שהחמיר על עצמו במה שלא נצטוה לדחות איסור חובל, ומטעם זה לא הניחוהו בני דורו
    שלא האמינו בנבואתו לדחות ולעבור על איסור חובל.

  • תאריך ההודעה המקורית: 07/02/2023 14:11

    ליקוטי שיחות ח"ה עמ' 146

    תאריך ההודעה המקורית: 07/02/2023 14:25

    למה לא להשתמש בפתיחת ראשי תיבות על ידי תוכנת נקדת? מיקל על העבודה ומתבצע
    במהירות ובדיוק

  • תאריך ההודעה המקורית: 07/02/2023 14:11

    ליקוטי שיחות ח"ה עמ' 146

    תאריך ההודעה המקורית: 07/02/2023 14:48

    ליקוטי שיחות ח"ה עמ' 146

  • חיפוש מקור

    2023
    1
    0 הצבעות
    1 פוסטים
    9 צפיות
    ש
    תאריך ההודעה המקורית: 23/02/2023 07:37 בס"ד מחפש מקור לזה שיש ענין לכתוב ס"ת גם לע"נ מי שזכה ב"ה לזש"ק תודה אם מישהו ענה לי ולא שמתי לב, אודה לו אם יואיל לכתוב לי שוב ושכמ"ה
  • חיפוש מקור

    2023
    14
    0 הצבעות
    14 פוסטים
    52 צפיות
    מ
    תאריך ההודעה המקורית: 10/02/2023 11:36 צודק סליחה על הביטוי הלא מתאים מאת: [email protected]
  • חיפוש מקור

    2023
    7
    0 הצבעות
    7 פוסטים
    34 צפיות
    5
    תאריך ההודעה המקורית: 01/02/2023 03:25 כפי שהוזכר, הרה"ק מרימינוב זיע"א הי' רגיל לומר בכל יום פרשת המן [לאו דוקא בתור סגולה לומר בכל יום, אלא ש*כן כתוב בשו"ע *(או"ח סי' א ס"ה), ובטו"ז "כדי שיאמין שכל מזונותיו באים בהשגחה", ואכן בפמ"ג הביא בשם ירושלמי "שכל האומר פרשת המן מובטח שלא יתמעטו מזונותיו"]. כמו"כ במשך עשרים ושתים שנה אמר תורה על פרשת המן [יצויין מה שכתב החידושי הרי"ם בספר הזכות שקיבל ע"ע לחדש בכל יום בפ' המן, ועי"ז יומשך פרנסתו בקדושה מכח התורה. הרי שאין זה דוקא סגולה לפרנסה אלא כדי שהפרנסה יבוא ממקור קדוש] והרה"ק מדעש זיע"א כתב בהסכמתו לספר מנחם ציון "כי נודע לכל בעת שכבוד אדמו"ר אמר תורה על פרשת המן השפיע השפעות טובות על בני ישראל. אכן סגולה הנ"ל (לומר ביום ג' בשלח) הובאה בשמו בספר ליקוטי מנחם (שמצורף לספר מנחם ציון) משם הרה''ק רבי אברהם שלום מסטראפקוב זצ''ל, - ואם המקור שהוא מסר כן נכון, אזי אין בודקין מן המזבח ולמעלה.. וי"ל שזה עצמו מה שבנ"י מאמינים וסומכים על דברי הצדיקים (ואפי' במקור קלוש) בזה עצמו ראויים הם להשפעות טובות ופרנסה בהרחבה, וכפי שהוזכר שעיקר האמירה והסגולה היא האמונה והבטחון וכו'. ויה"ר שיושפע השפעות טובות בהרחבה לכל בני ישראל לעבוד את השי"ת בנחת. קבצים מצורפים: פרשת המן.jpg
  • חיפוש מקור

    2023
    5
    0 הצבעות
    5 פוסטים
    24 צפיות
    מ
    תאריך ההודעה המקורית: 21/11/2023 13:25 בענין זה ידוע הסיפור שהרה"ק רבי אלעזר רישא כשהי' אברך שנה ראשונה בצל זקנו בעל הדברי חיים קודם סוכות בחר לעצמו אתרוג והרה"ק הד"ח הקפיד ע"כ, ושלח ר"א את בני הרה"ק מצאנז להצטדק בשמו, ולא קיבלם, ע"כ הלך בעצמו וסבב הרה"ק פניו ממנו, אז אמר "רבי, איך וועל שוין גוט זיין", חיבק אותו הד"ח ואמר "איך וועל שוין אויך גוט זיין". כן סיפר הרה"ק ר"י מפשעווארסק מובא בי"ג אורות ועוד.
  • חיפוש מקור

    2023
    2
    0 הצבעות
    2 פוסטים
    12 צפיות
    י
    תאריך ההודעה המקורית: 05/09/2023 10:54 אנציקלופדיה תלמודית כרך ד, ברכו [המתחיל בטור רפה] במקום ברכו.* יש מהראשונים שכתב שיחיד שאינו בבית הכנסת ולא שמע ברכו, יאמר הברייתא שבספרי7 <#_ftn1>1: כי שם ה' אקרא, ר' יוסי אומר מנין לעומדים בבית הכנסת וכו' ומנין שאומרים ברוך שם כבוד מלכותו לעולם ועד וכו' ומנין לאומר יהא שמיה רבא מברך וכו'7 <#_ftn2>2. לברכו של ערבית יאמר: **[טור רצא] *חיה אחת יש ברקיע כשהוא יום אות אמת במצחה ויודעים שהוא יום ולערב אמונה במצחה ויודעים שהוא לילה, ובכל פעם אומרת ברכו את ה' המבורך וכל גדודי מעלה עונים ברוך ה' המבורך לעולם ועד7 <#_ftn3>3. 71 <#_ftnref1> . האזינו פסקא שו. ועי' מכילתא בא פט"ז ויומא לז א. 72 <#_ftnref2> . רוקח סי' שסב. נמצא גם בסידור רב עמרם הוצ' ווארשא ובסדר"ע השלם השמיטו המו"ל. בסידור הריעב"ץ העתיק בשינוי קצת. בכמה סידורים נוסח אשכנז כתוב שיאמר: זה אומר אני במקום ברכו של שחרית בפרוע פרעות כו' ועוד כמה פסוקים, ואח"כ: אמר ר' עקיבא בכל יום ויום מלאך אחד כו'. 73 <#_ftnref3> . סידור הריעב"ץ. ובכמה סידורים כ' שיאמר קודם: זה אני אומר במקום ברכו של ערבית.
  • חיפוש מקור

    2023
    4
    0 הצבעות
    4 פוסטים
    22 צפיות
    א
    תאריך ההודעה המקורית: 11/07/2023 23:42 תודה כבר עיינתי בכל הנ"ל.
  • חיפוש מקור

    2023
    4
    0 הצבעות
    4 פוסטים
    22 צפיות
    ב
    תאריך ההודעה המקורית: 11/06/2023 20:32 עיין חוות יאיר סי' רכה בענין אמירת פיוט 'והחיות' בשביע של פסח [ וביאר ששירה של מלאכי השרת הוא שירה של שמחה ולא אמרו בקרי"ס אבל שירה של החיות זה שירה של כל יום וזה אמרו גם בשביעי של פסח.
  • חיפוש מקור

    2023
    2
    0 הצבעות
    2 פוסטים
    12 צפיות
    ח
    תאריך ההודעה המקורית: 24/05/2023 13:06 [image: image.png] מאת: [email protected]

0

מחובר

1.1k

משתמשים

14.3k

נושאים

64.4k

פוסטים