מילה בלשון הקודש להשלכות/נפקא מינות

[רזיאל פרדמן - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 12/09/2022 15:47

יישר כח

[ארי במסתרים - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 12/09/2022 15:49

השפעות
תוצאות

[אליהו עבוד - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 12/09/2022 21:16

אגב צריך לנקוט: "היו לטהרתו... כמה דינים", ולא "היה" בלשון יחיד.

[רזיאל פרדמן - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 13/09/2022 08:40

תודה רבה לעונים. למעשה תודות לעזרה כאן שיניתי את הנוסח.
בכל אופן אני רוצה לברר לגבי ההערה האחרונה שצריך להשתמש בלשון רבים:
האם אכן צריך לכתוב "היו לטהרתו או לטומאתו של האדם השלכות רבות" וכו' או
שאפשר לכתוב "היתה לטהרתו או לטומאתו של האדם השלכות רבות" וכו' [כמו "היתה
בתו או אחת מכל העריות" וכו'].

[דוד וסרמן - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 13/09/2022 13:18

חובה לכתוב רק היו

[y.rot7664 gmail - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 13/09/2022 13:31

בודאי היו, שהרי אם תאמר היו השלכות רבות ל... אין לך שום ספק שאין לומר היתה השלכות רבות לטהרתו, א"כ אף כששנית את סדר המילים לא נשתנה דבר.

ו"היתה בתו" היינו בתו היתה, ובודאי קאי על בתו.

From: [email protected] [email protected] On Behalf Of דוד וסרמן
Sent: 13 Sep 2022 1:18 PM
מאת: To: ר. פרידמן
מאת: Cc: עריכה תורנית
Subject: Re: [עריכה תורנית] מילה בלשון הקודש להשלכות/נפקא מינות

חובה לכתוב רק היו

תודה רבה לעונים. למעשה תודות לעזרה כאן שיניתי את הנוסח.

בכל אופן אני רוצה לברר לגבי ההערה האחרונה שצריך להשתמש בלשון רבים:

האם אכן צריך לכתוב "היו לטהרתו או לטומאתו של האדם השלכות רבות" וכו' או שאפשר לכתוב "היתה לטהרתו או לטומאתו של האדם השלכות רבות" וכו' [כמו "היתה בתו או אחת מכל העריות" וכו'].

אגב צריך לנקוט: "היו לטהרתו... כמה דינים", ולא "היה" בלשון יחיד.

בזמן וכו' היו דינים ואיסורים רבים כרוכים בהיותו של אדם טמא או טהור: כו'.

המשפט שהוצע לכאורה אינו מדוייק, כי חסרה בו המילה המקשרת בין שני החלקים: היה לטהרתו או טומאתו של אדם [נגיעה, או נפק"מ ל]כמה דינים מעשיים.

אם יש לאחד מהרבנים רעיון לניסוח אחר על טהרת לשון הקודש, למשפט הבא:

בזמן המקדש היה לטהרתו או טומאתו של אדם השלכות רבות: הטמא אסור להכנס למקדש ולאכול קדשים, אסור באכילת מעשר שני ועוד.

--
קיבלת את ההודעה הזו מפני שאתה רשום לקבוצה 'עריכה תורנית' של קבוצות Google.
כדי לבטל את הרישום לקבוצה הזו ולהפסיק לקבל ממנה אימייל, שלח אימייל אל mailto:[email protected] [email protected].
כדי להציג את הדיון הזה באתר, היכנס ל-https://groups.google.com/d/msgid/aricha-toire/CAAjZL%3DzoK0D2SF6vLTa10_zruxwh7GUJsdHpJB8mwNLON6E9FQ%40mail.gmail.com https://groups.google.com/d/msgid/aricha-toire/CAAjZL%3DzoK0D2SF6vLTa10_zruxwh7GUJsdHpJB8mwNLON6E9FQ%40mail.gmail.com?utm_medium=email&utm_source=footer .

--
קיבלת את ההודעה הזו מפני שאתה רשום לקבוצה 'עריכה תורנית' של קבוצות Google.
כדי לבטל את הרישום לקבוצה הזו ולהפסיק לקבל ממנה אימייל, שלח אימייל אל mailto:[email protected] [email protected].
כדי להציג את הדיון הזה באתר, היכנס ל-https://groups.google.com/d/msgid/aricha-toire/CALCmKgr8u-U%2BVLoUKx6xuC2CUMBqkmdFGZFRS0Kk1AUAfRTyzw%40mail.gmail.com https://groups.google.com/d/msgid/aricha-toire/CALCmKgr8u-U%2BVLoUKx6xuC2CUMBqkmdFGZFRS0Kk1AUAfRTyzw%40mail.gmail.com?utm_medium=email&utm_source=footer .

--
קיבלת את ההודעה הזו מפני שאתה רשום לקבוצה 'עריכה תורנית' של קבוצות Google.
כדי לבטל את הרישום לקבוצה הזו ולהפסיק לקבל ממנה אימייל, שלח אימייל אל mailto:[email protected] [email protected].
כדי להציג את הדיון הזה באתר, היכנס ל-https://groups.google.com/d/msgid/aricha-toire/CAAjZL%3Dw40gXV0cDOKUqee7yA%2BpPAH-XmdVc7i7xeueb93ixNsQ%40mail.gmail.com https://groups.google.com/d/msgid/aricha-toire/CAAjZL%3Dw40gXV0cDOKUqee7yA%2BpPAH-XmdVc7i7xeueb93ixNsQ%40mail.gmail.com?utm_medium=email&utm_source=footer .

--
קיבלת את ההודעה הזו מפני שאתה רשום לקבוצה 'עריכה תורנית' של קבוצות Google.
כדי לבטל את הרישום לקבוצה הזו ולהפסיק לקבל ממנה אימייל, שלח אימייל אל mailto:[email protected] [email protected].
כדי להציג את הדיון הזה באתר, היכנס ל-https://groups.google.com/d/msgid/aricha-toire/CANOjfkYuC1m5oWGSXh4%3DK1u86U5s2uQ0TBCbMHSx7baLRqo-tw%40mail.gmail.com https://groups.google.com/d/msgid/aricha-toire/CANOjfkYuC1m5oWGSXh4%3DK1u86U5s2uQ0TBCbMHSx7baLRqo-tw%40mail.gmail.com?utm_medium=email&utm_source=footer .

[רזיאל פרדמן - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 13/09/2022 14:22

שוב תודה רבה על התשובות.
רק להעיר: במשנה ביבמות הנוסח "היתה בתו או אחת מכל העריות האלו נשואה לאחיו".
ולכאורה הכוונה היתה בתו או היתה אחת מכל העריות - נשואה לאחיו. לכאורה
"היתה" מתיחס הן לבתו והן לאחת מכל העריות. והלשון קצרה.
לענ"ד הלשון יחיד בכה"ג היא בדוקא - כעין 'סלש' היתה בתו/אחת מכל העריות נשואה
לאחיו.
לכאורה גם בענין כגון זה שהעלתי ה"היתה" מתיחס לטהרה או לטומאה - היתה
לטהרתו/לטומאתו של האדם - השלכות רבות. להרגשתי לשון יחיד זו מתאימה יותר
במקום שהמילה השניה לא יכולה להתקיים עם הראשונה.
מעניין שבנוסח הגמרא יש שינוי בסוף המשפט, ושם נאמר היתה בתו או אחת מכל
העריות האלו נשואות לאחיו.
בענין זה מעניין לציין את החלטת האקדמיה ללשון עברית [עם ההסתייגויות וכו']:
"בצירוף שמות שביניהם או – ההתאם הוא בלשון יחיד או בלשון רבים, כגון 'שמעון
או ראובן יבוא', 'שמעון או ראובן יבואו'".

[דוד וסרמן - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 13/09/2022 15:07

בדוגמא שהבאת אכן משתמשים בלשון יחיד, כיון שנשוא העיקרי הוא יחידה, והרבים
טפלים אליה [מבחינה תחבירית].
אולם בנידון שאלתך "היתה" מתייחסת ל"השלכות" ולא לטומאה או לטהרה.
צום ביישפיל: "היו לזבולון נכסים רבים".

מאת: [email protected]

[רזיאל פרדמן - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 13/09/2022 16:48

תפסתי. תודה.

[אליהו עבוד - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 14/09/2022 16:45

לגבי מה שהעירו ש"נפקא מינות" זה ביטוי משובש.
לדעתי לאו דווקא, ואי אפשר לפסול השימוש בביטוי הזה. מצאנו דוגמאות בעברית של
התפתחות ביטויים בדרך דומה, למשל כך נוצרה בעברית ימינו צורת הרבים של סבתא -
"סבתות", שאף היא צורת כלאיים, שכן סבְתא היא מילה בארמית, וצורת הרבים הארמית
היא סבָתא. וכן יש דוגמאות נוספות.

מאת: [email protected]

[אליהו עבוד - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 14/09/2022 20:54

עוד דוגמה אחרונה: המילה אדמו"ר ראשי תיבות: אדוננו מורנו ורבנו. לא שייך לומר
האדוננו מורנו ורבנו, ובכל זאת אומרים: האדמו"ר. וכן אדמו"רים, אדמו"רי-. זה
מראה שדברים כאלו קבילים.

[שמעון אסטרייכר - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 15/09/2022 00:03

צודק הינך לגמרי - הרב א - בנוגע למילים ש'הושאלו' משפות זרות והשתרשו בלשה"ק
כמו סבתא, שבהם ניתן להוסיף הטיות לפי כללי העברית.
אלא שבמקרה שלפנינו ישנן שתי סיבות מדוע א"א לכתוב "נפקא מינות"

א. סבתא זה שם של 'עצם', אובייקט, פעולה וכדו', לכן כשנכתב כך אזי מדובר על
עצם יחיד, וכשמוסיפים אותיות 'ות' השתנה אותו שם העצם מיחיד לרבים, מ'עצם'
ל'עצמים'.
אבל 'נפקא מינה' אינו שם של 'עצם', המשמעות/התרגום שלו הוא 'היוצא מזה' שזה
הסבר ולא אובייקט או פעולה וכדו', ואינו בלשון יחיד, וממילא לא שייך להופכו
ל'רבים' ע"י הוספת 'ות'.
הסיבה שגורמת לנו לרצות לכתוב 'נפקא מינות' היא בגלל שהמילה משמשת כשם 'עצם'
בשפה הישיבתית, והיא ביטוי למושג 'השלכה', אך זו אינה שפה אמיתית אלא כמו
'קוד' שהוסכם בחברה כלשהי (סוג של סלנג, אומנם ללא הפן הנחות של הסלנג, אבל
בכ"ז סלנג ולא שפה אמיתית)
זאת ועוד, אמירת המילה 'נפקא מינות' נשמעת יפה רק בהברה אשכנזית, אמירתה בהברה
ספרדית צורם באוזן, ומשכך גם לא ראוי לכותבה.
(אדמו"ר נהפך לשם עצם של רבי חסידי וכדו', כלומר המילה נהפכה מר"ת ל'שם עצם'
חדש כביכול, לאחר שכבר נשתנתה המשמעות שוב אפשר להוסיף ה' הידיעה, אבל 'נפקא
מינה' לא השתנה במשמעות אלא התקבל כ'קוד' לביטוי השלכה)

ב. גם אם לא תקבל את האמור לעיל, ראוי לכתוב 'נפקות מינה', כי המשמעות 'השלכה'
נמצאת במילה 'נפקא' ולא במילה 'מינה' שהיא רק מתייחסת ל'נפקא', כשם שכותבים
ספרי תורה ולא ספר תורות, סירי פלא ולא סיר פלאות וכו', כך יש לכתוב נפקות מינה
אך גם מילה זו אינה מתאימה כי הקורא המצוי לא יבין ברגע הראשון את הכוונה,
ויצטרך לחשוב שבריר שניה, או אז החמצנו את התפקיד שלנו כעורכים שהוא להנגיש
ולהקל על הקריאה.
עדיף כבר לכתוב 'נפק"מ' בר"ת, זה הכי מובן, וזה גם נקלט בעין הקורא בקלות בגלל
ה'קוד' הישיבתי הנ"ל.

הנלע"ד כתבתי
בכ"ר