דילוג לתוכן
שימו לב — קטגוריית ארכיון
הנושאים בקטגוריה זו הועברו מארכיון קבוצת גוגל, והמשתמשים המוצגים בהם אינם פעילים בפורום.
לקבלת מענה או לתחילת דיון, מומלץ לפתוח נושא חדש בקטגוריה המתאימה.

היכן מוזכר ברמב"ם שהבועל ארמית דקנאין פוגעין בו - אינו חייב מיתה בידי שמים?

2024
3 2 15 1
  • היכן מופיע בחז"ל

    2024
    2
    0 הצבעות
    2 פוסטים
    10 צפיות
    ב
    תאריך ההודעה המקורית: 05/02/2024 15:19 יואל קראו צפוני שנאמר ואת הצפוני ארחיק מעליכם תנו רבנן ואת הצפוני ארחיק מעליכם זה יצר הרע שצפון ועומד בלבו של אדם והדחתיו אל ארץ ציה ושממה למקום שאין בני אדם מצויין להתגרות בהן את פניו אל הים הקדמוני שנתן עיניו במקדש ראשון והחריבו והרג תלמידי חכמים שבו וסופו אל הים האחרון שנתן עיניו במקדש שני והחריבו והרג תלמידי חכמים שבו ועלה באשו ותעל צחנתו שמניח אומות העולם ומתגרה בשונאיהם של ישראל כי הגדיל לעשות אמר אביי ובתלמידי חכמים יותר מכולם סוכה נב א
  • 0 הצבעות
    3 פוסטים
    11 צפיות
    א
    תאריך ההודעה המקורית: 10/07/2024 17:02 מאת: אהד 17:01 (לפני 0 דקות) עט אולי כוונתך לאמור באגרת השמד והעצה שאני יועץ לנפשי, והדעת שאני רוצה בה לי ולאהובי ולכל מבקש ממני עצה, שיצא מאלה המקומות וילך למקום שהוא יכול להעמיד דתו ולקיים תורתו בלא אונס, ולא יפחד ויעזוב ביתו ובניו וכל אשר לו, כי דת ה' שהנחיל אותנו גדולה, וחיובה קודם לכל המקרים הבזויים בעיני המשכילים, שהם אינם עומדים ויראת ה' היא שעומדת. ולא עוד אלא אפילו היו שתי מדינות מישראל, אחת מהן יותר טובה במעשיה ובמנהגותיה ויותר מדקדקת ונכנעת למצוות מן האחרת, שחייב ירא ה' לצאת מאותה שמעשיה אינם כל כך נכונים לאותה מדינה טובה. וכבר הזהירונו רבותינו זכרונם לברכה: אל ידור אדם במדינה שאין בה עשרה חסידים, והביאו ראיה על זה מסדום דכתיב (בראשית י"ח י"ב): "אולי ימצאון שם עשרה ויאמר לא אשחית בעבור העשרה". וכל זה כשיהיו שתי מדינות ישראל, אבל אם היה המקום מן הגוים, ישראל העומד שם על אחת כמה וכמה שהוא חייב לצאת מאותו מקום וללכת למקום טוב, וישתדל לעשות ואף על פי שמפיל עצמו בסכנה, עד שינצל מן המקום הרע שאינו יכול להעמיד דתו כראוי, וילך עד שמגיע למקום טוב. וכבר פירש על ידי הנביאים, שכל הדר בין הכופרים שהוא כמותם (שמואל א' כ"ו י"ט): "כי גרשוני היום מהסתפח בנחלת ה'", הנה שקולה דירתו בין הגוים כאלו עובד אלהים אחרים. וכן חייבו החסידים ויראי השם שימאסו הרע ועושיו. וכן אמר דוד עליו השלום (תהלים קל"ט כ"א): "הלא משנאיך ה' אשנא ובתקוממיך אתקוטט", וגם אמר (תהלים קי"ט ס"ג): "חבר אני לכל אשר יראוך ולשומרי פקודיך". וכן מצינו באברהם אבינו עליו השלום שמאס משפחתו ומקומו וברח לנפשו להנצל מדעת הכופרים. וכל זה אם לא יכופו אותו הכופרים לעשות מעשיהם, שצריך האדם לצאת מביניהם, אבל בשכופים אותו לעבור על אחת מן המצוות, אסור לעמוד באותו מקום, אלא יצא ויניח כל אשר לו, וילך ביום ובלילה עד שימצא מקום שיהא יכול להעמיד דתו, והעולם גדול ורחב!
  • 0 הצבעות
    3 פוסטים
    14 צפיות
    א
    תאריך ההודעה המקורית: 11/07/2024 13:22 יתכן שהכרת שייך גם כשאי"ז בפרהסיה, מה שהרמב"ם כותב זה על דין קנאים פוגעים בו בלבד כמו במעשה דפנחס שהיה לעיני ישראל.
  • 0 הצבעות
    3 פוסטים
    14 צפיות
    א
    תאריך ההודעה המקורית: 11/07/2024 12:09 כהמשך לדברי הרב מאיר פישהוף, עיי"ש באו"ש שמוכיח מהרמב"ם לכל מקום שנתנו לו בי"ד מלקות שייפטר מכרת, וזה היה כל הנידון עם האנוסים של ספרד בין המהרלב"ח למהר"י בי רב שרצו לחדש את הסמיכה כדי שבי"ד יתנו להם מלקות ויפטרו מהכריתות.
  • מי שיודע מקור שכותב ברמב"ם תודה

    2024
    1
    0 הצבעות
    1 פוסטים
    9 צפיות
    פ
    תאריך ההודעה המקורית: 22/07/2024 10:17 והנה כתב הרמב"ם שכל הרמאים נתפסים ע"י שנכשלים בעריות וכן ידוע שמשיח השקר ש"צ נתפס בזה ובזה מתגלה צביעותם
  • היכן ניתן להשיג

    2024
    1
    0 הצבעות
    1 פוסטים
    9 צפיות
    ב
    תאריך ההודעה המקורית: 04/08/2024 00:27 אוצר התפילות הקטן - המוסד לעידוד התורה
  • התחייסות לפשט ברמב"ם לפי הרב בעה"ת

    2024
    2
    0 הצבעות
    2 פוסטים
    12 צפיות
    א
    תאריך ההודעה המקורית: 27/08/2024 12:47 אני לא חושב שהוא מביא מהרמב"ם משהו שהחולקים יפרשו אחרת. עדיין לא נתקלתי בדעה שהקב"ה סילק את "עצמו ומהותו" מהעולם בזמן של הצמצום, הדעה שהצמצום כפשוטו (המשנת חסידים, הלשם, ועוד) היא שההתגלות הראשונה באור אין סוף, הסתלקה לחלוטין ואיננה קיימת בתוך החלל של הצמצום, ואין שום קשר לדברי הרמב"ם שמדבר על עצמותו של הקב"ה (ואף אחד מהמקובלים לא דן בה)
  • 0 הצבעות
    2 פוסטים
    11 צפיות
    ב
    תאריך ההודעה המקורית: 28/12/2024 22:47 רמב"ם הלכות זכיה ומתנה פרק ד הלכה ט במה דברים אמורים בחצר המשתמרת אבל בחצר שאינה משתמרת כגון שדהו וחורבתו עד שיהיה עומד בצדה ויאמר זכתה לי שדי, וכן ארבע אמות של אדם שהוא עומד בצדן קונין לו בסימטא או בצדי רשות הרבים או בחצר שאין לה בעלים, אבל ברשות הרבים או בשדה חבירו אינו זוכה עד שיגיע ד מתנה לידו, וקטנה תזכה לה חצרה וארבע אמות שלה, אבל הקטן אינו זוכה עד שתגיע מתנה לידו או עד שיזכה לו אחר. +/השגת הראב"ד/ וקטנה תזכה וכו'. א"א אין דבר זה מחוור במתנה אלא במציאה עכ"ל.+ --

0

מחובר

1.1k

משתמשים

14.3k

נושאים

64.4k

פוסטים