הפורום לעורך התורני

תאריך ההודעה המקורית: 12/12/2022 01:55

מישהו יודע אם אפשר מבחינה הלכתית להחזיק/להשתמש/להעביר את קבצי השוטנשטיין?

ב-יום שני, 12 בדצמבר 2022 בשעה 00:35:18 UTC+2, ארי במסתרים כתב/ה:

תאריך ההודעה המקורית: 30/12/2022 15:05

ככלל אנשים ממעטים לקנות ספרים מכמה טעמים [יש שפע של ספרים חדשים, אין מקום,
יש אוצה"ח ועוד] ולכן מבחינה כלכלית צריך הרבה סייעתא דשמיא בזה וראיתי הרבה
מחברים שמחלקים בחינם את ספריהם כדי שילמדו בזה. אבל מבחינה רוחנית
וודאי שילמדו בזה כגון בבתי הכנסת בבתי המדרש ובאוצה"ח.

מאת: [email protected]

תאריך ההודעה המקורית: 10/01/2023 01:13

לענין מה שהזכירו שאין סימן ברכה לעבוד בער"ש, כ"ז למי שרואה בזה 'עבודה' אבל
אפשר לראות בזה 'לימוד' [אם מבין ואוחז את התוכן] ויהיה נפק"מ גם לעבודה
בחוה"מ, לברכות התורה לפני, לעשות זאת במסגרת כולל, ועוד

ב-יום שני, 9 בינואר 2023 בשעה 23:53:32 UTC+2, moshekagana כתב/ה:

תאריך ההודעה המקורית: 22/01/2023 22:56

לי יש לנובו , איך מתקינים?

מאת: [email protected]

תאריך ההודעה המקורית: 16/01/2023 01:54

האם 60 - 70 ש"ח לשעה זה המחיר המקובל בשוק לעריכה תורנית? כי אני מקבל פחות

תאריך ההודעה המקורית: 21/02/2023 01:59

אולי הקשיבו אלא שהתאפקו מלצחוק כדי שלא להכשל במתכבד בקלון חבירו

ב-יום שני, 20 בפברואר 2023 בשעה 16:41:25 UTC+2, עט סופר כתב/ה:

תאריך ההודעה המקורית: 24/02/2023 00:28

חשבתי להקצין עוד יותר לכבוד חודש אדר ולכתוב 'וראיתי באוצר החכמה שהביא את
דברי הריטב"א'....

תאריך ההודעה המקורית: 01/02/2023 01:54

ובכל מקרה עיקר הסגולה ע"י האמירה להתחזק שפרנסה מן השמים כמו שראו בחוש במן.
כך שלשלוח מישהו אחר להגיד במקומו..........

מאת: [email protected]

תאריך ההודעה המקורית: 10/03/2023 00:14

אולי הכוונה לזה המוזכר בכמה מקומות במשנה בלא התואר ר'

תאריך ההודעה המקורית: 10/03/2023 12:34

לא דיברו פה על פיוט תפילה או מזמור
שחיברו צדיקים קדמונים מלפני שנות דור
רק לכתוב לראש כולל ברכה בחרוז
וזה ממש לא צריך להיות מאה אחוז

מאת: [email protected]

תאריך ההודעה המקורית: 12/03/2023 01:29

הר' שמואל בלויא ציין נקודה חשובה שלא הוזכרה כ"כ, אחת מהתכונות הנדרשות לעורך
היא לדעת לקבל ביקורת ולהפנים את ההערות שמקבל ולעשות מה שנדרש ממבקש
העבודה ע"פ הכללים שלו וע"פ מה שהוא רוצה ולהשאיר את דעתו בענין לעצמו...

תאריך ההודעה המקורית: 16/03/2023 21:42

כנראה אין הכוונה 'הגם שאפשר' אלא 'בגלל שאפשר' והו"ה כשאין במחשב שום ברזל.
דאל"כ כיצד מותר להכניס מפתחות, טלפון נייד ומשקפיים העשויים גם מברזל. ובכל
מקרה זהו חי' דין.

מאת: [email protected]

תאריך ההודעה המקורית: 20/03/2023 01:12

אולי את המילים תפרסם כאן לתועלת הציבור

תאריך ההודעה המקורית: 07/04/2023 00:01

למישהו יש מושג למה בברירת מחדל הם מגבילים את זה?
האם יש איזה תועלת בהגבלה ? אולי אם פתוחים חלונות רבים זה מאט את המהירות?

תאריך ההודעה המקורית: 07/04/2023 01:18

אולי האדמו"ר לא התכוין למעשה ממש אולי רק להחשיב את ענין המילה הטובה.
ולמעשה כמו בהרבה דברים ביהדות צריך לדעת למצוא את ההנהגה בין שני ערכים
חשובים, בנ"א לחבירו [אין יו"כ מרצה, דר"א קדמה לת', כל המרחם על הבריות
מרחמים עליו מן השמים וכו'] וחומר ביטול תורה [בספרי: כשם ששכר ת"ת גדול מכל
המצוות כך עונש ביטול תורה גדול משאר עבירות, וכן מצינו בבית ראשון שויתר
הקב"ה על ע"ז וג"ע ושפ"ד ולא ויתר על עון ביטול תורה. ובברכות (ה.) 'אם רואה
אדם שיסורין באין עליו יפשפש במעשיו פשפש ולא מצא יתלה בביטול תורה' ובאבות
(פ"ג מ"ד) '...והמפנה לבו לבטלה הרי זה מתחייב בנפשו'. והגמ' שאמר רבי לוי
שהמפסיק מלימוד התורה ועוסק בדברי שיחה או דברים בעלמא, מאכילין אותו גחלי
רתמים וכו' וכ'].
להלן ציטוט בענין מהחשוקי חמד בעירובין (פו.):
להפסיק באמצע הלימוד כדי להציע עזרה לחבירו
שאלה אחד נמצא שקוע בלימוד, והבחין בחבירו שהוא מחפש דבר מה, או שנאבדה לו
אבידה והוא מחפשה, או שהגיע לכולל אורח, ואינו יודע היכן מקום השתיה וכדומה,
האם להפסיק באמצע הלימוד כדי לשאול אותו מה הוא צריך, או שאין להפסיק עבור כך?
תשובה אם החסד יכול להיעשות על ידי אחר, פשוט שאין להפסיק וכמו שכתב בשער
הציון (סימן רנ סק"ט) שאין להפסיק באמצע הלמוד לילך לגמול חסד עם איזה אדם
במקום שאחר יוכל לעשות עמו הטובה ההיא, יעו"ש.
אמנם אם החסד לא יכול להעשות על ידי אחרים, יש מקום להתיר לו להפסיק באמצע
הלימוד, כדי לשאול את חבירו מה הוא צריך, ויעוין בתפארת ישראל על המשנה בברכות
(פ"ב מ"א): בפרקים שואל מפני הכבוד ומשיב ובאמצע שואל מפני היראה ומשיב דברי
ר' מאיר, ר' יהודה אומר באמצע שואל מפני היראה ומשיב מפני הכבוד בפרקים שואל
מפני הכבוד ומשיב שלום לכל אדם. וכתב על כך התפארת ישראל (שם סק"ז): נ"ל דלהכי
לא קאמר גבי מפני הכבוד והיראה שואל בשלום, כדקאמר בסיפא ומשיב שלום, דקמ"ל
דבהני אפילו שואל או משיב מילי אחרינא, כגון כשרואה אדם נכבד מבקש דבר מה
ושואלו מה תבקש, או ששואלו מה צוויתני ג"כ שריכ, יעו"ש. והנה לענין הלכה כתב
בספר נשים באהל (עמ' צח) שדעת מו"ח מרן הגרי"ש אלישיב זצ"ל שאין להפסיק לדברים
אלו, וכן דעת הגרש"ז (כמובא בהליכות שלמה פ"ז ס"ג), מכל מקום יתכן שיש ללמוד
מכאן שאם הוא באמצע הלימוד, שרי להפסיק לשאול 'מה תבקש' מפני הכבוד.
ויעוין באור החיים (בראשית (לז טז) על הפסוק 'הגידה נא לי היכן הם' וז"ל: צריך
לדעת במה ידע [יוסף] כי שואלו יודע איה מקום כבודם, לומר אליו בפשיטות הגידה
נא. ואולי דייק דברי השואל באומרו 'לאמר מה תבקש' כי תיבת לאמר מיותרת, נתכוון
לומר כששאל אותו כי הוא יאמר אליו מבוקשו, כי זולת זה אין מקום לשאלת איש נכרי
אשר לא אחיו הוא, לבקש לדעת מה הוא מבקש, אלא שנתכוון לומר כי שואלו להגיד לו
דבר נעלם ממנו, ולזה השיבו את אחי אנכי מבקש ויבאו דבריך עתה להגיד לי איפה הם
רועים, יעו"ש. הרי שמדה זו לשאול את זולתו מה תבקש, מדת אחים היא, ובודאי
כשת"ח מבקש דבר מה ראוי לשאלו מה תבקש, משום כבוד התורה.
עוד יעוין בספר רבי יעקב (עמ' 114) שכאשר הגיע רבי יעקב קמינצקי לקלם, הוא
הגיע באמצע סדר הבוקר, ומפני שהיה נהוג בקלם שאיש אינו רשאי להכנס או לצאת את
הישיבה ללא קבלת אישור מפורש מפי הממונה על כך באותו יום, נאלץ רבי יעקב
להמתין מספר שעות בחוץ. עם תום הסדר, יצאו אליו לקדמו בברכת 'שלום עליכם'
ולהרשותו להכנס פנימה. ר' יעקב חש כי ההימנעות מלקדם פניו של אדם זר המגיע
לישיבה, גובלת בחוסר דרך ארץ, והציע כי ימונה אדם אחד כאחראי, לפנות לכל זר
העלול להיקלע לישיבה במהלך הסדר. הצעתו התקבלה מיד.
הרי שאין זה דרך ארץ שאדם זר יקלע למקום מבלי שיקדמו את פניו, ומותר להפסיק
באמצע הלימוד עבור כך, ולמעשה הכל לפי הענין.

ב-יום רביעי, 22 במרץ 2023 בשעה 00:31:30 UTC+2, ילד שעשועים כתב/ה:

תאריך ההודעה המקורית: 07/04/2023 00:16

יש שמתחמקים מהבעיה וכותבים הק' תוס' וכן ותי' תוס'

מאת: [email protected]

תאריך ההודעה המקורית: 09/04/2023 17:30

העולה שיש ב' ענינים: א. מלאכת כותב ב. שכר עבודה
בענין הב' יש היתר של 'אין לו מה יאכל' האם מישהו יודע מהו הגדר לזה בימינו?
אם לא יהיה כיסוי לאשרי בסוף החודש זה נחשב?

תאריך ההודעה המקורית: 07/04/2023 01:21

זה נכון ככל שרואים בזה 'עבודה' אבל אם זה 'לימוד תורה' זה אחרת

תאריך ההודעה המקורית: 08/05/2023 00:51

זה עבד לי יפה מאוד אבל רק בסוגריים עגולות מישהו יודע למה

תאריך ההודעה המקורית: 12/05/2023 17:30

אם יש לעוז והדר תורמים אז הם יכולים להתפשר על המחיר מהלקוחות ובפרט
שהתורמים עושים זאת כדי שיהיה בזכותם זיכוי הרבים ועל כן את המייל יש לשלוח
לתורמים שלהם משהו בסגנון של: תורם נכבד כמה גדולה זכותך וכו' וכדי להרבות
זכותך בודאי אתה חפץ שירבו הלומדים וכו' תאמר להם ש...