דילוג לתוכן
שימו לב — קטגוריית ארכיון
הנושאים בקטגוריה זו הועברו מארכיון קבוצת גוגל, והמשתמשים המוצגים בהם אינם פעילים בפורום.
לקבלת מענה או לתחילת דיון, מומלץ לפתוח נושא חדש בקטגוריה המתאימה.

היכן מוזכר ברמב"ם שהבועל ארמית דקנאין פוגעין בו - אינו חייב מיתה בידי שמים?

2024
3 3 0 1
  • תאריך ההודעה המקורית: 11/07/2024 12:49

    בס"ד
    האם חייב כרת רק שבא בפרהסיה או גם שבא בצינעה?
    בברכה,
    יוסף

  • תאריך ההודעה המקורית: 11/07/2024 12:49

    בס"ד
    האם חייב כרת רק שבא בפרהסיה או גם שבא בצינעה?
    בברכה,
    יוסף

    תאריך ההודעה המקורית: 11/07/2024 12:57

    רמב"ם הלכות איסורי ביאה פרק יב
    הלכה ד
    כל הבועל כותית בין דרך חתנות בין דרך זנות אם בעלה בפרהסיא והוא שיבעול לעיני
    עשרה מישראל או יתר אם פגעו בו קנאין והרגוהו הרי אלו משובחין וזריזין, ודבר
    זה הל"מ הוא ראיה לדבר זה מעשה פנחס בזמרי. +/השגת הראב"ד/ כל הבועל עכו"ם
    וכו'. כתב הראב"ד ז"ל /א"א/ בד"א שהתרו בו ולא פירש אבל לא התרו בו לא אמרינן
    הרי אלו משובחין עכ"ל.+

  • תאריך ההודעה המקורית: 11/07/2024 12:57

    רמב"ם הלכות איסורי ביאה פרק יב
    הלכה ד
    כל הבועל כותית בין דרך חתנות בין דרך זנות אם בעלה בפרהסיא והוא שיבעול לעיני
    עשרה מישראל או יתר אם פגעו בו קנאין והרגוהו הרי אלו משובחין וזריזין, ודבר
    זה הל"מ הוא ראיה לדבר זה מעשה פנחס בזמרי. +/השגת הראב"ד/ כל הבועל עכו"ם
    וכו'. כתב הראב"ד ז"ל /א"א/ בד"א שהתרו בו ולא פירש אבל לא התרו בו לא אמרינן
    הרי אלו משובחין עכ"ל.+

    תאריך ההודעה המקורית: 11/07/2024 13:22

    יתכן שהכרת שייך גם כשאי"ז בפרהסיה, מה שהרמב"ם כותב זה על דין קנאים פוגעים
    בו בלבד כמו במעשה דפנחס שהיה לעיני ישראל.

  • היכן מובא בדברי המקנה

    2024
    2
    0 הצבעות
    2 פוסטים
    0 צפיות
    א
    תאריך ההודעה המקורית: 20/06/2024 10:04 קו"א סי' כט סעיף ב ג [image: Mailtrack] https://mailtrack.io?utm_source=gmail&utm_medium=signature&utm_campaign=signaturevirality11& Sender notified by Mailtrack https://mailtrack.io?utm_source=gmail&utm_medium=signature&utm_campaign=signaturevirality11& 20.06.24, 10:04:27
  • 0 הצבעות
    3 פוסטים
    0 צפיות
    א
    תאריך ההודעה המקורית: 11/07/2024 13:16 הכרת פה הוא מדברי קבלה כמו שהרמב"ם ממשיך 'כי בעל בת אל נכר', ומהכרת הזה הוא היה נפטר אם היה מתקיים בו 'קנאים פוגעים בו', או שהיה מקבל מלקות, (לבי' האו"ש - או מלקות ארבעים בדרך חתנות, או מכת מרדות בדרך זנות כמ"ש הרמב"ם שם בה"ב), ובמגיד משנה שם משמע דהטעם כדאיתא במכות כ"ג ע"א דחייבי כריתות שלקו נפטרו מידי כריתותן.
  • מי שיודע מקור שכותב ברמב"ם תודה

    2024
    1
    0 הצבעות
    1 פוסטים
    0 צפיות
    פ
    תאריך ההודעה המקורית: 22/07/2024 10:17 והנה כתב הרמב"ם שכל הרמאים נתפסים ע"י שנכשלים בעריות וכן ידוע שמשיח השקר ש"צ נתפס בזה ובזה מתגלה צביעותם
  • מי שיודע מקור שכותב ברמב"ם תודה

    2024
    5
    0 הצבעות
    5 פוסטים
    0 צפיות
    ל
    תאריך ההודעה המקורית: 28/07/2024 14:16 כדאי להביא גם דבריו ביסודי התורה ז, א: מיסודי הדת לידע שהאל מנבא את בני האדם, ואין הנבואה חלה אלא על חכם גדול בחכמה גבור במדותיו ולא יהא יצרו מתגבר עליו בדבר בעולם אלא הוא מתגבר בדעתו על יצרו תמיד והוא בעל דעה רחבה נכונה עד מאד, אדם שהוא ממולא בכל המדות האלו שלם בגופו כשיכנס לפרדס וימשך באותן הענינים הגדולים הרחוקים ותהיה לו דעה נכונה להבין ולהשיג והוא מתקדש והולך ופורש מדרכי כלל העם ההולכים במחשכי הזמן והולך ומזרז עצמו ומלמד נפשו שלא תהיה לו מחשבה כלל באחד מדברים בטלים ולא מהבלי הזמן ותחבולותיו אלא דעתו פנויה תמיד למעלה קשורה תחת הכסא להבין באותן הצורות הקדושות הטהורות ומסתכל בחכמתו של הקדוש ברוך הוא כולה מצורה ראשונה עד טבור הארץ ויודע מהן גדלו, מיד רוח הקודש שורה עליו, ובעת שתנוח עליו הרוח תתערב נפשו במעלת המלאכים הנקראים אישים ויהפך לאיש אחר ויבין בדעתו שאינו כמות שהיה אלא שנתעלה על מעלת שאר בני אדם החכמים כמו שנאמר בשאול והתנבית עמם ונהפכת לאיש אחר.
  • התחייסות לפשט ברמב"ם לפי הרב בעה"ת

    2024
    2
    0 הצבעות
    2 פוסטים
    0 צפיות
    א
    תאריך ההודעה המקורית: 27/08/2024 12:47 אני לא חושב שהוא מביא מהרמב"ם משהו שהחולקים יפרשו אחרת. עדיין לא נתקלתי בדעה שהקב"ה סילק את "עצמו ומהותו" מהעולם בזמן של הצמצום, הדעה שהצמצום כפשוטו (המשנת חסידים, הלשם, ועוד) היא שההתגלות הראשונה באור אין סוף, הסתלקה לחלוטין ואיננה קיימת בתוך החלל של הצמצום, ואין שום קשר לדברי הרמב"ם שמדבר על עצמותו של הקב"ה (ואף אחד מהמקובלים לא דן בה)
  • היכן למקם את הפסיק?

    2024
    24
    0 הצבעות
    24 פוסטים
    0 צפיות
    מ
    תאריך ההודעה המקורית: 09/09/2024 22:38 ודאי שכל עניין הפסיקים והנקודות כצורתן הינו המצאה מודרנית, אך מאידך גם טעמי המקרא מיוסדים ומבוססים על היגיון של פיסוק ואכמ"ל. לדוגמא, כללי הניקוד של בג"ד כפ"ת אחרי אהו"י (שיש להרפות את בג"ד כפ"ת) כפופים להיגיון פיסוק. אשר על כן, אם מבחינת מבנה המשפט נכון לעשות פסיק בין המילה שמסתיימת באהו"י, לבין המילה המתחילה בבג"ד כפ"ת, האות הראשונה במילה השניה תהיה בדגש קל על אף הכלל שבג"ד כפ"ת אחרי אהו"י הינן רפויות. מהות הפיסוק קדם ל'סימני הפיסוק' המצויים בינותינו, ועל כן לא נכון לתלות את היגיון הפיסוק ב'אנשים בדורנו'. מה שכן, מבנה התחביר המודרני שונה מהתחביר העתיק, ובזה יש לבני דורנו מקום להתגדר בו. מקווה שהדברים ברורים די הצורך.
  • כל בו על התורה

    2024
    1
    0 הצבעות
    1 פוסטים
    0 צפיות
    S
    תאריך ההודעה המקורית: 28/10/2024 22:17 האם יש פירוש מהכל בו על התורה?
  • מיתה נקראת

    2024
    2
    0 הצבעות
    2 פוסטים
    0 צפיות
    א
    תאריך ההודעה המקורית: 05/12/2024 17:22 אולי נקרית, לשון מקרה.

0

מחובר

793

משתמשים

14.1k

נושאים

63.0k

פוסטים