דילוג לתוכן
שימו לב — קטגוריית ארכיון
הנושאים בקטגוריה זו הועברו מארכיון קבוצת גוגל, והמשתמשים המוצגים בהם אינם פעילים בפורום.
לקבלת מענה או לתחילת דיון, מומלץ לפתוח נושא חדש בקטגוריה המתאימה.

חיפוש מקור

2023
13 5 0 1
  • חיפוש מקור

    2023
    4
    0 הצבעות
    4 פוסטים
    0 צפיות
    א
    תאריך ההודעה המקורית: 03/03/2023 16:50 עי' כס"מ קרבן פסח פ"ט ה"ז
  • חיפוש מקור

    2023
    1
    0 הצבעות
    1 פוסטים
    0 צפיות
    ז
    תאריך ההודעה המקורית: 23/02/2023 22:42 איתא בזוהר , על מצח האדם חקוק אותיות שם הוי"ה ברוך הוא, המעוררים את האדם לקיום התורה, יו"ד על יראה, ה"א על אהבה, וי"ו על תורה, ה"א על מצות.
  • חיפוש מקור

    2023
    4
    0 הצבעות
    4 פוסטים
    0 צפיות
    ל
    תאריך ההודעה המקורית: 12/02/2023 23:37 המקור שאינו קם לתחיה"מ הוא מעצמות שהחיה יחזקאל עיין פרקי דר"א סוף פל"ג ועין בביאור הגרד"ל שם, ילקוט שמעוני שעו, ועיי בחיד"א בפני דוד אולי פרשת בהר מה שביאר. ומובא בתוס' סוטה ה,א וב"מ ,ב מאת: [email protected]
  • חיפוש מקור

    2023
    4
    0 הצבעות
    4 פוסטים
    0 צפיות
    נ
    תאריך ההודעה המקורית: 04/01/2023 11:16 היינו שמה שמקובל בעולם להדיד [וכך משמע מהנדפס בהרבה חומשים] שבי"ה שמו זהו סימן היכן העמודים אינם מתחילים בוא"ו אינו נכון מה המקור הקדום לבי"ה שמ"ו ?
  • חיפוש מקור

    2023
    1
    0 הצבעות
    1 פוסטים
    0 צפיות
    י
    תאריך ההודעה המקורית: 21/12/2023 09:49 מצוי בידי סידור עתיק של צדיק א' מצדיקי החסידות מלפני מלחמת העולם הראשונה, ובשולי הגיליון נוסף בכת"י ג' הוספות שלא מצאתי להם שום מקור נוסף. א', אחרי עטיפת הטלית ופסוקי 'מה יקר' מובא הפסוק (תהלים טז, יא) תּוֹדִיעֵנִי אֹרַח חַיִּים שֹׂבַע שְׂמָחוֹת אֶת פָּנֶיךָ נְעִמוֹת בִּימִינְךָ נֶצַח. ב', בשחרית של שבת אחרי מזמור שיר חנוכת, פסוקי ה' מלך, והיה ה' למלך, ואח"כ במקום הושיענו מובא 'שמע ישראל ה' אלקינו ה' אחד, ברוך שם כבוד מלכותו לעולם ועד'. ג', בשחרית של שבת אחרי הודו לה' כי טוב לפני האדרת והאמונה, מביא שיש לומר המזמור שבתהלים פרק קלג, 'הנה מה טוב ומה נעים וגו'. והנה לאחרונה ראיתי שבסידור קאמרנא (ב"ב, תש"ן) מביא ג"כ בהערות שבסידור מכת"י אחד האדמורי"ם שלהם מובא ג"כ ג' ההוספות הנ"ל, אולם הם לא הכניסוהו בגוף הסידור רק בהערות, ובדקתי גם בספר שולחן הטהור של האדמו"ר מקאמרנא וגם במנהגי קומרנא וראיתי שאינו מוזכר שם. עכ"פ חוץ ממקור זה לא מצאתי לה מקור נאמן, ואודה מאוד למי שיביא לי מקור בספרי הפוסקים או המקובלים, וכן מי עוד נהג כן. בתודה מראש. ברכה והצלחה וכל טוב תמידי ידידכם הדורש שלומכם וטובתכם כל הימים הצב"י יהושע העשיל וינגרטן פה עיר הקודש והמקדש ירושלם תובב"א 0527634552 [image: Mailtrack] https://mailtrack.io?utm_source=gmail&utm_medium=signature&utm_campaign=signaturevirality11& Sender notified by Mailtrack https://mailtrack.io?utm_source=gmail&utm_medium=signature&utm_campaign=signaturevirality11& 21.12.23, 09:46:40
  • חיפוש מקור

    2023
    4
    0 הצבעות
    4 פוסטים
    0 צפיות
    ש
    תאריך ההודעה המקורית: 20/11/2023 01:54 כיו"ב על ר' יצחק בלזר (מתוך "תנועת המוסר"). ----- Original Message ----- From: אברהם חפץ To: אברהם לייב ווילחוביצער Cc: זאב שפיצער ; הבית לעורך התורני Sent: Sunday, November 19, 2023 11:25 PM Subject: Re: [הבית לעורך התורני] חיפוש מקור בעל 'חידושי הרי"ם' היה רגיל לספר מעשה: אדם אחד תעה כמה כמה ימים ביער, ולא היה יודע איך לצאת ממנו. פתאום ראה זקן אחד הולך לקראתו, שמח ושאל אותו: האיך יוצאין מן היער. ענהו הזקן: אני תועה כאן שבעים שנה, ועדיין לא מצאתי הדרך לצאת, רק דבר אחד יכולני לומר לך, באילו דרכים לא תלך, שכבר ניסיתי לילך בהם ולא עלה בידי לצאת, אך הדרך הנכונה צריך אתה למצוא בעצמך. הנמשל: א. לכל אחד יש הדרך הייחודית שלו בעבודת ה'. ב. אפשר לתת לאדם עצות, אבל עיקר העבודה מוטלת עליו עצמו. מה המקור להמשל הבא: איש אחד הלך ותעה ביער עבות ומסוכן ולא מצא את דרכו מחוץ ליער. פגש אותו איש באדם אחר שהלך אף הוא ביער. שאל האיש התועה את אותו אדם: "כיצד אפשר לצאת מהיער"? אמר לו אותו אדם: "איני יודע כיצד ניתן לצאת מהיער, אולם יודע אני את הדרכים הנכנסות לעומק היער. בוא נחפש ביחד את הדרך". סיים רבי חיים מצאנז: "בואו נחפש אף אנו יחדיו את הדרך החדשה" וכן מה המקור למה שאומרים בשם הרה"ק ר' אהרן מקרלין/או הרה"'ק מקוצק: שהוא לא ראה כזה דבר שלם כמו לב נשבר ולא כזה דבר שבור כמו גלייכווערטל תודה רבה
  • חיפוש מקור

    2023
    1
    0 הצבעות
    1 פוסטים
    0 צפיות
    מ
    תאריך ההודעה המקורית: 24/10/2023 23:31 היכן מובא בכתבי הרב אביגדור מילר זצ''ל בשם אחד מראשי ישיבות ליטא שפעם היו מאריכים באמירת המילים אבינו מלכינו יותר מבאמירת הבקשה? תודה מראש
  • חיפוש מקור

    2023
    4
    0 הצבעות
    4 פוסטים
    0 צפיות
    5
    תאריך ההודעה המקורית: 16/03/2023 23:22 מתייחס אל הרמב"ן בזכור ושמור, שהזכור הוא מידת אהבה והשמור הוא היראה ומחדש הגר"י הוטנר, שאהבה היא מידת התפשטות ויראה היא מידת התכווצות, ושניהם משמשים אצל הקב"ה בבריאת העולם והרחבת השפע ומאידך בצמצום וכו'... From: [email protected] [mailto:[email protected]] On Behalf Of י. Sent: Thursday, March 16, 2023 10:24 PM To: עריכה תורנית Subject: [הבית לעורך התורני] חיפוש מקור שלום לחו"ר הקבוצה. אשמח לדעת היכן הגר"י הוטנר בספרו פחד יצחק מדבר על הנהגת יראת שמים אצל הקב"ה בעצמו כביכול. (אודה גם למי שישלח לי את הדברים עצמם). תודה רבה -- קיבלת את ההודעה הזו מפני שאתה רשום לקבוצה 'בית מדרש לעורכים תורניים' של קבוצות Google. כדי לבטל את הרישום לקבוצה הזו ולהפסיק לקבל ממנה אימייל, שלח אימייל אל mailto:[email protected] [email protected]. כדי להציג את הדיון הזה באתר, היכנס ל-https://groups.google.com/d/msgid/aricha-toire/CAJkgZy1tdFf_pMMrn0GYLTXwKC%3DX_LOnY4KhMRDHVszLXyUaRQ%40mail.gmail.com https://groups.google.com/d/msgid/aricha-toire/CAJkgZy1tdFf_pMMrn0GYLTXwKC%3DX_LOnY4KhMRDHVszLXyUaRQ%40mail.gmail.com?utm_medium=email&utm_source=footer . קבצים מצורפים: הגר''ד כהן אהבה ויראה.PNG

2

מחובר

793

משתמשים

14.1k

נושאים

63.0k

פוסטים