דילוג לתוכן
ראש השנה תשפ"ז
00
שנ'
00
דק'
00
שע'
00
ימים
שימו לב — קטגוריית ארכיון
הנושאים בקטגוריה זו הועברו מארכיון קבוצת גוגל, והמשתמשים המוצגים בהם אינם פעילים בפורום.
לקבלת מענה או לתחילת דיון, מומלץ לפתוח נושא חדש בקטגוריה המתאימה.

ביאור מאמר ידוע

2022
3 3 0 1
  • תאריך ההודעה המקורית: 30/08/2022 18:40

    "קודשא בריך הוא וישראל חד הוא", כולנו אומרים זאת בדבקות, אך מי יוכל לומר לי
    מה הביאור הפשוט בזה ?
    בתודה מראש לכל העונים !

  • תאריך ההודעה המקורית: 30/08/2022 18:40

    "קודשא בריך הוא וישראל חד הוא", כולנו אומרים זאת בדבקות, אך מי יוכל לומר לי
    מה הביאור הפשוט בזה ?
    בתודה מראש לכל העונים !

    תאריך ההודעה המקורית: 30/08/2022 18:45

    ראה למשל הקטע הבא מתוך תומר דבורה לרמ"ק פרק א'
    הַד' - לִשְׁאֵרִית נַחֲלָתוֹ

    הִנֵּה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מִתְנַהֵג עִם יִשְׂרָאֵל בְּדֶרֶךְ זֶה
    לוֹמַר מַה אֶעֱשֶׂה לְיִשְׂרָאֵל וְהֵם קְרוֹבָי שְׁאֵר בָּשָׂר יֵשׁ לִי
    עִמָּהֶם שֶׁהֵם בַּת זוּג לְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא וְקוֹרֵא לָהּ בִּתִּי,
    אֲחוֹתִי, אִמִּי. כְּדְפֵרְשׁוּ ז"ל וּכְתִיב יִשְׂרָאֵל עַם קְרוֹבוֹ
    מַמָּשׁ קֻרְבָה יֵשׁ לוֹ עִמָּהֶם וּבָנָיו הֵם. וְהַיְנוּ לִשְׁאֵרִית
    נַחֲלָתוֹ לָשׁוֹן שְׁאֵר בָּשָׂר וְסוֹף סוֹף הֵם נַחֲלָתוֹ.

    באופן פשוט ניתן לבאר זאת, על פי הידוע שהנשמה היא "חלק אלוק ממעל" (מקור:
    רמב"ן בראשית על רוח מממלא כמדומני, ועוד מקורות רבים), והקב"ה תלה את הגילוי
    שלו בעולם
    בעם ישראל, "ושמנו קראת בשמך". אם לישראל יש מצב רע וצרות, זה
    בזיון לקב"ה, ואם לישראל יש מצב טוב ומשובח, זה כבוד לה'.

    זה ביאור פשוט מאוד, שכלל אינו מדוייק על פי האמת.

    מאת: [email protected]

  • תאריך ההודעה המקורית: 30/08/2022 18:45

    ראה למשל הקטע הבא מתוך תומר דבורה לרמ"ק פרק א'
    הַד' - לִשְׁאֵרִית נַחֲלָתוֹ

    הִנֵּה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מִתְנַהֵג עִם יִשְׂרָאֵל בְּדֶרֶךְ זֶה
    לוֹמַר מַה אֶעֱשֶׂה לְיִשְׂרָאֵל וְהֵם קְרוֹבָי שְׁאֵר בָּשָׂר יֵשׁ לִי
    עִמָּהֶם שֶׁהֵם בַּת זוּג לְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא וְקוֹרֵא לָהּ בִּתִּי,
    אֲחוֹתִי, אִמִּי. כְּדְפֵרְשׁוּ ז"ל וּכְתִיב יִשְׂרָאֵל עַם קְרוֹבוֹ
    מַמָּשׁ קֻרְבָה יֵשׁ לוֹ עִמָּהֶם וּבָנָיו הֵם. וְהַיְנוּ לִשְׁאֵרִית
    נַחֲלָתוֹ לָשׁוֹן שְׁאֵר בָּשָׂר וְסוֹף סוֹף הֵם נַחֲלָתוֹ.

    באופן פשוט ניתן לבאר זאת, על פי הידוע שהנשמה היא "חלק אלוק ממעל" (מקור:
    רמב"ן בראשית על רוח מממלא כמדומני, ועוד מקורות רבים), והקב"ה תלה את הגילוי
    שלו בעולם
    בעם ישראל, "ושמנו קראת בשמך". אם לישראל יש מצב רע וצרות, זה
    בזיון לקב"ה, ואם לישראל יש מצב טוב ומשובח, זה כבוד לה'.

    זה ביאור פשוט מאוד, שכלל אינו מדוייק על פי האמת.

    מאת: [email protected]

    תאריך ההודעה המקורית: 30/08/2022 23:21

    זכורני שנפש החיים שער ג פרק ד מבאר זאת באריכות. ות"ד, שהתורה היא רצון ה',
    וה' הוא אחד, לכן הוא ורצונו זה דבר אחד. ולכן ישראל ע"י שנדבקים בהתורה,
    ממילא נדבקים ומאוחדים בה', והכל אחד.

  • חיפוש ביאור

    2022
    4
    0 הצבעות
    4 פוסטים
    0 צפיות
    N
    תאריך ההודעה המקורית: 21/08/2022 23:04 תודה רבה
  • מקור של פתגם ידוע

    2022
    12
    0 הצבעות
    12 פוסטים
    0 צפיות
    מ
    תאריך ההודעה המקורית: 23/08/2022 16:14 הספיקה לי העזרה של החכמים כאן.. יישר כח!
  • מאמר מהבעש"ט בענין תורה לשמה

    2022
    2
    0 הצבעות
    2 פוסטים
    0 צפיות
    ר
    תאריך ההודעה המקורית: 24/08/2022 20:44 לא שמענו ולא מצאנו יש כזה ווארט מהמגיד (תורת המגיד פסחים) אבל הכוונה היא הפוכה שתמיד הוא במדרגת שלא לשמה לפי ערכו וז"ל: אמר ר"י א"ר לעולם יעסוק אדם בתורה ובמצוות אפילו שלא לשמה שמתוך שלא לשמה בא לשמה [נ ב]. הענין הוא כי התורה היא א"ס כנודע ונמצא בחי' לשמה הוא ג"כ א"ס, כי כל עוד שמוסיף והולך ממדריגה למדריגה נתרחבו מוחין שלו, ויודע לדבק א"ע בשכל היותר גדול, כי האדם נקרא הולך עבור זה, וכל עוד שהולך במדריגה היותר גדולה משיג יותר אמיתת אור פנימיות התורה הנקרא לשמה, ונקרא הבחי' שתחתיה שלמד מקודם שהגיע לשכל זה, נקרא בחי' שלא לשמה, נגד בחי' שלמעלה שהגיע אצלה, וכן לעולם, כי זה דבר שאין לו סוף והבן, וזהו לעולם וכו' שלא לשמה, כי לכאורה איך אמר לעולם, הא אמר אח"ז בא לשמה, א"כ אינו לעולם, אך הענין הוא כאמור שכוונת הש"ס לרמז שלא יעמוד במדריגה אחת, רק שילך ממדריגה למדריגה, באופן שידמה לו בחי' הקודמת לשלא לשמה לפי ערך בחי' עתה. אבל ללמוד שלא לשמה זה דיבר בחריפות מאד כמו שכ' הספר בעש"ט ואתחנן אות מב ז"ל: 'בלימוד לשמה יש שתי בחינות, ונקרא בחינה הראשונה שלא לשמה נגד מדריגה העליונה ממנה וכו', והוא דכבר זכרנו כי התורה נקרא הלכה, כמו שאמרו חז"ל (ברכות ח' א) אין להקב"ה בעולמו אלא ארבע אמות של הלכה, והטעם שנקרא הלכה אמרנו שיש שני מיני לימוד, אחד לקשט הכלה שהוא אותיות הלכה, כנזכר בתיקונים, והוא בזוהר חדש לשיר השירים, לכך פליגי תנאי בלשון אסור ומותר, להתיר קישוט זה מכאן וליתן במקום אחר וכו' יעוין שם, ונודע כי קישוטי הכלה הוא על ידי לבושין ותכשיטין טובים, כך הלימוד שהוא על ידי לבושין או לתכלית עולם הבא או לאיזה סיבה שיהיה לו איזה תועלת נקרא דרך לימודו במלבושין, והנה אחר כל קישוטי הכלה הוא תועלת שתמצא חן להתעורר הזיווג ואז אשתללית מלבושין, והוא דיבוק עצמיי, כך יש לימוד לשמה בלי שום תועלת והנאה, לדבק את עצמו באותיות התורה והתפילה, ופנימיותיו לדבק בתוך פנימיות התורה והתפילה שהוא הנשמה של האותיות, ונקרא סוד נשיקין ישקני מנשיקות פיהו (שיר השירים א', ב'), זיווג המעולה זיווג בפה לדבק רוחא ברוחא ונשמה בנשמה, סוד ארבע נשיקין הרמוז באותיות הוי"ה, נגד ארבע אותיות אהבה וכמו שכתב הרב מוה"ר משה קורדוורא בזה יעוין שם, והנה שני מיני לימוד הנ"ל צריך אדם השלם להשלים בכל יום, וכמו שעשה הרב האר"י זלה"ה, תחילה למד הלכה בפלפול כדי לשבר הקליפות וכו', ורצה לומר כי נודע סוד גלות השכינה הוא מה שהקליפה מלביש את הקדושה ומכסה אותה בסוד רשע מכתיר את הצדיק (חבקוק א', ד'), כמו שכתב בספר נוף עץ חיים בפרשת פקודי בזוהר דף רמ"ב יעוין שם, וזהו שאמר לבשו שמים קדרות (ישעיה נ', ג'), ואם כן על ידי לימוד בפלפול כדי לשבר הקליפות, רצה לומר כדי להסיר לבושי השחרות מהכלה העליונה, ולקשטה בלבושי התורה לבושי הקדושה זהו בחינה ראשונה של לימוד לשמה, ואחר כך ילמוד בבחינה שניה הנ"ל לזיווג לדבק עצמותו ופנימיותו בעצמות פנימיות התורה בלי שום לבוש, ובזה אמר רב יהודה לעולם יעסוק אדם בתורה שלא לשמה (פסחים נ' ב) שהוא ציווי, דהיינו שיעסוק בדרך הראשון, הנקרא קישוטי השכינה, שהוא נקרא שלא לשמה נגד הבחינה השניה העליונה ממנה, דיבוק עצמיי בלי שום לבוש, וזהו שאמר שמתוך שלא לשמה בא לשמה, כי בחינה שהוא בתוך שלא לשמה שהוא השכינה שהיתה מלובשת בתוך הקליפות, בסוד רשע מכתיר הצדיק וכו', עכשיו בא לשמה, שאין לימודו לשום הנאה ותועלת רק לשמה, שמדבק עצמו בפנימיות אותיות התורה בלי לבוש, אבל שאר בחינות שלא לשמה גדול עוונו מנשוא' (תולדות יעקב יוסף פרשת שלח דף קמ"ב ע"ב)
  • ביאור קטע קצר

    2022
    2
    0 הצבעות
    2 פוסטים
    0 צפיות
    ש
    תאריך ההודעה המקורית: 08/11/2022 19:12 עץ חיים שער כ"ג פרק א', ו, ז, שער כ"ה פרק ו, שער ל"א פרק ג' ועוד
  • ביאור משפט בדברי היעב"ץ בלחם שמים

    2022
    3
    0 הצבעות
    3 פוסטים
    0 צפיות
    א
    תאריך ההודעה המקורית: 18/11/2022 10:49 עיין באחורי תרעא על משנה זו אם גורסים רבי אלעזר או רבי אליעזר, ר"א הגדול או ר"א בן שמוע, ואולי כוונת היעב"ץ שזה רבי אליעזר בן הורקנוס - תלמיד ריב"ז (כמ"ש תוי"ט תמורה ג ג) ובצירף הסברא שלא מסתבר שר"ע המוזכר אח"כ יאמר על דברי תלמידו (ר"א) 'מודה' אני יצא לו להיעב"ץ שזה רשב"ן שהוא ג"כ תלמיד של ריב"ז. וכן ע"ש באחורי תרעא שאין רגילות להזכיר את רבי אליעזר אחר ר"ש.
  • חיפוש מאמר חז"ל

    2022
    3
    0 הצבעות
    3 פוסטים
    0 צפיות
    מ
    תאריך ההודעה המקורית: 11/12/2022 20:51 [image: image.png] מאת: [email protected]
  • ביאור מקור

    2022
    2
    0 הצבעות
    2 פוסטים
    0 צפיות
    K
    תאריך ההודעה המקורית: 14/12/2022 19:01 אולי הכוונה לח"ד קיא' (אלף קפב) מאת: [email protected]
  • ביאור משפט

    2022
    14
    0 הצבעות
    14 פוסטים
    0 צפיות
    ע
    תאריך ההודעה המקורית: 12/12/2022 16:20 הרב אליהו, תודה רבה לך על שהארת את עיני ! רק אוסיף לך שאף היעב"ץ בספרו פנת אבן בוחן כתב שמדובר גם באשת איש, וכמו שהבאת ייש"כ מאת: [email protected]