שימו לב — קטגוריית ארכיון
הנושאים בקטגוריה זו הועברו מארכיון קבוצת גוגל, והמשתמשים המוצגים בהם אינם פעילים בפורום.
לקבלת מענה או לתחילת דיון, מומלץ לפתוח נושא חדש בקטגוריה המתאימה.
מאמר אודות חשיבות הדיבור בלשון הקודש
2022
43
פוסטים
11
כותבים
0
צפיות
1
עוקבים
-
תאריך ההודעה המקורית: 22/08/2022 00:53
לרב רוט:
ראשית אשמח לשמוע מאין פשיטותיך שהמשנה משמעות בין מלרע למלעיל יצא יד"ח. אשמח
לראות מקורות ולא רק מעשה רב (במשמעות של מעשים מגדולי ישראל..).
לי ידוע שהמשנה משמעות לא יצא ידי חובה.
במקרה בשבת האחרונה התפללתי בבית כנסת אחר מהרגלי, והקורא לא הכין כ"כ טוב
ומרוב הערות שהחזירו אותו, לא תיקן כאשר הערתי לו על שקרא "ואכתוב על הלוחות"
וא"ו של 'ואכתוב' בקמ"ץ, וצריך לקראה בשו"א נע. וכשהבחין בזה אחד המתפללים
החזירו אפילו שהתקדם כמה פסוקים, מאחר שפשיטא ליה שלא יוצאים יד"ח. לא שזו
ראייה, אלא שכן עמא דבר.לענ"ד מלימוד רש"י מוכח שהייתה לו הבנה עמוקה בלשון הקודש (נוסף על רוח הקודש
שפיעמה בו), שמכחה פירש את עומק הפשט. וכן הרמב"ם ורבים מגדולי ישראל.בנוסף לזה מה שאמרו כאן שלאמוראים היה חסר בידיעת לשון הקודש לענ"ד דבריהם
אינם מוכרחים כלל מכמה סיבות:
א. רבנן במקומות רבים בש"ס הכוונה לתלמידי הישיבה (לא במובן של היום אלא
צורבים), ולא גדולי האמוראים. ואותם לומדים לא ידעו לפרש תיבות אלו מאחר שהן
אינן מצויות כ"כ, ולא נכתבו פירושים. ואדרבה אמתא דבי רבי מאחר שהייתה שומעת
דבריו של רבי יהודה הנשיא ובני ביתו, למדה בדרך אגב את ביאור המילות ואף הייתה
משתמשת בהן בלשונה. עוד אפשר שאותם רבנן הם תלמידים שבאו מבבל לא"י ומשום כך
לא היו בקיאים בלשון הקודש כאותה אמה וחברתה.
ב. ממקומות רבים בש"ס מוכח שאמוראים ותנאים היו בקיאים בלשון הקודש ועל סמך
בקיאותם זו דרשו את הפסוקים. יתירה מזו ישנן דרשות שמוכח מהן שאילולא הדורש
יודע את עומק לשון הקודש לא היה דורשן.ברכה והצלחה!
מאת: [email protected]
-
תאריך ההודעה המקורית: 22/08/2022 00:53
לרב רוט:
ראשית אשמח לשמוע מאין פשיטותיך שהמשנה משמעות בין מלרע למלעיל יצא יד"ח. אשמח
לראות מקורות ולא רק מעשה רב (במשמעות של מעשים מגדולי ישראל..).
לי ידוע שהמשנה משמעות לא יצא ידי חובה.
במקרה בשבת האחרונה התפללתי בבית כנסת אחר מהרגלי, והקורא לא הכין כ"כ טוב
ומרוב הערות שהחזירו אותו, לא תיקן כאשר הערתי לו על שקרא "ואכתוב על הלוחות"
וא"ו של 'ואכתוב' בקמ"ץ, וצריך לקראה בשו"א נע. וכשהבחין בזה אחד המתפללים
החזירו אפילו שהתקדם כמה פסוקים, מאחר שפשיטא ליה שלא יוצאים יד"ח. לא שזו
ראייה, אלא שכן עמא דבר.לענ"ד מלימוד רש"י מוכח שהייתה לו הבנה עמוקה בלשון הקודש (נוסף על רוח הקודש
שפיעמה בו), שמכחה פירש את עומק הפשט. וכן הרמב"ם ורבים מגדולי ישראל.בנוסף לזה מה שאמרו כאן שלאמוראים היה חסר בידיעת לשון הקודש לענ"ד דבריהם
אינם מוכרחים כלל מכמה סיבות:
א. רבנן במקומות רבים בש"ס הכוונה לתלמידי הישיבה (לא במובן של היום אלא
צורבים), ולא גדולי האמוראים. ואותם לומדים לא ידעו לפרש תיבות אלו מאחר שהן
אינן מצויות כ"כ, ולא נכתבו פירושים. ואדרבה אמתא דבי רבי מאחר שהייתה שומעת
דבריו של רבי יהודה הנשיא ובני ביתו, למדה בדרך אגב את ביאור המילות ואף הייתה
משתמשת בהן בלשונה. עוד אפשר שאותם רבנן הם תלמידים שבאו מבבל לא"י ומשום כך
לא היו בקיאים בלשון הקודש כאותה אמה וחברתה.
ב. ממקומות רבים בש"ס מוכח שאמוראים ותנאים היו בקיאים בלשון הקודש ועל סמך
בקיאותם זו דרשו את הפסוקים. יתירה מזו ישנן דרשות שמוכח מהן שאילולא הדורש
יודע את עומק לשון הקודש לא היה דורשן.ברכה והצלחה!
מאת: [email protected]
-
תאריך ההודעה המקורית: 22/08/2022 01:46
כלומר מתוך הבנה עמוקה ודקה מאוד בהבדל בין הלשונות.
מאת: [email protected]
-
תאריך ההודעה המקורית: 22/08/2022 01:46
כלומר מתוך הבנה עמוקה ודקה מאוד בהבדל בין הלשונות.
מאת: [email protected]
תאריך ההודעה המקורית: 22/08/2022 03:56
ידוע שהמלבי"ם ז"ל כתב את חיבורו על מנת לדפוק את המשכילים.
בעיקרון הוא היה באמצע הארצות החיים, וחבל על דאבדין.[image: Mailtrack]
https://mailtrack.io?utm_source=gmail&utm_medium=signature&utm_campaign=signaturevirality11&
Sender
notified by
Mailtrack
https://mailtrack.io?utm_source=gmail&utm_medium=signature&utm_campaign=signaturevirality11&
22.08.22,
03:55:40מאת: [email protected]
-
תאריך ההודעה המקורית: 22/08/2022 03:56
ידוע שהמלבי"ם ז"ל כתב את חיבורו על מנת לדפוק את המשכילים.
בעיקרון הוא היה באמצע הארצות החיים, וחבל על דאבדין.[image: Mailtrack]
https://mailtrack.io?utm_source=gmail&utm_medium=signature&utm_campaign=signaturevirality11&
Sender
notified by
Mailtrack
https://mailtrack.io?utm_source=gmail&utm_medium=signature&utm_campaign=signaturevirality11&
22.08.22,
03:55:40מאת: [email protected]
-
תאריך ההודעה המקורית: 22/08/2022 00:53
לרב רוט:
ראשית אשמח לשמוע מאין פשיטותיך שהמשנה משמעות בין מלרע למלעיל יצא יד"ח. אשמח
לראות מקורות ולא רק מעשה רב (במשמעות של מעשים מגדולי ישראל..).
לי ידוע שהמשנה משמעות לא יצא ידי חובה.
במקרה בשבת האחרונה התפללתי בבית כנסת אחר מהרגלי, והקורא לא הכין כ"כ טוב
ומרוב הערות שהחזירו אותו, לא תיקן כאשר הערתי לו על שקרא "ואכתוב על הלוחות"
וא"ו של 'ואכתוב' בקמ"ץ, וצריך לקראה בשו"א נע. וכשהבחין בזה אחד המתפללים
החזירו אפילו שהתקדם כמה פסוקים, מאחר שפשיטא ליה שלא יוצאים יד"ח. לא שזו
ראייה, אלא שכן עמא דבר.לענ"ד מלימוד רש"י מוכח שהייתה לו הבנה עמוקה בלשון הקודש (נוסף על רוח הקודש
שפיעמה בו), שמכחה פירש את עומק הפשט. וכן הרמב"ם ורבים מגדולי ישראל.בנוסף לזה מה שאמרו כאן שלאמוראים היה חסר בידיעת לשון הקודש לענ"ד דבריהם
אינם מוכרחים כלל מכמה סיבות:
א. רבנן במקומות רבים בש"ס הכוונה לתלמידי הישיבה (לא במובן של היום אלא
צורבים), ולא גדולי האמוראים. ואותם לומדים לא ידעו לפרש תיבות אלו מאחר שהן
אינן מצויות כ"כ, ולא נכתבו פירושים. ואדרבה אמתא דבי רבי מאחר שהייתה שומעת
דבריו של רבי יהודה הנשיא ובני ביתו, למדה בדרך אגב את ביאור המילות ואף הייתה
משתמשת בהן בלשונה. עוד אפשר שאותם רבנן הם תלמידים שבאו מבבל לא"י ומשום כך
לא היו בקיאים בלשון הקודש כאותה אמה וחברתה.
ב. ממקומות רבים בש"ס מוכח שאמוראים ותנאים היו בקיאים בלשון הקודש ועל סמך
בקיאותם זו דרשו את הפסוקים. יתירה מזו ישנן דרשות שמוכח מהן שאילולא הדורש
יודע את עומק לשון הקודש לא היה דורשן.ברכה והצלחה!
מאת: [email protected]
תאריך ההודעה המקורית: 22/08/2022 07:54
בענין ק"ש, יוצאים י"ח בכל לשון, וכיון שכך רגילים לקרוא בקהילה זו, לא גרע
מכל לשון, כן פשוט לכל הת"ח.
מובן מאליו שאין זה לכתחלה. ולכן גם אינו נוגע לקריה"ת ששם חובה לקרוא בלה"ק.
ומה שתיקתנתם מו' החיבור בקמץ לשווא פשיטא שמעכב ולא הייתי מעולם במקום שלא
יחזירו על כך בקה"ת גם לאחר כמה פסוקים. (בדיעבד כידוע סומכים על הב"ח עי'
משנ"ב).
כמו כן ענין ההיפוך ממלרע למלעיל קל משינוי הניקוד, כיון שהטעם לפעמים משתנה
בהפסק אף בהפסק כגון ואכלת ושבעת ששניהם בעבר, ממילא י"ל דבדיעבד לא מעכב אף
כשאינו בהפסק.בענין ידיעת האמוראים, לא דיברנו על ידיעה תורנית, שזה אפשר שתהיה קבלה על
פירוש כל המקרא מרבו, אלא על לשון דיבור ביום יום, וזה שפיר אפשר להביא ראיה
גם מרבנן. -
תאריך ההודעה המקורית: 22/08/2022 07:54
בענין ק"ש, יוצאים י"ח בכל לשון, וכיון שכך רגילים לקרוא בקהילה זו, לא גרע
מכל לשון, כן פשוט לכל הת"ח.
מובן מאליו שאין זה לכתחלה. ולכן גם אינו נוגע לקריה"ת ששם חובה לקרוא בלה"ק.
ומה שתיקתנתם מו' החיבור בקמץ לשווא פשיטא שמעכב ולא הייתי מעולם במקום שלא
יחזירו על כך בקה"ת גם לאחר כמה פסוקים. (בדיעבד כידוע סומכים על הב"ח עי'
משנ"ב).
כמו כן ענין ההיפוך ממלרע למלעיל קל משינוי הניקוד, כיון שהטעם לפעמים משתנה
בהפסק אף בהפסק כגון ואכלת ושבעת ששניהם בעבר, ממילא י"ל דבדיעבד לא מעכב אף
כשאינו בהפסק.בענין ידיעת האמוראים, לא דיברנו על ידיעה תורנית, שזה אפשר שתהיה קבלה על
פירוש כל המקרא מרבו, אלא על לשון דיבור ביום יום, וזה שפיר אפשר להביא ראיה
גם מרבנן.תאריך ההודעה המקורית: 22/08/2022 10:36
ראית עכשיו בכתבי האריז"ל
פרי עץ חיים שער השבת פרק כאמורי ז"ל היה נזהר מלדבר בשבת כי אם בלשון הקדש,
וכשהיה מספר איזה דרוש לחברים, היה מבארו בלע"ז כדי שיבינו היטב,
וגם היה נזהר שלא לדבר דברי חול אפילו בלה"ק.
[למרות הקפדתו לדבר בשבת רק בלשוה"ק - אך לצורך הסבר הלימוד, היה מדבר גם
בשפות אחרות "כדי שיבינו היטב". שהעיקר זה ההבנה]. -
תאריך ההודעה המקורית: 22/08/2022 10:36
ראית עכשיו בכתבי האריז"ל
פרי עץ חיים שער השבת פרק כאמורי ז"ל היה נזהר מלדבר בשבת כי אם בלשון הקדש,
וכשהיה מספר איזה דרוש לחברים, היה מבארו בלע"ז כדי שיבינו היטב,
וגם היה נזהר שלא לדבר דברי חול אפילו בלה"ק.
[למרות הקפדתו לדבר בשבת רק בלשוה"ק - אך לצורך הסבר הלימוד, היה מדבר גם
בשפות אחרות "כדי שיבינו היטב". שהעיקר זה ההבנה]. -
-
תאריך ההודעה המקורית: 24/08/2022 19:16
בס"ד
גם נושא זה נעול.
אני חוזר על הבקשה שלי -
אין להעלות פה שום נושא השקפתי מכל סוג שהוא.
זה לא עוזר לאף אחד בעבודה.
אם מישהו חושב שיש צורך למחות במישהו על השקפותיו - יעשה את זה באישי.הבקשה היא גם, נא לשים לב בכל הודעה שכותבים, אם אין כא משהו שיכול לפגוע או
לעצבן וכדו' מי שהשקפתו שונה [ולא משנה בכלל מה את החושב על ההשקפה שלו. תכל'ס
זה יתסיס פה את האווירה, וזה מפריע. באנו לפה כדי לעבוד.הנ"ל בתוקף כל השנה כולה, בלי יוצא מן הכלל.
מי שמשעמם לו אפשר לשכור מחשב עם נטפרי, ולגלוש בפרוג או בפורום לתורה או באיי
ווועלט..
שלום! נראה שהשיחה הזו מעניינת אותך, אבל עדיין אין לך חשבון.
נמאס לכם לגלול בין אותם הפוסטים בכל ביקור? כשנרשמים לחשבון, תמיד תחזרו בדיוק למקום שבו הייתם קודם, ותוכלו לבחור לקבל התראות על תגובות חדשות (בין אם במייל, ובין אם בהתראת פוש). תוכלו גם לשמור סימניות ולפרגן ב-upvote לפוסטים כדי להביע הערכה לחברי קהילה אחרים.
בעזרת התרומה שלך, הפוסט הזה יכול להיות אפילו טוב יותר 💗
הרשמה התחברות