התייעצות - כיצד להקל על הקורא ולרתקו?

[ארי במסתרים - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 09/05/2024 18:15

להיפך,
הקורא בדרך כלל לא קורא ציטוטים!
והסיבה היא, בגלל שהם כתובים בסגנון שונה מהספר, וקשה מאוד לעבור בקריאה רציפה
מסגנון כתיבה של אחד לסגנון כתיבה של אחר. בפרט שהרבה ציטוטים מקדמונים הם
בשפה כבידה ולא ברורה מספיק.
לדעתי העצה היא הפוכה,
לנסות לגרום לציטוטים להיות משולבים בתוך המלל של המאמר כולו.
ואמנם, אי אפשר לעשות זאת, כיון שזה ציטוטים שאי אפשר לשנות את הנוסח שלהם.
ולכן צריך לחשוב בחכמה מה כן לעשות.
לדוגמא - במאמרים שאני עורך, שמכילים הרבה ציטוטים,

1. ראשית, אני מוריד מתוך הציטוט כל מילה שלא הכרחית להיות בו (כמו 'אמר רבי
   חייא אמר רבי חנינא', וכדומה..),
2. בנוסף, אני מפסק את הציטוט בצורה שתהיה מאוד מאוד ברורה ונוחה לקריאה
   (וסוד: לפעמים אני מוסיף ומשמיט מילים בתוך הציטוט! כדי להקל על הקורא. מוכן
   להתקפות).
3. ולסיום, אני כותב לפני הציטוט מה הולך להיות כתוב בו, וכן אחרי הציטוט
   מה היה כתוב בו.

מאת: [email protected]

[אברהם מרדכי לב - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 09/05/2024 18:17

התגובה של אברהם מרדכי לב בוצעה דרך Gmail
https://www.google.com/gmail/about/?utm_source=gmail-in-product&utm_medium=et&utm_campaign=emojireactionemail#app

קבצים מצורפים:

• file-0

[אברהם מרדכי לב - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 09/05/2024 18:19

מאוד יפה ונכון!
@ארי במסתרים -
מדובר בציטוטים ארוכים מאוד (לעיתים עמוד ויותר) -
לא חושב שאפשר להתחיל עם השמטתם, כיוון שמהם בנוי חלק מאוד רציני בספר..

[ארי במסתרים - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 09/05/2024 18:22

אז בהחלט לא להשמיט, אלא לערוך אותם בעצמם בצורה נעימה לקריאה.

מאת: [email protected]

[אליהו עבוד - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 09/05/2024 19:36

אכן אין לאנשים כח לקרוא ציטויטים ארוכים. לכן במקום ציטוטים ארוכים כדאי לעבד
בלשון שלך ובקצרה, ולהביא רק ציטוטים קצרים.

[א. שושנים - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 09/05/2024 19:48

אני חושב דווקא להפך שמה שמוצלח בכך שהציטוטים עומדים בפני עצמם זה שהקורא
שאין לו כח להיכנס אליהם יכול לדלג עליהם בקלות ולהתקדם הלאה, בדרך כלל ניתן
להבין את עיקר הרעיון גם ללא קריאת הציטוטים כלשונם בהרחבה, למרות שיש תועלת
בכך שמובאים הציטוטים בשלימותם כדי שאם משהו לא מובן ניתן לחזור ולעיין בהם.
תראה לדוגמא את הספר 'חיי עולם' להקה"י יש שם מאות ציטוטים שאם הוא היה מצטט
את כולם כלשונם לא היה שייך לקרוא נורמלי, אז הוא לא העתיק כלום ואח"כ
במהדורות החדשות העורכים הוסיפו את כל הציטוטים בשלימותם בהערות למאה, וכך זה
מאוד נוח שיש את האפשרות לראות את המקור כלשונו וגם הוא לא מפריע לשטף הקריאה.
לכאו' גם פה אם הציטוטים מרובים על המלל של המחבר יש לשקול להוריד את הציטוטים
להערות שוליים וכדומה, אחרת זה ייראה לאנשים כמו ספר של ליקוטי
מאמחז"ל בענין... ולא ממש יבינו שעיקר הספר הוא לרעיונות האישיים של המחבר.

[image: Mailtrack]
https://mailtrack.io?utm_source=gmail&utm_medium=signature&utm_campaign=signaturevirality11&
Sender
notified by
Mailtrack
https://mailtrack.io?utm_source=gmail&utm_medium=signature&utm_campaign=signaturevirality11&
09.05.24,
19:47:58

[אליהו עבוד - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 09/05/2024 21:30

אז אתה לא חושב להפך. אתה מסכים, ורק מציע הצעה טובה מאוד, שכדאי להעביר את
הציטוטים הארוכים להערת שוליים.

[משה פרידמן - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 09/05/2024 21:50

יש לשים לב
שאם מדובר בספר שנהוג לכתוב בסוף הציטוט מילת סיום, לציין לקורא שכאן נגמר
הציטוט
יש להבחין בין עכ"ד - עד כאן דבריו / עכ"ל - עד כאן לשונו
לבין עכת"ד - עד כאן *תוכן *דבריו.

אכן יש שמביאים רק מרכאות " " / ' ' לפני ואחרי
תלוי במבנה הספר

[אליהו עבוד - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 09/05/2024 22:30

עכת"ד – עד כאן תורף דבריו. כלומר שהובאו רק עיקר ותמצית הדברים.

[אליהו עבוד - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 09/05/2024 22:32

נמצא יש שלושה ביטויים:
א. עכ"ל – סיום ציטוט לשון.
ב. עכ"ד – סיום הבאת תוכן דבריו.
ג. עכת"ד – סיום הבאת עיקר דבריו.