תאריך ההודעה המקורית: 19/06/2023 14:09
חושבני שהחברים מסכימים שיש להיות עקבי.
על כן עצה טובה לכל עורך, בכל חיבור, בכל מקום, שיכתוב הכל, אבל הכל, ב-ם’.
חוץ מ:
ציטוט שבמקור מסיים ב-ן’.
מילה שרגילים לכתוב רק ב-ן’, כגון המילים שהוזכרו, קידושין ואירושין.
נ.ב. גם אם ציטטת משפט שבו מופיעה מילה המסיימת ב-ן’, הינך רשאי לענ”ד אחרי
הציטוט לדון בו בלשונך ואז להעתיק את אותה מילה ב-ם’, ואדרבה אם תדון בה ב-ן’
זה חוסר אחידות עם שאר המקומות.
משא”כ כשחוסר האחידות היא בגלל ציטוט חיצוני אין בזה פגם, כי ניכר בלא”ה
שהציטוט אינו כלשון העורך, אלא לשון קדום יותר.
מאת:
[email protected]
