דילוג לתוכן
שימו לב — קטגוריית ארכיון
הנושאים בקטגוריה זו הועברו מארכיון קבוצת גוגל, והמשתמשים המוצגים בהם אינם פעילים בפורום.
לקבלת מענה או לתחילת דיון, מומלץ לפתוח נושא חדש בקטגוריה המתאימה.

"בטחו בנפשם והאמינו בעצמם והרגישו בו רצון הבורא"

2022
4 3 24 1
  • תאריך ההודעה המקורית: 11/08/2022 20:45

    באיכא רבא פתיחתא לג:
    ר' אבין ור' יוחנן אמרי: יום שביטל החפר מן מתי מדבר. א"ר לוי: כל ערב תשעה
    באב היה משה מוציא כרוז בכל המחנה ואומר: צאו לחפור, והיו יוצאין וחופרין
    קברות וישנין בהן. לשחרית היה מוציא כרוז ואומר: קומו והפרישו המתים מן החיים,
    והיו עומדים ומוצאין עצמן חמשה עשר אלף בפרוטרוט, חסרו שש מאות אלף. ובשנת
    הארבעים האחרון עשו כן ומצאו עצמן שלמים, אמרו: דומה שטעינו בחשבון, וכן בעשור
    ובאחד עשר ובשנים עשר ושלשה עשר וארבע עשר. כיון דאיתמלא סיהרא אמרו: דומה
    שהקב"ה ביטל אותה גזירה מעלינו, וחזרו ועשאוהו יום טוב.

    ר' משה שפירא זללה"ה היה רגיל תמיד להביא תוספת של דברי הרמב"ם:
    שאז בטחו בנפשם והאמינו בעצמם והרגישו בו רצון הבורא

    מישהו יודע היכן זה נמצא ברמב"ם ? אולי בפירוש המשנה ?

  • תאריך ההודעה המקורית: 11/08/2022 20:45

    באיכא רבא פתיחתא לג:
    ר' אבין ור' יוחנן אמרי: יום שביטל החפר מן מתי מדבר. א"ר לוי: כל ערב תשעה
    באב היה משה מוציא כרוז בכל המחנה ואומר: צאו לחפור, והיו יוצאין וחופרין
    קברות וישנין בהן. לשחרית היה מוציא כרוז ואומר: קומו והפרישו המתים מן החיים,
    והיו עומדים ומוצאין עצמן חמשה עשר אלף בפרוטרוט, חסרו שש מאות אלף. ובשנת
    הארבעים האחרון עשו כן ומצאו עצמן שלמים, אמרו: דומה שטעינו בחשבון, וכן בעשור
    ובאחד עשר ובשנים עשר ושלשה עשר וארבע עשר. כיון דאיתמלא סיהרא אמרו: דומה
    שהקב"ה ביטל אותה גזירה מעלינו, וחזרו ועשאוהו יום טוב.

    ר' משה שפירא זללה"ה היה רגיל תמיד להביא תוספת של דברי הרמב"ם:
    שאז בטחו בנפשם והאמינו בעצמם והרגישו בו רצון הבורא

    מישהו יודע היכן זה נמצא ברמב"ם ? אולי בפירוש המשנה ?

    תאריך ההודעה המקורית: 11/08/2022 21:56

    באנציקלופדיה התלמודית מביא כן בשם פיה"מ לרמב"ם,
    אבל אני מצאתי שכתוב שם "ואז בטח ליבם והבינו שכבר בא הרצון ונגמר החרון
    ונסתלק מהם"

  • תאריך ההודעה המקורית: 11/08/2022 21:56

    באנציקלופדיה התלמודית מביא כן בשם פיה"מ לרמב"ם,
    אבל אני מצאתי שכתוב שם "ואז בטח ליבם והבינו שכבר בא הרצון ונגמר החרון
    ונסתלק מהם"

    תאריך ההודעה המקורית: 11/08/2022 22:31

    מה שכתבתי קודם הוא מבר אילן,
    אבל בתורת אמת איתא כן להדיא כמו שכתבת

    מאת: [email protected]

  • תאריך ההודעה המקורית: 11/08/2022 22:31

    מה שכתבתי קודם הוא מבר אילן,
    אבל בתורת אמת איתא כן להדיא כמו שכתבת

    מאת: [email protected]

    תאריך ההודעה המקורית: 11/08/2022 23:12

    זה מפני שבבר אילן ישנו התרגום של ר"י קאפח, וזו הערתו על משנה זו: "ובנדפס הוסיף ושינה בכל קטע זה", והיינו שהמתרגם תרגם כאן בתרגום חפשי כפי הבנת לבו אבל אין זה לשון הרמב"ם ממש.

    From: [email protected] [email protected] On Behalf Of אברהם ר.-טיב
    Sent: 11 Aug 2022 10:32 PM
    מאת: To: יוחנן קאהן
    מאת: Cc: עריכה תורנית
    Subject: Re: [עריכה תורנית] "בטחו בנפשם והאמינו בעצמם והרגישו בו רצון הבורא"

    מה שכתבתי קודם הוא מבר אילן,

    אבל בתורת אמת איתא כן להדיא כמו שכתבת

    באנציקלופדיה התלמודית מביא כן בשם פיה"מ לרמב"ם,

    אבל אני מצאתי שכתוב שם "ואז בטח ליבם והבינו שכבר בא הרצון ונגמר החרון ונסתלק מהם"

    באיכא רבא פתיחתא לג:

    ר' אבין ור' יוחנן אמרי: יום שביטל החפר מן מתי מדבר. א"ר לוי: כל ערב תשעה באב היה משה מוציא כרוז בכל המחנה ואומר: צאו לחפור, והיו יוצאין וחופרין קברות וישנין בהן. לשחרית היה מוציא כרוז ואומר: קומו והפרישו המתים מן החיים, והיו עומדים ומוצאין עצמן חמשה עשר אלף בפרוטרוט, חסרו שש מאות אלף. ובשנת הארבעים האחרון עשו כן ומצאו עצמן שלמים, אמרו: דומה שטעינו בחשבון, וכן בעשור ובאחד עשר ובשנים עשר ושלשה עשר וארבע עשר. כיון דאיתמלא סיהרא אמרו: דומה שהקב"ה ביטל אותה גזירה מעלינו, וחזרו ועשאוהו יום טוב.

    ר' משה שפירא זללה"ה היה רגיל תמיד להביא תוספת של דברי הרמב"ם:

    שאז בטחו בנפשם והאמינו בעצמם והרגישו בו רצון הבורא

    מישהו יודע היכן זה נמצא ברמב"ם ? אולי בפירוש המשנה ?

    --
    קיבלת את ההודעה הזו מפני שאתה רשום לקבוצה 'עריכה תורנית' של קבוצות Google.
    כדי לבטל את הרישום לקבוצה הזו ולהפסיק לקבל ממנה אימייל, שלח אימייל אל mailto:[email protected] [email protected].
    כדי להציג את הדיון הזה באתר, היכנס ל-https://groups.google.com/d/msgid/aricha-toire/0739f960-570b-4149-b115-01349c78f249n%40googlegroups.com https://groups.google.com/d/msgid/aricha-toire/0739f960-570b-4149-b115-01349c78f249n%40googlegroups.com?utm_medium=email&utm_source=footer .

    --
    קיבלת את ההודעה הזו מפני שאתה רשום לקבוצה 'עריכה תורנית' של קבוצות Google.
    כדי לבטל את הרישום לקבוצה הזו ולהפסיק לקבל ממנה אימייל, שלח אימייל אל mailto:[email protected] [email protected].
    כדי להציג את הדיון הזה באתר, היכנס ל-https://groups.google.com/d/msgid/aricha-toire/CAO%2BCYWAi2tXMEEL%2BfZ60du1GmGvzqKgVUdCtQ8RVt0iAdyG3LA%40mail.gmail.com https://groups.google.com/d/msgid/aricha-toire/CAO%2BCYWAi2tXMEEL%2BfZ60du1GmGvzqKgVUdCtQ8RVt0iAdyG3LA%40mail.gmail.com?utm_medium=email&utm_source=footer .

  • מים רומז על ספירת החסד

    2022 מקורות תורניים מדרש
    3
    0 הצבעות
    3 פוסטים
    23 צפיות
    ד
    תאריך ההודעה המקורית: 04/08/2022 13:37 תבדוק בשערי אורה.
  • ספר דברי הימים של משה

    2022 מקורות תורניים כלים תורניים
    19
    0 הצבעות
    19 פוסטים
    92 צפיות
    Y
    תאריך ההודעה המקורית: 11/08/2022 19:13 אכן כוונת מהר"ם גלאנטי שאין בו תועלת מבחינת יום תענית ת"ב, דהיינו לחזור בתשובה אל ה', כפי שכותב שמעולם לא ראה מישהו שחזר בתשובה אל ה' מקריאת הצרות המתוארות שם, אבל כמקור היסטורי גרידא לא דיבר מאומה. ומכאן הערה לאותם הרגילים לקרוא ספרים על השואה בת"ב, שמבואר מדברי מהר"ם גלאנטי הנ"ל דתכלית היום שמה שנקרא בו יגרום לנו לחזור בתשובה ולא די שנתפעל מכך שהיו ליהודים הרבה צרות.
  • השלמת עובדא

    2022 מקורות תורניים חסידות
    1
    0 הצבעות
    1 פוסטים
    15 צפיות
    א
    תאריך ההודעה המקורית: 25/08/2022 11:19 כתב הגה"ק מקאמארנא זיע"א בספרו זוהר חי (ח"ב דף רכד ע"ב): '...כמעשה שאירע שלקחו בזוי והלבישו בגדי שני למלך במרכבת המשנה וישב שם בכיפה, ועל סמך זה לקחו על כמה אלפי אלפים ואמרו שהשני למלך ישב שם עד שיביאו תשלומין וכו', וזהו סוד...', האם ידוע לאי מי לאיזה עובדא כוונתו? אשמח לשמוע. כוח"ט.
  • 0 הצבעות
    5 פוסטים
    12 צפיות
    א
    תאריך ההודעה המקורית: 01/09/2022 19:45 מדרשי הילקוט מלוקטים מהתלמוד הבבלי https://he.wikipedia.org/wiki/תלמוד_בבלי והירושלמי https://he.wikipedia.org/wiki/תלמוד_ירושלמי, מהספרא https://he.wikipedia.org/wiki/ספרא והמכילתא https://he.wikipedia.org/wiki/מכילתא, מדרש רבה https://he.wikipedia.org/wiki/מדרש_רבה ומדרש תהילים https://he.wikipedia.org/wiki/מדרש_תהילים , אבות דרבי נתן https://he.wikipedia.org/wiki/אבות_דרבי_נתן , פרקי דרבי אליעזר https://he.wikipedia.org/wiki/פרקי_דרבי_אליעזר ומסכתות קטנות https://he.wikipedia.org/wiki/מסכתות_קטנות , פסיקתא https://he.wikipedia.org/wiki/פסיקתא ותנחומא https://he.wikipedia.org/wiki/מדרש_תנחומא ועוד מדרשים שנעלמו במשך השנים וזהו למעשה השריד היחיד שלהם, כדוגמת מדרש ויסעו https://he.wikipedia.org/wiki/מדרש_ויסעו , מדרש אספה https://he.wikipedia.org/wiki/מדרש_אספה , מדרש אבכיר https://he.wikipedia.org/wiki/מדרש_אבכיר , ספרי זוטא https://he.wikipedia.org/wiki/ספרי_זוטא, והוא מקור מרכזי בשחזור אותם מדרשים אבודים. מאת: [email protected]
  • 0 הצבעות
    3 פוסטים
    19 צפיות
    ח
    תאריך ההודעה המקורית: 04/09/2022 13:27 https://www.hebrewbooks.org/21811 מאת: [email protected]
  • 0 הצבעות
    7 פוסטים
    22 צפיות
    א
    תאריך ההודעה המקורית: 22/10/2022 22:12 במקרה של תפארת שלמה עדיף לכתוב שם הרב המחבר, כי הוא יותר מפורסם מספרו (אא"כ הספר מיועד לציבור החסידי כפי שהזכירו). קהל יעד שאינם בני תורה, כשם שאינם מכירים את שם הספר כך אינם מכירים את שם החכם, ולכן אין נפקא מינה אם מציינים את הספר או את המחבר. ומ"מ אכן בספר שמיועד לכאלה, כדאי להוסיף בהערות פרטים על החכם והספר.
  • תנ"ך מסודר על אקסל

    2022 מקורות תורניים כלים תורניים עזרים
    1
    0 הצבעות
    1 פוסטים
    14 צפיות
    ז
    תאריך ההודעה המקורית: 27/10/2022 17:13 הנני צריך לתנ"ך מסודר על אקסל - כל פסוק בשורה בפני עצמו עדיף בלי ניקוד יישר כח
  • 0 הצבעות
    6 פוסטים
    39 צפיות
    פ
    תאריך ההודעה המקורית: 30/10/2022 14:33 בילקוט ביאורים לא הרחיבו מספיק בנושא. דוקא באוצר עיונים אני רואה כעת שיש הרחבה משמעותית. ישר כח. ב-יום ראשון, 30 באוקטובר 2022 בשעה 14:29:23 UTC+2, maasehactav כתב/ה:

0

מחובר

1.1k

משתמשים

14.3k

נושאים

64.4k

פוסטים