מקור על שכר מצוה בהאי עלמא

[מאירות עינים - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 30/06/2023 03:55

חיפוש מקור
שעל גדרים וסייגים / חומרות והידורים שאדם עושה ומוסיף מה שאינו מחוייב -
מקבלים על כך שכר בעולם הזה
ייש"כ

[למען אחי ורעי - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 30/06/2023 10:43

סוטה (י"ד א) משה רבינו רצה להכנס לא"י כדי לקיים המצוות התלויות בארץ ולקבל
שכר ע"ש, ובמהרש"א תמה דמשה רבינו דיבר על שכר, וחידש שם, דעל מצוה שאין האדם
חייב לקיים והוא מכניס עצמו לחיוב יש שכר גם באי עלמא ע"ש, וראה בבני יששכר
מאמר השבתות (פרק ב אות י"ד) שהאריך בחידוש זה ע"ש, ובילקוט הגרשוני (או"ח סי'
ח) ע"ש היטב, וראה גם בנפש חיה על שו"ע אריכות גדולה בזה. וראה גם בספר אמרי
שפר (פר' תזריע) מש"כ ביסוד זה הנ"ל. ובבני יששכר (מאמר חודש סיון מאמר ה' אות
ק"ח) מה שכתב בשם רבינו החיד"א ז"ל.

*פתח עינים לחיד"א מסכת שבת דף קיט עמוד א *
יוסף מוקיר שבי וכו' פגע ביה ההוא סבא א"ל מאן דיזיף שבתא שבתא פרעיה. יש
להעיר לפי פירוש המפרשים שכתבו התוספות בחולין דף ז' דכל מקום שאמרו ההוא סבא
הוא אליהו זכור לטוב אמאי הוצרך אליהו ז"ל לפגוע בו. ותו לתת קצת טעם להפלגת
שכר זה. ותו מה הלשון אומרת מאן דיזיף שבתא. ואפשר במ"ש המפרשים דהעושה דבר
שלא נתחייב בו יכול לקבל שכרו בעה"ז. ומ"ש רז"ל שכר מצות בהאי עלמא ליכא
היינו מצות לפי שעור מה שהוא חייב מן הדין אך אם מוסיף דבר שלא נתחייב אפשר
ליטול שכרו בעה"ז. ולפי"ז יוסיף מוקיר שבי שהיה מפליג להוסיף תוספת מרובה
לכבוד שבת עד שנתפרסם ואסיקו שמיה מוקיר שבי. והתוספת הגדול הזה פרע לו הקדוש
ברוך הוא בעה"ז תליסר עליתא דדינרי והוא כמספר ז"ו יחוד קבה"ו כמ"ש בסמוך.
וכדי שלא ירע לבו דאכל שכרו בעה"ז לזה בא אליהו זכור לטוב וא"ל מאן דיזיף שבת
דדומה בצד מה להלואה שלא היית חייב והגדלת והוספת לכבוד השכינה הנקראת שבת לכן
שבתא פרעיה. ושכר המצוה עצמה היא שמורה לעה"ב כי כל זה הוא בעד התוספת. ויען
שמהשבת יושפע שפע ברכה לכל השבוע כי שם ציוה ה' את הברכה. והאיש הזה היה מפליג
לכבד השבת והיה לשם שמים לכבוד השכינה וליחדה מדה כנגד מדה נחה עליו ברכת ה'
ובאה באמצעות דג גימט' ז' שבזכות השבת שמכבד זאת היתה לו ובישרוהו מן השמים
שלא ישלוט בו עין הרע כו'

פתח עינים מסכת אבות פרק ב משנה א רבי אומר איזהו דרך ישרה וכו'. אפשר לפרש
ששואל דרך יבחר בעשיית מצותיו יתברך. והנה מצינו דאע"ג דשכר מצות בהאי עלמא
ליכא מ"מ תנן אלו דברים שאדם עושה אותם אוכל מפירותיהם בעה"ז ואלו הן כבוד אב
ואם וגמילות חסדים וכו' ומסיק סוף פ"ק דקדושין דכל הני דתנן הוי טוב לשמים
ולבריות לאפוקי שלוח הקן ע"ש גם אמרו בקמא דף ט' ע"ב גבי הידור מצוה יותר
משליש משל הקדוש ברוך הוא ופירשו רש"י ותוס' דאוכל פירות בעה"ז וכתב הרב יעב"ץ
בסוף משנה זו דזריזות וחיבוב והידור מצוה אוכל פירות בעה"ז ושרש דבריו מסוגית
קמא הנז': ובזה אפשר לדקדק הכתוב פר' אחרי ושמרתם את חקתי ואת משפטי אשר יעשה
אותם האדם וחי בהם אני ה'. וראיתי שפירשו משם הרב של"ה דתיבת וחי היינו זריז
כמו שפירשו בן איש חי והכונה אשר יעשה אותם האדם וחי שיזדרז בהם בזריזות נמרץ
עכ"ד וכמש"ל פ"א משנה א' ולדרכנו אפשר דרמז הכתוב דאם יזדרז האדם במצות בכל
אופני הזריזות להקדים ולעשותם מן המובחר וכיוצא שהם כלם תולדות הזריזות זה
יועיל לחיות כי יאכל פירות בעה"ז וז"ש אשר יעשה אותם האדם וחי שיזדרז ובזה וחי
בהם שיאכל פירות אני ה' המשלם שכר גדול כרב גודלו והפירות עולים לחשבון גדול
עצום ורב: ומזה למדנו שעיקר עשיית המצות הן בזריזות וחיבוב והדור וגם אם יהיה
טוב לבריות אלה הם דרכי המצות בעשייתן לעשות נחת רוח ליוצרו. והראיה על זה הוא
דעל הדור וחבוב מצוה ועל מצות שהם טוב לבריות ג"כ יש להם פירות וא"כ הם חשובות
לפני ה' מדראינו דמאכיל פירות בעה"ז. והיינו דאמר רבי איזהו דרך ישרה שיבור לו
האדם בעשיית המצות. כל שהיא תפארת לעושיה שמחבב ומזדרז דין הוא הד"ר נהד"ר
בקדש בהדור מצוה דודאי חשוב לפניו ית'. וגם תפארת לו מן האדם במצוות שהן טוב
לבריות ג"כ והני בי תרי סלקין לעילא מדחזינן דאית ליה פירות בעה"ז. והוי זהיר
במצוה קלה שאין לה פירות בעה"ז כבחמורה שיש לה פירות. דכיון דידעת דע"י הדור
וחיבוב וזריזות יש פירות א"כ גם במצוה שמעצמה אין לה פירות שהיא טוב לשמים
בלבד אתה יכול לעשות שיהיו פירות בהדור וחיבוב וכיוצא.
פתח עינים מסכת אבות פרק ב משנה טז
ובזה א"ש דברישא אמר נותנין ובסוף אמר ישלם ואמרו פ' הזרוע תני תנא ישלם ואת
אמרת מדת חסידות שנו כאן נמצא דישלם הוא מן הדין ומשמע ממ"ש הש"ס בקמא דף ט'
ומרש"י ותוס' שם דמה שעושה האדם יותר על חיובו יפרע לו הקדוש ברוך הוא בחייו
דאינו בסוג שכר מצות בהאי עלמא ליכא. ומינה ילפינן דעושה יתר על חיובו שכרו מן
הדין כי לא נצטוה על זה. ואמרו פ"ג דנדרים דהפלפול ניתן למשה רבינו ע"ה והוא
נתנו לישראל וא"כ אין ישראל חייבים בפלפול והם עושים יותר ממה שנצטוו וכביכול
מן הדין הוא שישלם ובהכי תנוח דעתנו במאמר השלם הזה דגבי לימוד בעלמא אמר
נותנין כי כך חובתו והשכר מתנה יקרא בצד מה ושכר בצד מה וכמ"ש נותנין לך שכר
קרי ביה מתנה וקרי ביה שכר והאמת שהוא מתנה דכך חובתו. אבל אם טורח בפלפול
וחידושים אז הוא יותר מאשר נצטווה דהפלפול ניתן למשה רבינו ע"ה ולז"א ישלם לך
שכר פעולתך. ואל יקשה בעיניך ענין זה לז"א ודע מתן שכרן של צדיקים על המצות
לעת"ל דשכר מצות בהאי עלמא ליכא ונקרא מתן שכר. אבל העושה יותר מצדיק אף שלא
נתחייב נקרא שכר וקרי ביה ישלם ונפרע בחייו.

מאת: [email protected]