דילוג לתוכן
שימו לב — קטגוריית ארכיון
הנושאים בקטגוריה זו הועברו מארכיון קבוצת גוגל, והמשתמשים המוצגים בהם אינם פעילים בפורום.
לקבלת מענה או לתחילת דיון, מומלץ לפתוח נושא חדש בקטגוריה המתאימה.

התייעצות ניסוח

2024
30 12 0 1
  • תאריך ההודעה המקורית: 06/05/2024 17:09

    האם הנקודתיים לפני כל ציטוט, אפילו לא ארוך - מוסיפה פיסוק נעים, או מסרבלת?
    יישר כח.

    פעמים רבות נוטה האדם לשכוח תכף את קרבת ה' בה היה שרוי בזמן שציפה לישועתו.
    ועל זה שב הפסוק והדגיש*:* "וקיוויתי לו" – על אף שכבר נושעתי מצרתי, עדיין*:*
    "וקיוויתי לו".

  • תאריך ההודעה המקורית: 06/05/2024 17:09

    האם הנקודתיים לפני כל ציטוט, אפילו לא ארוך - מוסיפה פיסוק נעים, או מסרבלת?
    יישר כח.

    פעמים רבות נוטה האדם לשכוח תכף את קרבת ה' בה היה שרוי בזמן שציפה לישועתו.
    ועל זה שב הפסוק והדגיש*:* "וקיוויתי לו" – על אף שכבר נושעתי מצרתי, עדיין*:*
    "וקיוויתי לו".

    תאריך ההודעה המקורית: 06/05/2024 17:14

    האם הנקודתיים לפני כל ציטוט, אפילו לא ארוך - מוסיפה פיסוק נעים, או מסרבלת?
    יישר כח.

    פעמים רבות נוטה האדם לשכוח תכף את קרבת ה' בה היה שרוי בזמן שציפה לישועתו.
    ועל זה שב הפסוק והדגיש*:* "וקיוויתי לו" – על אף שכבר נושעתי מצרתי, עדיין*:*
    "וקיוויתי לו".

  • תאריך ההודעה המקורית: 06/05/2024 17:14

    האם הנקודתיים לפני כל ציטוט, אפילו לא ארוך - מוסיפה פיסוק נעים, או מסרבלת?
    יישר כח.

    פעמים רבות נוטה האדם לשכוח תכף את קרבת ה' בה היה שרוי בזמן שציפה לישועתו.
    ועל זה שב הפסוק והדגיש*:* "וקיוויתי לו" – על אף שכבר נושעתי מצרתי, עדיין*:*
    "וקיוויתי לו".

    תאריך ההודעה המקורית: 06/05/2024 17:17

    תודה. ולגבי הנקודתיים המקדימות לציטוט?

    מאת: [email protected]

  • תאריך ההודעה המקורית: 06/05/2024 17:17

    תודה. ולגבי הנקודתיים המקדימות לציטוט?

    מאת: [email protected]

    תאריך ההודעה המקורית: 06/05/2024 17:20

    תודה. ולגבי הנקודתיים המקדימות לציטוט?

    מאת: [email protected]

  • תאריך ההודעה המקורית: 06/05/2024 17:20

    תודה. ולגבי הנקודתיים המקדימות לציטוט?

    מאת: [email protected]

    תאריך ההודעה המקורית: 06/05/2024 17:25

    תודה.
    עוד דעות?

    מאת: [email protected]

  • תאריך ההודעה המקורית: 06/05/2024 17:25

    תודה.
    עוד דעות?

    מאת: [email protected]

    תאריך ההודעה המקורית: 06/05/2024 17:27

    לטעמי, מסרבל את שטף הקריאה.

    מאת: [email protected]

    [image: Mailtrack]
    https://mailtrack.io?utm_source=gmail&utm_medium=signature&utm_campaign=signaturevirality11&
    Sender
    notified by
    Mailtrack
    https://mailtrack.io?utm_source=gmail&utm_medium=signature&utm_campaign=signaturevirality11&
    06.05.24,
    17:27:03

  • תאריך ההודעה המקורית: 06/05/2024 17:27

    לטעמי, מסרבל את שטף הקריאה.

    מאת: [email protected]

    [image: Mailtrack]
    https://mailtrack.io?utm_source=gmail&utm_medium=signature&utm_campaign=signaturevirality11&
    Sender
    notified by
    Mailtrack
    https://mailtrack.io?utm_source=gmail&utm_medium=signature&utm_campaign=signaturevirality11&
    06.05.24,
    17:27:03

    תאריך ההודעה המקורית: 06/05/2024 17:37

    אני אישית לא שם כלל נקודתיים
    רק גרש אחד

  • תאריך ההודעה המקורית: 06/05/2024 17:37

    אני אישית לא שם כלל נקודתיים
    רק גרש אחד

    תאריך ההודעה המקורית: 06/05/2024 20:01

    בלי, ופשוט.

  • תאריך ההודעה המקורית: 06/05/2024 20:01

    בלי, ופשוט.

    תאריך ההודעה המקורית: 06/05/2024 20:28

    לא מקובל לשים נקודתיים בכהאי גוונא, ולפעמים צ"ל פסיק תלוי בעניין.

  • תאריך ההודעה המקורית: 06/05/2024 20:01

    בלי, ופשוט.

    תאריך ההודעה המקורית: 06/05/2024 20:45

    לענ"ד מיותר.

  • תאריך ההודעה המקורית: 06/05/2024 20:45

    לענ"ד מיותר.

    תאריך ההודעה המקורית: 06/05/2024 23:00

    לפעמים הנקודותיים מיותרות. אולם כאן דווקא יש בהן מן הטעם הטוב, שהן נותנות
    סוג של הדגשה למה שבא אחריהן. בעיקר הנקודותיים הראשונות.

  • תאריך ההודעה המקורית: 06/05/2024 23:00

    לפעמים הנקודותיים מיותרות. אולם כאן דווקא יש בהן מן הטעם הטוב, שהן נותנות
    סוג של הדגשה למה שבא אחריהן. בעיקר הנקודותיים הראשונות.

    תאריך ההודעה המקורית: 06/05/2024 23:15

    בעצם, הראשונות מוכרחות, והשניות רצויות.

  • תאריך ההודעה המקורית: 06/05/2024 23:15

    בעצם, הראשונות מוכרחות, והשניות רצויות.

    תאריך ההודעה המקורית: 06/05/2024 23:29

    הראשונות מיותרות. והשניות רצויות.
    הפיסוק מתאים רק לספר בסגנון של דרשות, שצריך לשמוע את הראש ישיבה צועק מתוך
    הדף.
    והפיסוק מסייע לקורא לדמיין את המנגינה של הרעיון (לאחרונה היה דיון על זה
    בקבוצה ומישהו כמדומני כתב שככה זה בספרים של הרב ברוך מרדכי אזרחי ושל הרב
    משה מרדכי שולזינגר).
    ובקטע הנ"ל, אני חושב שהראש ישיבה עצר רק בנקודתים השניות.
    את המלים 'על אף שכבר נושעתי מצרתי' הוא צעק בקול רם, וכל ההיכל רעד
    מהנקודתיים שהוא השמיע, ואח"כ הוא הוריד את הטון ואמר בקול שנשפך לו מהלב
    "וקיוויתי
    לו".
    בכל מקרה, לא נראה לי שהוא עצר לנקודתיים פעמיים כל כך קרובים אחד לשני.

  • תאריך ההודעה המקורית: 06/05/2024 23:29

    הראשונות מיותרות. והשניות רצויות.
    הפיסוק מתאים רק לספר בסגנון של דרשות, שצריך לשמוע את הראש ישיבה צועק מתוך
    הדף.
    והפיסוק מסייע לקורא לדמיין את המנגינה של הרעיון (לאחרונה היה דיון על זה
    בקבוצה ומישהו כמדומני כתב שככה זה בספרים של הרב ברוך מרדכי אזרחי ושל הרב
    משה מרדכי שולזינגר).
    ובקטע הנ"ל, אני חושב שהראש ישיבה עצר רק בנקודתים השניות.
    את המלים 'על אף שכבר נושעתי מצרתי' הוא צעק בקול רם, וכל ההיכל רעד
    מהנקודתיים שהוא השמיע, ואח"כ הוא הוריד את הטון ואמר בקול שנשפך לו מהלב
    "וקיוויתי
    לו".
    בכל מקרה, לא נראה לי שהוא עצר לנקודתיים פעמיים כל כך קרובים אחד לשני.

    תאריך ההודעה המקורית: 06/05/2024 23:34

    תודה לכולם.
    מדהים כמה דעות יש לכאן ולכאן.
    אכן, מדובר במעין ספר דרשות. לא חושב שה'ראש ישיבה' אמור לזעוק מהכתוב... אבל
    כן שתהיה כתיבה מרתקת וכו'
    הלקוח אמר שלדעתו הנקודותיים יכולות להוסיף נעימות, וקיטוע שיקל על הקורא.
    אני חושב שהכל עניין של טעם אישי.
    כך או כך, שוב תודה לכולם.

  • תאריך ההודעה המקורית: 06/05/2024 23:34

    תודה לכולם.
    מדהים כמה דעות יש לכאן ולכאן.
    אכן, מדובר במעין ספר דרשות. לא חושב שה'ראש ישיבה' אמור לזעוק מהכתוב... אבל
    כן שתהיה כתיבה מרתקת וכו'
    הלקוח אמר שלדעתו הנקודותיים יכולות להוסיף נעימות, וקיטוע שיקל על הקורא.
    אני חושב שהכל עניין של טעם אישי.
    כך או כך, שוב תודה לכולם.

    תאריך ההודעה המקורית: 06/05/2024 23:42

    לכאורה עיקר ההתנגדות לנקודתיים נובעת מכך שהרבה עורכים קיבלו מלקוחותיהם
    הוראה לכתוב בסגנון חסידי, שהוא כביכול בלי נקודותיים ובלי קו ארוך (אע"פ
    שבהרבה ספרים של חסידות כן ישנם סימנים אלו, עכ"פ יש מו"לים אמריקאים וכדו'
    שחושבים שסימנים אלו הם רק בעברית מודרנית). ועורכים אלו כבר התרגלו לכתוב בלי
    נקודותיים, ולכן הן נקראות להם מיותרות.
    למעשה צודק הלקוח שאמר שהנקודתיים מוסיפות הרבה. ואם זה טעמו, עליך להשאירן.

    אגב הרב סופר כתב: את המלים 'על אף שכבר נושעתי מצרתי' הוא צעק בקול רם,
    וכל ההיכל רעד
    מהנקודתיים שהוא השמיע, ואח"כ הוא הוריד את הטון ואמר בקול שנשפך לו מהלב
    "וקיוויתי
    לו".
    אינני מבין מדוע לא להוסיף נקודותיים, בפרט לאחר המילים: שנשפך לו מהלב.

    מאת: [email protected]

  • תאריך ההודעה המקורית: 06/05/2024 23:42

    לכאורה עיקר ההתנגדות לנקודתיים נובעת מכך שהרבה עורכים קיבלו מלקוחותיהם
    הוראה לכתוב בסגנון חסידי, שהוא כביכול בלי נקודותיים ובלי קו ארוך (אע"פ
    שבהרבה ספרים של חסידות כן ישנם סימנים אלו, עכ"פ יש מו"לים אמריקאים וכדו'
    שחושבים שסימנים אלו הם רק בעברית מודרנית). ועורכים אלו כבר התרגלו לכתוב בלי
    נקודותיים, ולכן הן נקראות להם מיותרות.
    למעשה צודק הלקוח שאמר שהנקודתיים מוסיפות הרבה. ואם זה טעמו, עליך להשאירן.

    אגב הרב סופר כתב: את המלים 'על אף שכבר נושעתי מצרתי' הוא צעק בקול רם,
    וכל ההיכל רעד
    מהנקודתיים שהוא השמיע, ואח"כ הוא הוריד את הטון ואמר בקול שנשפך לו מהלב
    "וקיוויתי
    לו".
    אינני מבין מדוע לא להוסיף נקודותיים, בפרט לאחר המילים: שנשפך לו מהלב.

    מאת: [email protected]

    תאריך ההודעה המקורית: 06/05/2024 23:43

    צ"ל: ולכן הן נראות להם מיותרות.

  • תאריך ההודעה המקורית: 06/05/2024 23:43

    צ"ל: ולכן הן נראות להם מיותרות.

    תאריך ההודעה המקורית: 06/05/2024 23:45

    אכן, הכתיבה התורנית, במיוחד במכון מאוד ידוע ומפורסם.. - לפעמים היא עם כללים
    מאוד נוקשים וברורים.
    והכל כמובן לפי הספר והמזמין וכו'.
    אבל כאשר יוצא לפעמים לכתוב כתיבה אומנותית, משוחררת - זה ממש בבחינת א
    מחיה!...

  • תאריך ההודעה המקורית: 06/05/2024 23:45

    אכן, הכתיבה התורנית, במיוחד במכון מאוד ידוע ומפורסם.. - לפעמים היא עם כללים
    מאוד נוקשים וברורים.
    והכל כמובן לפי הספר והמזמין וכו'.
    אבל כאשר יוצא לפעמים לכתוב כתיבה אומנותית, משוחררת - זה ממש בבחינת א
    מחיה!...

    תאריך ההודעה המקורית: 06/05/2024 23:47

    החילוק הוא לא בין כתיבה תורנית לאומנותית, אלא בין כתיבה זורמת לכתיבה מרובעת.
    היו לי אינספור ויכוחים עם מבקרים שטענו שפיסוקים מסוימים וניסוחים מסוימים הם
    עברית, וגם לאחר שהבאתי אינספור ראיות מהתורה ומספרי חסידות, זה לא עזר כלום,
    וטענו: זה דומה לעברית.
    כלומר, זה לא סגנון חסידי, אלא סתם מרובעות שנובעת מעמרצות.

    מאת: [email protected]

  • תאריך ההודעה המקורית: 06/05/2024 23:47

    החילוק הוא לא בין כתיבה תורנית לאומנותית, אלא בין כתיבה זורמת לכתיבה מרובעת.
    היו לי אינספור ויכוחים עם מבקרים שטענו שפיסוקים מסוימים וניסוחים מסוימים הם
    עברית, וגם לאחר שהבאתי אינספור ראיות מהתורה ומספרי חסידות, זה לא עזר כלום,
    וטענו: זה דומה לעברית.
    כלומר, זה לא סגנון חסידי, אלא סתם מרובעות שנובעת מעמרצות.

    מאת: [email protected]

    תאריך ההודעה המקורית: 07/05/2024 01:40

    בגדול בלי. [אכן, יש מקומות נצרכים].

    ב-יום שני, 6 במאי 2024 בשעה 23:48:13 UTC+3, אליהו עבוד כתב/ה:

  • תאריך ההודעה המקורית: 07/05/2024 01:40

    בגדול בלי. [אכן, יש מקומות נצרכים].

    ב-יום שני, 6 במאי 2024 בשעה 23:48:13 UTC+3, אליהו עבוד כתב/ה:

    תאריך ההודעה המקורית: 07/05/2024 02:14

    בגדול צריך, ויש מקומות שמסרבל.
    דוגמה שצריך:* הוא צעק: "נקודותיים בד"כ נצרכות".*
    עוד דוגמה שצריך: הנקודותיים שבאו אחרי המילים דוגמה שצריך. [אבל שימו לב
    שאחרי המילים "אחרי המילים" – א"צ ומסרבל].
    דוגמה שא"צ: הכתוב "לא תרצח" מדבר גם באומות העולם.

    מאת: [email protected]

  • שאלת ניסוח

    2024
    4
    0 הצבעות
    4 פוסטים
    0 צפיות
    י
    תאריך ההודעה המקורית: 12/03/2024 21:28 אכן זו הדעה הרווחת כאן וכן עמא דבר ייש"כ לכל המשיבים מאת: [email protected]
  • אRe: Re: ניסוח נכון. תודה מראש

    2024
    3
    0 הצבעות
    3 פוסטים
    0 צפיות
    ש
    תאריך ההודעה המקורית: 22/03/2024 10:56 כתבתי פעם על מישהו מאמר וכיניתי אותו "רבי". זה הגיע לידי אחת מהחוגים הדת"ל, והיא לא הבינה: הוא הרי לא היה רבי של חסידים, למה אתה כותב עליו 'רבי'? השאלה היא איזה סוג הלקוח שלך. ב"תנועת המוסר" למשל, הוא כותב על כולם בעיקרון (כפי שמציינים בניו בהקדמה) רק את התואר "ר'" - אבל היום זה כנראה לא ילך. אולי: רבינו? או: הג"ר? ----- Original Message ----- From: שמואל בלויא To: הבית לעורך התורני Sent: Friday, March 22, 2024 8:13 AM Subject: אRe: [הבית לעורך התורני] Re: ניסוח נכון. תודה מראש איזה אומץ, לכתוב הלצות בשרשור שיודעים שאקרא אותו !!! אנא היו ממוקדים. הלקוח לא אוהב את התואר רבי. מי יכול בבקשה לסכם לי מה אפשר כתחליף, ולמי מגדולי הדורות זה מתאים, כו'. ייש"כ ב-יום שישי, 22 במרץ 2024 בשעה 01:39:34 UTC+2, [email protected] כתב/ה: חזק... ברוח הימים... (אולי שייך לדיון על "ווארטים לפורים"). בריסקאי וחזונאישניק התווכחו. העיר החזואישניק על החקוק על ספר הגר"ח: "חידושי רבינו חיים הלוי" - לא מצאנו 'רבינו' אלא בראשונים. הגיב הבריסקאי: ולא מצאנו 'חזון' אלא בנביאים... ----- Original Message ----- From: יעקב שטיימן To: אמרי יושר Cc: ארי במסתרים ; אליהו ברדנשטיין ; מכון זכרון אליהו ; יהושע זריצקי ; שמואל בלויא ; הבית לעורך התורני Sent: Friday, March 22, 2024 1:32 AM Subject: Re: [הבית לעורך התורני] Re: ניסוח נכון. תודה מראש מה שגרוע בשרב-רב זה שפעמיים אתה קורא לו רב... ולר' משה פינשטיין לא.... וכעת ברצינות מאד מקובל גם לכנותו 'רבינו יהונתן אייבשיץ' זו רק היתה דוגמה לסבר את האוזן. הכוונה היא שהיום גם שרברב זוכה לתואר ר'. אז כשאתה כותב ר' על פוסק הדור, זה זלזול. מדובר על ספרים שלא כותבים על שרברב ר' תארו לכם טקסט כזה: "האם מותר להשתמש בפלטה בשבת?" שאל ר' אברהם השרברב השכונתי, את ר' משה פיינשטיין. "בוודאי", ענה ר' משה. "גם כשמדובר במאכל עם רוטב?", שאל ר' אברהם. ""נכון", השיב לו ר' משה... האם זה לא ביזיון, לכתוב את אותו תואר הן על גדול הדור והן על השרברב?! והרי גם גבי ר' משה פיינשטיין, ר' עובדיה יוסף, ר' חיים קנייבסקי - זו פחיתות כבוד וממש גנאי לכתוב בלי התואר גאון! והנה, בדיוק היום קראתי סיפור, ולדעתי הם השתמשו בתארים בצורה מאוד נכונה. שימו לב שכשמדובר בגאון הרב וואזנר הם הזכירו תואר 'הגאון' הן בהזכרה הראשונה והן כמה פעמים לאחמ"כ, אם כי בהמשך לא הקפידו על כך. ולגבי הרב זיכרמן, שאינו מוגדר כפוסק הדור, הזכירו 'הגאון' רק בהזכרה הראשונה: היה זה בלובי הכניסה למרכז הרפואי 'מעיני הישועה'. מסדרונות בית החולים לבשו חג, הצוות הרפואי היה נרגש, המאושפזים ובני המשפחות המתינו כבר לרגע הגדול. בשעה היעודה הגיע הגאון רבי שמואל הלוי וואזנר זצ"ל לבקר בבית החולים שנוהל בהכוונתו, והכל היו נרגשים לקראת ביקורו של גדול הדור. בין העומדים בשורה הראשונה לקבל את הרב בברכת שלום, עמד גם הגאון רבי ישראל זיכרמן שליט"א, רב בית החולים בזמנו וכיום רבה של אחוזת ברכפלד. הוא לא המתין לברכת שלום בלבד, עז היה רצונו לפרוש בפני גדול הדור שאלה הלכתית, אותה נשאל הבוקר על ידי אחד המטופלים. מכיוון שלא ידע כיצד לענות , המתין להזדמנות לשאול את פוסק הדור כיצד יש להורות. לקראת תום הביקור המרומם, ניגש הרב זיכרמן אל הגאון הרב וואזנר, ופרש את השאלה. מדובר ביהודי מבוגר יחסית, הסובל כאבים שונים ומשונים בכל חלקי גופו. הוא מרותק למיטתו, זקוק לעזרת הצוות הרפואי בכל פעולה קטנה כגדולה, וימיו ובעיקר לילותיו הפכו לכעין סיוט מתמשך, כשהוא לא מסוגל לסייע לעצמו בכלום, ממש כך. 'האם אני יכול לברך 'שעשה לי כל צרכי'? והלא אני מוגבל כל כך, אין בכוחי לדאוג לצרכיי כלל?' שאל החולה. כשמוע הרב וואזנר את השאלה, לבו הגדול כבר הבין דבר מתוך דבר… 'היכן הוא מאושפז?' – שאל הגאון. 'ב'פנימית', בחדר השלישי משמאל…' – השיב הרב זיכרמן, והרב וואזנר ממרום גילו ומעמדו, החל עושה את דרכו למקום. כשהמעלית נפתחה ודמותו של גדול הדור נראתה בפתח המחלקה – נעמד כל הצוות ביראת כבוד, דרוכים ונרגשים מהביקור המפתיע. בניואנסים המקובלים כיום אצל בני התורה, ר' ורבי זה ממש לא אותו הדבר, למעשה, עם האינפלציה הדוהרת של התארים (אינפלציה שלילית כמובן, שהערך יורד), ר' זה תואר ששמור לפשוטי העם ממש. לגופו של עניין, אני מסכים שככלל, צריך לאמץ תואר אחיד לכל הגדולים והמחברים שמוזכרים בספר. עם זאת, יש כאלו שכלפיהם התקבל בכלל ישראל תואר מיוחד ובכה"ג אפשר או אפי' ראוי להיצמד לזה, ואני לא מדבר רק על תארים כמו הגאון מוילנא, או האר" הקדוש. אלא לדוגמה, כשאני כותב על רבי עקיבא איגר, אני מרגיש שזה פשוט לא לעניין להזכיר את שמו בלי התואר "גאון" ולכן אני כותב: הגרעק"א או הגאון רבי עקיבא איגר, כי כלפיו התקבל מעמד מיוחד של גאון. כמובן שיש עוד דוגמאות, כמו אלו שהביאו כאן ביחס לרבי ר' העשיל וכו'. רבי ור' זה אותו דבר בדיוק. היה מבקר שטען שיש חכמים שנהוג לכתוב גביהם רבי ויש שנהוג ר'. יכול להיות. אולי על תנאים מתאים יותר: רבי חנינא, רבי יוחנן. אבל אין בזה כללים ברורים. למעורר לעיל יודגש, לא ר' אלא רבי. כשמתחילים עם תארים לא גומרים. אני תמיד נהנה לראות בעלונים מרן רה"י וכדו' כשבתוך הדברים מוזכר גם גדולים מאות שנים אחורה עם תארים פחותים מאלו. אני אישית כותב תמיד רבי ומעולם לא קיבלתי הערות/הארות על כך. גם כשכתבתי עבור גדו"י אישרו את הדברים גם את התארים האלו. ברוב ספרי ראשי הישיבות כותבים רבי לכולם. Sender notified by Mailtrack 21.03.24, 23:13:10 חלילה! לכתוב סתם: ר' משה פיינשטיין, ר' עובדיה יוסף וכו?! על כולם צריך לכתוב 'הגאון', מלבד ר' אברהם אבן עזרא, שחי בדורות הקדמונים; ר' שלומקה מזוועיל, שהיה אדמור חסידי, ובד"כ לא מקובל לכתוב בכה"ג הגאון; ור' חיים ויטאל, שבד"כ מכונה: מורנו ר' חיים ויטאל. כמובן שכולם היו גאוני עולם, אבל יש תלמידי חכמים שאין נהוג, כפי שעל התנאים והאמוראים לא כתבו וכם בכגון הנ"ל. אם אין הוראה אחרת של המחבר, מאוד מסובך לחלק תוארים, ולכן צריך לעשות משהו דומה ושוה לכולם. והכי טהור ונקי לעשות לכולם 'רבי' בלבד, ולא להכנס לתסבוכות מדובר בספר על הש"ס, ע"פ פשט ב-יום חמישי, 21 במרץ 2024 בשעה 23:01:13 UTC+2, שמואל בלויא כתב/ה: מתאים לכתוב על כולם 'רבי' ? מעתיק כמה שמות כפי שהובאו בקובץ אותו אני מגיה - חכם עובדיה יוסף רבי יצחק אייזיק הלוי [דורות הראשונים] רבי אלחנן בקובץ הערות רבי משה פיינשטיין רבי עקיבא איגר רבי אברהם אבן עזרא [הובא בתוס'] הרבי ר' שלומקע מזוועיל רבי חיים קנייבסקי רבי חיים וויטל ב-יום חמישי, 21 במרץ 2024 בשעה 22:12:58 UTC+2, יחידה ליחדך כתב/ה: רבי יהונתן אייבשיץ
  • שאלת ניסוח/כתיבה

    2024
    1
    0 הצבעות
    1 פוסטים
    0 צפיות
    א
    תאריך ההודעה המקורית: 14/04/2024 22:01 האם הנוסח הזה תקין: "הא לא עשאהו". השאלה בנוגע למילה: "עשאהו", כך כותבים?
  • שאלת ניסוח/כתיבה

    2024
    4
    0 הצבעות
    4 פוסטים
    0 צפיות
    א
    תאריך ההודעה המקורית: 14/04/2024 23:36 אם השואל התכוין ללשון נקיבה כאשר הנקיבה היא העושה, אזי הלשון היא 'עשאתו'. (ונ"ל שזה תואם הן את 'עשאו' והן את 'עשאהו'). מאת: [email protected]
  • ניסוח

    2024
    1
    0 הצבעות
    1 פוסטים
    0 צפיות
    S
    תאריך ההודעה המקורית: 15/04/2024 11:43 איך כותבים הכוסות הראשונים או הכוסות הראשונות? כוס לשון נקבה.
  • ניסוח

    2024
    1
    0 הצבעות
    1 פוסטים
    0 צפיות
    י
    תאריך ההודעה המקורית: 15/04/2024 14:38 הכוסות הראשונות
  • התייעצות לגבי עורך יקר

    2024
    1
    0 הצבעות
    1 פוסטים
    0 צפיות
    א
    תאריך ההודעה המקורית: 21/11/2024 19:55 מאוד חשוב לי לשמוע את דעתכם, אשמח אם תוכלו להקדיש מזמנכם כדי לבדוק את זה. קיבלתי תלונות שבספר שלי יש הרבה טעויות, ועדיין חסר עריכה לשונית רצינית. מאידך יש הרבה מאוד שמרוצים מהסגנון הזה, כי הוא ייחודי, שמרגישים שאני מדבר איתם. קיבלתי גם תלונות שהדברים לא מסודרים ונכנסים מעניין לעניין באותו עניין, וצריך לסדר אותם. מאידך ציינו רבים שבגלל הסגנון הזה הם פשוט קראו ברצף קטעים גדולים מהספר. קיבלתי הצעה מעורך מאוד מקצועי לערוך מחדש את הספר ולטפל בבעיות הנ"ל. הוא ערך דוגמא משער המריבות. לפניכם בקובץ וורד השער כפי שהוא מופיע בספר, ובקובץ פי די אף הקובץ שהוא ערך. המחיר שלו הוא כשמונת אלפים ש"ח לכל הספר. ונפשי בשאלתי האם העריכה שלו עוזרת לספר או מקלקלת, וכן האם זה שווה מבחינה כלכלית להשקיע כל כך הרבה בשיפוץ. תודה רבה! -- [image: לוגו כיתוב מלא חתוך.jpg] *ליצירת קשר: 0527174846 * הנכם מוזמנים להצטרף לרשימת התפוצה שלי לקבלת תובנות בתחום החינוך והמסתעף להצטרפות דרך המייל לחץ כאן <[email protected]?subject=%D7%A9%D7%9C%D7%97%20%D7%9C%D7%99%20%D7%AA%D7%95%D7%91%D7%A0%D7%95%D7%AA%20%D7%9E%D7%A2%D7%A0%D7%99%D7%99%D7%A0%D7%95%D7%AA%20-%20%D7%94%D7%92%D7%A2%D7%AA%D7%99%20%D7%93%D7%A8%D7%9A%20%D7%94%D7%A7%D7%99%D7%A9%D7%95%D7%A8%20%D7%91%D7%9E%D7%99%D7%99%D7%9C> קבצים מצורפים: חדר מלמדים - שער המריבות, דוגמא.pdf שער המריבות.docx
  • התייעצות לגבי עורך יקר

    2024
    5
    0 הצבעות
    5 פוסטים
    0 צפיות
    א
    תאריך ההודעה המקורית: 24/11/2024 00:57 אם יש המון טעויות, כדאי לבדוק טוב אם העורך לא שלח בטעות את הקובץ הזמני, והשאיר אצלו את הקובץ ה'סופי סופי', וכבר היו דברים מעולם. או שהוא שלח את הסופי ולא שמו לב, או שרשמו סופי על קובץ אחר וכו וכו​​​​​​​​​​​​​​​​​​​​​​​​​​​​​​​​​​​​​​​​​​​​​​​​​​​​​​​​​​​​​​​​​​​​​​​​​​​​​​​​​​​​​​​​​​​​​​​​​​​​ [image: 2884e9b2058f67a55ab7d4a60fb97c22963bb5ff]

1

מחובר

793

משתמשים

14.1k

נושאים

63.0k

פוסטים