דילוג לתוכן
מחפשים עורכים, כותבים או מגיהים לספר שלכם?

לרגל השקת הפורום — פרסום מודעות דרושים בלוח המקצועי הוא בחינם לזמן מוגבל!

פרסם מודעה עכשיו ✍️
שימו לב — קטגוריית ארכיון
הנושאים בקטגוריה זו הועברו מארכיון קבוצת גוגל, והמשתמשים המוצגים בהם אינם פעילים בפורום.
לקבלת מענה או לתחילת דיון, מומלץ לפתוח נושא חדש בקטגוריה המתאימה.

האם נכון לכתוב וכתבו התוספות

2022
22 9 0 1
  • תאריך ההודעה המקורית: 22/09/2022 22:38

    "התוס' ר"פ סובר" - לא תקני. אי אפשר לייחד רבים, ואין מיידעים [התוס'] את
    הידוע [ר"פ].
    אפשר לכתוב: "ודעת תוס' ר"פ היא", "וכתב בתוס' ר"פ", וכיו"ב.
    בכלל, הפעלת השורש "סבר" בלה"ק היא לא שפה מקצועית ומכובדת.

    מאת: [email protected]

    תאריך ההודעה המקורית: 23/09/2022 00:10

    "הפעלת השורש "סבר" בלה"ק היא לא שפה מקצועית ומכובדת."
    מדוע, מי אמר?
    מה הכוונה לא מכובדת, אלא זולה?
    לא זכיתי להבין דבריך.

  • תאריך ההודעה המקורית: 23/09/2022 00:10

    "הפעלת השורש "סבר" בלה"ק היא לא שפה מקצועית ומכובדת."
    מדוע, מי אמר?
    מה הכוונה לא מכובדת, אלא זולה?
    לא זכיתי להבין דבריך.

    תאריך ההודעה המקורית: 23/09/2022 03:05

    יש מושג סברא,
    אפשר לסבור את זה.
    ומי שסבר משהו, יכול לחזור בו ולסבור אחרת.

    אבל למעשה הניסוח "סבר" "סוברים" פחות מקובל בספרות תורנית כבידה,
    ויותר מקובל "סבירא ליה", או בראשי תיבות "ס"ל" ("...משא"כ הרשב"א ס"ל דאין
    דין זכין שייך ....").

  • תאריך ההודעה המקורית: 23/09/2022 03:05

    יש מושג סברא,
    אפשר לסבור את זה.
    ומי שסבר משהו, יכול לחזור בו ולסבור אחרת.

    אבל למעשה הניסוח "סבר" "סוברים" פחות מקובל בספרות תורנית כבידה,
    ויותר מקובל "סבירא ליה", או בראשי תיבות "ס"ל" ("...משא"כ הרשב"א ס"ל דאין
    דין זכין שייך ....").

    תאריך ההודעה המקורית: 23/09/2022 10:49

    נכון
    הפעלת השורש "סבר" אינה נפוצה כלל בכתבי רבותינו

  • תאריך ההודעה המקורית: 23/09/2022 10:49

    נכון
    הפעלת השורש "סבר" אינה נפוצה כלל בכתבי רבותינו

    תאריך ההודעה המקורית: 23/09/2022 12:52

    בדיקה קצרה בבר אילן:
    'סובר' עם תחילית דקדוקית רק בשו"ע ונו"כ מעל 18000 תוצאות (בכל המאגר מס'
    התוצאות מעל המקסימום האפשרי).
    'סבר' בלי שום תוספת במאגר הנ"ל, מעל 8000 תוצאות (בכלל המאגר - כנ"ל).
    'יסבור' עם תחילית דקדוקית בחיפוש בכל המאגר, מעל 11,000 תוצאות.
    'יסברו' בכל המאגר - מעל 4500 תוצאות.
    כמדומני שאין צורך להמשיך.

  • תאריך ההודעה המקורית: 23/09/2022 12:52

    בדיקה קצרה בבר אילן:
    'סובר' עם תחילית דקדוקית רק בשו"ע ונו"כ מעל 18000 תוצאות (בכל המאגר מס'
    התוצאות מעל המקסימום האפשרי).
    'סבר' בלי שום תוספת במאגר הנ"ל, מעל 8000 תוצאות (בכלל המאגר - כנ"ל).
    'יסבור' עם תחילית דקדוקית בחיפוש בכל המאגר, מעל 11,000 תוצאות.
    'יסברו' בכל המאגר - מעל 4500 תוצאות.
    כמדומני שאין צורך להמשיך.

    תאריך ההודעה המקורית: 23/09/2022 13:37

    מלבד זאת, לדעתי להיצמד יותר מדי למה ש"מקובל" זה לפעמים מיותר ובבחינת דקדוקי
    עניות.
    אם כולם היו נוהגים רק כפי המקובל, היינו עד היום כותבים בלי סימני פיסוק, ועם
    כריכות כמו שהיו לפני 100 שנה וכו'. אנחנו לא "מקובלים".

  • תאריך ההודעה המקורית: 23/09/2022 13:37

    מלבד זאת, לדעתי להיצמד יותר מדי למה ש"מקובל" זה לפעמים מיותר ובבחינת דקדוקי
    עניות.
    אם כולם היו נוהגים רק כפי המקובל, היינו עד היום כותבים בלי סימני פיסוק, ועם
    כריכות כמו שהיו לפני 100 שנה וכו'. אנחנו לא "מקובלים".

    תאריך ההודעה המקורית: 23/09/2022 13:37

    כך אני סובר...

    מאת: [email protected]

  • תאריך ההודעה המקורית: 23/09/2022 13:37

    כך אני סובר...

    מאת: [email protected]

    תאריך ההודעה המקורית: 23/09/2022 14:59

    אני לא יודע אם זה רלוונטי, אבל בפרוייקט 'ביאורי התוספות' של עוז והדר, היתה
    הנחייה לכתוב: התוספות, ולאחר זמן שינו את ההנחייה ל*תוספות *לבד, בלי
    יידוע.
    אגב, את שם הספר 'ביאורי התוספות' הם לא שינו ל'ביאורי תוספות'...
    ב-יום שישי, 23 בספטמבר 2022 בשעה 13:38:04 UTC+3, chalulchalul כתב/ה:

  • תאריך ההודעה המקורית: 23/09/2022 14:59

    אני לא יודע אם זה רלוונטי, אבל בפרוייקט 'ביאורי התוספות' של עוז והדר, היתה
    הנחייה לכתוב: התוספות, ולאחר זמן שינו את ההנחייה ל*תוספות *לבד, בלי
    יידוע.
    אגב, את שם הספר 'ביאורי התוספות' הם לא שינו ל'ביאורי תוספות'...
    ב-יום שישי, 23 בספטמבר 2022 בשעה 13:38:04 UTC+3, chalulchalul כתב/ה:

    תאריך ההודעה המקורית: 23/09/2022 15:05

    זה רק מראה כמה הכללים בזה גמישים
    וכמה דעות יש בזה...

  • תאריך ההודעה המקורית: 23/09/2022 15:05

    זה רק מראה כמה הכללים בזה גמישים
    וכמה דעות יש בזה...

    תאריך ההודעה המקורית: 24/09/2022 20:53

    לגבי השאלה לעיל בחילוק שבין הר"ן לרש"י. עדיין קשה, מדוע אומרים: "רש"י חי
    לפני כך וכך שנים...", ולעומת זאת: "הר"ן חי לפני כך וכך שנים". ממה נובע
    החילוק? הרי בשניהם ההתייחסות היא לדמות (ולא לספר), ובכל זאת בר"ן מוסיפים י'.

  • תאריך ההודעה המקורית: 24/09/2022 20:53

    לגבי השאלה לעיל בחילוק שבין הר"ן לרש"י. עדיין קשה, מדוע אומרים: "רש"י חי
    לפני כך וכך שנים...", ולעומת זאת: "הר"ן חי לפני כך וכך שנים". ממה נובע
    החילוק? הרי בשניהם ההתייחסות היא לדמות (ולא לספר), ובכל זאת בר"ן מוסיפים י'.

    תאריך ההודעה המקורית: 24/09/2022 20:54

    בסיום השאלה, התכוונתי: בר"ן מוסיפים ה' הידיעה.

  • איך נכון לכתוב שלש או שלשה

    2022
    6
    0 הצבעות
    6 פוסטים
    0 צפיות
    I
    תאריך ההודעה המקורית: 26/07/2022 21:24 שלשה לשון זכר טור ושו"ע אבן העזר סימן קכ"ו סעיף ד׳. El mar., 26 de jul. de 2022 15:12, יעקב הלוי [email protected] escribió:
  • האם לקחת דמי תיוך מחבר

    2022
    1
    0 הצבעות
    1 פוסטים
    0 צפיות
    פ
    תאריך ההודעה המקורית: 02/08/2022 19:45 אני עורך ולפעמים מזדמן לי לתווך גם כן עבודות לאנשים אחרים האם ליטול על זה כסף צדדי הספק מצד אחד יש לי ב"ה אישה וילדים לפרנס. התחייבתי 'ואנא אפלח' כו' ואני רוצה לעמוד בהתחייבות. מצד שני אני עורך שמקבל 80 ש"ח לשעה ובאזור 10000 ש"ח לחודש א"כ את תנאי הכתובה אני מקיים בהידור רב. לכן אני לא צריך לבכות על כל שקל שחסר, אני מדבר על המון אנשים שבוכים כל הזמן, ואם הם יהיו כנים עם בורא עולם שיודע מחשבות לא חסר להם שום כסף אז למה לא לעזור לשני כן בחינם, למה לקחת לו 50 % דמי תייוך על מה שלא עבדת בכלל, אני לא מדבר על מכון שיש לו הוצאות, אלא סתם יהודי שיכול לעזור לשני ונהיה חולה כסף. אני אישית זכית לתווך להמון אנשים בחינם, ספר אהבת חסד של החפץ חיים לא נכתב רק לפנסונירים או אנשים לא נשואים. אשמח לשמוע בהודעה לכולם את דעת העורכים
  • האם יש פירוש כזה?

    2022
    5
    0 הצבעות
    5 פוסטים
    0 צפיות
    ש
    תאריך ההודעה המקורית: 30/10/2022 23:53 תיקון טעות מישהו העיר לי שהרא"ם שבשיטמ"ק הכוונה לר"י מיגאש (רב אבן מיגאש) מאת: [email protected]
  • יש למישהו מידע האם

    2022
    1
    0 הצבעות
    1 פוסטים
    0 צפיות
    D
    תאריך ההודעה המקורית: 03/12/2022 23:28 ספרי רבי משולם איגרא יש בטקסט?
  • חיפוש מקור בדברי התוספות

    2022
    2
    0 הצבעות
    2 פוסטים
    0 צפיות
    א
    תאריך ההודעה המקורית: 08/12/2022 14:26 כמדומה שאתה מתכוון לתוספות בגיטין בהתחלה ב ע"ב ד"ה עד אחד (השני)
  • האם נכון לכתוב: הוא חש במוחשיות...

    2022
    3
    0 הצבעות
    3 פוסטים
    0 צפיות
    א
    תאריך ההודעה המקורית: 14/12/2022 20:32 הסיבה שהביטוי "חש במוחשיות" מעלה תחושה חשושה, היא משום שבכתיבה נדרש: "גיוון לשוני". ראו צילום מהספר הפליא עצה. קבצים מצורפים: גיוון לשוני.pdf
  • מהדורות בפירוש התוספות יום טוב

    2022
    3
    0 הצבעות
    3 פוסטים
    0 צפיות
    ע
    תאריך ההודעה המקורית: 26/12/2022 18:16 ייש"כ
  • האם יוסף שלח אגרת לאביו?

    2022
    30
    1
    0 הצבעות
    30 פוסטים
    0 צפיות
    א
    תאריך ההודעה המקורית: 27/12/2022 11:39 כדאי לברר מיהו האברך מגבעת שאול, ולשאול אותו. לגבי הגולם מפראג: נראה לי שאמונת הגויים יש בה הרבה הוכחה. כי אם הסיפור לא היה במציאות, מה פתאום שיאמינו למה שהיהודים מספרים, שפעם היה גולם בעיר? הרי כל תושב שם יכול לשאול את הוריו ויאמרו לו שלא שמעו מכך. סיפור כזה יכול להתפס רק אם באמת היה גולם, והגויים קיבלו זאת מהוריהם והוריהם מהוריהם. כך נראה לי. מאת: [email protected]