דילוג לתוכן
מחפשים עורכים, כותבים או מגיהים לספר שלכם?

לרגל השקת הפורום — פרסום מודעות דרושים בלוח המקצועי הוא בחינם לזמן מוגבל!

פרסם מודעה עכשיו ✍️
שימו לב — קטגוריית ארכיון
הנושאים בקטגוריה זו הועברו מארכיון קבוצת גוגל, והמשתמשים המוצגים בהם אינם פעילים בפורום.
לקבלת מענה או לתחילת דיון, מומלץ לפתוח נושא חדש בקטגוריה המתאימה.

מאמר אודות חשיבות הדיבור בלשון הקודש

2022
43 11 0 1
  • תאריך ההודעה המקורית: 21/08/2022 18:25

    אני מבין שכבודו תלמיד חכם ופוסק.
    מחילה רבה על שלא התבטאתי בצורה מכבדת.

    תאריך ההודעה המקורית: 22/08/2022 00:53

    לרב רוט:
    ראשית אשמח לשמוע מאין פשיטותיך שהמשנה משמעות בין מלרע למלעיל יצא יד"ח. אשמח
    לראות מקורות ולא רק מעשה רב (במשמעות של מעשים מגדולי ישראל..).
    לי ידוע שהמשנה משמעות לא יצא ידי חובה.
    במקרה בשבת האחרונה התפללתי בבית כנסת אחר מהרגלי, והקורא לא הכין כ"כ טוב
    ומרוב הערות שהחזירו אותו, לא תיקן כאשר הערתי לו על שקרא "ואכתוב על הלוחות"
    וא"ו של 'ואכתוב' בקמ"ץ, וצריך לקראה בשו"א נע. וכשהבחין בזה אחד המתפללים
    החזירו אפילו שהתקדם כמה פסוקים, מאחר שפשיטא ליה שלא יוצאים יד"ח. לא שזו
    ראייה, אלא שכן עמא דבר.

    לענ"ד מלימוד רש"י מוכח שהייתה לו הבנה עמוקה בלשון הקודש (נוסף על רוח הקודש
    שפיעמה בו), שמכחה פירש את עומק הפשט. וכן הרמב"ם ורבים מגדולי ישראל.

    בנוסף לזה מה שאמרו כאן שלאמוראים היה חסר בידיעת לשון הקודש לענ"ד דבריהם
    אינם מוכרחים כלל מכמה סיבות:
    א. רבנן במקומות רבים בש"ס הכוונה לתלמידי הישיבה (לא במובן של היום אלא
    צורבים), ולא גדולי האמוראים. ואותם לומדים לא ידעו לפרש תיבות אלו מאחר שהן
    אינן מצויות כ"כ, ולא נכתבו פירושים. ואדרבה אמתא דבי רבי מאחר שהייתה שומעת
    דבריו של רבי יהודה הנשיא ובני ביתו, למדה בדרך אגב את ביאור המילות ואף הייתה
    משתמשת בהן בלשונה. עוד אפשר שאותם רבנן הם תלמידים שבאו מבבל לא"י ומשום כך
    לא היו בקיאים בלשון הקודש כאותה אמה וחברתה.
    ב. ממקומות רבים בש"ס מוכח שאמוראים ותנאים היו בקיאים בלשון הקודש ועל סמך
    בקיאותם זו דרשו את הפסוקים. יתירה מזו ישנן דרשות שמוכח מהן שאילולא הדורש
    יודע את עומק לשון הקודש לא היה דורשן.

    ברכה והצלחה!

    מאת: [email protected]

  • תאריך ההודעה המקורית: 22/08/2022 00:53

    לרב רוט:
    ראשית אשמח לשמוע מאין פשיטותיך שהמשנה משמעות בין מלרע למלעיל יצא יד"ח. אשמח
    לראות מקורות ולא רק מעשה רב (במשמעות של מעשים מגדולי ישראל..).
    לי ידוע שהמשנה משמעות לא יצא ידי חובה.
    במקרה בשבת האחרונה התפללתי בבית כנסת אחר מהרגלי, והקורא לא הכין כ"כ טוב
    ומרוב הערות שהחזירו אותו, לא תיקן כאשר הערתי לו על שקרא "ואכתוב על הלוחות"
    וא"ו של 'ואכתוב' בקמ"ץ, וצריך לקראה בשו"א נע. וכשהבחין בזה אחד המתפללים
    החזירו אפילו שהתקדם כמה פסוקים, מאחר שפשיטא ליה שלא יוצאים יד"ח. לא שזו
    ראייה, אלא שכן עמא דבר.

    לענ"ד מלימוד רש"י מוכח שהייתה לו הבנה עמוקה בלשון הקודש (נוסף על רוח הקודש
    שפיעמה בו), שמכחה פירש את עומק הפשט. וכן הרמב"ם ורבים מגדולי ישראל.

    בנוסף לזה מה שאמרו כאן שלאמוראים היה חסר בידיעת לשון הקודש לענ"ד דבריהם
    אינם מוכרחים כלל מכמה סיבות:
    א. רבנן במקומות רבים בש"ס הכוונה לתלמידי הישיבה (לא במובן של היום אלא
    צורבים), ולא גדולי האמוראים. ואותם לומדים לא ידעו לפרש תיבות אלו מאחר שהן
    אינן מצויות כ"כ, ולא נכתבו פירושים. ואדרבה אמתא דבי רבי מאחר שהייתה שומעת
    דבריו של רבי יהודה הנשיא ובני ביתו, למדה בדרך אגב את ביאור המילות ואף הייתה
    משתמשת בהן בלשונה. עוד אפשר שאותם רבנן הם תלמידים שבאו מבבל לא"י ומשום כך
    לא היו בקיאים בלשון הקודש כאותה אמה וחברתה.
    ב. ממקומות רבים בש"ס מוכח שאמוראים ותנאים היו בקיאים בלשון הקודש ועל סמך
    בקיאותם זו דרשו את הפסוקים. יתירה מזו ישנן דרשות שמוכח מהן שאילולא הדורש
    יודע את עומק לשון הקודש לא היה דורשן.

    ברכה והצלחה!

    מאת: [email protected]

    תאריך ההודעה המקורית: 22/08/2022 01:45

    וכל מי שעיין פעם בביאורו הנפלא של המלבי"ם על התורה, רואה איזה פלאי פלאות
    דייק מלשונות הכתוב.

  • תאריך ההודעה המקורית: 22/08/2022 01:45

    וכל מי שעיין פעם בביאורו הנפלא של המלבי"ם על התורה, רואה איזה פלאי פלאות
    דייק מלשונות הכתוב.

    תאריך ההודעה המקורית: 22/08/2022 01:46

    כלומר מתוך הבנה עמוקה ודקה מאוד בהבדל בין הלשונות.

    מאת: [email protected]

  • תאריך ההודעה המקורית: 22/08/2022 01:46

    כלומר מתוך הבנה עמוקה ודקה מאוד בהבדל בין הלשונות.

    מאת: [email protected]

    תאריך ההודעה המקורית: 22/08/2022 03:56

    ידוע שהמלבי"ם ז"ל כתב את חיבורו על מנת לדפוק את המשכילים.
    בעיקרון הוא היה באמצע הארצות החיים, וחבל על דאבדין.

    [image: Mailtrack]
    https://mailtrack.io?utm_source=gmail&utm_medium=signature&utm_campaign=signaturevirality11&
    Sender
    notified by
    Mailtrack
    https://mailtrack.io?utm_source=gmail&utm_medium=signature&utm_campaign=signaturevirality11&
    22.08.22,
    03:55:40

    מאת: [email protected]

  • תאריך ההודעה המקורית: 22/08/2022 03:56

    ידוע שהמלבי"ם ז"ל כתב את חיבורו על מנת לדפוק את המשכילים.
    בעיקרון הוא היה באמצע הארצות החיים, וחבל על דאבדין.

    [image: Mailtrack]
    https://mailtrack.io?utm_source=gmail&utm_medium=signature&utm_campaign=signaturevirality11&
    Sender
    notified by
    Mailtrack
    https://mailtrack.io?utm_source=gmail&utm_medium=signature&utm_campaign=signaturevirality11&
    22.08.22,
    03:55:40

    מאת: [email protected]

    תאריך ההודעה המקורית: 22/08/2022 07:31

    אני נכנסתי פה באמצע שיחה, אבל אודיע רק ששמעתי מתלמיד חכם אחד ששאל את הגרח"ק
    ז"ל אם מותר להשתמש בתרגומיו של הר' קאפח, וענה לו בזה"ל "ער איז אן אפיקורס
    אבער די תרגום זיינער מעג מען נוצען", ע"כ כפי הזכור לי

  • תאריך ההודעה המקורית: 22/08/2022 00:53

    לרב רוט:
    ראשית אשמח לשמוע מאין פשיטותיך שהמשנה משמעות בין מלרע למלעיל יצא יד"ח. אשמח
    לראות מקורות ולא רק מעשה רב (במשמעות של מעשים מגדולי ישראל..).
    לי ידוע שהמשנה משמעות לא יצא ידי חובה.
    במקרה בשבת האחרונה התפללתי בבית כנסת אחר מהרגלי, והקורא לא הכין כ"כ טוב
    ומרוב הערות שהחזירו אותו, לא תיקן כאשר הערתי לו על שקרא "ואכתוב על הלוחות"
    וא"ו של 'ואכתוב' בקמ"ץ, וצריך לקראה בשו"א נע. וכשהבחין בזה אחד המתפללים
    החזירו אפילו שהתקדם כמה פסוקים, מאחר שפשיטא ליה שלא יוצאים יד"ח. לא שזו
    ראייה, אלא שכן עמא דבר.

    לענ"ד מלימוד רש"י מוכח שהייתה לו הבנה עמוקה בלשון הקודש (נוסף על רוח הקודש
    שפיעמה בו), שמכחה פירש את עומק הפשט. וכן הרמב"ם ורבים מגדולי ישראל.

    בנוסף לזה מה שאמרו כאן שלאמוראים היה חסר בידיעת לשון הקודש לענ"ד דבריהם
    אינם מוכרחים כלל מכמה סיבות:
    א. רבנן במקומות רבים בש"ס הכוונה לתלמידי הישיבה (לא במובן של היום אלא
    צורבים), ולא גדולי האמוראים. ואותם לומדים לא ידעו לפרש תיבות אלו מאחר שהן
    אינן מצויות כ"כ, ולא נכתבו פירושים. ואדרבה אמתא דבי רבי מאחר שהייתה שומעת
    דבריו של רבי יהודה הנשיא ובני ביתו, למדה בדרך אגב את ביאור המילות ואף הייתה
    משתמשת בהן בלשונה. עוד אפשר שאותם רבנן הם תלמידים שבאו מבבל לא"י ומשום כך
    לא היו בקיאים בלשון הקודש כאותה אמה וחברתה.
    ב. ממקומות רבים בש"ס מוכח שאמוראים ותנאים היו בקיאים בלשון הקודש ועל סמך
    בקיאותם זו דרשו את הפסוקים. יתירה מזו ישנן דרשות שמוכח מהן שאילולא הדורש
    יודע את עומק לשון הקודש לא היה דורשן.

    ברכה והצלחה!

    מאת: [email protected]

    תאריך ההודעה המקורית: 22/08/2022 07:54

    בענין ק"ש, יוצאים י"ח בכל לשון, וכיון שכך רגילים לקרוא בקהילה זו, לא גרע
    מכל לשון, כן פשוט לכל הת"ח.
    מובן מאליו שאין זה לכתחלה. ולכן גם אינו נוגע לקריה"ת ששם חובה לקרוא בלה"ק.
    ומה שתיקתנתם מו' החיבור בקמץ לשווא פשיטא שמעכב ולא הייתי מעולם במקום שלא
    יחזירו על כך בקה"ת גם לאחר כמה פסוקים. (בדיעבד כידוע סומכים על הב"ח עי'
    משנ"ב).
    כמו כן ענין ההיפוך ממלרע למלעיל קל משינוי הניקוד, כיון שהטעם לפעמים משתנה
    בהפסק אף בהפסק כגון ואכלת ושבעת ששניהם בעבר, ממילא י"ל דבדיעבד לא מעכב אף
    כשאינו בהפסק.

    בענין ידיעת האמוראים, לא דיברנו על ידיעה תורנית, שזה אפשר שתהיה קבלה על
    פירוש כל המקרא מרבו, אלא על לשון דיבור ביום יום, וזה שפיר אפשר להביא ראיה
    גם מרבנן.

  • תאריך ההודעה המקורית: 22/08/2022 07:54

    בענין ק"ש, יוצאים י"ח בכל לשון, וכיון שכך רגילים לקרוא בקהילה זו, לא גרע
    מכל לשון, כן פשוט לכל הת"ח.
    מובן מאליו שאין זה לכתחלה. ולכן גם אינו נוגע לקריה"ת ששם חובה לקרוא בלה"ק.
    ומה שתיקתנתם מו' החיבור בקמץ לשווא פשיטא שמעכב ולא הייתי מעולם במקום שלא
    יחזירו על כך בקה"ת גם לאחר כמה פסוקים. (בדיעבד כידוע סומכים על הב"ח עי'
    משנ"ב).
    כמו כן ענין ההיפוך ממלרע למלעיל קל משינוי הניקוד, כיון שהטעם לפעמים משתנה
    בהפסק אף בהפסק כגון ואכלת ושבעת ששניהם בעבר, ממילא י"ל דבדיעבד לא מעכב אף
    כשאינו בהפסק.

    בענין ידיעת האמוראים, לא דיברנו על ידיעה תורנית, שזה אפשר שתהיה קבלה על
    פירוש כל המקרא מרבו, אלא על לשון דיבור ביום יום, וזה שפיר אפשר להביא ראיה
    גם מרבנן.

    תאריך ההודעה המקורית: 22/08/2022 10:36

    ראית עכשיו בכתבי האריז"ל
    פרי עץ חיים שער השבת פרק כא

    מורי ז"ל היה נזהר מלדבר בשבת כי אם בלשון הקדש,

    וכשהיה מספר איזה דרוש לחברים, היה מבארו בלע"ז כדי שיבינו היטב,

    וגם היה נזהר שלא לדבר דברי חול אפילו בלה"ק.
    [למרות הקפדתו לדבר בשבת רק בלשוה"ק - אך לצורך הסבר הלימוד, היה מדבר גם
    בשפות אחרות "כדי שיבינו היטב". שהעיקר זה ההבנה].

  • תאריך ההודעה המקורית: 22/08/2022 10:36

    ראית עכשיו בכתבי האריז"ל
    פרי עץ חיים שער השבת פרק כא

    מורי ז"ל היה נזהר מלדבר בשבת כי אם בלשון הקדש,

    וכשהיה מספר איזה דרוש לחברים, היה מבארו בלע"ז כדי שיבינו היטב,

    וגם היה נזהר שלא לדבר דברי חול אפילו בלה"ק.
    [למרות הקפדתו לדבר בשבת רק בלשוה"ק - אך לצורך הסבר הלימוד, היה מדבר גם
    בשפות אחרות "כדי שיבינו היטב". שהעיקר זה ההבנה].

    תאריך ההודעה המקורית: 22/08/2022 10:37

    תרגום דברי הגרח"ק דלעיל
    (לאלו שאין דוברים אידיש, כמוני)

    "הוא כופר, אבל אפשר להשתמש בתרגום שלו"

  • תאריך ההודעה המקורית: 22/08/2022 10:37

    תרגום דברי הגרח"ק דלעיל
    (לאלו שאין דוברים אידיש, כמוני)

    "הוא כופר, אבל אפשר להשתמש בתרגום שלו"

    תאריך ההודעה המקורית: 22/08/2022 11:14

    גדולי הדור חלקו בהלכה כיצד להתייחס לאותו אדם וכמו שראינו ביחס לחכמים
    אחרים. לנו יש ללכת אחרי הוראת רבותינו, ורבותי לא רואים בו שמץ פסול על אף
    הכרות יומיומית עמו.
    ומי שמתנגד אליו ע"פ הוראת רבותיו צודק לחלוטין...

  • תאריך ההודעה המקורית: 22/08/2022 11:14

    גדולי הדור חלקו בהלכה כיצד להתייחס לאותו אדם וכמו שראינו ביחס לחכמים
    אחרים. לנו יש ללכת אחרי הוראת רבותינו, ורבותי לא רואים בו שמץ פסול על אף
    הכרות יומיומית עמו.
    ומי שמתנגד אליו ע"פ הוראת רבותיו צודק לחלוטין...

    תאריך ההודעה המקורית: 24/08/2022 19:16

    בס"ד
    גם נושא זה נעול.
    אני חוזר על הבקשה שלי -
    אין להעלות פה שום נושא השקפתי מכל סוג שהוא.
    זה לא עוזר לאף אחד בעבודה.
    אם מישהו חושב שיש צורך למחות במישהו על השקפותיו - יעשה את זה באישי.

    הבקשה היא גם, נא לשים לב בכל הודעה שכותבים, אם אין כא משהו שיכול לפגוע או
    לעצבן וכדו' מי שהשקפתו שונה [ולא משנה בכלל מה את החושב על ההשקפה שלו. תכל'ס
    זה יתסיס פה את האווירה, וזה מפריע. באנו לפה כדי לעבוד.

    הנ"ל בתוקף כל השנה כולה, בלי יוצא מן הכלל.

    מי שמשעמם לו אפשר לשכור מחשב עם נטפרי, ולגלוש בפרוג או בפורום לתורה או באיי
    ווועלט..

  • ציץ הקודש

    2022
    5
    0 הצבעות
    5 פוסטים
    0 צפיות
    מ
    תאריך ההודעה המקורית: 31/07/2022 23:20 יכול להיות שזה סימן לח ששם דן בבישול סממנים ביו"ט. ברכה והצלחה! מאת: [email protected]
  • ציץ הקודש

    2022
    1
    0 הצבעות
    1 פוסטים
    0 צפיות
    י
    תאריך ההודעה המקורית: 31/07/2022 23:20 כעת שלחו לי. תודה לכולכם!
  • יש למישהו סרוק אגרת הקודש של החזו"א לנשואים?

    2022
    2
    0 הצבעות
    2 פוסטים
    0 צפיות
    י
    תאריך ההודעה המקורית: 18/08/2022 13:55 שלחתי.
  • מילה בלשון הקודש להשלכות/נפקא מינות

    2022
    15
    0 הצבעות
    15 פוסטים
    0 צפיות
    ש
    תאריך ההודעה המקורית: 15/09/2022 00:03 צודק הינך לגמרי - הרב א - בנוגע למילים ש'הושאלו' משפות זרות והשתרשו בלשה"ק כמו סבתא, שבהם ניתן להוסיף הטיות לפי כללי העברית. אלא שבמקרה שלפנינו ישנן שתי סיבות מדוע א"א לכתוב "נפקא מינות" א. סבתא זה שם של 'עצם', אובייקט, פעולה וכדו', לכן כשנכתב כך אזי מדובר על עצם יחיד, וכשמוסיפים אותיות 'ות' השתנה אותו שם העצם מיחיד לרבים, מ'עצם' ל'עצמים'. אבל 'נפקא מינה' אינו שם של 'עצם', המשמעות/התרגום שלו הוא 'היוצא מזה' שזה הסבר ולא אובייקט או פעולה וכדו', ואינו בלשון יחיד, וממילא לא שייך להופכו ל'רבים' ע"י הוספת 'ות'. הסיבה שגורמת לנו לרצות לכתוב 'נפקא מינות' היא בגלל שהמילה משמשת כשם 'עצם' בשפה הישיבתית, והיא ביטוי למושג 'השלכה', אך זו אינה שפה אמיתית אלא כמו 'קוד' שהוסכם בחברה כלשהי (סוג של סלנג, אומנם ללא הפן הנחות של הסלנג, אבל בכ"ז סלנג ולא שפה אמיתית) זאת ועוד, אמירת המילה 'נפקא מינות' נשמעת יפה רק בהברה אשכנזית, אמירתה בהברה ספרדית צורם באוזן, ומשכך גם לא ראוי לכותבה. (אדמו"ר נהפך לשם עצם של רבי חסידי וכדו', כלומר המילה נהפכה מר"ת ל'שם עצם' חדש כביכול, לאחר שכבר נשתנתה המשמעות שוב אפשר להוסיף ה' הידיעה, אבל 'נפקא מינה' לא השתנה במשמעות אלא התקבל כ'קוד' לביטוי השלכה) ב. גם אם לא תקבל את האמור לעיל, ראוי לכתוב 'נפקות מינה', כי המשמעות 'השלכה' נמצאת במילה 'נפקא' ולא במילה 'מינה' שהיא רק מתייחסת ל'נפקא', כשם שכותבים ספרי תורה ולא ספר תורות, סירי פלא ולא סיר פלאות וכו', כך יש לכתוב נפקות מינה אך גם מילה זו אינה מתאימה כי הקורא המצוי לא יבין ברגע הראשון את הכוונה, ויצטרך לחשוב שבריר שניה, או אז החמצנו את התפקיד שלנו כעורכים שהוא להנגיש ולהקל על הקריאה. עדיף כבר לכתוב 'נפק"מ' בר"ת, זה הכי מובן, וזה גם נקלט בעין הקורא בקלות בגלל ה'קוד' הישיבתי הנ"ל. הנלע"ד כתבתי בכ"ר
  • מקובל לכתוב חשמונאי בלשון רבים ?

    2022
    3
    0 הצבעות
    3 פוסטים
    0 צפיות
    א
    תאריך ההודעה המקורית: 16/11/2022 14:25 כנראה (מסברא וקצת מחיפוש) המילה "חשמונאי" יכולה להיות רק בסמיכות למילה קודמת. למשל בי"ד של חשמונאי, מלכות חשמונאי, בית חשמונאי, וכיוצ"ב. אבל כשהמילה מופיעה לבד, צריך לכתוב "החשמונאים". ולכן הכיתוב ע"ז דף מ"ג ע"א דחשמונאי עשו מנורה חדשה של עץ, אינו תקין. פשוט תחליף ל"בית חשמונאי" כמו שהכמרא עצמה כותבת בע"ז שם. מאת: [email protected]
  • מידע אודות מהר"ח ורדיבורק

    2022
    2
    0 הצבעות
    2 פוסטים
    0 צפיות
    א
    תאריך ההודעה המקורית: 29/11/2022 21:00 לכאורה הכוונה לר' חיים אחי המהר"ל שהיה רב בעיר 'וורדיבורג' על תולדותיו יש ספר שלם בשם 'רבי חיים ב"ר בצלאל מפרידבורג' ממוה"ק. From: [email protected] [email protected] On Behalf Of עריכה תורנית Sent: Tuesday, November 29, 2022 4:49 PM מאת: To: עריכה תורנית Subject: [עריכה תורנית] מידע אודות מהר"ח ורדיבורק אשמח לקבל מידע אודות מהר"ח ורדיבורק, תודה רבה ! קיבלת את ההודעה הזו מפני שאתה רשום לקבוצה 'עריכה תורנית' של קבוצות Google. כדי לבטל את הרישום לקבוצה הזו ולהפסיק לקבל ממנה אימייל, שלח אימייל אל [email protected]:[email protected]. כדי להציג את הדיון הזה באתר, היכנס ל-https://groups.google.com/d/msgid/aricha-toire/CAEiHk2utc7Kh5FBcz%3DZgHLHGZK%2BONYqgmQbd%3DPZVOSOZKg6%3DSg%40mail.gmail.comhttps://groups.google.com/d/msgid/aricha-toire/CAEiHk2utc7Kh5FBcz%3DZgHLHGZK%2BONYqgmQbd%3DPZVOSOZKg6%3DSg%40mail.gmail.com?utm_medium=email&utm_source=footer.
  • מאמר על חנוכה שכתבתי

    2022
    1
    0 הצבעות
    1 פוסטים
    0 צפיות
    G
    תאריך ההודעה המקורית: 09/12/2022 14:05 קבצים מצורפים: תשפב מנורה הלל והודאה מאירה עלינו תורה.pdf
  • מאמר על חנוכה שבדעתי להוציא לאור בעזרת ה'

    2022
    2
    0 הצבעות
    2 פוסטים
    0 צפיות
    G
    תאריך ההודעה המקורית: 11/12/2022 10:37 אמרתי, אני צריך הערות על מה שכתבתי לא על דרך הכתיבה, כי זה עוד לא עבר עריכה