תאריך ההודעה המקורית: 19/04/2024 12:38
הדיון מעט התבלגן, הבה נעשה סדר בקצרה.
תחילה שכירות פועלים באופן כללי.
אין ספק שהבסיס לשכירות פועלים הוא הדין שבמקרה ואדם נשכר לעבודה, ולא היה
סיכום בינו לבין בעה''ב, ואין מנהג המדינה, הוא חייב לעבוד מזריחת החמה ועד
צאת הכוכבים, ובע''ש הוא פוסק ממלאכה בכדי שיספיק לצלות דג קטן לשבת.
אבל, המקרה הזה פשוט לא קיים במציאות של ימינו, ולכן כל המקורות העוסקים
בשכירות פועלים שלא על פי מנהג המדינה או התנאים שביניהם, אינם רלוונטיים
לנידוננו. (מלבד עצם החובה להקפיד הקפדה גדולה על מלאכת בעל הבית, ששייכת
תמיד, לעמוד במה שסיכמו ביניהם על הצד היותר טוב).
ולנידוננו.
כאשר אדם נותן דוגמה, למה הוא עושה בשעה, הרי שעל זה היה הדין ודברים בינו
לבין המעסיק. אם המעסיק בחן את עבודת העובד, וראה שבעשר שעות הוא מספיק עשרה
עמודים, והוא מסכים לשלם על כך 100 ש''ח לשעה, הרי שאופן העבודה בשעה הזו,
צריך להיות דומה לאופן העבודה שהפיק את התפוקה של עמוד בשעה.
אין שום סיבה לחייב את העובד למתח עבודה גבוה יותר, כאשר היה ניסיון בין
הצדדים והמעסיק ראה בדיוק מה תוצרתה של שעה.
זכותו של אדם לעבוד באיזה מתח עבודה שהוא רוצה, ואם הוא השכיר את עצמו לפי מתח
עבודה ספציפי, למתח העבודה הזה הוא מחויב, ולא יותר.
בתוך זה כמובן יש עליו להדר כיעקב אבינו ולעשות על הצד היותר טוב, ולהשוות את
המידות לטובת בעל הבית, אך אין מוטל עליו כלל ועיקר לתת מתח עבודה גבוה מזה
שסוכם עליו מראש.
כל ההתעסקות בשאלה האם בעל הבית מודע מה הוא עושה באותה שעה אינו רלוונטי. אם
הוא ממשיך לעשות בשעות עבודתו, בדיוק את מה שעשה בשעות נסיונו, הרי שעל זה
בדיוק נכרת ההסכם ביניהם.
