בקשת עזרה במשהו אישי

[אליהו עבוד - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 09/03/2023 18:12

זה לא מיותר בכלל. כפי שכתבתי כל מחבר מעויין בעורך טוב, ולא בבינוני. רק
שבגלל המצב של ריבוי הספרים וכו', הוא מקבל עורך בינוני ומשלם על כך טבין
ותקילין.
גם לספר שמיועד לת"ח נצרך עורך טוב, ואדרבה, נדרש אדם שיודע לעיין היטב, להבין
היטב פלפולים שכתובים באי בהירות, ולדעת להנגישם בשפה פשוטה ומובנת. אדרבה,
מעטים מסוגלים לכך. זה לא קשור לכתיבה אומנותית. זה עניין של יכולת עיונית
גבוהה, ויכולת לעבד גברים קשים בשפה בהירה ומדויקת.
עכ"פ אולי באמת אפשר לכתוב במודעה שכל אחד יכול להיות עורך, אם ניקח בחשבון את
המצב כיום שגם עורך בינוני יכול למצוא עבודה, אם כי עלולות להיות לו גם הרבה
אכזבות ממחברים שידחו אותו, אבל בסוף הוא יוכל למצוא איזה "פראייר" שיעסיק
אותו.

[ארי במסתרים - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 09/03/2023 18:19

יש הרבה לקוחות פרטיים שרוצים בסך הכל להוציא ספר במאה-מאתים עותקים,
לחלקו לקרובי משפחה ומעט ידידים (שכלל לא בטוח שיעיינו בו וילמדו אותו "בתכלית
הדקדוק").
הם מבקשים בסך הכל לקחת את החומר שלהם ולעשות בו סדר, וניסוח תקין וברור.
כותרות, וכו'.

התיאורים המוגזמים על הדרישות מהעורך, הם רק כשמוציא ספר שנועד להעמיד תורה
בישראל במשך אלפי הדורות הבאים (גם אחרי האלף השמיני),
כמו ספרי המכונים הגדולים, או כמו ספרי קדמונים שמהדירים אותם מחדש.
אבל מחבר שרוצה שיהיה לו ספר קריא, כלל אינו בלחץ שהנוסחאות יהיו משוייפות
בשיא השיוף, וכו'.

בנוסף, יש ספרים רבים שמבקשים להעביר מסר, והניסוח הדקדקני פחות קריטי.
כמובן תמיד חשוב ניסוח טוב, אבל שמים את המיקוד על התוכן ולא על "חכמת הדקדוק"
(לדוגמא).

כך שבודאי כל אחד יכול להיות עורך, רק שצריך לזה התרגלות רבה. ולפעמים רבה
מאוד.
זה מאמץ. זה מצריך השקעה רבה לפעמים ללא תמורה. צריך להלחם על זה. אבל כל אחד
יכול.
כל אחד.
מי שחולק על כך, אדרבה, שירשם אצל ר' שמואל להדרכה ויווכח בכך על בשרו... (זה
סתם פרסומת, אני לא באמת מכיר...).

[שמחה פרוינד - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 09/03/2023 18:39

בהחלט נכון
רבים המקרים בהם אתה נדרש לערוך ספרים ללא תוכן כלל ואתה צריך להוציא יקר
מזולל
ושם אין באמת צורך קריטי בכתיבה ברמה מכונית אלא מספיק כתיבה איכותית וקולחת
שברור מה "התכוון הכותב"

--

בכבוד רבשמחה פרוינד[email protected]
[email protected]

[אליהו עבוד - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 09/03/2023 21:28

אכן שני צדדים למטבע.
לעתים דרכו של החכם שלא להכריע.
כפי המובא ומוסבר בספר הפליא עצה.

[ישראל אברהם קלא - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 10/03/2023 11:46

אכן לא לכל אחד תחומי העריכה יתאימו יותר או כמו תחומים אחרים, ובכל זאת כל
אחד יכול איכשהו להשתלב
זאת בפרט אם נכלול במונח "עריכה" גם משימות הקלדה למשל

לגבי השאלה אם גם מי שפחות מתאים יכול "לפרנס משפחה" מעריכה, זו שאלה נפרדת

הובנתי?

[מהדיר ספרים - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 10/03/2023 11:58

הספר יימכר בכנס העורכים?
בנוסף, בעבר קניתי חוברת שיצאה לאור ע"י הוצאה לאור שאינני זוכר את שמה שמתארת
את כל שלבי הוצאה לאור עם ידיעות הנוגעות לכל התהליך.
משהו כמו "סודות הספר יוצאים לאור".
מישהו יודע בדיוק? ואם הוא זמין בPDF? בשעתו נכמר במחיר סמלי ועשה רושם שמטרתו
היתה פרסומת וקידום מכירות. ולכן יתכן שהוא גם זמין כקובץ.

מאת: On Fri, Mar 10, 2023 at 11:47 AM ישראל אברהם קלאר

[מהדיר ספרים - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 10/03/2023 12:02

סליחה. השאלה שלי היתה לגבי הספר "הפליא עצה". אם יימכר בכנס.

מאת: On Fri, Mar 10, 2023 at 11:58 AM Machon Pninim

[אליהו עבוד - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 10/03/2023 14:16

דברי הרב ישראל באו בבחינת יבוא השלישי ויכריע ביניהם.
הדברים הובנו היטב וכן מסתבר.

מאת: [email protected]

[שמואל בלויא - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 11/03/2023 22:18

בס"ד

ראשית מחילה, לא התכוונתי לעשות כזה בלאגן
שנית, זה מאוד מפריע שהשרשור עבור מנושא לנושא כו'
איך אעבור עכשיו על למעלה מ 50 תגובות ?
אנא שימו לב
[כבר כתבו זאת כמ"פ אבל עכשיו אני רואה את זה על בשרי]

ג', היה מהראוי להגיב באישי, אבל זה קשה לי, מחילה.
אנסה להגיב לחלק מהתגובות.
רוב העבודות במה שנקרא 'עריכה תורנית' א"א לומר שזה לימוד תורה ממש. בהחלט לא.
ואני מבקש כנ"ל ממי שרוצה להאריך בנושא שיפתח שרשור חדש. זה לא עולה כסף..
צדקו המעירים שצריך בגוף המודעה להסביר שכאשר אני אומר 'עריכה תורנית' כוונתי
לכל הנוגע להתוכן [טקסט] של ספרי קודש, כולל גם לדוג' פענוח של או.סי.אר. [ככה
כותבים ?]
וזה גם נקודה נוספת, שבגלל הנ"ל אני כן סבור שזה מתאים כמעט לכל אחד שמוכן
להשקיע, [ושיש לו סבלנות לשבת על מקום אחד, ולעבוד מול מסך. ויודע מה זה לציית
למה אומרים לו. ומוכן לקבל ביקורת. אבל זה כנר' א"צ להסביר]. וגם בקשר לזה, מי
שרוצה להאריך בזה אנא אנא יפתח שרשור חדש. זה יעזור לי מאוד. תודה מראש.

אני יודע שלא הגבתי לכל התגובות.
בעז"ה אתאזר בסבלנות לעיין שוב בכל השרשור

תודה לכל מי שהגיב

אם אפשר לבקש ממי שיסכים לכתוב פה שוב, או באישי. אם לא קשה. תודה

[יהודה אבני - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 12/03/2023 01:29

הר' שמואל בלויא ציין נקודה חשובה שלא הוזכרה כ"כ, אחת מהתכונות הנדרשות לעורך
היא לדעת לקבל ביקורת ולהפנים את ההערות שמקבל ולעשות מה שנדרש ממבקש
העבודה ע"פ הכללים שלו וע"פ מה שהוא רוצה ולהשאיר את דעתו בענין לעצמו...

[אליהו עבוד - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 12/03/2023 01:35

מ"מ עורך טוב שרואה טעות מובהקת או שיש לו הערה וכדו', יעירנה בהערת סקירה.
זה הפתרון הכי טוב. הלקוח כבר יחליט מה לעשות עם זה.

[אליהו עבוד - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 12/03/2023 02:53

כלומר אל תהיה ראש גדול מדי ותחליט דברים על דעת עצמך, אך מאידך, אל תנהג בראש
קטן.
מעניין לציין, שההוראה שקיבלתי בעריכת הקבצים שאני עוסק בהם בתקופה זו היא: לא
להשמיט כלום.
ובכל זאת, בדיוק הערב שלחתי למנהל שמעליי:

שבוע טוב
בהשמטות במדבר ישנו קטע:
אם כמות כל האדם ימותון אלה ופקודת כל האדם יפקד עליהם לא ה' שלחני (קרח טז,
כט). אם ה' לא שלחו אז טענותיו של קרח ועדתו היו צודקות ומדוע יגיע להם עונש
מיתה, אלא מי שמתחיל במחלוקת ומביא פילוגים בישראל אף שבא בטענות צודקות ראוי
לעונש חמור.

לכאורה הקושיה "ומדוע יגיע להם עונש מיתה" כלל אינה מתחלת, שהרי אין-הכי-נמי,
אם טענות קורח צודקות, לא מגיע לו עונש מיתה אלא ימות מיתה טבעית ככל האדם,
וכפי שמשה אומר כאן בפירוש.
ולכן חשבתי להשמיט לגמרי את הקטע הזה, אלא שקודם לכן רציתי להימלך עם כת"ר
ולקבל על כך אישור.
***
תשובתו היתה: כמובן.

[אברהם הורוביץ - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 12/03/2023 09:55

צריך בעריכה לתפוס את 2 הקצוות, מצד אחד להיות כפוף למנהל ולכבד אותו, ומצד
שני לא לשאול על כל דבר, ולגלות עצמאות.
(יש מנהלים שיותר אוהבים את עצמאיות העורך ויש כאלה הפוך. לעומת זאת, נתקלתי
במקרה שעורך מסוים כתב בהערת סקירה על קטע - שאינו ראוי לכותבו בספר, והמנהל
אמר לי, 'הוא כבר חושב שהוא נהיה המנהל בעצמו'...)

[אליהו עבוד - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 12/03/2023 10:57

אותו עורך טעה בשלוש:
א. הוא לא ניסח דבריו בצורת שאלה אלא בצורת קביעה.
ב. הוא לא מיקד דבריו (כלומר היה עליו למקד מה בדיוק הטעות בקטע, ולא לכתוב
בכלליות).
ג. הוא לא אמור לתת עצות אם להביא את הקטע. עליו להיות ענייני, ולשאול לגבי
טעות ספציפית שבקטע.
ג