דילוג לתוכן
ראש השנה תשפ"ז
00
שנ'
00
דק'
00
שע'
00
ימים
שימו לב — קטגוריית ארכיון
הנושאים בקטגוריה זו הועברו מארכיון קבוצת גוגל, והמשתמשים המוצגים בהם אינם פעילים בפורום.
לקבלת מענה או לתחילת דיון, מומלץ לפתוח נושא חדש בקטגוריה המתאימה.

האם מקובל לכתוב כך?

2023
8 4 0 1
  • 0 הצבעות
    2 פוסטים
    0 צפיות
    5
    תאריך ההודעה המקורית: 08/01/2023 01:20 האם גם היום נהוג לכתוב: יושב על השולחן, בשולחן. או שצריך לכתוב: אצל השולחן?
  • האם יש למישהו נוסח יפה לכתוב לראש הכולל למשלוח מנות

    2023
    15
    0 הצבעות
    15 פוסטים
    0 צפיות
    א
    תאריך ההודעה המקורית: 12/03/2023 00:24 וכעין זאת נמצא בשיטמ"ק ריש בב"ק ד"ה השור בשם התוס' רא"ש וז"ל: "ואפילו במקרא מצינו שמשנה לשונו לכתוב לשון נופל על הלשון", ע"ש. ב-יום שישי, 10 במרץ 2023 בשעה 14:24:57 UTC+2, אליהו עבוד כתב/ה:
  • האם מקובל לכתוב כך ?

    2023
    5
    0 הצבעות
    5 פוסטים
    0 צפיות
    Y
    תאריך ההודעה המקורית: 02/06/2023 01:53 מהיכרות חלקית עם הנושא, לענ"ד נראה שהנכון כפי שהציע הרב בתחילה. אולי אפשר: 'אי בעינן *שישתהו *דרך שכרותו אי לאו'. ב-יום חמישי, 1 ביוני 2023 בשעה 19:07:42 UTC+3, אבן ספיר כתב/ה:
  • האם זה 'נורא' לכתוב 'זיקה פקע' בלשון זכר.

    2023
    1
    0 הצבעות
    1 פוסטים
    0 צפיות
    ב
    תאריך ההודעה המקורית: 25/06/2023 14:45 אם אפשר להשיב באישי. יוכפל שכרכם משמים.
  • האם זו טעות? כך גם מופיע במקור. נמצא באוצר החכמה

    2023
    9
    0 הצבעות
    9 פוסטים
    0 צפיות
    פ
    תאריך ההודעה המקורית: 13/12/2023 12:34 מסכים עם מ"ש הרב חנן. חוצב לאבות - מלשון שהם משורש האבות הקדושים, וכמו חוצב להבות אש. אך יל"ע בכפילות של חוצב, ואולי תלוי בניקוד, ולפ"ז הכוונה ללשון מליצית גם בכפילות. ב-יום רביעי, 13 בדצמבר 2023 בשעה 12:16:01 UTC+2, אברהם יצחק כתב/ה:
  • 0 הצבעות
    21 פוסטים
    0 צפיות
    א
    תאריך ההודעה המקורית: 20/12/2023 13:09 "לפחות שם חלקנו מיושבי בית המדרש שבינתיים זוכים בעוד דברי תורה יקרים מפז [במידה שהחומר אכן לאמיתה של תורה ואכמ"ל]". בנוסח התפילה שלאחר הלימוד: "אנו עמלים ומקבלים שכר, והם עמלים ואינם מקבלים שכר". ולכאורה, הלא הם כן מקבלים. ויישבו, שהם מקבלים לפי התוצאה, ואם לא הצילחו לתת תוצה, עבודתם לריק ולא יקבלו שכר. למשל, נגר טרח בהכנת שלחן, אך טעה בעבודתו וקלקל את השולחן, לא יקבל מאומה. משא"כ הלומד תורה ומתייגע, יקבל שכר אפילו אם לא הבין נכון ולא כיון לאמיתה של תורה. אחד בצער ממאה שלא בצער, לפום צערא אגרא. אם כן אדרבה, המתייגע, אפילו לא הצליח להבין טוב, שכרו מרובה מחבירו הגאון שהבין טוב וכיון לאמתה של תורה אך בלי להתייגע! גם עורך שעורך חומר שיודע שאינו נכון, מ"מ מקיים בכך מצות לימוד תורה. זה כמו שאדם לומד הוו"א שנדחתה בגמ', מ"מ זה תורה. וכן זה כמו שאדם לומד סוגיה, וחשב על מהלך מסוים, ואח"כ חזר בו. ודאי שגם המהלך הדחוי הוא חלק מהלימוד. עכ"פ כמובן את שלו יעשה ויעיר מה שצריך בהערות הסקירה או השוליים.
  • אפשר לכתוב כך:

    2023
    5
    0 הצבעות
    5 פוסטים
    0 צפיות
    א
    תאריך ההודעה המקורית: 04/12/2023 17:16 וכן מפורש בהדיא
  • 0 הצבעות
    15 פוסטים
    0 צפיות
    א
    תאריך ההודעה המקורית: 23/10/2023 15:37 דווקא בקונטרס זה יותר מקובל, כי זה יותר בנימה אישית, סתם כך באמצע ספר, אפילו הגאב"ד\ראב"ד לא חותם כך