דילוג לתוכן
שימו לב — קטגוריית ארכיון
הנושאים בקטגוריה זו הועברו מארכיון קבוצת גוגל, והמשתמשים המוצגים בהם אינם פעילים בפורום.
לקבלת מענה או לתחילת דיון, מומלץ לפתוח נושא חדש בקטגוריה המתאימה.

האם מקובל לכתוב כך?

2023
8 4 0 1
  • האם מקובל לכתוב כך: דמרא דשמעתתא ביבמות סובר...

    2023
    5
    0 הצבעות
    5 פוסטים
    0 צפיות
    א
    תאריך ההודעה המקורית: 15/02/2023 00:05 בד"כ נהוג: סבר תנא דידן.
  • האם יש למישהו נוסח יפה לכתוב לראש הכולל למשלוח מנות

    2023
    15
    0 הצבעות
    15 פוסטים
    0 צפיות
    א
    תאריך ההודעה המקורית: 12/03/2023 00:24 וכעין זאת נמצא בשיטמ"ק ריש בב"ק ד"ה השור בשם התוס' רא"ש וז"ל: "ואפילו במקרא מצינו שמשנה לשונו לכתוב לשון נופל על הלשון", ע"ש. ב-יום שישי, 10 במרץ 2023 בשעה 14:24:57 UTC+2, אליהו עבוד כתב/ה:
  • האם מקובל לכתוב כך ?

    2023
    5
    0 הצבעות
    5 פוסטים
    0 צפיות
    Y
    תאריך ההודעה המקורית: 02/06/2023 01:53 מהיכרות חלקית עם הנושא, לענ"ד נראה שהנכון כפי שהציע הרב בתחילה. אולי אפשר: 'אי בעינן *שישתהו *דרך שכרותו אי לאו'. ב-יום חמישי, 1 ביוני 2023 בשעה 19:07:42 UTC+3, אבן ספיר כתב/ה:
  • האם חשוב לכתוב את המילה 'חילוק' מלא?

    2023
    7
    0 הצבעות
    7 פוסטים
    0 צפיות
    נ
    תאריך ההודעה המקורית: 29/11/2023 00:05 בנקודה באמצע משפט למשל, אני מסכים עם מר, ההתלבטות היא במקומות שבדיעבד הטעות הרבה פחות חמורה אלא שלכתחילה היה עדיף בלעדיהם. מאת: [email protected]
  • 0 הצבעות
    20 פוסטים
    0 צפיות
    ד
    תאריך ההודעה המקורית: 29/11/2023 10:03 אף שהקדמונים ואף הגר"א כתבו "וכו" על פסוק חושבני שהיום איננו מקובל וצורם בעין וכן דעתי שכיון שיש מנהג יפה לכתוב "וגו" שמסמל את העיקרון שאיננו רוצים לכתוב חצי פסוק, כדאי לאמץ אותו ויש בזה משום כבוד הפסוקים כמו כן לא מקובל לכתוב על פסוק וזה לשונו, יש התייחסות ללשונות המקרא כמקור מרומם יותר. מעבר לזה יש בדבר נפק"מ שכותבים וכו' לרוב כשהמשפט נגדע באמצעו או/ו כשההמשך נחוץ גם הוא רק רוצים לקצר למשל "המוציא מחברו וכו'" וכל שכן פסקה ארוכה יותר אבל בפסוק יש לכתוב וגו' גם אם מתכוונים רק למילים אלו בלבד, וזה בגלל כל פסוק דלא פסקיה. מאת: [email protected]
  • האם זו טעות? כך גם מופיע במקור. נמצא באוצר החכמה

    2023
    9
    0 הצבעות
    9 פוסטים
    0 צפיות
    פ
    תאריך ההודעה המקורית: 13/12/2023 12:34 מסכים עם מ"ש הרב חנן. חוצב לאבות - מלשון שהם משורש האבות הקדושים, וכמו חוצב להבות אש. אך יל"ע בכפילות של חוצב, ואולי תלוי בניקוד, ולפ"ז הכוונה ללשון מליצית גם בכפילות. ב-יום רביעי, 13 בדצמבר 2023 בשעה 12:16:01 UTC+2, אברהם יצחק כתב/ה:
  • האם מקובל?

    2023
    7
    0 הצבעות
    7 פוסטים
    0 צפיות
    א
    תאריך ההודעה המקורית: 20/12/2023 13:03 בגלל הפרדס המיוחס לרש"י כתבתי מה שכתבתי. בכל אופן עדיף ''לטרוח'' להוסיף עוד מילה (לרש"י/לרמ"ק) מאשר לאפשר בלבול או טעות מה בכך ?
  • 0 הצבעות
    2 פוסטים
    0 צפיות
    א
    תאריך ההודעה המקורית: 24/12/2023 22:39 אולי תראה משהו בספר המפתח על הרמב"ם רמב"ם הלכות מעשה הקרבנות פרק ג הלכה ג נכרי שהביא שלמים מקריבין אותן עולות שהעכו"ם לבו לשמים, נדר שלמים ונתנם לישראל על מנת שיתכפר בהן לישראל אוכלין אותן הישראלים כשלמי ישראל, וכן אם נתנן לכהן כהן אוכלן. מאת: [email protected]

2

מחובר

793

משתמשים

14.1k

נושאים

63.0k

פוסטים