ניסוח נכון. תודה מראש

[ארי במסתרים - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 22/03/2024 00:47

כמו שנהוג בעולם בענייני מודה ובגדים שמידי פעם מאפסים את הכל וחוזרים
למשקפיים של לפני מאה שנה,
כך אני נוהג להחזיר כעת את הגלגל לאפס ולכתוב על כולם רבי.
כמובן במקרה שאין הוראה אחרת, וכן למעט ספרי מגידים וסיפורים וכו' שאולי מתאים
להפריז בתארים כדי להכניס רגש בסיפור

[אמרי יושר - ארכיון-2]

תאריך ההודעה המקורית: 22/03/2024 00:58

"כך אני נוהג להחזיר כעת את הגלגל לאפס ולכתוב על כולם רבי".
טעות נוראית!
כי בשורה תחתונה, בפועל, משתמע מהניסוח שלך זלזול!
את הגלגל אתה לא יכול לאפס בכוחות עצמך, ורק נגרם גנאי לגדולים!
אין מה לעשות, צריך להתחשב במה שמקובל. וכבעובדה שהבאתי דלעיל על הרב שנותן
הסכמות.

[אמרי יושר - ארכיון-2]

תאריך ההודעה המקורית: 22/03/2024 00:59

אני רוצה לראות אותך לובש בגדים כמו שהיה נהוג לפני 200 שנה...
אתה מבין שאת הגלגל אתה לא יכול לאפס, ורק תגרום לעצמך גנאי.
א"כ הוא הדין לענייננו!

[מכון דעה את ה' - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 22/03/2024 01:00

דעתי על הדרך המוזכרת בחז"ל גדול מרבן שמו

שלגדולים בדורות האחרונים שאנחנו עוד חיים אותם ואת סיפורם וכו' וכו'
יש לכתוב בתואר המקובל עליהם בהוספת המילה תואר הגאו הג"ר וכדו' שאם לא כן
יהיו הם מזולזלים בעיננו בתואר המקובל לכל אחד
משא"כ אצל גדולי הדורות מדורות קדומים בעיקר בתקופת הראשונים, יותר טוב לכתוב
רבי בלבד ואין בזה משום פחיתות כבוד, כיון שבכל מקרה הינם גדולים
ורחוקים מאיתנו מאוד,
וזה השם הקלאסי שלהם, משא"כ אצל גדולי הדורות האחרונים שזה נתפס יותר כתואר
ולא כעצם השם

[ארי במסתרים - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 22/03/2024 01:09

אשריכם הרב .. שאתם כ"כ חסים על כבוד גדולי ישראל,
יש מה ללמוד ממך!

מאת: [email protected]

[ש. הופמן S. Hof - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 22/03/2024 01:28

1. בספרי תולדות, בדורות האחרונים התקבע - בדרך כלל - לכנות את כולם בשווה: "רבי". (יוצא מן הכלל, הרב/רבי/הרה"ג ר' שמעון מלר בספריו על בריסק, המלהטט ממש בין התארים - דוגמא מצורפת).

2. בקבצים תורניים, מקובל: על כל החיים הכינוי: "הרב" בלבד. יהיה מי שיהיה. על אלו שנסתלקו: "רבי". (ב"מוריה": הגאון רבי).

ועוד מקבץ קטן מתוך הארכיון:

3. מכתבי רעק"א:

4. תנועת המוסר, ח"א עמ' 319:
   הוא [=רבי ישראל מסלנט] היה נזהר מאוד גם בתוארים. את מקורביו, אף הגדולים ביותר, הוא מכתיר רק בתואר "הרב". גם על אביו ועל רבו ר' זונדיל, שהיו ידועים בדורם לגאונים וצדיקים מפורסמים, הוא כותב: "הרב מוהר"ר זאב וואלף זללה"ה"; "מורי הרב מ' יוסף זונדיל" וכדומה [הערה: ראה מכתבו לר' פישל לפין ב"שערי ציון" כסלו-שבט תרצ"ג עמ' מט]. ויש רבים, אשר היה מסתייג מלהכתירם גם בתואר רב. בקשרי מכתביו עם אחד מחשובי הרבנים והמלומדים שבגרמניה הוא כותב לו תמיד את תארו באותיות גרמניות: "העררן ד"ר רבינער", למרות שכל המכתב כתוב עברית. כנראה הסס לכנותו בתואר "רב", או שהיה לו בזה עיקרון ידוע. אולם כדי שלא לגרום לו עלבון, ראה את המוצא בשימושו בשפה הגרמנית. ידועים עוד מקרין דומים לזה. עד כדי כך, היה שוקל וסופר כל מלה היוצאת מפיו או מתחת עטו.

5. מצורפים: מכתבו של בעל קהילות יעקב לבעל משנה הלכות. וכן: תשובה משו"ת בני בנים.

6. להלן מכתבו של רבי יונה מרצבך זצ"ל:
   לכבוד

מרנן ורבנן

מנהלי ישיבת

מרנן ורבנן נ"י

יסלחו לי מרנן ורבנן שאינני פותח דברי בתוארי כבוד כראוי וכמנהג. אך מה נשאר לי ואיך אכנה את כבוד מרנן ורבנן, אם בני הישיבה - במודעת הברכה בעתון - נוהגים לכנות זה את זה בתוארים של 'יחיד הסגולה, עילוי מופלג, איש האשכולות, פאר הישיבות והדרן, עדיו לגאון אדיר', ומה נענה אבתרייהו שלא השאירו לי כלום לכנות את רבותיהם של תלמידים שכאלה. וכל תואר שאכתבהו יהיה פחות מתוארים הנ"ל, ויהיה יציבא, הרב, בארעא וגיורא, התלמיד, בשמי שמיא.

וזה כל מה שרציתי לומר. לבי חרה לי על בזיון ישיבת [...] הנעלה שיאמרו העולם: זונות מפרכסות זו את זו, תלמידי חכמים לא כל שכן; שידברו עמי הארץ וילעזו, או חנופה יש כאן או בגאוה ייכשלו על ידי כן, ושניהם כאחד לא טובים.

ושמא מרנן ורבנן מנהלי הישיבה לא ישמעו קולות כאלה, לכן מצוה מוטלת עלי להציל אחים וגדולים ממני מהפסד שמם הטוב כדין השבת אבדה הכוללת הצלה מהפסד.

בברכת התורה והשלו'

7. וברוח ימי הפורים - מהסבא מקלם:

----- Original Message -----
From: מכון דעה את ה'
To: ארי במסתרים
Cc: אליהו ברדנשטיין ; אמרי יושר ; מכון זכרון אליהו ; יהושע זריצקי ; שמואל בלויא ; הבית לעורך התורני
Sent: Friday, March 22, 2024 1:00 AM
Subject: Re: [הבית לעורך התורני] Re: ניסוח נכון. תודה מראש

דעתי על הדרך המוזכרת בחז"ל גדול מרבן שמו

שלגדולים בדורות האחרונים שאנחנו עוד חיים אותם ואת סיפורם וכו' וכו'
יש לכתוב בתואר המקובל עליהם בהוספת המילה תואר הגאו הג"ר וכדו' שאם לא כן יהיו הם מזולזלים בעיננו בתואר המקובל לכל אחד
משא"כ אצל גדולי הדורות מדורות קדומים בעיקר בתקופת הראשונים, יותר טוב לכתוב רבי בלבד ואין בזה משום פחיתות כבוד, כיון שבכל מקרה הינם גדולים ורחוקים מאיתנו מאוד,
וזה השם הקלאסי שלהם, משא"כ אצל גדולי הדורות האחרונים שזה נתפס יותר כתואר ולא כעצם השם

כמו שנהוג בעולם בענייני מודה ובגדים שמידי פעם מאפסים את הכל וחוזרים למשקפיים של לפני מאה שנה,
כך אני נוהג להחזיר כעת את הגלגל לאפס ולכתוב על כולם רבי.
כמובן במקרה שאין הוראה אחרת, וכן למעט ספרי מגידים וסיפורים וכו' שאולי מתאים להפריז בתארים כדי להכניס רגש בסיפור

  הגאון רבי אברהם גניחובסקי היה רגיל לאמר, שכיום יש אינפלציה של תארים כך שבכל כמה שנים התארים יורדים בדרגתם, הגאון התחיל בגאון מוילנא והגרעק"א וכיום זה תואר לכל אברך, בעוד כמה שנים, אמר ר' אברהם, התארים כבר יהפכו לגנאי, כך שאדם יכנה את חברו בתואר גאון והוא יענה לו בזעם "אתה גאון!"...

    עכשיו נזכרתי ברב אחד שנותן הסכמות על ספרים, ומקפיד לרשום גם לאברך פשוט: 'הרה"ג'. הוא נימק, שכיון שהיום כל אברך נקרא 'הרה"ג', הרי אם יכתוב רק 'הרב', האברך ייפגע ובצדק.

      זו רק היתה דוגמה לסבר את האוזן. הכוונה היא שהיום גם שרברב זוכה לתואר ר'. אז כשאתה כותב ר' על פוסק הדור, זה זלזול.

        מדובר על ספרים שלא כותבים על שרברב ר'

          תארו לכם טקסט כזה:
          "האם מותר להשתמש בפלטה בשבת?" שאל ר' אברהם השרברב השכונתי, את ר' משה פיינשטיין.
          "בוודאי", ענה ר' משה.
          "גם כשמדובר במאכל עם רוטב?", שאל ר' אברהם.
          ""נכון", השיב לו ר' משה...

          האם זה לא ביזיון, לכתוב את אותו תואר הן על גדול הדור והן על השרברב?!

            והרי גם גבי ר' משה פיינשטיין, ר' עובדיה יוסף, ר' חיים קנייבסקי - זו פחיתות כבוד וממש גנאי לכתוב בלי התואר גאון!

            והנה, בדיוק היום קראתי סיפור, ולדעתי הם השתמשו בתארים בצורה מאוד נכונה. שימו לב שכשמדובר בגאון הרב וואזנר הם הזכירו תואר 'הגאון' הן בהזכרה הראשונה והן כמה פעמים לאחמ"כ, אם כי בהמשך לא הקפידו על כך. ולגבי הרב זיכרמן, שאינו מוגדר כפוסק הדור, הזכירו 'הגאון' רק בהזכרה הראשונה:

            היה זה בלובי הכניסה למרכז הרפואי 'מעיני הישועה'. מסדרונות בית החולים לבשו חג, הצוות הרפואי היה נרגש, המאושפזים ובני המשפחות המתינו כבר לרגע הגדול. בשעה היעודה הגיע הגאון רבי שמואל הלוי וואזנר זצ"ל לבקר בבית החולים שנוהל בהכוונתו, והכל היו נרגשים לקראת ביקורו של גדול הדור.

            בין העומדים בשורה הראשונה לקבל את הרב בברכת שלום, עמד גם הגאון רבי ישראל זיכרמן שליט"א, רב בית החולים בזמנו וכיום רבה של אחוזת ברכפלד. הוא לא המתין לברכת שלום בלבד, עז היה רצונו לפרוש בפני גדול הדור שאלה הלכתית, אותה נשאל הבוקר על ידי אחד המטופלים. מכיוון שלא ידע כיצד לענות , המתין להזדמנות לשאול את פוסק הדור כיצד יש להורות.

            לקראת תום הביקור המרומם, ניגש הרב זיכרמן אל הגאון הרב וואזנר, ופרש את השאלה. מדובר ביהודי מבוגר יחסית, הסובל כאבים שונים ומשונים בכל חלקי גופו. הוא מרותק למיטתו, זקוק לעזרת הצוות הרפואי בכל פעולה קטנה כגדולה, וימיו ובעיקר לילותיו הפכו לכעין סיוט מתמשך, כשהוא לא מסוגל לסייע לעצמו בכלום, ממש כך. 'האם אני יכול לברך 'שעשה לי כל צרכי'? והלא אני מוגבל כל כך, אין בכוחי לדאוג לצרכיי כלל?' שאל החולה.

            כשמוע הרב וואזנר את השאלה, לבו הגדול כבר הבין דבר מתוך דבר… 'היכן הוא מאושפז?' – שאל הגאון. 'ב'פנימית', בחדר השלישי משמאל…' – השיב הרב זיכרמן, והרב וואזנר ממרום גילו ומעמדו, החל עושה את דרכו למקום. כשהמעלית נפתחה ודמותו של גדול הדור נראתה בפתח המחלקה – נעמד כל הצוות ביראת כבוד, דרוכים ונרגשים מהביקור המפתיע.

              בניואנסים המקובלים כיום אצל בני התורה, ר' ורבי זה ממש לא אותו הדבר, למעשה, עם האינפלציה הדוהרת של התארים (אינפלציה שלילית כמובן, שהערך יורד), ר' זה תואר ששמור לפשוטי העם ממש.
              לגופו של עניין, אני מסכים שככלל, צריך לאמץ תואר אחיד לכל הגדולים והמחברים שמוזכרים בספר. עם זאת, יש כאלו שכלפיהם התקבל בכלל ישראל תואר מיוחד ובכה"ג אפשר או אפי' ראוי להיצמד לזה, ואני לא מדבר רק על תארים כמו הגאון מוילנא, או האר" הקדוש. אלא לדוגמה, כשאני כותב על רבי עקיבא איגר, אני מרגיש שזה פשוט לא לעניין להזכיר את שמו בלי התואר "גאון" ולכן אני כותב: הגרעק"א או הגאון רבי עקיבא איגר, כי כלפיו התקבל מעמד מיוחד של גאון. כמובן שיש עוד דוגמאות, כמו אלו שהביאו כאן ביחס לרבי ר' העשיל וכו'.

                  רבי ור' זה אותו דבר בדיוק.
                  היה מבקר שטען שיש חכמים שנהוג לכתוב גביהם רבי ויש שנהוג ר'.
                  יכול להיות. אולי על תנאים מתאים יותר: רבי חנינא, רבי יוחנן.
                  אבל אין בזה כללים ברורים.

                    למעורר לעיל יודגש,
                    לא ר' אלא רבי.

                      כשמתחילים עם תארים לא גומרים.
                      אני תמיד נהנה לראות בעלונים מרן רה"י וכדו' כשבתוך הדברים מוזכר גם גדולים מאות שנים אחורה עם תארים פחותים מאלו.
                      אני אישית כותב תמיד רבי ומעולם לא קיבלתי הערות/הארות על כך. גם כשכתבתי עבור גדו"י אישרו את הדברים גם את התארים האלו.
                      ברוב ספרי ראשי הישיבות כותבים רבי לכולם.

                              Sender notified by
                            Mailtrack  21.03.24, 23:13:10

                        חלילה!
                        לכתוב סתם: ר' משה פיינשטיין, ר' עובדיה יוסף וכו?!
                        על כולם צריך לכתוב 'הגאון', מלבד ר' אברהם אבן עזרא, שחי בדורות הקדמונים; ר' שלומקה מזוועיל, שהיה אדמור חסידי, ובד"כ לא מקובל לכתוב בכה"ג הגאון; ור' חיים ויטאל, שבד"כ מכונה: מורנו ר' חיים ויטאל.
                        כמובן שכולם היו גאוני עולם, אבל יש תלמידי חכמים שאין נהוג, כפי שעל התנאים והאמוראים לא כתבו וכם בכגון הנ"ל.

                          אם אין הוראה אחרת של המחבר,
                          מאוד מסובך לחלק תוארים, ולכן צריך לעשות משהו דומה ושוה לכולם.
                          והכי טהור ונקי לעשות לכולם 'רבי' בלבד, ולא להכנס לתסבוכות

                            מדובר בספר על הש"ס, ע"פ פשט

                            ב-יום חמישי, 21 במרץ 2024 בשעה 23:01:13 UTC+2, שמואל בלויא כתב/ה:

                            מתאים לכתוב על כולם 'רבי' ?
                            מעתיק כמה שמות כפי שהובאו בקובץ אותו אני מגיה -
                            חכם עובדיה יוסף
                            רבי יצחק אייזיק הלוי [דורות הראשונים]
                            רבי אלחנן בקובץ הערות
                            רבי משה פיינשטיין
                            רבי עקיבא איגר
                            רבי אברהם אבן עזרא [הובא בתוס']
                            הרבי ר' שלומקע מזוועיל
                            רבי חיים קנייבסקי
                            רבי חיים וויטל

                            ב-יום חמישי, 21 במרץ 2024 בשעה 22:12:58 UTC+2, יחידה ליחדך כתב/ה:

                            רבי יהונתן אייבשיץ

קבצים מצורפים:

• שות בני בנים.PDF
• תארים בעובדות והנהגות לבית בריסק.pdf
• תארים.PDF

[יעקב שטיימן - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 22/03/2024 01:32

מה שגרוע בשרב-רב זה שפעמיים אתה קורא לו רב... ולר' משה פינשטיין לא....
וכעת ברצינות
מאד מקובל גם לכנותו '*רבינו *יהונתן אייבשיץ'

[ארי במסתרים - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 22/03/2024 01:34

הרב הופמן,
מאוד יפה הארכיון שלך.
ייש"כ

[ש. הופמן S. Hof - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 22/03/2024 01:36

ברוח הימים... (אולי שייך לדיון על "ווארטים לפורים").
בריסקאי וחזונאישניק התווכחו.
העיר החזואישניק על החקוק על ספר הגר"ח: "חידושי רבינו חיים הלוי" - לא מצאנו 'רבינו' אלא בראשונים.
הגיב הבריסקאי: ולא מצאנו 'חזון' אלא בנביאים...
----- Original Message -----
From: יעקב שטיימן
To: אמרי יושר
Cc: ארי במסתרים ; אליהו ברדנשטיין ; מכון זכרון אליהו ; יהושע זריצקי ; שמואל בלויא ; הבית לעורך התורני
Sent: Friday, March 22, 2024 1:32 AM
Subject: Re: [הבית לעורך התורני] Re: ניסוח נכון. תודה מראש

מה שגרוע בשרב-רב זה שפעמיים אתה קורא לו רב... ולר' משה פינשטיין לא....
וכעת ברצינות
מאד מקובל גם לכנותו 'רבינו יהונתן אייבשיץ'

זו רק היתה דוגמה לסבר את האוזן. הכוונה היא שהיום גם שרברב זוכה לתואר ר'. אז כשאתה כותב ר' על פוסק הדור, זה זלזול.

  מדובר על ספרים שלא כותבים על שרברב ר'

    תארו לכם טקסט כזה:
    "האם מותר להשתמש בפלטה בשבת?" שאל ר' אברהם השרברב השכונתי, את ר' משה פיינשטיין.
    "בוודאי", ענה ר' משה.
    "גם כשמדובר במאכל עם רוטב?", שאל ר' אברהם.
    ""נכון", השיב לו ר' משה...

    האם זה לא ביזיון, לכתוב את אותו תואר הן על גדול הדור והן על השרברב?!

      והרי גם גבי ר' משה פיינשטיין, ר' עובדיה יוסף, ר' חיים קנייבסקי - זו פחיתות כבוד וממש גנאי לכתוב בלי התואר גאון!

      והנה, בדיוק היום קראתי סיפור, ולדעתי הם השתמשו בתארים בצורה מאוד נכונה. שימו לב שכשמדובר בגאון הרב וואזנר הם הזכירו תואר 'הגאון' הן בהזכרה הראשונה והן כמה פעמים לאחמ"כ, אם כי בהמשך לא הקפידו על כך. ולגבי הרב זיכרמן, שאינו מוגדר כפוסק הדור, הזכירו 'הגאון' רק בהזכרה הראשונה:

      היה זה בלובי הכניסה למרכז הרפואי 'מעיני הישועה'. מסדרונות בית החולים לבשו חג, הצוות הרפואי היה נרגש, המאושפזים ובני המשפחות המתינו כבר לרגע הגדול. בשעה היעודה הגיע הגאון רבי שמואל הלוי וואזנר זצ"ל לבקר בבית החולים שנוהל בהכוונתו, והכל היו נרגשים לקראת ביקורו של גדול הדור.

      בין העומדים בשורה הראשונה לקבל את הרב בברכת שלום, עמד גם הגאון רבי ישראל זיכרמן שליט"א, רב בית החולים בזמנו וכיום רבה של אחוזת ברכפלד. הוא לא המתין לברכת שלום בלבד, עז היה רצונו לפרוש בפני גדול הדור שאלה הלכתית, אותה נשאל הבוקר על ידי אחד המטופלים. מכיוון שלא ידע כיצד לענות , המתין להזדמנות לשאול את פוסק הדור כיצד יש להורות.

      לקראת תום הביקור המרומם, ניגש הרב זיכרמן אל הגאון הרב וואזנר, ופרש את השאלה. מדובר ביהודי מבוגר יחסית, הסובל כאבים שונים ומשונים בכל חלקי גופו. הוא מרותק למיטתו, זקוק לעזרת הצוות הרפואי בכל פעולה קטנה כגדולה, וימיו ובעיקר לילותיו הפכו לכעין סיוט מתמשך, כשהוא לא מסוגל לסייע לעצמו בכלום, ממש כך. 'האם אני יכול לברך 'שעשה לי כל צרכי'? והלא אני מוגבל כל כך, אין בכוחי לדאוג לצרכיי כלל?' שאל החולה.

      כשמוע הרב וואזנר את השאלה, לבו הגדול כבר הבין דבר מתוך דבר… 'היכן הוא מאושפז?' – שאל הגאון. 'ב'פנימית', בחדר השלישי משמאל…' – השיב הרב זיכרמן, והרב וואזנר ממרום גילו ומעמדו, החל עושה את דרכו למקום. כשהמעלית נפתחה ודמותו של גדול הדור נראתה בפתח המחלקה – נעמד כל הצוות ביראת כבוד, דרוכים ונרגשים מהביקור המפתיע.

        בניואנסים המקובלים כיום אצל בני התורה, ר' ורבי זה ממש לא אותו הדבר, למעשה, עם האינפלציה הדוהרת של התארים (אינפלציה שלילית כמובן, שהערך יורד), ר' זה תואר ששמור לפשוטי העם ממש.
        לגופו של עניין, אני מסכים שככלל, צריך לאמץ תואר אחיד לכל הגדולים והמחברים שמוזכרים בספר. עם זאת, יש כאלו שכלפיהם התקבל בכלל ישראל תואר מיוחד ובכה"ג אפשר או אפי' ראוי להיצמד לזה, ואני לא מדבר רק על תארים כמו הגאון מוילנא, או האר" הקדוש. אלא לדוגמה, כשאני כותב על רבי עקיבא איגר, אני מרגיש שזה פשוט לא לעניין להזכיר את שמו בלי התואר "גאון" ולכן אני כותב: הגרעק"א או הגאון רבי עקיבא איגר, כי כלפיו התקבל מעמד מיוחד של גאון. כמובן שיש עוד דוגמאות, כמו אלו שהביאו כאן ביחס לרבי ר' העשיל וכו'.

            רבי ור' זה אותו דבר בדיוק.
            היה מבקר שטען שיש חכמים שנהוג לכתוב גביהם רבי ויש שנהוג ר'.
            יכול להיות. אולי על תנאים מתאים יותר: רבי חנינא, רבי יוחנן.
            אבל אין בזה כללים ברורים.

              למעורר לעיל יודגש,
              לא ר' אלא רבי.

                כשמתחילים עם תארים לא גומרים.
                אני תמיד נהנה לראות בעלונים מרן רה"י וכדו' כשבתוך הדברים מוזכר גם גדולים מאות שנים אחורה עם תארים פחותים מאלו.
                אני אישית כותב תמיד רבי ומעולם לא קיבלתי הערות/הארות על כך. גם כשכתבתי עבור גדו"י אישרו את הדברים גם את התארים האלו.
                ברוב ספרי ראשי הישיבות כותבים רבי לכולם.

                        Sender notified by
                      Mailtrack  21.03.24, 23:13:10

                  חלילה!
                  לכתוב סתם: ר' משה פיינשטיין, ר' עובדיה יוסף וכו?!
                  על כולם צריך לכתוב 'הגאון', מלבד ר' אברהם אבן עזרא, שחי בדורות הקדמונים; ר' שלומקה מזוועיל, שהיה אדמור חסידי, ובד"כ לא מקובל לכתוב בכה"ג הגאון; ור' חיים ויטאל, שבד"כ מכונה: מורנו ר' חיים ויטאל.
                  כמובן שכולם היו גאוני עולם, אבל יש תלמידי חכמים שאין נהוג, כפי שעל התנאים והאמוראים לא כתבו וכם בכגון הנ"ל.

                    אם אין הוראה אחרת של המחבר,
                    מאוד מסובך לחלק תוארים, ולכן צריך לעשות משהו דומה ושוה לכולם.
                    והכי טהור ונקי לעשות לכולם 'רבי' בלבד, ולא להכנס לתסבוכות

                      מדובר בספר על הש"ס, ע"פ פשט

                      ב-יום חמישי, 21 במרץ 2024 בשעה 23:01:13 UTC+2, שמואל בלויא כתב/ה:

                        מתאים לכתוב על כולם 'רבי' ?
                        מעתיק כמה שמות כפי שהובאו בקובץ אותו אני מגיה -
                        חכם עובדיה יוסף
                        רבי יצחק אייזיק הלוי [דורות הראשונים]
                        רבי אלחנן בקובץ הערות
                        רבי משה פיינשטיין
                        רבי עקיבא איגר
                        רבי אברהם אבן עזרא [הובא בתוס']
                        הרבי ר' שלומקע מזוועיל
                        רבי חיים קנייבסקי
                        רבי חיים וויטל

                        ב-יום חמישי, 21 במרץ 2024 בשעה 22:12:58 UTC+2, יחידה ליחדך כתב/ה:

                          רבי יהונתן אייבשיץ

[יעקב שטיימן - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 22/03/2024 01:39

חזק...

מאת: [email protected]