דילוג לתוכן
שימו לב — קטגוריית ארכיון
הנושאים בקטגוריה זו הועברו מארכיון קבוצת גוגל, והמשתמשים המוצגים בהם אינם פעילים בפורום.
לקבלת מענה או לתחילת דיון, מומלץ לפתוח נושא חדש בקטגוריה המתאימה.

האם מקובל לכתוב כך?

2023
8 4 31 1
  • האם יש למישהו נוסח יפה לכתוב לראש הכולל למשלוח מנות

    2023
    15
    0 הצבעות
    15 פוסטים
    55 צפיות
    א
    תאריך ההודעה המקורית: 12/03/2023 00:24 וכעין זאת נמצא בשיטמ"ק ריש בב"ק ד"ה השור בשם התוס' רא"ש וז"ל: "ואפילו במקרא מצינו שמשנה לשונו לכתוב לשון נופל על הלשון", ע"ש. ב-יום שישי, 10 במרץ 2023 בשעה 14:24:57 UTC+2, אליהו עבוד כתב/ה:
  • איך מקובל לכתוב לוויים?

    2023
    7
    0 הצבעות
    7 פוסטים
    29 צפיות
    א
    תאריך ההודעה המקורית: 12/07/2023 08:37 יישר כח לכולם, עזרתם לי.
  • האם מקובל להניח נקודה בסוף סוגריים לפני הסוגר]?

    2023
    5
    0 הצבעות
    5 פוסטים
    24 צפיות
    ב
    תאריך ההודעה המקורית: 22/08/2023 14:24 מחלוקת בין המכונים יש מכונים שכותבים בכללים שלהם שהנקודה תמיד אחרי הסוגר ויש מכונים שכתבו לחלק כמו שכתב הרב shimon maryles ב-יום ראשון, 20 באוגוסט 2023 בשעה 13:16:58 UTC+3, shimon maryles כתב/ה:
  • האם מקובל לכתוב "נסתפק"

    2023
    6
    0 הצבעות
    6 פוסטים
    27 צפיות
    5
    תאריך ההודעה המקורית: 05/11/2023 03:02 בכתיבה עדכנית ומסתפק המשנה ברורה או והסתפק המשנה ברורה* או והמשנה ברורה מסתפק או ויש ספק מעניין במשנה ברורה, או המ"ב דן להסתפק לא מתאים - לא "נסתפק" ולא "ב"משנה ברורה נסתפק במשנה ברורה זה "סגנון לא מעובד" ולא יפה [היום], ורגילים לכתוב את זה כשלא מפרגנים ל"ישועות למך" להיות מאן דאמר אז לא כותבים הישועות למך אלא "בישועות למך נסתפק" ... אבל לא והמשנה ברורה הסתפק - כאן לא מתאים לשון עבר, זה מתאים רק כשדנים על הסוגיא בזה שייך לשון עבר, שמתארים את בנין הסוגיא, אבל כשמקדימים את המשנה ברורה, היינו שמספרים משהו שהווה עכשיו. ודוק. מאת: [email protected]
  • האם חשוב לכתוב את המילה 'חילוק' מלא?

    2023
    7
    0 הצבעות
    7 פוסטים
    28 צפיות
    נ
    תאריך ההודעה המקורית: 29/11/2023 00:05 בנקודה באמצע משפט למשל, אני מסכים עם מר, ההתלבטות היא במקומות שבדיעבד הטעות הרבה פחות חמורה אלא שלכתחילה היה עדיף בלעדיהם. מאת: [email protected]
  • 0 הצבעות
    20 פוסטים
    79 צפיות
    ד
    תאריך ההודעה המקורית: 29/11/2023 10:03 אף שהקדמונים ואף הגר"א כתבו "וכו" על פסוק חושבני שהיום איננו מקובל וצורם בעין וכן דעתי שכיון שיש מנהג יפה לכתוב "וגו" שמסמל את העיקרון שאיננו רוצים לכתוב חצי פסוק, כדאי לאמץ אותו ויש בזה משום כבוד הפסוקים כמו כן לא מקובל לכתוב על פסוק וזה לשונו, יש התייחסות ללשונות המקרא כמקור מרומם יותר. מעבר לזה יש בדבר נפק"מ שכותבים וכו' לרוב כשהמשפט נגדע באמצעו או/ו כשההמשך נחוץ גם הוא רק רוצים לקצר למשל "המוציא מחברו וכו'" וכל שכן פסקה ארוכה יותר אבל בפסוק יש לכתוב וגו' גם אם מתכוונים רק למילים אלו בלבד, וזה בגלל כל פסוק דלא פסקיה. מאת: [email protected]
  • האם זו טעות? כך גם מופיע במקור. נמצא באוצר החכמה

    2023
    9
    0 הצבעות
    9 פוסטים
    46 צפיות
    פ
    תאריך ההודעה המקורית: 13/12/2023 12:34 מסכים עם מ"ש הרב חנן. חוצב לאבות - מלשון שהם משורש האבות הקדושים, וכמו חוצב להבות אש. אך יל"ע בכפילות של חוצב, ואולי תלוי בניקוד, ולפ"ז הכוונה ללשון מליצית גם בכפילות. ב-יום רביעי, 13 בדצמבר 2023 בשעה 12:16:01 UTC+2, אברהם יצחק כתב/ה:
  • 0 הצבעות
    2 פוסטים
    13 צפיות
    א
    תאריך ההודעה המקורית: 24/12/2023 22:39 אולי תראה משהו בספר המפתח על הרמב"ם רמב"ם הלכות מעשה הקרבנות פרק ג הלכה ג נכרי שהביא שלמים מקריבין אותן עולות שהעכו"ם לבו לשמים, נדר שלמים ונתנם לישראל על מנת שיתכפר בהן לישראל אוכלין אותן הישראלים כשלמי ישראל, וכן אם נתנן לכהן כהן אוכלן. מאת: [email protected]

0

מחובר

1.1k

משתמשים

14.3k

נושאים

64.4k

פוסטים