התייעצות ניסוח

[אברהם מרדכי לב - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 06/05/2024 17:17

תודה. ולגבי הנקודתיים המקדימות לציטוט?

מאת: [email protected]

[5189 bezeqint.n - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 06/05/2024 17:20

תודה. ולגבי הנקודתיים המקדימות לציטוט?

מאת: [email protected]

[אברהם מרדכי לב - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 06/05/2024 17:25

תודה.
עוד דעות?

מאת: [email protected]

[א. שושנים - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 06/05/2024 17:27

לטעמי, מסרבל את שטף הקריאה.

מאת: [email protected]

[image: Mailtrack]
https://mailtrack.io?utm_source=gmail&utm_medium=signature&utm_campaign=signaturevirality11&
Sender
notified by
Mailtrack
https://mailtrack.io?utm_source=gmail&utm_medium=signature&utm_campaign=signaturevirality11&
06.05.24,
17:27:03

[sh054859 - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 06/05/2024 17:37

אני אישית לא שם כלל נקודתיים
רק גרש אחד

[יצחק זאב צ. - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 06/05/2024 20:01

בלי, ופשוט.

[יצחק מושקוביץ - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 06/05/2024 20:28

לא מקובל לשים נקודתיים בכהאי גוונא, ולפעמים צ"ל פסיק תלוי בעניין.

[מעשה הכתב - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 06/05/2024 20:45

לענ"ד מיותר.

[אליהו עבוד - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 06/05/2024 23:00

לפעמים הנקודותיים מיותרות. אולם כאן דווקא יש בהן מן הטעם הטוב, שהן נותנות
סוג של הדגשה למה שבא אחריהן. בעיקר הנקודותיים הראשונות.

[אליהו עבוד - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 06/05/2024 23:15

בעצם, הראשונות מוכרחות, והשניות רצויות.

[חיים סופר - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 06/05/2024 23:29

הראשונות מיותרות. והשניות רצויות.
הפיסוק מתאים רק לספר בסגנון של דרשות, שצריך לשמוע את הראש ישיבה צועק מתוך
הדף.
והפיסוק מסייע לקורא לדמיין את המנגינה של הרעיון (לאחרונה היה דיון על זה
בקבוצה ומישהו כמדומני כתב שככה זה בספרים של הרב ברוך מרדכי אזרחי ושל הרב
משה מרדכי שולזינגר).
ובקטע הנ"ל, אני חושב שהראש ישיבה עצר רק בנקודתים השניות.
את המלים 'על אף שכבר נושעתי מצרתי' הוא צעק בקול רם, וכל ההיכל רעד
מהנקודתיים שהוא השמיע, ואח"כ הוא הוריד את הטון ואמר בקול שנשפך לו מהלב
"וקיוויתי
לו".
בכל מקרה, לא נראה לי שהוא עצר לנקודתיים פעמיים כל כך קרובים אחד לשני.

[אברהם מרדכי לב - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 06/05/2024 23:34

תודה לכולם.
מדהים כמה דעות יש לכאן ולכאן.
אכן, מדובר במעין ספר דרשות. לא חושב שה'ראש ישיבה' אמור לזעוק מהכתוב... אבל
כן שתהיה כתיבה מרתקת וכו'
הלקוח אמר שלדעתו הנקודותיים יכולות להוסיף נעימות, וקיטוע שיקל על הקורא.
אני חושב שהכל עניין של טעם אישי.
כך או כך, שוב תודה לכולם.

[אליהו עבוד - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 06/05/2024 23:42

לכאורה עיקר ההתנגדות לנקודתיים נובעת מכך שהרבה עורכים קיבלו מלקוחותיהם
הוראה לכתוב בסגנון חסידי, שהוא כביכול בלי נקודותיים ובלי קו ארוך (אע"פ
שבהרבה ספרים של חסידות כן ישנם סימנים אלו, עכ"פ יש מו"לים אמריקאים וכדו'
שחושבים שסימנים אלו הם רק בעברית מודרנית). ועורכים אלו כבר התרגלו לכתוב בלי
נקודותיים, ולכן הן נקראות להם מיותרות.
למעשה צודק הלקוח שאמר שהנקודתיים מוסיפות הרבה. ואם זה טעמו, עליך להשאירן.

אגב הרב סופר כתב: את המלים 'על אף שכבר נושעתי מצרתי' הוא צעק בקול רם,
וכל ההיכל רעד
מהנקודתיים שהוא השמיע, ואח"כ הוא הוריד את הטון ואמר בקול שנשפך לו מהלב
"וקיוויתי
לו".
אינני מבין מדוע לא להוסיף נקודותיים, בפרט לאחר המילים: שנשפך לו מהלב.

מאת: [email protected]

[אליהו עבוד - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 06/05/2024 23:43

צ"ל: ולכן הן נראות להם מיותרות.

[אברהם מרדכי לב - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 06/05/2024 23:45

אכן, הכתיבה התורנית, במיוחד במכון מאוד ידוע ומפורסם.. - לפעמים היא עם כללים
מאוד נוקשים וברורים.
והכל כמובן לפי הספר והמזמין וכו'.
אבל כאשר יוצא לפעמים לכתוב כתיבה אומנותית, משוחררת - זה ממש בבחינת א
מחיה!...

[אליהו עבוד - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 06/05/2024 23:47

החילוק הוא לא בין כתיבה תורנית לאומנותית, אלא בין כתיבה זורמת לכתיבה מרובעת.
היו לי אינספור ויכוחים עם מבקרים שטענו שפיסוקים מסוימים וניסוחים מסוימים הם
עברית, וגם לאחר שהבאתי אינספור ראיות מהתורה ומספרי חסידות, זה לא עזר כלום,
וטענו: זה דומה לעברית.
כלומר, זה לא סגנון חסידי, אלא סתם מרובעות שנובעת מעמרצות.

מאת: [email protected]

[א ב של החיים אמ - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 07/05/2024 01:40

בגדול בלי. [אכן, יש מקומות נצרכים].

ב-יום שני, 6 במאי 2024 בשעה 23:48:13 UTC+3, אליהו עבוד כתב/ה:

[אליהו עבוד - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 07/05/2024 02:14

בגדול צריך, ויש מקומות שמסרבל.
דוגמה שצריך:* הוא צעק: "נקודותיים בד"כ נצרכות".*
עוד דוגמה שצריך: הנקודותיים שבאו אחרי המילים דוגמה שצריך. [אבל שימו לב
שאחרי המילים "אחרי המילים" – א"צ ומסרבל].
דוגמה שא"צ: הכתוב "לא תרצח" מדבר גם באומות העולם.

מאת: [email protected]

[ארי במסתרים - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 07/05/2024 23:04

התשובה היא שבספר תורני חשוב (ישבתי למדני וכו') אסור שיופיע.
ובספר שכתוב על גבול העברית עם אפשרות חופשית לסימני שאלה קריאה וכו', אז
בודאי שנכון להוסיף אבל לא כל פעם, אלא לפי הבנת העורך, ועל הבנתו וחכמתו
משלמים לו.

[אליהו עבוד - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 07/05/2024 23:43

איני מסכים.
אדרבה, בספר תורני חשוב, חשוב להביא סימנים מגוונים. וכן מצינו בהרבה ספרי
קודש שיצאו בדורנו. אמנם אין לפזר נקודותיים למשל על כל צעד ושעל, אלא כאשר
ישנה הפסקה קטנה בדיבור. וראה בדוגמאות שהבאתי בהודעה לעיל.
יש רק אסכולה מצומצמת של ספרים תורניים שהמו"לים שלהם הם אנשים מרובעים
ומצומצמים שאינם בקיאים בלשה"ק וסוברים שהפיסוקים שייכים ל"עברי מודרני". אם
אתה עורך של ספר כזה, אתה צריך כמובן להתבטל לרצון מעבידיך.
חבל שמרוב ההתרגלות להוראות מרובעות שנובעות מבורות וצמצום מחשבתי, כבר חושבים
שכן הדרך הרצויה.