דילוג לתוכן
שימו לב — קטגוריית ארכיון
הנושאים בקטגוריה זו הועברו מארכיון קבוצת גוגל, והמשתמשים המוצגים בהם אינם פעילים בפורום.
לקבלת מענה או לתחילת דיון, מומלץ לפתוח נושא חדש בקטגוריה המתאימה.

האם מקובל לכתוב כך: דמרא דשמעתתא ביבמות סובר...

2023
5 2 0 1
  • 0 הצבעות
    2 פוסטים
    0 צפיות
    5
    תאריך ההודעה המקורית: 08/01/2023 01:20 האם גם היום נהוג לכתוב: יושב על השולחן, בשולחן. או שצריך לכתוב: אצל השולחן?
  • האם יש למישהו נוסח יפה לכתוב לראש הכולל למשלוח מנות

    2023
    15
    0 הצבעות
    15 פוסטים
    0 צפיות
    א
    תאריך ההודעה המקורית: 12/03/2023 00:24 וכעין זאת נמצא בשיטמ"ק ריש בב"ק ד"ה השור בשם התוס' רא"ש וז"ל: "ואפילו במקרא מצינו שמשנה לשונו לכתוב לשון נופל על הלשון", ע"ש. ב-יום שישי, 10 במרץ 2023 בשעה 14:24:57 UTC+2, אליהו עבוד כתב/ה:
  • האם מקובל לכתוב "נסתפק"

    2023
    6
    0 הצבעות
    6 פוסטים
    0 צפיות
    5
    תאריך ההודעה המקורית: 05/11/2023 03:02 בכתיבה עדכנית ומסתפק המשנה ברורה או והסתפק המשנה ברורה* או והמשנה ברורה מסתפק או ויש ספק מעניין במשנה ברורה, או המ"ב דן להסתפק לא מתאים - לא "נסתפק" ולא "ב"משנה ברורה נסתפק במשנה ברורה זה "סגנון לא מעובד" ולא יפה [היום], ורגילים לכתוב את זה כשלא מפרגנים ל"ישועות למך" להיות מאן דאמר אז לא כותבים הישועות למך אלא "בישועות למך נסתפק" ... אבל לא והמשנה ברורה הסתפק - כאן לא מתאים לשון עבר, זה מתאים רק כשדנים על הסוגיא בזה שייך לשון עבר, שמתארים את בנין הסוגיא, אבל כשמקדימים את המשנה ברורה, היינו שמספרים משהו שהווה עכשיו. ודוק. מאת: [email protected]
  • האם זה נוסח מקובל?

    2023
    5
    0 הצבעות
    5 פוסטים
    0 צפיות
    5
    תאריך ההודעה המקורית: 16/11/2023 04:45 יש מקומות בהם עירוב השפה דוקא עוזר הרי ידוע לכל עורך מתחיל שיש לגוון את השפה לא לכתוב ונראה לבאר דביאור הדבר לפי מה שמבאר רש"י אלא לכתוב ונראה להסביר בביאור הדבר לפי מה שמפרש רש"י [זה גם לא מוצלח אבל רק דוגמא של גיוון המילים] כל שכן אם יש משמעות אמיתית לגיוון כלומר שהעניין הכללי הוא ביאור, ונדרש הסבר רחב על פרשנותו הפשוטה של רש"י כך לאחר שהארמית התאזרחה כל כך בלשוננו והרחיבה את לשון הקודש אפשר היום לכתוב טקסט כזה וזה יחשב יפה לקורא תלמודי ונראה בביאור הדבר דמה שכתוב יותר מוצלח מאשר ונראה שביאורו שמה שכתב שם מאת: [email protected]
  • האם זו טעות? כך גם מופיע במקור. נמצא באוצר החכמה

    2023
    9
    0 הצבעות
    9 פוסטים
    0 צפיות
    פ
    תאריך ההודעה המקורית: 13/12/2023 12:34 מסכים עם מ"ש הרב חנן. חוצב לאבות - מלשון שהם משורש האבות הקדושים, וכמו חוצב להבות אש. אך יל"ע בכפילות של חוצב, ואולי תלוי בניקוד, ולפ"ז הכוונה ללשון מליצית גם בכפילות. ב-יום רביעי, 13 בדצמבר 2023 בשעה 12:16:01 UTC+2, אברהם יצחק כתב/ה:
  • 0 הצבעות
    21 פוסטים
    0 צפיות
    א
    תאריך ההודעה המקורית: 20/12/2023 13:09 "לפחות שם חלקנו מיושבי בית המדרש שבינתיים זוכים בעוד דברי תורה יקרים מפז [במידה שהחומר אכן לאמיתה של תורה ואכמ"ל]". בנוסח התפילה שלאחר הלימוד: "אנו עמלים ומקבלים שכר, והם עמלים ואינם מקבלים שכר". ולכאורה, הלא הם כן מקבלים. ויישבו, שהם מקבלים לפי התוצאה, ואם לא הצילחו לתת תוצה, עבודתם לריק ולא יקבלו שכר. למשל, נגר טרח בהכנת שלחן, אך טעה בעבודתו וקלקל את השולחן, לא יקבל מאומה. משא"כ הלומד תורה ומתייגע, יקבל שכר אפילו אם לא הבין נכון ולא כיון לאמיתה של תורה. אחד בצער ממאה שלא בצער, לפום צערא אגרא. אם כן אדרבה, המתייגע, אפילו לא הצליח להבין טוב, שכרו מרובה מחבירו הגאון שהבין טוב וכיון לאמתה של תורה אך בלי להתייגע! גם עורך שעורך חומר שיודע שאינו נכון, מ"מ מקיים בכך מצות לימוד תורה. זה כמו שאדם לומד הוו"א שנדחתה בגמ', מ"מ זה תורה. וכן זה כמו שאדם לומד סוגיה, וחשב על מהלך מסוים, ואח"כ חזר בו. ודאי שגם המהלך הדחוי הוא חלק מהלימוד. עכ"פ כמובן את שלו יעשה ויעיר מה שצריך בהערות הסקירה או השוליים.
  • 0 הצבעות
    2 פוסטים
    0 צפיות
    א
    תאריך ההודעה המקורית: 24/12/2023 22:39 אולי תראה משהו בספר המפתח על הרמב"ם רמב"ם הלכות מעשה הקרבנות פרק ג הלכה ג נכרי שהביא שלמים מקריבין אותן עולות שהעכו"ם לבו לשמים, נדר שלמים ונתנם לישראל על מנת שיתכפר בהן לישראל אוכלין אותן הישראלים כשלמי ישראל, וכן אם נתנן לכהן כהן אוכלן. מאת: [email protected]
  • 0 הצבעות
    15 פוסטים
    0 צפיות
    א
    תאריך ההודעה המקורית: 23/10/2023 15:37 דווקא בקונטרס זה יותר מקובל, כי זה יותר בנימה אישית, סתם כך באמצע ספר, אפילו הגאב"ד\ראב"ד לא חותם כך

1

מחובר

793

משתמשים

14.1k

נושאים

63.0k

פוסטים